אם לא הייתי יודעת להרגיע הייתי רצה ללמוד.
זו מנימום אחיות של מורה.
יש איזה קטע עם תהליך כזה שקרה בשנים האחרונות שהתפקיד של מורים ומורות קצת התבלבל ואיבד את המשמעות שלו. התפקיד של מורה הוא להקנות ידע. זה מה שהיא לומדת ועל זה היא מקבלת משכורת.
לאט לאט פתאום התחילו להכניס תחת תחום אחריותה המון המון דברים שהם לא מתפקידה וגם אף אחד לא מלמד אותה, ואיכשהו ההכלה הרגשית של התלמידים, והתמיכה הרגשית וכו' וכו' הפך לתפקיד העל של המורה. אבל זה לא נכון, ולא רק שזה לא נכון היא גם לא אמורה לדעת לתפקד במצבים רגשיים מורכבים.
והיות שמורה היא בהחלט דמות משמעותית, לכל בית ספר יש יועצת ופסיכולוגית בית ספרית שאמורות לתדרך אותם איך להתנהג מול ילדים עם קשיים מסויימים וכו', לגמרי לא מעבר.
מעבר לזה את לא יכולה לצפות ממורה להצליח לתפקד במצב חירום מאה ממאה. זה לא המקצוע שלה.
ראית פעם התקף חרדה? ניסית להרגיע מישהו כזה? גם אנשי מקצוע לא תמיד יצליחו.
אם מורה הייתה אומרת לך שהיא לא יודעת להקנות חומר, זאת הייתה בושה.
מורה שלא יודעת להרגיע ילד בהתקף חרדה היא בסך הכל אישה סבירה וממוצעת שלא יודעת לעשות דברים שחורגים מתחום הכשרתה, ממש כמו אמהות שלא יודעות להרגיע ילד בהתקף חרדה.
אולי את חושבת שראוי להכשיר מורות לעזרה נפשית ראשונה במצבי חירום, זה לא הופך את המורה לבושה.