דיון האם הסרטון הזה אמיתי או לא מסתובב ברשתות

  • הוסף לסימניות
  • #61
בקיצור מישהו עובד קשה ליצור סרטונים אבל הוא צריך לשים יותר לב לזה
משום מה זה כן נראה לי אותנטי
[כן אני יודע שאני בעצמי כתבתי..]
אבל בנוסף להכל למען השם
איך הבסיג שומע כל כך חזק ממערכת של רכב וגם אם כן אז שומעים מהיכן מגיע הקול
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אולי הם בפניקה מוגזמת
אתה יודע איך זה שכול אופנים חשמליות נשמעות תחילה של אזעקה

גם בסרטון הם לא נראים מביטים לשמים או משהוא רק מדברים ונעלמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הסתכלתי שוב ושוב
א המגב זה נראה יותר חוט או שרשרת אבל לא מגב שנתקע
זה נראה קונוסים, יש 2, רק כשהתקרב רואים את השני.
לא נראה בעייתי, אלא"כ התכוונת למשהו אחר.
נכון מאוד

הם גם לא נראים מסתכלים לשמים אתה רואה את אחד מהם בה לסדר את הכובע ואז נמלך בדעתו
וקולט שיש רעש לא תקין ואז הם בורחים ללא שהסתכלו מעלה

ולגבי החוט זה שאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
לפזה נראה קונוסים, יש 2, רק כשהתקרב רואים את השני.
לא נראה בעייתי, אלא"כ התכוונת למשהו אחר.
אני לא חושב שזה קונוסים ורואים איך שזה ממש מתפצל לשניים לפי קצב התזוזה
אחר כך יש כל הזמן רקמחסום אחד במרחק שווה מרכב
אגב קצב ההליכה של השוטר שהולך משמאל לרכב בכלל לא הגיוני הצל גם לא מסתדר
 

קבצים מצורפים

  • צילום מסך 2026-03-17 224716.png
    צילום מסך 2026-03-17 224716.png
    KB 62.2 · צפיות: 39
  • צילום מסך 2026-03-17 224750.png
    צילום מסך 2026-03-17 224750.png
    KB 109.7 · צפיות: 40
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
סתם משהו שמפריע לי, למה כל המכוניות פה נראות רכב אספנות?
איראן זו מדינה נורמטיבית ומתפתחת לגמרי, גם אם לא נשמע ככה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אני לא חושב שזה קונוסים ורואים איך שזה ממש מתפצל לשניים לפי קצב התזוזה
אחר כך יש כל הזמן רקמחסום אחד במרחק שווה מרכב.
כמעט בטוח שזה 2 קונוסים אם אתה נוהג אתה מכיר את זה

ויש אחד לפני הרכב הלבן ואחד ממש תצמוד לעמדת השמירה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
כמעט בטוח שזה 2 קונוסים אם אתה נוהג אתה מכיר את זה

ויש אחד לפני הרכב הלבן ואחד ממש תצמוד לעמדת השמירה
זה בדיוק השאלה לאיפה נעלם הקנוס שעומד לפני הרכב הלבן
הורדתי את הקטע של פנים הרכב כך זה יותר ברור
( אגב אני נוהג ומעולם לא ראיתי קונוסים בצורה כזאת)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #69
זה בדיוק השאלה לאיפה נעלם הקנוס שעומד לפני הרכב הלבן
הורדתי את הקטע של פנים הרכב כך זה יותר ברור
( אגב אני נוהג ומעולם לא ראיתי קונוסים בצורה כזאת)
לא התכונתי לקונוסים אלא לצורה שיש חפץ ואם אתה מתקדם קצת הוא נעלם מאחור

הסרטון שעשית צריך לפתוח אתו בנפטרי
אבל הקונוס לפני הרכב הלבן לא נעלם אלא הראשון שצמוד למחסום נעלם
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
זה בדיוק השאלה לאיפה נעלם הקנוס שעומד לפני הרכב הלבן
זה קונוסים בוודאות
והוא לא נעלם. הראשון הוא זה שמוסתר ע"י העמדה, מה שאתה רואה זה כבר השני, כי הרכב התקדם קצת.

בקיצור, ספציפית בזה אין בעיה.
צורת הקונוס באמת לא נפוצה, אבל עקבית בסרטון, יתכן שיש גם בצורה כזאת שם.

הצל גם לא מסתדר
דווקא נראה טבעי בגלל איכות הצילום והגשם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמידי שבוע, אנו באתגר שבועי במתכונת ייחודית, המוקדש כולו לפרשת השבוע.
האתגר הוא הזדמנות מופלאה להשתמש בכלים שבידינו כדי להרבות את כבוד השבת ולהפיץ יצירה יהודית איכותית.

התמונה הנבחרת תשמש כרקע ללוחות "זמני כניסת ויציאת השבת", ותפורסם במגוון פלטפורמות ברשת עם קרדיט ליוצרים.

📋 כללי האתגר (חשוב לקרוא!)​

  • סגנון: ניתן להעלות יצירות בכל סגנון אמנותי שתבחרו.
  • פורמט: מומלץ מאוד להעלות בפורמט מלבן עומד (יחס גובה).
  • שדרוג: ניתן ואף רצוי להוסיף הנפשת וידאו קצרה של מספר שניות בנוסף לתמונה הסטטית.
  • פתיחת האשכול: הראשון שפותח אשכול במוצאי שבת בהתאם לכללים - הוא האשכול הפעיל. על פותח האשכול להעלות תמונה לדוגמה (שיכולה להשתתף באתגר כהודעה נפרדת). ולהעתיק את הכללים הנ"ל.
  • ניהול: בשונה מהאתגרים הרגילים, הזוכה באתגר זה לא ינהל את האתגר הבא (הנושאים קבועים מראש).
  • זכייה היברידית: צוות פרוג יבחר את התמונה המנצחת מתוך חמש היצירות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר מהקהילה.

⚖️ הנחיות תוכן ותקנון​

  • רגישות יהודית: אין להעלות תמונות הממחישות את פניהן של דמויות מהתנ"ך.
  • כללי האתר: אין להעלות תמונות של דמויות נשיות מעל גיל 3.
  • כמה? אין הגבלת יצירות, ניתן להעלות מספר יצירות, בתנאי שהם יפות ומקצועיות.
  • מקוריות: היצירה חייבת להיות תוצר של בינה מלאכותית שנוצרה במיוחד עבור האתגר הנוכחי.
  • ניקיון: על התמונה להיות נקייה מסימני מים או עריכה ידנית. (סימן קטן של מחולל התמונות לא מפריע).
  • קרדיט: אם ברצונכם שיופיע קרדיט שונה משם המשתמש שלכם, ציינו זאת בבירור בטקסט בהודעה מתחת לתמונה.
  • זכויות: בהתאם לחוקת האתגרים, לאתר "פרוג" קיימת הזכות לעשות שימוש חופשי ביצירות המשתתפות באתגרים.

🕒 לוחות זמנים​

  • פתיחת האתגר: בכל מוצאי שבת ייפתח אשכול ייעודי לפרשת השבוע הקרוב.
  • סיום האתגר: יום רביעי בלילה (בזמן זה האשכול יינעל להשתתפות ולדירוג).
בהצלחה לכולם! מחכים ליצירות המרהיבות שלכם.

ויה"ר שנזכה להיות מן המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא
ולהרבות את כבוד השבת בעולם.

דוגמא:

An_illustration_of_an_open_Torah_scroll_set_on_a_s-1774444897586.png

אשכולות דומים

כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.
אני שובר ת'ראש ולא מצליח להבין דבר כ"כ פשוט, כנראה שאני טועה, ברור לי, תוכלו לכוון אותי?

אני בכוונה באשכול זה לא מזכיר שמות, בבקשה גם אתם אל תזכירו.

כשהייתי בחור הייתי קונה מגזין איכותי שמאוד היה מעסיק אותי, הייתי נהנה ממנו והמחיר שלו עלה כ 25 ש"ח.

לאט לאט המחיר שלו נסק, ויותר מזה - מה שעצבן אותי - הכמות והאיכות שלו ירדו..

רגע לפני שהחלטתי סופית להפסיק לקנות אותו - מדדתי את האחרון מול אחד מהישנים - ההבדל היה עצום - הרוחב והגובה שלו התקטנו בצורה מחפירה.

אמנם נהיה קצת יותר שמן, אבל החלטתי לספור פרסומות.. לא תאמינו - יותר מ 50% מהמגזין - היו פרסומות נטו!!!

באותו רגע קלטתי שאני סתם משלם להם כסף על פרסומות, והפסקתי.
(לאחרונה ראיתי אותו בחנות, אחרי 8 שנים שלא קניתי, גם העובי התכווץ, והמחיר? נסק...)

ופה מגיעה השאלה שמשגעת אותי בכל תחום הכלכלה - האם לא היה שווה לעורך המגזין להוריד את המחיר - וכך יותר לקוחות יקנו אותו?

יש לי אופציה להרויח 5 שקל מ 20 אנשים, או 20 שקל מ 5 אנשים - הייתי מעדיף = 20 אנשים, כי הם יעבירו הלאה, יהיו יותר לקוחות חדשים (המחיר זול, המוצר טוב, למה לא?!)

עוד דוגמא:
צ'ולנט - בעבר עלה 20-25 שקל לחצי קילו בשרי.

היום המחיר שלו באזור 45 וישנם 'מותגים' שנמכרים ב 55..

אני יודע מחירי המוצרים עלו, אבל לא בכזאת רמה, חשבנתי כמה פעמים וגם דיברתי עם בעלי צ'לונטיות שלא ידעו לענות לי על זה - למה שלא

תמכור ב 30, תשבור את השוק - ויבואו אליך כל הבחורי ישיבות (וגם אני, אני הפסקתי לקנות צ'ולנט - אם אני לא מוצא ב 30 שקל גג - אני לא קונה)

עוד אחת? בבקשה:

הציבור החרדי ניזון רובו מקווי נייעס, וואצפים למיניהם וכו'

ישנם פרסומות, תקין, זכותם. הביטול? 15 שקל (משהו כזה, אל תתפסו אותי על המילה)

אישית? לא משלם את הסכום הזה כל חודש עבור 10-20 שיחות שלוקח לי עוד 5 שניות. מאמין שיש עוד הרבה כמוני.

אם החברה היתה גובה 5 שקל לחודש? לא היינו מצטרפים כפול 3 בלקוחות? אני מאמין שכן.

סליחה אם הארכתי, בקיצור: בכל תחום כלכלי תראו את זה - יש לי אופציה למכור בזול להרבה לקוחות או ביוקר לקצת מהם - מה גורם לי למכור ביוקר? לא שווה לי למכור בכמה שקלים פחות - ופשוט להרויח מיותר אנשים???

מומחי כלכלה? תעזרו לי להבין! תודה.
רגע לפני שתפתחו את הספר, תבדקו שאתם לבד ושיש לכם זמן. לא כי הוא ארוך, אלא כי הוא מסוכן.
הוא עלול לגרום לכם לצחוק בחוסר שליטה תוך כדי נסיעה באוטובוס, להנהן בכפייתיות שוב ושוב תוך הסכמה עם דמות בדיונית, ולחשוב שאולי, רק אולי, המציאות שלנו לא כזו גרועה.

אז נתחיל קודם עם הרעיון- גאון!

כמה פעמים לקחתם לידיכם ספר וגיליתם בו קשקשת מדומיינת, שאפילו טיסה למאדים כבר נשמעת סבירה יותר?
כמה פעמים קראתם ספר והרגשתם כי מנסים למשוך אתכם אחורה בזמן? כאילו משעמם בהווה, אז קדימה! בואו נחזור לעבר. יהיה מעניין...
ואם זה ספציפית לא מסתדר בלו"ז- לא לדאוג. יש תחליף! יש מי שניתנה להם הרשות לנסות ולנבא את העתיד. ממש ככה. כאילו מאלפים את הבינה בינה, ולוחשים לה: "הלו, תתעוררי! את בתרדמת. עוד נכונו לך גדולות ונצורות". (לא רעות בכלל, יש לציין).

ובכן, כל זה אינו תקף לספר זה.
למה, אתם שואלים?
קודם כל תודה ששאלתם. עכשיו אפשר לענות.

כאן מדובר בספר הנכתב בשיטת ארבעת המ"מים. מכירים?
גם מעניין.
גם מציאותי.
גם מוסרי.
וגם מצחיק.

זו בדיוק השיטה הידועה לארבעת המ"מים המקבילים:
זה לא משעמם.
זה לא מדומיין.
זה לא מטיפני.
זה לא מדכא.


טוב, זו היתה רק הקדמה. מי שהתעייף - מוזמן לפרוש. גם ככה, אני לא מאלה שמוודאים נוכחות בסיום : )


הספר נכתב בשפה קלילה על גבול המדוברת, נעימה, מתלוצצת ומסודרת.
כן, בדיוק ההפך מביתה של אשת נעוריו של אלוף נעוריה.
אוי, איזה כיף היה לקרוא על אותו אחד בעל שם אחד, אך מוזכר בספר בשלל כינויים מגוונים ומגניבים, קרי: אבי הטף, אבי הצאן, אבי העדר, אבו-אל-בנאת, אביר, מנטור, אלוף נעורי, ואיך לא? כינוי הדגל- אבא של הבלאגן.

יש בו - בספר הזה - המון המון הומור, בכל מיני צבעים וצורות.
המון חומר למחשבה שמתפצפץ בין המילים. בין המבחנים לעבודה המעשית- בעיקר לזו של החיים.
המון רגישות, המון אנושיות, המון הזדהות.

יש בו - בספר הזה - גם מושגים מעניינים, לאו דווקא הקשורים לפנסיה, קרנות ואחוזים (סתם מעניין אם יש סיבה שייעדו לגיבורה דווקא את המקצוע הזה : )
גם עצות יש בו (אמיתיות, למי ששאל). אבל אל תיישמו, טוב?

מה עוד תוכלו למצוא בספר?
מכשפות, או יותר מדויק - מכשפה אחת ו... כן, צריך להיזהר ממנה. גם אם מדובר לעיתים במישהי אמממ... לא חשוב!
ויש גם מפלצת אחת גדולה ואימתנית שיודעת להפוך לא רק את הבית, אלא גם ובעיקר - את הרוגע, את המצפון, את הזמינות, את השפיות.

מה עוד?
יש תוכחות. טוב, לא ממש תוכחות. נקרא לזה מסרים.
מסרים יפים שגורמים לקורא לעצור רגע ולומר: "וואו. זה כל כך נכון. כל כך אמיתי. כל כך... מוצדק!"
אז למה? למה עד היום לא פגשנו את האמת הזו פנים אל פנים?
אולי כי אף אחד לא טרח לכתוב ספר עם רעיון מבריק ויצירתי כמו זה?

גם משפטים יפים ניתן בקלות למצוא, למסגר או לתלות על מקרר. רוצים דוגמא? תקראו. יש שם יותר מאחת. (וגם ככה הספר הספיק לעבור דירה : )

ובקצרה?
הספר מתאר באופן הומוריסטי ומרגש את חייה של צביה, אמא לשבעה ילדים חמודים ונשואה לאלוף נעורים אחד, המתמודדת עם אתגרי היום יום תוך תמרון בין דרישות מערכת החינוך וניהול משרדה, לבין בלאגן אחד גדול המתרחש ומתחדש תדיר.
יחד עם ניצחונות קטנים והפסדים מרהיבים מול מפלצת הבלאגן, לומדת צביה להציב גבולות (אבל רק למה שחשוב באמת), להשלים סוף סוף לימודי התמחות, ולנהל חברויות שונות, מרגשות ומצחיקות כאחד.

ועכשיו, רותי קפלר, אני חייבת לשאול אותך משהו שתפס אותי מהרגע הראשון: למה בחרת לקרוא למשפחה הזו בשם הזה? האם זה מלשון בָּלוּי או בִּלּוּי?? מה ניסית לרמוז כאן, תגלי?

לסיכום -
זהו ספר שיגרום לכם קצת (הרבה) לצחוק, קצת לנשום מציאות, קצת להרגיש הזדהות, קצת להיבחן במבחן החיים.
וקצת מכל אלו - שווה בעצם המון!

אז תודה,
@Ruti Kepler , על ספר עשר (תרתי משמע).
ותודה לך @7שבע7 , על המלצה שבע. סתם... : ) עשר.

האמת? מתחשק לי לתייג כאן את כל מי שלפי דעתי תיהנה ממנו. אבל לא נעים, לא רוצה שיחשבו שאני רומזת משהו : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה