סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרק 59

"הנה האוטובוס, סוף סוף!"

"אויש, אני לא סובלת נסיעות..."

"שנשב כאן?"

"כן".

" בנוגע לנסיעות, מבין אותך לגמרי, גם אני ממש לא מחבב..."

"לא מחבב? אז אתה בקטנה עליי, כל הרעש הזה באוטובוס, זה מזעזע!"

"כן... שלא לדבר על הריח של האוכל שאנשים בוחרים לאכול דווקא עכשיו..."

"ועוד יותר החטיפים, אוי זה מבחיל!"

"אבל מה לעשות? נתנחם בזה שזה אוטוטו מסתיים ואנחנו מגיעים לחנות שאת חולמת כבר שנים להגיע אליה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע הילד שם מקיא על הרצפה..."

"אוחח איזה חוסר אחריות של ההורים, לפני זה החטיפים והצעקות של הילדים ועכשיו... שנייה... הרב? אתם יכולים לטפל בילדים שלכם, עכשיו ההוא מקיא על הרצפה?"

"מוישי, לא נעים..."

"מה לא נעים... כן כבודו, הם באחריות שלכם! לא תזיק לכם קצת יותר השקעה בילדים... אוי, חני, תביא שקית, אני מקיא..."


"הנה האוטובוס, אחח למען ד' כמה זמן!!!!"

"תבדוק שכולם עלו, דודי, שימי, דבורי, רובי, גיטי, נוחי על הידיים שלי, טוב, כולם כאן!"

"שנשב כאן אנחנו?"

"כן, אבל מה עם הילדים, הם לא..."

"הכל טוב! שיסתדרו!"

"איזה רעש הם עושים... טוב, לא נורא, ככה זה אוטובוס..."

"רוצה שהם יאכלו כאן משהו?"

"תביא להם חטיפים, שיהנו!"

"זאת נסיעה ארוכה מאוד, מקווה שהם לא יהרסו את האוטובוס עד סוף הנסיעה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע דודי מקיא על הרצפה..."

"אוחח נו, הבאתי לו שקיות לפני זה! למה הוא לא משתמש ב... כן בחור, מה? אה, אתה כבר נשוי? בסדר, כן, מה? להשגיח על הילדים? למה אתה חוש..."

"מוישה, לא נעים... הוא צודק..."

"מה לא נעים... כן צדיק, כשלך יהיו שישה ילדים אתה תבין אותי! מה, אתה צריך שקית? אין לי... היי, אואה, שתהיה בריא, מה זה?! איכס!"
הפרק הכי גדול ברמת ההתאמה לסדרה, הזו"צ והיפוכו...
 
לעניות דעתי הפרק הזה קצת קיצ'י
גם לגבי הפאנצ' מישהו שמקיא מרגיש לפני כן כמה דקות טובות את הבחילה
אז עצם זה שהוא מעיר לאברך ושניה אח"כ מקיא פחות נשמע לי הגיוני...
הוויכוח עצמו סחרר והבחיל... הסתדר לי :)
תודה על הביקורת!
הפרק הכי גדול ברמת ההתאמה לסדרה, הזו"צ והיפוכו...
תודה רבה!!

מה שאפשר היה לעשות - יותר הגיוני שאישה מקיאה בנסיעה.. אולי עם הבעל יעיר לאברך ואז אשתו הייתה זאת שמקיאה היה נשמע לי יותר, רק מה.. זה ממש עצוב ומסכנה האישה אז טוב שלא עשית את זה.. ;)
ומחילה אם התאור היה דוחה מדי
כמובן שזה הדבר הראשון שעלה במוחי ולכן כך כתבתי, אך אז שיניתי בעקבות מחשבה על חוסר התאמה... מבינים, נכון?
 
פרק 59

"הנה האוטובוס, סוף סוף!"

"אויש, אני לא סובלת נסיעות..."

"שנשב כאן?"

"כן".

" בנוגע לנסיעות, מבין אותך לגמרי, גם אני ממש לא מחבב..."

"לא מחבב? אז אתה בקטנה עליי, כל הרעש הזה באוטובוס, זה מזעזע!"

"כן... שלא לדבר על הריח של האוכל שאנשים בוחרים לאכול דווקא עכשיו..."

"ועוד יותר החטיפים, אוי זה מבחיל!"

"אבל מה לעשות? נתנחם בזה שזה אוטוטו מסתיים ואנחנו מגיעים לחנות שאת חולמת כבר שנים להגיע אליה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע הילד שם מקיא על הרצפה..."

"אוחח איזה חוסר אחריות של ההורים, לפני זה החטיפים והצעקות של הילדים ועכשיו... שנייה... הרב? אתם יכולים לטפל בילדים שלכם, עכשיו ההוא מקיא על הרצפה?"

"מוישי, לא נעים..."

"מה לא נעים... כן כבודו, הם באחריות שלכם! לא תזיק לכם קצת יותר השקעה בילדים... אוי, חני, תביא שקית, אני מקיא..."


"הנה האוטובוס, אחח למען ד' כמה זמן!!!!"

"תבדוק שכולם עלו, דודי, שימי, דבורי, רובי, גיטי, נוחי על הידיים שלי, טוב, כולם כאן!"

"שנשב כאן אנחנו?"

"כן, אבל מה עם הילדים, הם לא..."

"הכל טוב! שיסתדרו!"

"איזה רעש הם עושים... טוב, לא נורא, ככה זה אוטובוס..."

"רוצה שהם יאכלו כאן משהו?"

"תביא להם חטיפים, שיהנו!"

"זאת נסיעה ארוכה מאוד, מקווה שהם לא יהרסו את האוטובוס עד סוף הנסיעה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע דודי מקיא על הרצפה..."

"אוחח נו, הבאתי לו שקיות לפני זה! למה הוא לא משתמש ב... כן בחור, מה? אה, אתה כבר נשוי? בסדר, כן, מה? להשגיח על הילדים? למה אתה חוש..."

"מוישה, לא נעים... הוא צודק..."

"מה לא נעים... כן צדיק, כשלך יהיו שישה ילדים אתה תבין אותי! מה, אתה צריך שקית? אין לי... היי, אואה, שתהיה בריא, מה זה?! איכס!"
אהבתי מאוד!!
 
הו, ומה הבעיה לכתוב את זה?
אני ממש ממש חפץ שיהיו גם תגובות כאלה, הן מכוונות אותי!
תודה רבה על הביקורת!!
זו תגובה שבהחלט מזמינה תגובה, והיא באה רק בגלל שממש ביקשת.
אני חושב שהשקעת, כתבת, חיפשת רעיון.. לא נאה ולא יאה להגיב בביקורת שלילית.
אם לא היית חושב שזה ראוי לא היית מעלה..
אני לא צודק?!
אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )
אין סיכוי. אין סיכוי. אין סיכוי
אויש, כמה שזה קשה כל פעם מחדש לגלות שעוד לא התבגרת והספקת להכיר את אשתך..
גם אחרי עשוריים
חח מי אמר לך מה הטעם של סמרטוט במילוי כל טוב שאריות המקרר?
תתפלא 😄
איך, איך אף אחד לא שם לב (או העיר) שכתבתי
חשבתי לעצמי, מן הסתם הוא מאותם קהילות שנוהגים לקרוא לבניהם בשם האב.
כן, יש ע"כ נידון גדול בפוסקים וכבר בראשונים נמצאו כאלה.
 
זו תגובה שבהחלט מזמינה תגובה, והיא באה רק בגלל שממש ביקשת.
אני חושב שהשקעת, כתבת, חיפשת רעיון.. לא נאה ולא יאה להגיב בביקורת שלילית.
אם לא היית חושב שזה ראוי לא היית מעלה..
אני לא צודק?!
זה בדיוק מה שאני שואל, אם צדקתי בדעתי שזה ראוי. ועד כמה...
פרק סיום?

:LOL:= כן!

:oops:= מה? ממש לא!
ראיתי שיש כאלה ששמו סמיילי עצוב.
כנראה שחשבו שזו הצהרה.
אז לא, זה סקר.

רוצו להצביע! :)
 
זה בדיוק מה שאני שואל, אם צדקתי בדעתי שזה ראוי. ועד כמה...
עם כל כך הרבה לייקים על כל סיפור אז כנראה שזה ראוי.
וגם זה מאוד אינדיבידואלי. כי על טעם וריח...
 
מה נקבל בתמורה ? :)
שאלה מצוינת ברעיון.
האמת שהסתפקתי על חלק נוסף, על הילד הראשון מול ילד שביעי...
לא יודע. נראה בעתיד.

בכל מקרה, התוצאות היו די ברורות (למעלה מ-90% בעד המשך) אז...
 
פרק 61

"חני? איפה את? שומעת?" צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע וחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, וממשיך "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

הוא צעק עליי היום, שחבל לך על הזמן...

כאילו, האמת שהבנתי אותו, אני הייתי ה'לא בסדר'

הגעתי מאוחר, אז הוא בא ואמר לי

'תקשיב זה לא יכול להימשך כך'

אמרתי לו, מה אתה רוצה ממני, אני זו"צ...

הוא אמר לי 'זה לא תירוץ, אתה צריך להקפיד יותר על סדרים...'

מה אני אגיד לך, לא נעים, אבל הוא די צודק...

מה קורה? את יוצאת מהחדר?"

"כן" יוצאת חני ואומרת "התארגנתי, אני יוצאת רגע למכולת, הוא לא ממש צודק, אתה מקפיד מאוד על סדרים!"


"מה קורה? איפה את? שומעת?" צועק מוישה לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע וחליפה ומעיין בעלון מבצעים מקומט שמצא ברחוב, וממשיך "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

הוא חקר אותי, משהו לא רגיל...

האמת שהבנתי אותו, הוא לא הבין למה אני התחלתי ללכת כל רביעי, ולמה אני לא שומר סדרים

הסברתי לו את הקטע של הריפוי בעיסוק של דודי ברביעי

הוא אמר לי 'תקשיב זה לא יכול להימשך כך, מילא רביעי, אבל אתה לא שומר סדרים כל השבוע...'

אמרתי לו, מה אתה רוצה ממני, אני כבר לא זו"צ, יש לי ילדים לגדל...

הוא אמר לי 'זה לא תירוץ, אתה צריך להקפיד יותר על סדרים!'

מה אני אגיד לך, הוא לא ממש צודק... אני די מקפיד על סדרים לדעתי...

מה קורה? את יוצאת מהחדר?"

"כן" יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת "אם תוכלו להפסיק לקרוא עלונים ולהתרכז בהם כך שלא תרחפו ותיכנסו לבתים של אחרים. ואגב, הראש כוילל שלכם באמת צודק, אני רואה אתכם כל יום יוצאים בחמש!"
 
"כן" יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת "אם תוכלו להפסיק לקרוא עלונים ולהתרכז בהם כך שלא תרחפו ותיכנסו לבתים של אחרים. ואגב, הראש כוילל שלכם באמת צודק, אני רואה אתכם כל יום יוצאים בחמש!"
ממש מצחיק
שכוייח
 
"כן" יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת "אם תוכלו להפסיק לקרוא עלונים ולהתרכז בהם כך שלא תרחפו ותיכנסו לבתים של אחרים. ואגב, הראש כוילל שלכם באמת צודק, אני רואה אתכם כל יום יוצאים בחמש!"
יואו! :sne:
הפרק הבא יספר על מעבר דירה, כנראה, כי אין סיכוי שהוא מראה יותר את הפרצוף שלו בבניין...
אחד הטובים והמקוריים!

הערה קטנה בנוגע לניסוח:
צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע וחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, וממשיך
יוצאת חני ואומרת
ומעיין בעלון מבצעים מקומט שמצא ברחוב, וממשיך
יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת
'וממשיך' 'ואומרת' - מיותרים ומכבידים על המשפט. זה ברור שהוא ממשיך, וזה ברור שהיא אומרת.
מספיק לכתוב למשל כך:
"חני? איפה את? שומעת?" צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע והחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

 
יואו! :sne:
הפרק הבא יספר על מעבר דירה, כנראה, כי אין סיכוי שהוא מראה יותר את הפרצוף שלו בבניין...
אחד הטובים והמקוריים!
תודה רבה!!
הערה קטנה בנוגע לניסוח:




'וממשיך' 'ואומרת' - מיותרים ומכבידים על המשפט. זה ברור שהוא ממשיך, וזה ברור שהיא אומרת.
מספיק לכתוב למשל כך:
"חני? איפה את? שומעת?" צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע והחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

ביקורת נכונה וברורה לגמרי!

תודה גדולה עליה!!
 
פרק 62

"נו מוישי, אתה יוצא?" מאיצה חני.

"בטח יוצא... אני שנייה מחפש איפה שמתי את ה..." עונה מוישי תוך שהוא נובר בארון.

"רב קו?"

"בדיוק, איך ידעת?!"

"מכירה אותך..."

"הופה, ואיפה הוא?"

"האמת, לא יודעת... הוא לא בכיס שלך?"

"הו, אה, כן, חח מטורף איך שאת אוחזת!"

"בשביל זה אני כאן..."

"חח לא רק בשביל זה, טוב, הצלחות!"

כעבור שתי דקות:

"מה קורה מוישי, למה חזרת?"

"אוף דייי, איזה בושות! כל הדרך נגררה איתי חתיכת טישיו בנעל... אני מתבייש לצאת עכשיו!"


"נו מוישה, אתה יוצא?" מזרזת חני.

"יוצא יוצא... אני שנייה מחפש איפה ה..." עונה מוישה, מרוקן מדף נוסף תוך כדי חיפושיו.

"נעליים שלך?"

"בדיוק, איך ידעת?!"

"הם פה, זרוקות ליד הדלת, איפה הם יכולים עוד להיות?"

"מה זאת אומרת?"

"כבר מזמן היה נראה לי שצריך ליצור איזה שהוא כלי שיתפוס את הנעליים כשאתה זורק אותם מיד בכניסה..."

"אואה, זה רעיון ענק!"

"תודה תודה, בשביל זה אני כאן..."

"אולי שווה באמת להוציא את זה כסטרטאפ... טוב, אני יוצא!"

כעבור שתי דקות:

"מה קורה מוישה, למה חזרת?"

"אוחח, לא יכולת לומר לי על הדרך שנדבק לנעל שלי טיטול שנגרר איתי כל הדרך? לא חבל עליו? הוא נקי!"
 
נערך לאחרונה ב:
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
ניתן לצפות בשיעור בקישור הבא, וכן במערכת "קול הלשון"
https://youtu.be/_UA9f79nCHY


🔊 הצטרפו כמנוי לקבלת התראה על שיעור חדש 🆕 👍 עשו לייק לשיעור 📖 שתפו חברים בשיעור לזיכוי הרבים 🎥 צפו בשיעורים נוספים של הרב גדליה הופנונג בקישור הבא : 👈 https://www.youtube.com/playlist?list=PLWSYw8GYqUiwLlCls1EcWtZ1DOGzFTLfF


--
0 תגובות

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה