דרוש מידע מדוע לא גדלנו על תודעת שפע?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
לפי זה חובה לחסוך כל שקל (עד היום האחרון של השנה), כי הכל קצוב לו ואם יוציא עכשיו עוד שקל יגמר לו מחר!
הרעיון הוא שחיים ממה שיש, לא צריך לחשוש שבניסן הכסף יגמר, לקב"ה יש הרבה ומשביע לכל חי רצון "ידך המלאה הפתוחה" וכו', תודעת השפע אכן אין לה מקור בתורה.....
אבל כן שמעתי פעם בשם האדמו"ר מליובאוויטש שסגולה לפנסה להתחיל לחיות בהרחבה מעט, לא מצאתי לעת עתה את המקור.... להלן קטע מ "בית משיח" "
בזמנים שונים דיבר הרבי על תודעת השפע כשאדם צריך לחיות תמיד במחשבה קדימה קראתי אמרה שהרבי התבטא שהרבי הריי"צ לא אהב שחסידים נמצאים במצב של צמצום אלא להיות במחשבה על הרחבה בשיעור הראשון שלי" באוניברסיטה
1769447493730.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #82
רק מציין
החזו״א באמונה וביטחון יוצא נגד השיטה הזו מכל וכל
צפה בקובץ המצורף 2166154
גם ר׳ ישראל מסלנט שאחז שאפר לקבל משהו על סמך ביטחון בלבד
וודאי שלא התכוון לאיזשהו ״תודעת שפע״
אלא לביטחון מוחלט שה׳ ימלא רצונו, ובלי הביטחון המוחלט, זה לא היה מגיע

אז כדאי פעם הבאה לכתוב ג.נ. או משהו בסגנון
לא יודע למה אתה מצפה כשכתבת גילוי נאות.
ציינתי מקור מפורש,
כמו"כ כתבתי שיש שתי גישות,
ונהרא נהרא ופשטיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אנחנו גדלנו על אמונות אחרות.
שעיקר השפע הוא בעוה"ב.
שהעולם הזה הוא רק פרוזדור.
על אשתו של רבי חנינא שירדה רגל של זהב מן השמים
והיא כעסה על בעלה שלקחה כי בעוה"ב שולחננו יהיה חסר
והסכימו איתה מן השמים
ובנס גדול מן הראשון נלקחה הרגל חזרה.
על בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב
ותלמידיו של רשב"י שלא נטלו ממנה מאומה....
כעת כנראה נחלשו הדורות והתרגלנו לקבל הכל, כאן ועכשיו
ולכן אמצנו בחום תודעות שפע נוכריות.
הן אומנם לא סותרות אמונה כי בודאי
שהבורא יתברך הוא מקור השפע ובלתי מוגבל
אבל הדגש שאנחנו נותנים לשפע החומרי הלזה
נראה ששיך לירידת הדורות ולא לעליתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
שהעולם הזה הוא רק פרוזדור.
אם אפשר להסביר מה הכוונה במשפט הזה?
האם כמו שהתכוון אחד מגדולי הדור זיע"א שהיה חי אתנו עד לפני מס' שנים
ותמיד אמר שאנחנו בפרוזדור ולא הסכים שיצבעו את הקירות של הבית שלו
והיה חי בפשטות קיצונית כי הרי אנחנו בפרוזדור
ואפילו שמתחת ידיו התגלגלו סכומי כסף גדולים כמובן שהשתמש בזה לצדקה לתורה ולחסד
וגם אז היה אומר שאנחנו בפרוזדור וגם ראו והרגישו את זה עליו.

או כוונתכם למשהו אחר במשפט הזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
מובא כאן צילום קטע מה"מאור עיניים" בענין
נא לקרוא בעיון ואז להסיק מסקנות
 

קבצים מצורפים

  • מאור עיניים פרשת ואתחנן.jpg
    מאור עיניים פרשת ואתחנן.jpg
    KB 239 · צפיות: 30
  • הוסף לסימניות
  • #87
@ynf נראה שהבנת מצוין.
פותחת האשכול שאלה למה לא גדלנו על תודעת שפע
ועניתי לה שלדעתי פעם זכרו יותר על מה לשים דגש
ואיפה עיקר השפע והתענוג של האדם.
כמובן, כאז כן היום כל אחד ודרגתו
אבל המקום המרכזי ששפע גשמי תופש היום
מבלבל אותנו יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מובא כאן צילום קטע מה"מאור עיניים" בענין
נא לקרוא בעיון ואז להסיק מסקנות
תמצית דברי המאור עיניים (כפי הבנתי)
הקב"ה משפיע פרנסה לכל אחד בלי גבול ושיעור
אבל כבן אדם בוטח בעצמו ובפרנסתו אזי הוא מצמצם במחשבתו את השפע שמקבל מהקב"ה למה שהוא חושב
ומעשר הוא המבחן,
אם בן אדם בוטח בכספו או בתבואתו ולכן זה סיבה למה לא לתת מעשר (כי הוא צריך זאת לפרנסתו) אזי פרנסתו מצומצמת
אבל כשנותן מעשר מראה הוא שבוטח בהקב"ה שהוא זן ומפרנס ואין זה קשור לעבודתו
והרי הקב"ה אין שיעור להשפעתו פרנסה
ולכן "עשר" "בשביל שתתעשר" -שהרי אינך מצומצם בהשגותיך אלא מתרפנס מהקב"ה ולזה אין גבול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
לא,
הכוונה היא שהמציאות תשתנה,
זה נושא ארוך בספרי מחשבה וחסידות.
יש באמת אסכולה שגורסת שביטחון זה פרט של המושג אמונה,
ויש אסכולה שלמדה שביטחון הכוונה הוא שה' יעשה את מה שאנחנו רוצים.
בלת"ק חלקי
"טעות נושנה נתאזרחה בלב רבים במושג 'בטחון'. שם 'בטחון', המשמש למדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה (=נתחלפה) במושג "חובה להאמין" - בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא שניה - כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר בטחון. ואין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד, אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ד' וגמולותיו ית'? אבל ענין הבטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו ית'" (חזון איש, אמונה ובטחון, פרק ב).
באמת מצינו שהראשונים נחלקו איך לבאר מהות הבטחון. החובת הלבבות בפרק הראשון אכן כותב "מהות הבטחון - היא מנוחת נפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו, בעניין אשר יבטח עליו כפי יכולתו ודעתו בְּמַה שמפיק טובתו". מדברים אלו מוכח שאין הבטחון וודאות שהתוצאות יהיו כזה או כאחרת, כי הרי אנו לא יודעים מה שבאמת הוא טוב לנו (כמבואר בדבריו בפרק שני). הוודאות הוא שיהיה טוב בטווח הארוך, כי רק ה' ית' יודע מהו אכן טוב, והוא עושה אך ורק טוב. אולם ראשונים אחרים מבארים אשר הבטחון הוא שבודאי יהיה טוב גלוי. שהטוב בודאי לא יהי' סתום ונעלם, אלא יתגלה לנו. ואיך ניתן להיות בטוח שיהיה טוב גלוי? הרי הרבה פעמים נקרה לנו שהטוב לא היה גלוי בשעת מעשה, ונתגלה רק לאחר זמן. על זה בא התשובה, שהבטחון עצמו - הוא הזכות והכלי שיהיה טוב גלוי. כשה' ית' רואה שאנו מאמצים במידת הבטחון, ובוטחים בו באמת ובלב שלם, עד שלא נשאר לנו שום צד בעולם לחשוב שיקרה דבר לא טוב. זה עצמו מעורר למעלה השפעה אלקית שיביא להעולם טוב גלוי. כך כותב העיקרים (מאמר רביעי, פרק מ"ו) "אמר הכתוב (תהילים לב, י) והבוטח בה' חסד יסובבנו, כלומר אף אם אינו ראוי מצד עצמו, מדרך הבטחון להמשיך חסד חנם על הבוטחים בהשם". מה הכוונה שהאדם "אינו ראוי מצד עצמו", הרי החובת הלבבות בפרק ב מסביר בארוכה שהשם ית' עושה טוב לכל אחד, אם כן למה נצרך מידת הבטחון. אלא הכוונה שהאדם אינו ראוי שיהיה טוב נראה ונגלה, ולכן צריך הזכות של מידת הבטחון שזה יביא טוב נראה ונגלה.
כך גם כותב המדרש (ילקוט שמעוני ישעי' רמז תעג) "יש ביניכם ירא שמים כו' בטחו בשמי והוא עומד לכם כו' שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו". כך גם כותב רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק על הפסוק "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" (מקור: תהילים לז): "הכתוב מעיד כי על ידי מידת הבטחון יכולים להשיג כל דבר, כעניין שנאמר 'והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך'. ביאור הדבר שאם יהיה בטחונך בה' כל כך חזק עד שתתענג על ידי זה, אז יתן לך משאלות לבך... הכול לפי ערך שלימות הבטחון, ככה ישלם מאיתו יתברך שמו לפי אותה מידה, וישיג כל משאלות ליבו בהרחבה" (בביאורו לתהילים כז, יד). גם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, הידוע בכינויו 'סנגורם של ישראל', כותב בעניין הפסוק "ה' צלך על יד ימינך" (מקור: תהילים קכ"א, ה'): "ולכן אם אדם בטוח בה' שהשם יתברך יעשה לו כל צרכיו, גם למעלה ממלאין לו כל משאלותיו. אבל אם אדם דואג תמיד על פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, אזי גם למעלה יחסר פרנסתו. ולכן אשרי איש שלא ישכחך ושם בטחונו בה', כי אז ה' צלך ומכין פרנסתו. כמו שהוא בוטח בה' שהא-ל עושה כל צרכיו, כן הא-ל נותן לנו כל צרכינו" (מקור: קדושת לוי, פרשת בשלח). אם כן למה לפעמים אנו בוטחים בה' ולא רואים הישועה? על זה עונה רבי לוי יצחק מברדיטשיוו: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. העניין שאנו רואין שיש אדם שיש לו ביטחון ואף על פי כן אינו מצליח? אבל כל זה מפני שהביטחון שלו לא היה בשלימות, שעושה מה שעושה, וכשרואה שאינו מצליח אומר הביטחון אינו מועיל, וזה שכתוב והיה ה', וכל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה (מקור: ויקרא רבה י"א, ז') שבשמחה יהיה לו ביטחון ודו"ק".
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
זה הרעיון הבסיסי וזה נכון!
מה שפותחת האשכול מדברת וזה מה שבדרך כלל רוב האנשים מתכוונים כשמדברים על תודעת שפע זה איזושהי 'דת' שמאמינה שאם תחשוב חיובי 'היקום' יחזיר לך טובה, ואם תדמיין שזכית בפיס זה יגדיל את הסיכויים שלך לזכות וכו'.
לפי מאמיני השיטה הזאת אסור לדבר שלילי, אסור 'לחסום' שפע, אם אתה רוצה משהו - תקנה אותו.
יש מרצה מפורסם דתי שמדבר גם לחרדים שזה ממש הנושא הזה השם לו אורי שכטר. הוא מספר שכל פעם שקיווה לטוב זה אכן עזר לו.
עוד מישהו שקצת מדבר על זה - 'הרב' פנגר.
כמדומני שרבי יהודה פתייה (מגדולי תלמידי הבן איש חי, ומגדולי המקובלים בדורו) כתב שמי שמדמיין יותר מידי על עשירות וכד'
גם אם נגזר שמגיע לו עשירות, אז ההנאה שלו מהדמיונות יכולה לכלות לו את הזכות לעשירות.
ואז הוא לא יקבל את העשירות בפועל שהיה ראוי לקבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
היה פעם באבא שקילל בחור ישיבה שהרגיז אותו בפורים שהוא לא ישלים שנתו, במוצאי פורים שנה אח"כ בא אליו הבחור ואמר לו הנה אני חי.
אמר לו הבאבא כי לא האמנת....
כמו שלשפע צריך להאמין.
אז גם לקללה צריך להאמין;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
כעת כנראה נחלשו הדורות והתרגלנו לקבל הכל, כאן ועכשיו
ולכן אמצנו בחום תודעות שפע נוכריות.
הן אומנם לא סותרות אמונה כי בודאי
שהבורא יתברך הוא מקור השפע ובלתי מוגבל
אבל הדגש שאנחנו נותנים לשפע החומרי הלזה
נראה ששיך לירידת הדורות ולא לעליתם.
לא "כנראה" נחלשו הדורות אלא בטוח
ולא כי התרגלנו לקבל הכל כאן ועכשיו - אלא כי אנו במצבנו ובדרגתנו הפחותה באמת באמת זקוקים ליותר
ואנחנו ראויים לכל הטוב שיש בעולמו של הקב"ה
וכל אדם ואדם בנקודת הבחירה האישית ששם הוא נמצא- ששונה בין איש לרעהו
שם הוא יכול לבחור בטוב- ולהעדיף רוחני על גשמי- עוה"ב על פני עוה"ז
ובודאי שכל בחירה כזו תעלה אותו יותר גבוה
מנגד- להכריח עצמנו להצטמצם במקום שהוא יותר גבוה מאיתנו (עם כל הצער שבדבר- שאנו נמוכים)
זה לא עושה כלום. לא מעלה את האדם לשום מקום
אדם שמתוסכל מזה שמצטצמצם- לא התקדם רוחנית לשום מקום.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #94
כלומר, לפי המשתמע מזה, בחור ישיבה שיש לו כושר ציור והוא מעדיף לשבת וללמוד ולא לאייר, יתבע על כך בשמים???

אני שואלת את השאלות האלה כי להרגשתי יש כאן באשכול מידי הרבה הפרחת ססמאות וכותרות בלי באמת לחשוב רגע מה עומד מאחוריהם...
בשם מי מה שהבאת? מה ההקשר שלו? ולמה הוא התכוון בדיוק?
יש הרבה דברים לעשות עם כשרון ציור שהם חלק מעבודת ה'...
קודם כל לא חייב להיות שזה נועד לשמש אותו בבחרותו, אולי דווקא בהמשך החיים?
אולי זה יאפשר לו להשתמש כהכנסה צדדית בשעות הערב כשיחתן ילדים?
אולי הוא ילמד תלמידים ויעזר בכשרונו להבהרת סוגיות מסובכות?
ברור, שאפשר לנפנף בתירוצים לכל בחירה לא נכונה שעושים, היצה"ר לא בטלן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
פותחת האשכול שאלה למה לא גדלנו על תודעת שפע
אני אסביר,
לפי הלך הרוח כאן באשכול אני מבינה שלא הצליחו לרדת לסוף דעתי,
אני כמובן לא מתכוונת לזה שהאדם חושב מחשבה והופ! קסם! הקב"ה כפוף לרצונותינו ועובד אצלינו..

כוונתי היא שאדם לא אמור לפחד מלחשוב בגדול, מלעשות צעדים משמעותיים הדורשים אומץ.
תעשו צעד קטן תראו אם ה' פותח לכם דלת, כל מה שצריך זה לא לפחד! תאמינו!

אנחנו הרגשנו בחוש איך ה' איתנו יד ביד בכל הצעדים הגדולים. ממש "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"

אבל אם היינו מסתפקים במועט ואומרים טוב אין לנו מספיק אז נמתין שה' ישלח ואז נקנה דירה / נעבור לדירה מרווחת יותר, וכו'.. זה לא היה קורה..

ראינו שהשפע גדל רק אחרי שעשינו צעד- אחרי שלקחנו משכנתא.. קיבלתי עבודה מתאימה שתכסה..
עברנו לדירה יקרה יותר - ה' סידר לי עבודה טובה יותר עם שכר גבוה יותר. כמובן לא בפזיזות - "אנחנו עוברים ומה שיהיה יהיה." קודם סגרתי עבודה אח"כ היתה ס"ד גם בענין מציאת הדירה המתאימה .

זה באמת נושא רגיש מורכב ועמוק,
אני מקווה שהצלחתי להבהיר יותר את המושג תודעת שפע - יכול להיות שזה לא הביטוי הנכון, זה בכל אופן התודעת שפע היהודית שלי.

זכרו- הקב"ה האריך את ידה של בתיה רק משום שהיא הושיטה אותה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
זו שאלה שהיא אחת ממכלול,
מדוע לא גדלנו על שיחרור ריגשי, על חיים מתוך חיבור אמיתי לעצמנו ומשם לבורא, על חיים ללא מאמץ, על אמונה שהשם זן ומפרנס לכל בחן בחסד בריווח ושולחנו ערוך לכל.

התשובה לעניות דעתי היא, כי מציאות בעולם השתנתה,

הדורות הקודמים עסקו מצד אחד בהשרדות, ומצד שני היה להם חיבור טבעי ומוחשי לבורא
היה צמצום וקושי גדול, אבל הם הסתפקו במה שיש להם, היה להם נחת בחיים, והודו לה' על כל דבר כלא מובן מאליו.

ולכן, מעצם השוני הגדול, הדור הקודם, לא יכול היה להכין את הדור הנוכחי,
וחלק מאנשי הדור הנוכחי, סוחבים איתם עדיין דפוסי חשיבה והתנהגות קודמים.

הדור שלנו משופע, בשפע וברכה, בכל התחומים, אוכל, מידע, ביגוד, מיכשור, איבזור ומה לא
(אגב, גם ברוחני יש שפע גדול: אינספור ספרים, הרצאות, דרשות, מרצים, מרצות, עלונים כמו שלא היה אף פעם)
גם הרגש מפותח כמו שלא היה פעם, ילדים היום מדבררים את רגשותיהם באופן מעורר השתאות.

אבל העבודה הקשה בדור הזה היא החיבור הפנימי של כל אחד להשם - זה כבר לא טבעי ומוחשי כמו בדורות עברו,
כמובן שהחיבור להשם נעשה באמצעות הרגש שנשפך לעולם
אפשר לראות היום בחורים ובחורות מתפללים ברגש מופלא.

אלא שכל אחד צריך לעבוד בעצמו על החיבור הזה, אין כאן ירושות, אולי נקודת פתיחה טובה יותר
אבל כולם מתמודדים בזה איך ליצור קשר וחיבור אמיתי להשם וממילא חיבור נכון וטוב לעצמינו.


וכמענה לשאלה הפותחת, גם תודעת השפע היא חיבור להשם וההבנה שיש ביכולתו לתת לנו הכל בכל מכל,
ומנגד אם כרגע אין לנו את כל מה שרצינו, היא כי כך רצונו וכך נכון עבורנו,
זה אכן לא סותר תפילה ובקשה מעומק הלב למילוי רצונותינו ומשאלותינו, אך בהחלט מהווה עצירה והבנה מה הצורך והרצון האמיתי שלנו מתוך חיבור פנימי, ולא מתוך השוואה לאחרים!
ואולי זו תודעת השפע האמיתי, כשיש חיבור פנימי אמיתי, ואדם לא עסוק בהשוואה לאחרים, ובמעקב אחר שוק ההון ועל כל אלה שעושים כסף, ומבזבזים אותו על להוציא את העיניים לאחרים, לא צריך הרבה כדי להיות מרוצה. כסף לא מביא אושר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
כמו כל נושא הלכתי שלא כל אחד מחליט לעצמו מתי הוא פוסק כך ומתי אחרת
כך גם בנושאי השקפה ומוסר

לעניות דעתי האשכול היה צריך להימחק ממזמן ע״י @הכלבויניק
אבל רק שלא יצא טעות מהאשכול ממגוון המקורות שהובאו

אין באשכול שום דבר שלא דובר רבות בחז״ל ועד אחרוני זמננו
תשאלו את הדמות התורנית שקרובה אליכם והיא תענה לכם מצויין

לסמוך בכאלה נושאים על ניקים אנונימיים שמצטטים מקורות שרוב גדולי ישראל נח׳ עליהם כדברים מוסכמים
זה כמו שתסמכו עליהם בשאלות בהלכות שבת או להבדיל במינון תרופות…

(@גימפעל פספסתי איפה כתבת שזה שני גישות, ואגב האם להקפיד על זמן תפילה או לא זה גם שני גישות?)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה