שיר אבן מאסו

  • הוסף לסימניות
  • #1
מִכָּל עֵבֶר נְשָׁמוֹת הוֹמִיּוֹת

יְפָחוֹת, יְבָבוֹת וּטְפִיחוֹת

וַאֲנִי, קָפוּא.

בִּסְלִיחוֹת לְפָנָיו מִשְׁתַּפְּכִים

בְּכֵנוּת מִתְחַטְּאִים מֵחַטָּאִים

וַאֲנִי, קוֹרֵא.


מִכָּל עֵבֶר לְבָבוֹת שְׁלֵמִים

מַרְגִּישִׁים, מַבִּיעִים וַחֲשׂוּפִים

וְשֶׁלִּי, שָׁבוּר.

נִגָּשִׁים הֵם אֶל הַלֵּב פְּנִימָה

בְּטִבְעִיּוּת בּוֹקְעִים בִּרְקִיעִים

וְשֶׁלִּי, קָבוּר.


מִכָּל עֵבֶר יִסּוּרִים וּתְהִיּוֹת

לִבִּי נִשְׁבַּר, נִטְמַן בְּתַחְבּוֹשׁוֹת

וְאַתָּה, חָשׁ.

אָדִישׁ לְמִקְרָא, לְמִשְׁמַע עֲווֹנוֹת

קַר לְמַרְאֵה יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת

וְאַתָּה, מֻתָּשׁ.


מִכָּל עֵבֶר נַחְשׁוֹלִים וּתְהוֹמוֹת

מִתְנַתֵּק, מְטַפֵּס, נִרְתַּע מִמַּחֲשָׁבוֹת

וְאַתָּה, רָגוּעַ.

נָע וְנָד, מְשׁוֹטֵט בְּלִי מַטָּרָה

מְחַפֵּשׂ מִשְׁכָּן, כָּרִית וְאַהֲבָה

וְאַתָּה, קָבוּעַ.



אַבָּא,

תּוֹדָה עַל הַתַּחְבֹּשֶׁת לַלֵּב,

חָסְכָה מִמֶּנִּי הַרְבֵּה כְּאֵב.

הִגִּיעָה הָעֵת לְהַחֲלִיף אֶת הָאֶבֶן,

אוּלַי מַסְפִּיק לְרַפֵּד קְצָת בְּתֶבֶן.

רוֹצֶה גַּם אֲנִי לָחוּשׁ אוֹתְךָ,

לִלְחֹשׁ בִּדְמָעוֹת, סְלִיחָה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כמובן שהשיתוף מיועד לביקורת מכל סוג וללא מסננים.
אני כאן כדי להשתפר ולהתמקצע ועל כן כל דעה, הארה והערה תגרום לי לקורת רוח והתרוממות הדעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כתיבה מקסימה. ואי אפשר שלא להזדהות עם התחושות המועברות. לי אישית קשה יותר לבקר שירה, וכן לענ"ד השיפור וההתמקצעות לאו דווקא מגיעים מביקורת מאולצת אחרי תחנונים מרובים (אומרת את זה גם לעצמי...) אלא פשוט מכתיבה ועוד כתיבה ועוד, ועם הזמן רואים את ההתקדמות. אבל אולי אלה שמתמחים בשירה יוכלו לעזור יותר.
רק משהו קטן, בעניין החרוזים.
זה:
וַאֲנִי, קָפוּא.
וַאֲנִי, קוֹרֵא.
וזה:
אֶל הַלֵּב פְּנִימָה
בּוֹקְעִים בִּרְקִיעִים
אבל חוץ מזה, שאר החרוזים זרמו היטב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כתיבה מקסימה. ואי אפשר שלא להזדהות עם התחושות המועברות.
ואו. אין מילים וכל כך מדויק ):
תודה רבה!
וכן לענ"ד השיפור וההתמקצעות לאו דווקא מגיעים מביקורת מאולצת אחרי תחנונים מרובים
נכון בהחלט, לרוב אני נמנע מזה. אך פעמים קורה ונוצרת חוסר התאמה בין הציפיות שלי והחיבור שלי לטקסט מסוים ובין המשוב היבשושי מהקהל. בניסיון לפענח מה פספסתי, במה כשלתי, ניסיתי לבקש את הביקורת באופן מפורש.. כנראה שזה אכן לא באמת מה שיביא את הביקורת הכנה והמועילה.
תודה בכל אופן!

רק משהו קטן, בעניין החרוזים.
תחום הנוחות שלי מוביל אותי להתקבע בחרוזים, ניסיתי הפעם להתנתק מזה ולא לכתוב בחרוזים דווקא, בסוף יצא קצת סלט לא אחיד..
אקח לתשומת לבי להבא.
ושוב, תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קודם כל השיר יוצא ממעמקי לב, אי אפשר לפספס את זה.
חוץ מזה, אהבתי שלא חשת מחויב לחרוזים.
היו כמה קטעים שלא לגמרי ברורים לי למשל
אָדִישׁ לְמִקְרָא, לְמִשְׁמַע עֲווֹנוֹת

קַר לְמַרְאֵה יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת

וְאַתָּה, מֻתָּשׁ.
מי אדיש? ומי זה "אתה" שמותש.
תּוֹדָה עַל הַתַּחְבֹּשֶׁת לַלֵּב,

חָסְכָה מִמֶּנִּי הַרְבֵּה כְּאֵב.
פה משהו לא זורם לי כל כך בחיבור בין המשפטים.

ולפני ומאחורי ההערות הקטנות הכי חשוב, אתה כותב נהדר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הרגשתי האישית, לא להעז להביע ביקורת על שירה.
כי אולי יש פה משהו כל כך עמוק שיצאת דביל אם לא הבנת.

השיר הזה מתאר היטב את הצורך להרגיש. במיוחד שכולם מסביב 'נראה' שמתלהבים.

ובכל זאת אביסלע' ביקורת:
לא ברור מי 'אני' מי 'אתה', להבנתי האני מדבר אל עצמו בגוף שני. צריך לבאר.

גם הבית האחרון נראה מאולץ (חיפוש נואש לסגירת השיר) ולכן המשלב ירד טיפה, לחרוזים עממיים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ולפני ומאחורי ההערות הקטנות הכי חשוב, אתה כותב נהדר!
השיר הזה מתאר היטב את הצורך להרגיש. במיוחד שכולם מסביב 'נראה' שמתלהבים.
תודה רבה על המחמאות וגם על הביקורות החשובות!
מעריך את הקריאה, התגובה והבנייה!


הרגשתי האישית, לא להעז להביע ביקורת על שירה.
כי אולי יש פה משהו כל כך עמוק שיצאת דביל אם לא הבנת.
מכיר את התחושה. שירים כאלו שאתה קורא פעמיים ושלוש, מפעם לפעם משפט פחות מתחבר למשפט ואתה חושב מי האידיוט שכתב את זה. פתאום אתה רואה תגובות של "וואו" ואתה מתחיל לתהות מי פה האידיוט.. אבל אני סובר שאם יש לך ביקורת, גם אם היא נובעת מחוסר היכולת שלך להבין את הטקסט כראוי, כדאי שהיא תישמע. הכותב כותב את הטקסט לקוראים ובמידה והם לא מצליחים להבין הבעיה היא בכתיבה ולא בקריאה.


מבין אני כי לא הצלחתי להביע את המבנה ואת כוונותי באופן הנדרש. אקח לתשומת לבי ואשתדל להיות טוב יותר בפעם הבא.

אסביר בקצרה את הלך רוחי בעת כתיבת השיר.

חלק א
מִכָּל עֵבֶר נְשָׁמוֹת הוֹמִיּוֹת

יְפָחוֹת, יְבָבוֹת וּטְפִיחוֹת

וַאֲנִי, קָפוּא.

בִּסְלִיחוֹת לְפָנָיו מִשְׁתַּפְּכִים

בְּכֵנוּת מִתְחַטְּאִים מֵחַטָּאִים

וַאֲנִי, קוֹרֵא.


מִכָּל עֵבֶר לְבָבוֹת שְׁלֵמִים

מַרְגִּישִׁים, מַבִּיעִים וַחֲשׂוּפִים

וְשֶׁלִּי, שָׁבוּר.

נִגָּשִׁים הֵם אֶל הַלֵּב פְּנִימָה

בְּטִבְעִיּוּת בּוֹקְעִים בִּרְקִיעִים

וְשֶׁלִּי, קָבוּר.
הם - כל הסובבים אותי, חווים חוויות כאלו ואחרות ואילו אני לא קשור לכל זה.

חלק ב
מִכָּל עֵבֶר יִסּוּרִים וּתְהִיּוֹת

לִבִּי נִשְׁבַּר, נִטְמַן בְּתַחְבּוֹשׁוֹת

וְאַתָּה, חָשׁ.

אָדִישׁ לְמִקְרָא, לְמִשְׁמַע עֲווֹנוֹת

קַר לְמַרְאֵה יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת

וְאַתָּה, מֻתָּשׁ.


מִכָּל עֵבֶר נַחְשׁוֹלִים וּתְהוֹמוֹת

מִתְנַתֵּק, מְטַפֵּס, נִרְתַּע מִמַּחֲשָׁבוֹת

וְאַתָּה, רָגוּעַ.

נָע וְנָד, מְשׁוֹטֵט בְּלִי מַטָּרָה

מְחַפֵּשׂ מִשְׁכָּן, כָּרִית וְאַהֲבָה

וְאַתָּה, קָבוּעַ.
אני - אני מחלק א, חווה חוויות קשות ומטלטלות ואילו אתה - ה'הם' של חלק א, מנותקים מכל העובר עלי ולא שייכים לזה.

חלק ג
אַבָּא,

תּוֹדָה עַל הַתַּחְבֹּשֶׁת לַלֵּב,

חָסְכָה מִמֶּנִּי הַרְבֵּה כְּאֵב.

הִגִּיעָה הָעֵת לְהַחֲלִיף אֶת הָאֶבֶן,

אוּלַי מַסְפִּיק לְרַפֵּד קְצָת בְּתֶבֶן.

רוֹצֶה גַּם אֲנִי לָחוּשׁ אוֹתְךָ,

לִלְחֹשׁ בִּדְמָעוֹת, סְלִיחָה.
כאן ניסיתי לצאת מהשיר המתאר מצב ולעבור לשיח ישיר עם בורא עולם. מודה לו על כך שאטם קצת את לבי (חבש בתחבושות מאבן) אך מבקש ממנו כי ירפה את החבישה קמעא ויאפשר לי את העונג שבתחושה.

לוקח לתשומת לבי את העובדה שכנראה הירידה הייתה חדה מדי ולא משתלבת כראוי עם השיר המקדים.


מי אדיש? ומי זה "אתה" שמותש.
אני האדיש שלא מושפע כלל מהצרות הסובבות אותנו ואילו אתה זה ה'הם' שלבם פועם ומרגיש עד כדי התשה מכל הרע.

פה משהו לא זורם לי כל כך בחיבור בין המשפטים.
כוונתי, סביבה בניתי את השיר, הייתה לומר כי אני מכיר טובה על כך שלבי חדל מלהרגיש מאחר ולאור נסיבותי האישיות, השונות מכל הסובבים, הייתי זקוק לנוקשות הזו על מנת לצלוח את כל אתגריי ולהמשיך הלאה. עם כל זאת, כעת מבקש אני לשוב ולהרגיש.


ושוב, תודה לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מכיון שעכשיו מתברר לי שהשיר לא עוסק רק ברגשות ה'אטום'.
אלא בדיאלוג שלו מול ה'מרגיש'.
אולי היה כדאי להדגיש יותר מהתחלה.
או לחלק בצורה יותר ברורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
8 תגובות

שלום לכולם,

אחרי שהסתכלתי בכמה אשכולות פה בפרוג, ובמקומות אחרים,

שמתי לב , שיש מאוד חסר בתחום של הפרעות קשב למבוגרים .

משום מה אצל הילדים כל התחום הרבה יותר נפוץ ומוכר, ויש הרבה יותר מענה.

התחום של הפרעת קשב למבוגרים אמנם בשנים האחרונות הרבה יותר מדובר , אבל עדיין יש הרבה מאוד חסר במידע , בניסיון, ובהכרות עם הענין( גם בציבור הכללי , אבל הרבה יותר בציבור החרדי)

לכן ראיתי לנכון לפתוח אשכול בנושא.
אשמח מכל מי שקשור לתחום במישרין או בעקיפין שירשום פה:

* תרופות חדשות שנכנסו לסל התרופות בתחום הפרעת הקשב.
*חידושים בתחום התרופות, השפעתם, תופעות לוואי שאלות בנושא וכד'.
* טיפול על ידי אימון אישי למבוגרים עם קשב-
אשמח מאוד לשמוע ממי שמכיר , התנסה ויודע.
סוגי טיפול, מטפלים מומלצים,( שימו לב רק לתחום הספציפי הזה , לא מטפלים לילדים)
ובכלל חוות דעתכם על התחום של הטיפול הלא תרופתי והטיפולי בתחום הזה.

ובעזרת השם, שיהיה האשכול הזה לסיוע ותועלת לכל הצריכים לכך!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה