זה נכון? לא מגיעים דמי מחלת ילד לאמא שבעלה אברך?

  • הוסף לסימניות
  • #21
הערת אגב- יום מחלה הוא על חשבון המעסיק, ולא המדינה. אם לפי החוק המעסיק לא חייב לשלם, יתכן שהוצאת תשלום ממנו בכ"ז (ע"י אישור מחלה על שם ההורים) זה גזל מהמעסיק ולא מהמדינה.

זה לא "יתכן" אלא זה ברור שזה גזל מהמעסיק.

רק שהיות ואין הגדרה עבור מה אדם זכאי לאישור מחלה מהרופא (הריון? חולשה? כאבי גב? עייפות? כאב ראש קל?) ולכן האמא גם יכולה להחליט לממש את הזכות להיות "חולה" לצורך העניין (באמתלאות הנ"ל). ונדיר אמא לילדים שקשה לה להגדיר את עצמה באחת מהנ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ה העובדת תפסיד מזה שתתן לה להישאר בבית? יהיה לה פחות תפוקה,
מלמעלה, מדובר על אותו סכום נזק לשני הצדדים.
משום מה החלטת שהנזק למועסקת גדול יותר
שהיא המליונרית שמתקמצנת.
וזה ממש לא בטוח.
כי למעסיק יש עוד התחיבויות כספיות על כל שקל שהוא נותן למועסק.
ויכול להיות שהיא במצב כלכלי דחוק הרבה יותר.

יש איזה מין תאוריה שהמעסיקים הם עשירים וזה ממש לא ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
זה לא "יתכן" אלא זה ברור שזה גזל מהמעסיק.
ניסיתי להתנסח בעדינות
רק שהיות ואין הגדרה עבור מה אדם זכאי לאישור מחלה מהרופא (הריון? חולשה? כאבי גב? עייפות? כאב ראש קל?) ולכן האמא גם יכולה להחליט לממש את הזכות להיות "חולה" לצורך העניין (באמתלאות הנ"ל). ונדיר אמא לילדים שקשה לה להגדיר את עצמה באחת מהנ"ל
בקצב הזה נשות עמ"י יכולות לנצל ימי מחלה רוב השנה אם לא כולו
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מלמעלה, מדובר על אותו סכום נזק לשני הצדדים.
תלוי באיזה עבודה מדובר
בואי ניקח מנהלת חשבונות, אין פה נזק ממשי, היא בסוף תצטרך להילחם בעומס.
בכל מקרה, אני רק מדמיינת את המעסיקה שלי עושה דבר כזה וסביר להניח שלא הייתי דורכת במקום העבודה יותר
אני אדייק:
אין פה גזל מצד המעסיקה, ולא שום דבר אחר זוהי זכותה אבל
יש פה חוסר מוסריות מהצד היותר חמור שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ניסיתי להתנסח בעדינות

בקצב הזה נשות עמ"י יכולות לנצל ימי מחלה רוב השנה אם לא כולו
אם ימי המחלה היו לא מוגבלים.
ועוד משהו- במקומות שעובדים לפי החוק שביום הראשון ללא תשלום ואח"כ באחוזים, זה לא ריווחי גם לעובדת לפברק ימי מחלה על ימין ועל שמאל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בהחלט דיברתי נגד המעסיקה.
אני אסביר שוב:
מנקודת מבטי, המעסיקה הזאת היא אשת אברך שיוצאת לפרנס את ביתה וברך רומסת לא משנה את מי, ולא משנה את מה העיקר שתוכל לפרנס את ביתה ובעלה ישב וילמד.
בואי נחשוב מה יכולה לעשות אישה שבעלה אברך ואין לה אפשרות לקבל תשלום עבור השהיה שלה:
1. להישאר בבית ללא תשלום, מה שיכול להיות עבורה ענין של תשלום לחיים הבסיסיים שיותר- שלא יהיה לה בסוף החודש
2. בעלה ישאר עם הילד, ומה שנגרם זה בדיוק ביטול תורה, ולא רק ביטול תורה- פשוט וברור שלאישה יותר קל להישאר עם ילד בבית, היא אמא שלו והנטיה הטעית היא שהיא תישאר איתו.

אבל לא, המעסיקה הזאת אגואיסטית נורא. והיא עומדת על זכויותיה בתקיפות ולעובדת נשאר לחרוק שיניים ולנשוך שפתיים.
מה המעסיקה תפסיד מזה שתתן לה להישאר בבית? יהיה לה פחות תפוקה, ובואי נחשוב בהיגיון- אם הבעל של העובדת היה עובד, ולא אברך, הייתה נאלצת להתמודד עם זה, לא?

זהו. לא נשאר לי אלא לחזור על ההגדרה שלי: גועל נפש.
בייחוד- שמקובל מאד להתעלם מהחוק הזה, אם בכלל הוא קיים.

אבל למה שרק המעסיקה תישא בעול ותשלם לעובדת בגין מה שאינה חייבת?

מציעה שתשתתף איתה בעלויות
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אבל למה שרק המעסיקה תישא בעול ותשלם לעובדת בגין מה שאינה חייבת?
כי המעסיקה רוצה עובדות שמחות ותפוקתיות יותר, לא כאלו שעובדות בלי חשק כי היא מתחשבנת איתן על כל שקל.
כמו שהיא מבינה ששווה לצ'פר מידי פעם בארוחה או יום כיף. עובדות שמרגישות מנוצלות לא עובדות בחשק, וה מתבטא בעבודה.
משום מה נראה שמעסיקים חילונים מבינים את הנקודה הזו יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
כי המעסיקה רוצה עובדות שמחות ותפוקתיות יותר, לא כאלו שעובדות בלי חשק כי היא מתחשבנת איתן על כל שקל.
כמו שהיא מבינה ששווה לצ'פר מידי פעם בארוחה או יום כיף. עובדות שמרגישות מנוצלות לא עובדות בחשק, וה מתבטא בעבודה.
משום מה נראה שמעסיקים חילונים מבינים את הנקודה הזו יותר...


זו זכותה של המעסיקה להחליט איך מצ'פרת ואם בכלל.

אי אפשר לגנות אותה אם עומדת על זכויותיה החוקיות.
זכותה, כמו שזכותה של העובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זו זכותה של המעסיקה להחליט איך מצ'פרת ואם בכלל.

אי אפשר לגנות אותה אם עומדת על זכויותיה החוקיות.
זכותה, כמו שזכותה של העובדת.
לא אמרתי שלא זכותה
אבל כן אמרתי שכתוצאה מכך עובדים בפחות חשק, בלי לגנות.
תכלס יצא שאני בקיאה מאד בחוקי עובד ומעביד, וב"ה ה' שלח לי עבודה שאני כמעט לא צריכה להשתמש בידע הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לפעמים זה באמת גובל בגועל נפש. מנהלת השכר אצלינו העירה לי שנשארתי 3 ימים מתוך שבועיים שהם היו בבית עם ילדים חולים מאד ! עם חום מטורף שפעת קשה שהסתבה ... ואני אחת שכמעט אף פעם לא לוקחת חושת מחלה אלא בעלי נשאר אבל מה לעשות הוא גם היה חולה במיטה ולא יכל לטפל. מצידי שלא תשלם אבל שלא תגיד לי שזה חוסר אחריות מצד עובד להשאר בבית עם ילדים חולים... מה היא רוצה שנעשה שאני ישאיר בייביסיטר שגם תדבק? שאני יביא אותם לסבתא ? היא גם אמא לילדים קצת הבנה לא תזיק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • תודה
Reactions: y&m
  • הוסף לסימניות
  • #35
טעות
ימי מחלה זה מכיסו הפרטי של המעסיק
זו טעות נפוצה שחושבים שזה מביטו"ל
לא התכוונתי שזה מביטוח לאומי. אבל היא את המשכורת שלה מקבלת. ישנם כספים הקשורים לעסק, הקטנוניות בהם רק גורמת הפסד. מעסיקה חכמה יודעת את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אין חובה למעסיק לשלם לעובד יותר ממה שמגיע לו ע"פ חוק. עובד שאינו מקבל ימי מחלה מעבר למה שמגיע לו, לא חייב להתקטנן עם המעסיק ולבקש מעבר לכך. (גם כך המעסיק מפסיד על כל יום מחלה שהוא מחויב לשלם.)
אפשר לדרוש התחשבות מהמעסיק שיסכים שיישארו בבית עם ילדים חולים מעבר לימים המשולמים, אבל לא הגיוני לדרוש על כך תשלום.
אני לא מעסיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
טוב, אני חיבת להגיד שאני מבינה מאיפה השתרבב המושג געל נפש לנושא.
מיד כשקראתי את הסיטואציה אמרתי לעצמי כנראה שזה מעסיק חרדי.
כי כמי שעבדה אצל ארבעה מעסיקים חילונים לא יכולה לדמיין מצב שמישהו מפלה אותי לרעה על רקע העובדה שבעלי אברך. זה פשוט מציאות שאני לא יכולה לדמיין.
ולכן גם אצלי הסיטואציה עוררה תחושות דומות.
למרות שההסברים של הצד השני הם רציונאליים.
אבל צריך גם לזכור שכל מה שמחיב אותנו מבחינה הלכתית בחוקי המדינה לעניני עבודה זה מנהג מדינה. ומאחר ומנהג מדינה להתיחס אל עובדת שבעלה אברך ככל עובדת אחרת יתכן שמבחינה הלכתית המעסיק החרדי חיב לשלם לאשה שבעלה אברך.

עוד דבר שאני לא יכולה להתעלם ממנו היא שהם הולכים כל כך לפי שורת החק אז מדובר בעובדת שלא קבלה תשלום על היום הראשון, והיא זכאית רק לחצי יום על השני והשלישי. ורק מהיום הרביעי תשלום מלא.
ולכן אין מצב שהיא "תנצל" את העובדה שהם ישלמו לה למרות שבעלה אברך, שהרי כבר מאד כאב לה בכיס חופשת המחלה הכפויה הזו. אז כן, ולמרות שהם לא עשירים קשה לי להכיל את אי תשלום בגין יום המחלה המתואר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לכאורה, אם לאברך יורד כסף מהמלגה בגלל הפסד יום, הרי הוא כעובד לענין זה.
אבל יצטרכו מישהו שיתבע את זה בבי"ד לעבודה כדי שזה ייקבע כתקדים משפטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני מקווה שאין מקומות כאלו.
ברור שיש.
בכולל שבעלי למד בו בעבר, קיבלנו בחורף רסיסי מלגות....
עברנו חורף עם ילד שהמערכת החיסונית שלו היתה כנראה קצת מאותגרת.
דלקות אוזניים חוזרות, דלקת ריאות אחת, המון ימים בבית.
ירד לבעלי על כל איחור ועל כל חיסור. בדיוק כמו לי, שעבדתי לפי שעה.
ההבדל היה נעוץ בסכום לשעה :rolleyes:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
ב"ה

חג הפסח מתקרב והלב מבקש להתחדש.
רגע לפני שאת נכנסת למירוץ הנקיונות,
בין ירידה למקלט ואזעקות
תני גם לעצמך רגע של תשומת לב.


לכבוד חג הפסח החלטנו לפנק ולצאת בהגרלה מיוחדת
על תכשיט יוקרתי מבית 'מואסנייט תכשיטים' במתנה עד הבית!

כל מה שעלייך לעשות זה:

💍
היכנסי לאתר

💍 הרשמי לרשימת התפוצה שלנו (בחלק התחתון של דף הבית "Moissanite club")

💍 בחרי את התכשיט שהכי אהבת (בסכום של עד 1000 ₪)

💍 כתבי כאן בתגובות את שם התכשיט שבחרת

ו.. זהו! את בפנים😊

מבין כל המגיבות תוגרל זוכה אחת
שתקבל את התכשיט היוקרתי שבחרה — עד הבית במתנה!

רגע, זה עוד לא הכל 👇

🎁 הצטרפת לרשימת התפוצה?
קבלי מיד למייל
קופון בסך 50₪ מתנה לרכישה באתר! 🤗

רוצה לגלות עוד על אבן המואסנייט המדהימה ועל התכשיטים המיוחדים שלנו? הכנסי עכשיו



מוזמנת לבקר בחנות החדשה שלנו ברחוב רשב"א 13, מודיעין עילית
שעות פתיחה בימים: א'-ב'-ד'-ה'-20:30-22:30 או בתיאום בכל שעות היום.
055-674-3201 | moissanite.co.il


*ההגרלה תתקיים אי"ה ביום ראשון, י"א בניסן תשפ"ו (29.3) בכפוף לתקנון החברה. ט.ל.ח

מודעת פסח מואסנייט.jpg

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה