דיון ציור משותף. רוצה להשתתף?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה דעתכם על ציור שלא רק אתם יצרתם?
מה דעתכם על ציור שלכם שמאייר אחר ממשיך?

ואחריו עוד אחד. ועוד אחד.


אנחנו בוחנים עכשיו היתכנות לפרויקט קהילתי מיוחד:
ציור אחד גדול, שנוצר בשיתוף פעולה של כמה ציירים מהקהילה.

כל מאייר שמשתתף מקבל לזמן מוגבל את הציור, ממשיך אותו לפי ראות עיניו, ואז מעביר הלאה.
בסוף – נחשף ציור אחד גדול, עם סיפור של קהילה שלימה מאחוריו.

------------------------

יחד עם ההתלהבות, למדנו מניסיון עבר דבר חשוב:
כדי שאתגר כזה באמת יעבוד ויגיע לקו הסיום – הוא צריך אנשים שמגיעים לא רק עם כישרון, אלא גם עם מחויבות.


ולכן חשוב לנו לומר מראש:
האתגר מיועד למי שמרגיש שהוא יכול ורוצה להשתתף בצורה פעילה לאורך הדרך.
לא מתוך לחץ, אלא מתוך רצון להיות חלק ממשהו שנבנה ביחד.


------------------------

הפרטים המלאים עדיין מתגבשים,
וכרגע אנחנו רוצים לבדוק דבר אחד פשוט:
האם
יש כאן מספיק אנשים שמתאים להם אתגר כזה – וגם יכולים להתחייב אליו?


אם כן – נשמח שתיכנסו לקישור המצורף ותענו על סקר קצרצר.
הוא יעזור לנו להבין את רמת העניין, להכיר את המשתתפים, ולבנות את הפרויקט בצורה שתכבד את הזמן וההשקעה של כולם.

ואם כרגע זה פחות מתאים – הכול טוב, אולי בפעם הבאה 🙂


מעניין אתכם?
הצטרפו עכשיו.

----------------------------------

בנוסף

– נשמח מאוד לשמוע אתכם גם כאן.
מחשבות, רעיונות, הסתייגויות, הצעות לשיפור, או סתם תחושת בטן – הכול לגיטימי ומוזמן.

אני אהיה זמין באשכול, אקרא כל תגובה, ואשמח לדון יחד על כל נושא שיעלה, כדי לחדד, לשפשף ולבנות את האתגר בצורה הטובה והמדויקת ביותר לקהילה.

 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נשמע ממש מעניין ומגרה, אבל אני מאמינה שיש הרבה שלא יוכלו להתחייב, וגם כל אחד עם סגנון וצורה שונה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נשמע ממש מעניין ומגרה, אבל אני מאמינה שיש הרבה שלא יוכלו להתחייב

לכן בדיוק נוצר הסקר :)
לפי ההיענות נוכל לדעת כמה ולמה...
גם כל אחד עם סגנון וצורה שונה...
דווקא בגלל שכל אחד עם סיגנון שונה זה מה שיוצר את העניין ואת הייחודיות של האתגר

יש כמה רעיונות לשילוב העבודות של כולם
יהיה הרחבה על הענין אחרי שנקבל את בסיס המשתתפים.

מה המטרה של זה?
מה המטרה של אתגרים?
בגדול - כיף!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה בסוף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אנחנו מנסים להתקדם לשלב הבא, אבל לפני כן צריך לוודא עוד כמה פרטים בעקבות כמה בעיות שעלו בסקר ולכן צריך בדיקה אחרונה.

מי שמעוניין להשתתף מתבקש לכתוב כאן בשרשור ולציין:
🎨 האם הוא מצייר בידני
💻 או מצייר בדיגיטלי

ובאם יהיו מספיק - נוכל לצאת לדרך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני מעוניינת להשתתף ואני מציירת גם בדיגיטלי וגם ידני,
יש אפשרות לצייר גם וגם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מציירת רק ידני.
בנוסף, כמה שאלות:
- מה היקף הציור אותו אצטרך לצייר אם אקח חלק? מדובר בנניח דמות אחת עם מעט רקע? סצנה שלמה?...
- איך זה יעבוד אם אני מציירת רק בעפרונות ומישהי אחרת בדיגיטלי עם צביעה?..
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עדכון:
לעת עתה נראה שהאתגר הזה ספציפי לא יצא לפועל. בכל אופן כרגע.
רוב המשתתפים מציירים בידני - מה שמקשה על התפעול.

תודה לכל הנענים
מקווים בעז"ה להוציא לפועל אתגרים מותאמים יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כל אלו שמציירים ידני - אני עושה תרגיל דומה כזה אפילו עם אנשים -חברים - אחים וכו שלא יודעים לצייר, אחרי הסבר קטן למי שמולי איך לצייר רישום מופשט ממש של דיוקן, אחרי ההסבר וכו כל אחד מצייר לשני רישום קליל - הרישום שלי קצת יותר מדויק כדי שלמי שמולי יהיה יותר קל - ואז מחליפים דפים וכל אחד צריך להשלים את הציור של השני כמה שיותר קרוב לשרטוט הראשוני. זה תרגיל נחמד ומהנה מאד, ואפילו יותר נחמד כשיש שניים שיודעים לצייר. מנסיון של כמה וכמה חלופות שכאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כל אלו שמציירים ידני - אני עושה תרגיל דומה כזה אפילו עם אנשים -חברים - אחים וכו שלא יודעים לצייר, אחרי הסבר קטן למי שמולי איך לצייר רישום מופשט ממש של דיוקן, אחרי ההסבר וכו כל אחד מצייר לשני רישום קליל - הרישום שלי קצת יותר מדויק כדי שלמי שמולי יהיה יותר קל - ואז מחליפים דפים וכל אחד צריך להשלים את הציור של השני כמה שיותר קרוב לשרטוט הראשוני. זה תרגיל נחמד ומהנה מאד, ואפילו יותר נחמד כשיש שניים שיודעים לצייר. מנסיון של כמה וכמה חלופות שכאלה
אפשר לשלוח לפה הסבר אחד כזה לדוגמא?
אני מסוקרנת ממש לראות איך אפשר להורות איך לצייר דיוקן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....


1774285119351.png
הערכה אמיתית ליד הימנית שלך! 💖💖💖
לפעמים מילה אחת קטנה של "תודה" עושה פלאים, אבל מתנה מבית Buddies עושה הרבה יותר... ✨
מגיע להן – לילדות ולכל אלו שעוזרות, משקיעות ונותנות את הלב, במיוחד בתקופה העמוסה הזו של ערב פסח ומלחמה. 🌸
המתנות של Buddies! 🎀
הוא צבעוני, הוא מתוק והוא מלא בסטייל שכל בת חולמת עליו.
רוצה לראות ?
הרשמי וקבלי ישירות למייל את הקטלוג המרהיב!

והפינוק האמיתי: הגרלת ענק לקהילת פרוג 🎁
3 ערכות יוקרתיות ומפנקות
ל-3 זוכות מאושרות!

איך נכנסים להגרלה? פשוט מאוד:
כתבי לנו כאן בתגובה: נרשמתי ואת מי את רוצה לפנק וזהו נכנסת להגרלה!

ההגרלה תיערך ביום שני כו' ניסן – אל תפספסי! ⏰

💫 כי גם לה מגיע פינוק מושלם על כל ההעזרה הלב הגדול! 💫
להשיג בחניות:


1774279162556.png
1774279205943.png
1774279248557.png
1774285149434.png
שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.
עודכן בכסליו תשפ"ג

שלום לכל הותיקים
פתחתי פורום למתחילים, ללא ידע מוקדם בשוק ההון, ששוקלים את צעדיהם הראשונים בניהול חסכונותיהם.
בואו ננסה יחד לעזור להם.
אני מתחיל ראשון בכמה הודעות.

תחילה,
למידע שקיים בפרוג.
יש בפרוג 'פרקי הקדמה להשקעה בשוק ההון' שנכתבו ע"י:
@מקצועי בלבד
שמאד יעזרו לכם אם אתם לא מכירים את התחום.
במאמר הראשון של @מקצועי בלבד יש הסבר מפורט בנושאים הבאים:
  • אופי ההשקעה של הישראלי לעומת מקבילו האמריקאי.
  • מה זה מניות ?
  • מה זה איגרות חוב ?
  • טענה ששוק ההון מסוכן מאוד.
  • מהו הפלח המנייתי המומלץ ל'תיק ההשקעות' ?
  • ממי לא לשמוע עצות וטיפים ?!
  • איך ממזערים סיכון ?
  • פיזור מניות.
  • השקעה לטווח ארוך.
  • השקעה פאסיבית.
  • לא למכור בשפל.
  • מה זה מדד תל אביב 125. ומהו מדד 35.
על כל אלו ועוד תוכלו לקרוא במאמר הראשון של @מקצועי בלבד על שוק ההון.

ובמאמר השני של @מקצועי בלבד תוכלו לקרוא על הנושאים הבאים:

  • תשואה ממוצעת בשוק ההון, 7% לפחות.
  • מהי ריבית דריבית, ואיך מחשבים אותה ?
  • תוכנית השקעה מצוינת לנישואי הילדים.
  • סיכונים שיש בשוק ההון.
  • פיזור השקעות.
  • למידת ההשקעה.

תתחילו במאמרים האלו.
תקראו פעמיים ותחזרו לכאן.
באשכול זה ננסה יחד להשלים לניקים בפרוג את המידע החסר להם כדי להגיע להשקעה בפועל.
תקראו
תישנו על זה לילה.
תחפשו עוד תחשבו
ואל תהססו לחלוק לחשוב אחרת ולשאול
ובסוף להשקיע.

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה