התייעצות שאלה מעניינת

  • הוסף לסימניות
  • #2
אחרי שבוע שאני עמלתי על כתיבת שני מאמרים שהתפרסמו היום ב"ה.
אני מעוניין לכתוב מאמר על נושא שיעניין את חברי הפורום.
יש לכם נושא שמעסיק אתכם בשוק ההון?
אפשר את 2 המאמרים ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לאחרונה בחותם חסמו את המאמרים בפרוג (מי שיכול לפעול בעניין תבוא עליו ברכה)
בינתיים האם תוכל להעלות אותם בספוילר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לאחרונה בחותם חסמו את המאמרים בפרוג (מי שיכול לפעול בעניין תבוא עליו ברכה)
בינתיים האם תוכל להעלות אותם בספוילר?
אם אי אפשר לבחור מניות – אולי אפשר לפחות לתזמן את השוק?

ברצוני לנסות לנתח את אחת האסטרטגיות המפתות ביותר בעולם ההשקעות: תזמון השוק.

הרעיון נשמע כמעט מובן מאליו.
אם יודעים לזהות מתי השוק יקר — מוכרים.
כאשר הוא זול — קונים.

מי שיצליח לעשות זאת בצורה עקבית לא רק ינצח את המדד — אלא יעשה זאת בפער גדול, וכנראה שהדבר האחרון שיטריד אותו זה איך לחתן ילדים...

אז למה לא לעשות זאת?
למה כל הזמן אומרים לנו לקנות כל חודש, ולא לחכות לירידה הגדולה של ה-S&P 500?
לקנות אותו במחיר זול?

הרי אם אני מחכה כל השנה לקנות ספה ב-30% הנחה בבלאק פריידי — זה עובד מצוין.
אז למה בשוק המניות זה לא עובד?

אז זהו רעיון טוב… אבל ברגע שמגיעים לפרקטיקה, כאן הבעיה מתחילה!

כי כדי שתזמון שוק יעבוד באמת, צריך להצליח בשתי החלטות קשות מאוד:
מתי לצאת מהשוק אחרי שכבר קנית, או לחילופין מתי להיכנס לראשונה (נקודת הגאות) — ומתי לחזור אליו (כלומר נקודת השפל).

וההיסטוריה מראה שזה הרבה יותר מסובך ממה שנדמה.



הבעיה עם יציאה מהשוק

כאשר השוק מתחיל לרדת, רבים מרגישים שהפעם זה שונה.
הכותרות בעיתונים נעשות פסימיות יותר, התחזיות הכלכליות מתדרדרות, ולעיתים נראה הגיוני מאוד להקטין חשיפה למניות.

אבל דווקא בתקופות כאלה מתרחשת לעיתים תופעה מעניינת:

הימים הטובים ביותר בשוק נוטים להופיע קרוב מאוד לימים הגרועים ביותר.

כלומר, פעמים רבות — ממש מיד אחרי ירידות חדות — מגיעות גם העליות החדות ביותר.

למעשה, נתונים היסטוריים מראים שכ-7 מתוך 10 ימי העלייה הטובים ביותר בהיסטוריה התרחשו בטווח של כשבועיים מהימים הגרועים ביותר.

משמעות הדבר היא שמשקיע שיצא מהשוק בזמן ירידות עלול להחמיץ גם את תחילת ההתאוששות! שהיא הכי דרסטית ע"פ רוב..

ובשוק ההון, לפעמים כמה ימים בודדים של עליות חדות אחראים לחלק גדול מאוד מהתשואה ארוכת הטווח.

כמה ימים שעושים את כל ההבדל

מחקר של J.P. Morgan Asset Management בדק מה היה קורה למשקיע במדד S&P 500 במהלך 20 השנים האחרונות — אם הוא היה מפספס את הימים הטובים ביותר בשוק.

התוצאות די מדהימות, אפשר לומר.

משקיע שנשאר מושקע כל התקופה השיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-9.8%.

אבל אם הוא החמיץ רק את 10 הימים הטובים ביותר — התשואה שלו כבר יורדת לכ-5.3% בלבד.

אם החמיץ 30 ימים טובים — התשואה כמעט נעלמת ומגיעה לכ-0.4% בלבד.

ואם החמיץ 40 ימים טובים — הוא כבר עובר להפסד ריאלי.

כלומר לפעמים כל ההבדל בין השקעה מוצלחת לבין השקעה מאכזבת… מסתכם בכמה ימים בודדים בשוק!, תקראו את זה שוב...

והבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש מתי בדיוק יתרחשו הימים האלה.

לעיתים קרובות הם מגיעים דווקא כאשר האווירה בשוק מפחידה במיוחד.

כמו שאמר באפט "אהיה חמדן כשכולם פחדנים, ואהיה פחדן כשכולם חמדנים".



גם מקצוענים מתקשים בזה

תזמון השוק לא מפתה רק משקיעים פרטיים.
גם מנהלי קרנות וקרנות גידור מנסים לעיתים לבצע התאמות כאלה.

אבל גם כאן התוצאות אינן מרשימות במיוחד לאורך זמן.

הסיבה פשוטה: כדי להצליח בתזמון שוק צריך לא רק לחזות מגמות כלכליות — אלא גם לנחש כיצד מיליוני משקיעים אחרים יגיבו אליהן.

וזה כבר משחק הרבה יותר מורכב.

פער ההתנהגות של המשקיעים.

יש אפילו מושג שמנסה לתאר את התופעה הזו:
פער ההתנהגות.

חברת המחקר DALBAR בוחנת כבר שנים את ביצועי המשקיעים בפועל לעומת ביצועי המדדים.

והנתון חוזר על עצמו שוב ושוב:

בעוד שמדד S&P 500 הניב לאורך עשורים תשואה ממוצעת של כ-10% בשנה,
המשקיע הממוצע השיג בפועל רק כ-6%–7%.

למה?

לא בגלל עמלות גבוהות במיוחד.
ולא בגלל בחירת מניות גרועה.

בעיקר בגלל תזמון.

אנשים נוטים לקנות אחרי עליות — כשהכול נראה בטוח (ע"ע מדד ת"א שלפתע כולם נזכרים שהוא קיים).
ולמכור דווקא בזמן ירידות — כשהפחד גדול.

במילים אחרות: לקנות ביוקר ולמכור בזול. שזה המודל העסקי הכי גרוע, תעצרו לחשוב רגע מה קורה לבעל מכולת שקונה ביוקר ומוכר בזול?



הסטטיסטיקה של השוק עצמו

עוד נקודה מעניינת היא איך השוק מתנהג לאורך זמן.

מחקרים היסטוריים על מחזורי השוק מראים:

שוק שורי — תקופות של עליות — נמשך בממוצע כ-6.6 שנים עם תשואה מצטברת של כ-209%.

לעומת זאת, שוק דובי — תקופות ירידה — נמשך בממוצע רק כ-1.3 שנים עם ירידה של כ-33%.

כלומר העליות הן המצב הטבעי והממושך של השוק הממוצע, בעוד הירידות נוטות להיות קצרות ומהירות.

ולכן המתנה לירידה גדולה היא למעשה הימור נגד הסטטיסטיקה.

ומה לגבי לחכות למחיר זול?

כאן חוזרת התיאוריה של הספה בבלאק פריידי.

כאשר אתה מחכה למבצע על ספה — אתה יודע שהמחיר הרגיל הוא למשל 5,000 ₪, ובמבצע הוא ירד ל-3,500 ₪.

אבל מניות אינן ספה.

המחיר שלהן הוא מטרה נעה.

אם חיכית ל"הנחה" של 20%, אבל בזמן שחיכית (עלול לקחת כמה שנים) המניה עלתה ב-50% —
גם אחרי הירידה, אתה קונה במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שבו סירבת לקנות קודם.

ומה קורה בפועל למשקיעים שמחכים?


מחקר של Schwab בדק ארבעה סוגי משקיעים לאורך 20 שנה:

הראשון — המתזמן המושלם — שקונה בדיוק בשפל של כל שנה.
השני — המשקיע המיידי — שמשקיע מיד כשהכסף נכנס.
השלישי — המתזמן הגרוע — שקונה בדיוק בשיא.
והרביעי — המהסס — שמחכה במזומן לזמן הנכון.

התוצאות אולי יפתיעו.

המתזמן המושלם כמובן הגיע למקום הראשון.

אבל המשקיע שהשקיע מיד הגיע למקום השני — בפער קטן מאוד ממנו.

ואפילו המשקיע שקנה תמיד בשיאים… עדיין הרוויח משמעותית לאורך זמן.

המפסיד הגדול ביותר היה דווקא המהסס — זה שישב על הגדר וחיכה להזדמנות המושלמת.

אז מה עושים משקיעים רבים בפועל?

בדיוק בגלל הקושי הזה, לא מעט משקיעים הגיעו למסקנה אחרת.

במקום לנסות לנחש את רגעי הכניסה והיציאה מהשוק, הם מעדיפים להישאר מושקעים לאורך זמן ולפזר השקעה על פני תקופות שונות.

הגישה הזו לא מבטיחה להימנע מירידות, כמובן.
שוק המניות תמיד יהיה תנודתי.

אבל היא מבוססת על רעיון פשוט:

אם קשה מאוד לדעת מתי השוק יעלה או ירד בטווח הקצר —
ייתכן שהאסטרטגיה הסבירה ביותר היא פשוט להישאר בשוק לאורך זמן.

אבל חשוב להבהיר נקודה מעניינת.

כאשר מדברים על השקעה פאסיבית, רבים מקבלים את הרושם שמדובר בגישה נוקשה מאוד:
קונים מדד, לא נוגעים בו, ומתעלמים לגמרי ממה שקורה בשוק.

אבל המציאות מעט יותר מורכבת מזה.

השקעה פאסיבית איננה בהכרח עיוורון מוחלט למה שקורה בשוק — עד כדי אי עשיית שום פעולה...
היא בעיקר ויתור על הניסיון לנחש את העתיד בטווח הקצר.

יש הבדל גדול בין ניסיון לחזות בכל רגע מה יעשה השוק מחר, לבין קבלת החלטות השקעה כלליות יותר על בסיס עקרונות רחבים לטווחים ארוכים.

לדוגמה, משקיעים פאסיביים רבים עדיין מבצעים פעולות כמו איזון תקופתי של התיק.

אם המניות עלו מאוד ביחס לאג"ח — הם מאזנים חזרה.
אם הייתה ירידה גדולה — לפעמים דווקא מוסיפים חשיפה.

במבט מסוים, גם זו צורה מסוימת של "תזמון", שהרי בסיס האיזון הוא למכור ביוקר ולקנות בזול...
אבל זהו תזמון שונה לחלוטין מזה שמנסים לבצע משקיעים שמחכים לרגע המושלם, כי הוא תזמון של בדיעבד...

זה לא ניסיון לחזות את השוק — אלא פשוט ניהול סיכונים.

הגישה הפאסיבית אינה אומרת "אל תעשה כלום".
היא אומרת בעיקר: אל תנסה להיות נביא של השוק.

ולכן עבור משקיעים רבים, הפתרון הוא שילוב בין שני רעיונות:

מצד אחד — להישאר מושקעים במדדים רחבים לאורך זמן.
ומצד שני — לנהל את התיק בצורה פשוטה ושיטתית, בלי לנסות לנחש מתי בדיוק יגיע המשבר הבא או מתי תתחיל העלייה הבאה.

כי בסופו של דבר, ההיסטוריה מראה שהשוק יודע להפתיע כמעט את כולם.

ולכן לפעמים דווקא מי שמנסה פחות לחזות את העתיד — ומקווה ושואף להשיג את הממוצע.
מצליח ליהנות ממנו יותר.

ואם אתה עדיין מרגיש שאתה יכול לחזות את השוק…

אני ממליץ לך לשבת שעה-שעתיים מול גרף ולנסות כל חמש דקות לנחש לאן הוא ילך עכשיו.

בהצלחה!



אשמח לשמוע, אם אהבתם?
המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אחרי שבוע שאני עמלתי על כתיבת שני מאמרים שהתפרסמו היום ב"ה.
אני מעוניין לכתוב מאמר על נושא שיעניין את חברי הפורום.
יש לכם נושא שמעסיק אתכם בשוק ההון?
אולי על השקעה במדד S&P 500 לעומת מדד עולמי? 😉
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם אי אפשר לבחור מניות – אולי אפשר לפחות לתזמן את השוק?

ברצוני לנסות לנתח את אחת האסטרטגיות המפתות ביותר בעולם ההשקעות: תזמון השוק.

הרעיון נשמע כמעט מובן מאליו.
אם יודעים לזהות מתי השוק יקר — מוכרים.
כאשר הוא זול — קונים.

מי שיצליח לעשות זאת בצורה עקבית לא רק ינצח את המדד — אלא יעשה זאת בפער גדול, וכנראה שהדבר האחרון שיטריד אותו זה איך לחתן ילדים...

אז למה לא לעשות זאת?
למה כל הזמן אומרים לנו לקנות כל חודש, ולא לחכות לירידה הגדולה של ה-S&P 500?
לקנות אותו במחיר זול?

הרי אם אני מחכה כל השנה לקנות ספה ב-30% הנחה בבלאק פריידי — זה עובד מצוין.
אז למה בשוק המניות זה לא עובד?

אז זהו רעיון טוב… אבל ברגע שמגיעים לפרקטיקה, כאן הבעיה מתחילה!

כי כדי שתזמון שוק יעבוד באמת, צריך להצליח בשתי החלטות קשות מאוד:
מתי לצאת מהשוק אחרי שכבר קנית, או לחילופין מתי להיכנס לראשונה (נקודת הגאות) — ומתי לחזור אליו (כלומר נקודת השפל).

וההיסטוריה מראה שזה הרבה יותר מסובך ממה שנדמה.



הבעיה עם יציאה מהשוק

כאשר השוק מתחיל לרדת, רבים מרגישים שהפעם זה שונה.
הכותרות בעיתונים נעשות פסימיות יותר, התחזיות הכלכליות מתדרדרות, ולעיתים נראה הגיוני מאוד להקטין חשיפה למניות.

אבל דווקא בתקופות כאלה מתרחשת לעיתים תופעה מעניינת:

הימים הטובים ביותר בשוק נוטים להופיע קרוב מאוד לימים הגרועים ביותר.

כלומר, פעמים רבות — ממש מיד אחרי ירידות חדות — מגיעות גם העליות החדות ביותר.

למעשה, נתונים היסטוריים מראים שכ-7 מתוך 10 ימי העלייה הטובים ביותר בהיסטוריה התרחשו בטווח של כשבועיים מהימים הגרועים ביותר.

משמעות הדבר היא שמשקיע שיצא מהשוק בזמן ירידות עלול להחמיץ גם את תחילת ההתאוששות! שהיא הכי דרסטית ע"פ רוב..

ובשוק ההון, לפעמים כמה ימים בודדים של עליות חדות אחראים לחלק גדול מאוד מהתשואה ארוכת הטווח.

כמה ימים שעושים את כל ההבדל

מחקר של J.P. Morgan Asset Management בדק מה היה קורה למשקיע במדד S&P 500 במהלך 20 השנים האחרונות — אם הוא היה מפספס את הימים הטובים ביותר בשוק.

התוצאות די מדהימות, אפשר לומר.

משקיע שנשאר מושקע כל התקופה השיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-9.8%.

אבל אם הוא החמיץ רק את 10 הימים הטובים ביותר — התשואה שלו כבר יורדת לכ-5.3% בלבד.

אם החמיץ 30 ימים טובים — התשואה כמעט נעלמת ומגיעה לכ-0.4% בלבד.

ואם החמיץ 40 ימים טובים — הוא כבר עובר להפסד ריאלי.

כלומר לפעמים כל ההבדל בין השקעה מוצלחת לבין השקעה מאכזבת… מסתכם בכמה ימים בודדים בשוק!, תקראו את זה שוב...

והבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש מתי בדיוק יתרחשו הימים האלה.

לעיתים קרובות הם מגיעים דווקא כאשר האווירה בשוק מפחידה במיוחד.

כמו שאמר באפט "אהיה חמדן כשכולם פחדנים, ואהיה פחדן כשכולם חמדנים".



גם מקצוענים מתקשים בזה

תזמון השוק לא מפתה רק משקיעים פרטיים.
גם מנהלי קרנות וקרנות גידור מנסים לעיתים לבצע התאמות כאלה.

אבל גם כאן התוצאות אינן מרשימות במיוחד לאורך זמן.

הסיבה פשוטה: כדי להצליח בתזמון שוק צריך לא רק לחזות מגמות כלכליות — אלא גם לנחש כיצד מיליוני משקיעים אחרים יגיבו אליהן.

וזה כבר משחק הרבה יותר מורכב.

פער ההתנהגות של המשקיעים.

יש אפילו מושג שמנסה לתאר את התופעה הזו:
פער ההתנהגות.

חברת המחקר DALBAR בוחנת כבר שנים את ביצועי המשקיעים בפועל לעומת ביצועי המדדים.

והנתון חוזר על עצמו שוב ושוב:

בעוד שמדד S&P 500 הניב לאורך עשורים תשואה ממוצעת של כ-10% בשנה,
המשקיע הממוצע השיג בפועל רק כ-6%–7%.

למה?

לא בגלל עמלות גבוהות במיוחד.
ולא בגלל בחירת מניות גרועה.

בעיקר בגלל תזמון.

אנשים נוטים לקנות אחרי עליות — כשהכול נראה בטוח (ע"ע מדד ת"א שלפתע כולם נזכרים שהוא קיים).
ולמכור דווקא בזמן ירידות — כשהפחד גדול.

במילים אחרות: לקנות ביוקר ולמכור בזול. שזה המודל העסקי הכי גרוע, תעצרו לחשוב רגע מה קורה לבעל מכולת שקונה ביוקר ומוכר בזול?



הסטטיסטיקה של השוק עצמו

עוד נקודה מעניינת היא איך השוק מתנהג לאורך זמן.

מחקרים היסטוריים על מחזורי השוק מראים:

שוק שורי — תקופות של עליות — נמשך בממוצע כ-6.6 שנים עם תשואה מצטברת של כ-209%.

לעומת זאת, שוק דובי — תקופות ירידה — נמשך בממוצע רק כ-1.3 שנים עם ירידה של כ-33%.

כלומר העליות הן המצב הטבעי והממושך של השוק הממוצע, בעוד הירידות נוטות להיות קצרות ומהירות.

ולכן המתנה לירידה גדולה היא למעשה הימור נגד הסטטיסטיקה.

ומה לגבי לחכות למחיר זול?

כאן חוזרת התיאוריה של הספה בבלאק פריידי.

כאשר אתה מחכה למבצע על ספה — אתה יודע שהמחיר הרגיל הוא למשל 5,000 ₪, ובמבצע הוא ירד ל-3,500 ₪.

אבל מניות אינן ספה.

המחיר שלהן הוא מטרה נעה.

אם חיכית ל"הנחה" של 20%, אבל בזמן שחיכית (עלול לקחת כמה שנים) המניה עלתה ב-50% —
גם אחרי הירידה, אתה קונה במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שבו סירבת לקנות קודם.

ומה קורה בפועל למשקיעים שמחכים?


מחקר של Schwab בדק ארבעה סוגי משקיעים לאורך 20 שנה:

הראשון — המתזמן המושלם — שקונה בדיוק בשפל של כל שנה.
השני — המשקיע המיידי — שמשקיע מיד כשהכסף נכנס.
השלישי — המתזמן הגרוע — שקונה בדיוק בשיא.
והרביעי — המהסס — שמחכה במזומן לזמן הנכון.

התוצאות אולי יפתיעו.

המתזמן המושלם כמובן הגיע למקום הראשון.

אבל המשקיע שהשקיע מיד הגיע למקום השני — בפער קטן מאוד ממנו.

ואפילו המשקיע שקנה תמיד בשיאים… עדיין הרוויח משמעותית לאורך זמן.

המפסיד הגדול ביותר היה דווקא המהסס — זה שישב על הגדר וחיכה להזדמנות המושלמת.

אז מה עושים משקיעים רבים בפועל?

בדיוק בגלל הקושי הזה, לא מעט משקיעים הגיעו למסקנה אחרת.

במקום לנסות לנחש את רגעי הכניסה והיציאה מהשוק, הם מעדיפים להישאר מושקעים לאורך זמן ולפזר השקעה על פני תקופות שונות.

הגישה הזו לא מבטיחה להימנע מירידות, כמובן.
שוק המניות תמיד יהיה תנודתי.

אבל היא מבוססת על רעיון פשוט:

אם קשה מאוד לדעת מתי השוק יעלה או ירד בטווח הקצר —
ייתכן שהאסטרטגיה הסבירה ביותר היא פשוט להישאר בשוק לאורך זמן.

אבל חשוב להבהיר נקודה מעניינת.

כאשר מדברים על השקעה פאסיבית, רבים מקבלים את הרושם שמדובר בגישה נוקשה מאוד:
קונים מדד, לא נוגעים בו, ומתעלמים לגמרי ממה שקורה בשוק.

אבל המציאות מעט יותר מורכבת מזה.

השקעה פאסיבית איננה בהכרח עיוורון מוחלט למה שקורה בשוק — עד כדי אי עשיית שום פעולה...
היא בעיקר ויתור על הניסיון לנחש את העתיד בטווח הקצר.

יש הבדל גדול בין ניסיון לחזות בכל רגע מה יעשה השוק מחר, לבין קבלת החלטות השקעה כלליות יותר על בסיס עקרונות רחבים לטווחים ארוכים.

לדוגמה, משקיעים פאסיביים רבים עדיין מבצעים פעולות כמו איזון תקופתי של התיק.

אם המניות עלו מאוד ביחס לאג"ח — הם מאזנים חזרה.
אם הייתה ירידה גדולה — לפעמים דווקא מוסיפים חשיפה.

במבט מסוים, גם זו צורה מסוימת של "תזמון", שהרי בסיס האיזון הוא למכור ביוקר ולקנות בזול...
אבל זהו תזמון שונה לחלוטין מזה שמנסים לבצע משקיעים שמחכים לרגע המושלם, כי הוא תזמון של בדיעבד...

זה לא ניסיון לחזות את השוק — אלא פשוט ניהול סיכונים.

הגישה הפאסיבית אינה אומרת "אל תעשה כלום".
היא אומרת בעיקר: אל תנסה להיות נביא של השוק.

ולכן עבור משקיעים רבים, הפתרון הוא שילוב בין שני רעיונות:

מצד אחד — להישאר מושקעים במדדים רחבים לאורך זמן.
ומצד שני — לנהל את התיק בצורה פשוטה ושיטתית, בלי לנסות לנחש מתי בדיוק יגיע המשבר הבא או מתי תתחיל העלייה הבאה.

כי בסופו של דבר, ההיסטוריה מראה שהשוק יודע להפתיע כמעט את כולם.

ולכן לפעמים דווקא מי שמנסה פחות לחזות את העתיד — ומקווה ושואף להשיג את הממוצע.
מצליח ליהנות ממנו יותר.

ואם אתה עדיין מרגיש שאתה יכול לחזות את השוק…

אני ממליץ לך לשבת שעה-שעתיים מול גרף ולנסות כל חמש דקות לנחש לאן הוא ילך עכשיו.

בהצלחה!



אשמח לשמוע, אם אהבתם?
המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.
ספוילר 2 לא עלה רק שוב קישור למאמר
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ספוילר 2 לא עלה רק שוב קישור למאמר
המאמר הראשון שלי, בהנאה!

בכל יום בשעות המסחר בוול סטריט מתרחש ניסוי כלכלי עצום.
מיליוני אנשים — משקיעים פרטיים, קרנות ענק, אנליסטים, ויותר ויותר גם אלגוריתמים — מנסים כולם לעשות דבר אחד: למצוא מניה שהשוק מתמחר לא נכון.

ההיגיון פשוט. אם תמצא חברה ששווה 100 דולר אבל נסחרת ב-80, תוכל לקנות אותה ולהרוויח כשהמחיר יתיישר עם הערך האמיתי.
ומי לא רוצה להשים את היד במקום הנכון בזמן הנכון?!

אבל כאן עולה שאלה מעניינת.

אם כל כך הרבה אנשים חכמים מחפשים כל הזמן טעויות במחירים — למה בכלל אמורות להישאר טעויות?

זו השאלה שעומדת במרכז אחד הוויכוחים הגדולים ביותר בכלכלה המודרנית.

רעיון די מוזר מתחילת המאה ה-20

כדי להבין מאיפה הוויכוח הזה התחיל, צריך לחזור יותר ממאה שנה אחורה.

בשנת 1900 מתמטיקאי צרפתי בשם לואי באשלייה כתב עבודת דוקטורט בשם The Theory of Speculation. הוא הציע רעיון שהיה חריג מאוד לאותה תקופה: ייתכן שתנועות מחירי המניות מתנהגות כמו תהליך אקראי.

במילים אחרות — אם מניה עלתה אתמול, זה לא אומר כמעט כלום על מה שתעשה מחר.

הרעיון הזה נשמע אינטואיטיבית קצת מוזר. הרי משקיעים מנסים לנתח חברות, לקרוא דוחות, להבין מגמות. אז איך ייתכן שהמחירים מתנהגים כמעט כמו הטלת מטבע?

במשך שנים רבות העבודה של באשלייה כמעט נשכחה. רק בשנות ה-60 כלכלן אמריקאי בשם יוג'ין פאמה החזיר את הרעיון הזה למרכז הבמה — והפך אותו למה שנקרא היום תיאוריית השוק היעיל.

השוק אולי נראה אקראי — דווקא בגלל שהוא יעיל.

הטענה של פאמה הייתה מעניינת:
הסיבה שמחירי מניות נראים אקראיים היא לא שהשוק כאוטי, אלא להפך — שהוא יעיל מאוד.

תחשוב מה קורה כשמתפרסם מידע חדש על חברה.
דוח רווחים, החלטת ריבית, שמועה על מיזוג.

בתוך שניות אלפי משקיעים מנתחים את המידע הזה ופועלים בהתאם. קונים. מוכרים. משנים פוזיציות.

המחיר מתעדכן.

אם כך, המחיר שאנחנו רואים עכשיו כבר משקף את כל המידע הידוע (זה מה שנקרא - מגולם). לכן השינוי הבא במחיר יקרה רק כאשר יופיע מידע חדש — ומידע חדש הוא בהגדרה בלתי צפוי.

זו הסיבה שהמחירים נראים אקראיים.

פאמה גם ניסה לדייק את הרעיון הזה וחילק אותו לשלוש רמות.

הגרסה הבסיסית ביותר נקראת היעילות החלשה. לפי הגישה הזו, כל המידע ההיסטורי על מחירי מניות כבר מגולם במחיר הנוכחי. לכן ניתוח גרפים או תבניות טכניות לא אמור לתת יתרון קבוע למשקיע.

הרמה השנייה — היעילות החצי-חזקה — מרחיבה את הטענה. כאן ההנחה היא שהמחיר משקף את כל המידע הציבורי: דוחות כספיים, נתוני מאקרו, תחזיות אנליסטים.

אם זה נכון, גם ניתוח עמוק לא אמור לאפשר למשקיע להכות את השוק לאורך זמן.

יש גם גרסה שלישית, קיצונית יותר, שטוענת שהמחירים משקפים אפילו מידע פנים. רוב הכלכלנים לא באמת מאמינים שזה מתקיים במציאות, אבל היא משמשת כגבול תיאורטי.

ואז מגיעה טענת הנגד המבוססת על המציאות האנושית ההתהנהגותית זו שאנו מכירים מעצמנו ע"פ רוב.

והיא טוענת שהתיאוריה הזו אלגנטית מאוד.
אבל יש בה הנחה בעייתית אחת: שהיא מניחה שמשקיעים פועלים בצורה רציונלית.

בפועל, בני אדם רחוקים מלהיות רציונליים לחלוטין — במיוחד כשמדובר בכסף.

מחקרים של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו שהמוח האנושי מלא בהטיות פסיכולוגיות. למשל, אנשים חווים הפסד בצורה חזקה יותר מאשר רווח באותו גודל. התוצאה היא שהם לעיתים מחזיקים מניות מפסידות זמן רב מדי.

יש גם את אפקט העדר. כאשר השוק עולה, יותר ויותר אנשים רוצים להצטרף לחגיגה. כאשר הוא יורד, רבים ממהרים למכור (ע"ע מדד ת"א לאחרונה, ונאסד"ק).

במצבים כאלה המחירים יכולים להתרחק מהערך הכלכלי של החברות, שכן הקונים פעלו מרגש ולא משכל, אם אכן ההטיות הללו הם שדחפו אותם לקנייה.

לפעמים זה נגמר בבועה.

דוגמה קלאסית לכך היא בועת הדוט-קום של סוף שנות ה-90.

באותן שנים חברות אינטרנט רבות נסחרו בשווי עצום למרות שלא היו להן כמעט הכנסות. האווירה הייתה אופטימית מאוד — אולי אופטימית מדי.

כאשר הבועה התפוצצה בשנת 2000, רבים מהחברות האלו נעלמו לחלוטין.

גם משבר הסאב-פריים בשנת 2008 העלה שאלות דומות לגבי מידת היעילות של השווקים.

הייתי אולי אומר שעיקר הוויכוח ביניהם הוא האם השווי המתומחר של החברות, שמשקיעים וסוחרים מתמחרים את החברות, הינו שווי אמיתי?

אבל יש בעיה קטנה עם הביקורת הזו וטענת הנגד הטוענת שאפשר למצוא חברות שמתומחרות בזול ולא לפי שווין האמיתי.

למרות כל הדוגמאות לבועות, יש נתון אחד שמקשה מאוד על מי שטוען שקל לנצח את השוק.

חברת S&P (כן זאת שייצרה את מדד הS&P500 המפורסם כל כך) מפרסמת כבר שנים דוחו"ת מחקריים בשם SPIVA, שמשווים בין קרנות השקעה אקטיביות לבין המדדים שהן מנסות לנצח.

והנתונים… לא מאוד מחמיאים למנהלי הקרנות.

בטווח קצר חלקם מצליחים להכות את המדד.
אבל כאשר מסתכלים על תקופות של 10 או 15 שנים — יותר מ-90% מהם מפגרים אחריו!.
תקראו את השורה הזאת שוב!

זה לא אומר שאי אפשר להצליח. יש משקיעים יוצאי דופן כמו וורן באפט (ע"ע קרן פימי).

אבל מבחינה סטטיסטית, להכות את השוק לאורך זמן זו משימה קשה מאוד.
ולמצוא את הקרן האקטיבית הזו, זה כנראה קשה עד בלתי אפשרי...

אז איפה האמת בין התאוריות?

כנראה איפשהו באמצע.

השווקים אינם מושלמים. בני אדם עושים טעויות, ולפעמים נוצרים מחירים מופרזים — למעלה או למטה.

אבל מצד שני, השוק גם יעיל מספיק כדי להפוך את מציאת הטעויות האלו למשימה לא פשוטה בכלל.

וזו כנראה הסיבה לכך שמשקיעים רבים הגיעו למסקנה די פרקטית: במקום לנסות לבחור את המניה שתנצח — פשוט להחזיק חלק גדול מהשוק כולו ע"י קרנות סל רחבות המחקות מדדים.

זה אולי לא נשמע מרגש במיוחד, ומאוד משמעמם לעיתים.

אבל עבור לא מעט אנשים, זו דווקא אסטרטגיה שעובדת די טוב לאורך זמן.

ואם אתם רוצים לעשות משהו מרגש עם כספכם תנו אותו לעניים, זה מרגש פי 100!

אהבתם? אשמח לשמוע...
[/SPOILER]
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אחרי שבוע שאני עמלתי על כתיבת שני מאמרים שהתפרסמו היום ב"ה.
אני מעוניין לכתוב מאמר על נושא שיעניין את חברי הפורום.
יש לכם נושא שמעסיק אתכם בשוק ההון?
אסטרטגיית מינוף לצעירים

הרב @השקעות R הון כתב פעם שאם הוא חושב לכתוב על מינוף - זה לצעירים, בינתיים הוא מאוד מתעכב אז אולי תעזור לו ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #16
על הקצאת נכסים, בפרט לצעירים.
אאל"ט, בניגוד לפורומים מכובדים אחרים, לא דובר מספיק על הענין הזה, למרות חשיבותו הרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #19
ממה שאני רואה בשטח, הרבה שואלים על קרן השתלמות לעצמאי.
האם לפתוח עוסק בשביל זה? (בפלוס מינוס הוא ממליץ על כך בכל פה. @השקעות R הון טוען שזה מיותר, אחרים ממליצים שלא כדאי להתוודע לרשויות). כמה באמת זה יותר שווה מהאלטרנטיבות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ממה שאני רואה בשטח, הרבה שואלים על קרן השתלמות לעצמאי.
האם לפתוח עוסק בשביל זה? (בפלוס מינוס הוא ממליץ על כך בכל פה. @השקעות R הון טוען שזה מיותר, אחרים ממליצים שלא כדאי להתוודע לרשויות). כמה באמת זה יותר שווה מהאלטרנטיבות?
מעניין גם אותי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

רפורמת בעל עסק זעיר


מה מטרת הרפורמה?
רפורמת בעל עסק זעיר נועדה לפשט את הליכי עשיית העסקים בישראל על ידי כך שתפשט באופן משמעותי את עולם המסים עבור מאות אלפי עסקים קטנים ותפטור אותם מחובות שונות, כמו הגשת דו"ח שנתי, דרישת הכרה בהוצאות שונות ותשלום מקדמות למס הכנסה. בכך יחסכו בעלי עסקים קטנים זמן רב שמוקדש כיום למיצוי זכויות ודיווח.


מי יוגדר כ"בעל עסק זעיר"?
עוסק פטור או עוסק מורשה שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על התקרה לעוסק פטור. נכון לשנים 2024 ו-2025, מחזור העסקאות יהיה כ-120 אלף ₪.


באילו נסיבות תידחה בקשתו של עוסק להיחשב כ"בעל עסק זעיר", על אף שהמחזור השנתי אינו עולה על התקרה הקבועה בחוק?
בחוק נקבעו הוראות אנטי תכנוניות שונות, כדי למנוע ניצול לרעה של המודל. כך, לדוגמה, שכיר שעבר לספק שירותים כעצמאי עבור מעסיקו לשעבר לא יוכל להירשם כ"בעל עסק זעיר" ויהיה חייב ברישום כעסק רגיל. בנוסף, לא תתאפשר יציאה וחזרה מהמודל שנה אחר שנה כדי למנוע הסטת הוצאות בין השנים.


האם קיימת חובה להירשם כ"בעל עסק זעיר"?
קבלת מעמד "בעל עסק זעיר" מול מס הכנסה היא פעולה וולונטרית ובעלי עסקים שיבקשו להמשיך לדווח במסלול הקיים יוכלו לעשות זאת. עוסקים חדשים שיפתחו תיק "עוסק פטור" מקוון במע"מ יידרשו לציין במפורש בטופס כי הם אינם מעוניינים לדווח כ"בעל עסק זעיר". עסקים קיימים, עוסקים פטורים שייפתחו תיק במשרד ועוסקים חדשים שיפתחו תיק "עוסק מורשה" לא ייחשבו ל"בעל עסק זעיר" אם לא הגישו בקשה לכך.


מה המשמעות של ההגדרה כ"בעל עסק זעיר"?
"בעל עסק זעיר", זכאי לנכות מהכנסותיו הוצאות בשיעור של 30% מהמחזור במקום לדרוש הוצאות שהוצאו בפועל. ברוב המקרים, הכרה זו תחסוך מאותם עסקים את החובה להגיש דו"ח שנתי, תשלום מקדמות מס הכנסה וביצוע הצהרת הון.


האם מי שחייב להגיש דו"ח שנתי מסיבה אחרת, יכול עדיין לדווח כ"בעל עסק זעיר"?
כן. הוא לא יהיה זכאי לפטור מהגשת דו"ח שנתי, תשלום מקדמות מס הכנסה ופטור מהצהרת הון אבל עדיין יהיה זכאי לנכות הוצאה בשיעור של 30% מהמחזור בדו"ח השנתי.


כיצד מקבלים הכרה כ"בעל עסק זעיר"?
עוסק חדש שיפתח תיק "עוסק פטור" מקוון במע"מ יוגדר כבעל עסק זעיר במס הכנסה, אלא אם כן סימן בטופס פתיחת תיק "עוסק פטור" כי הוא אינו מעוניין בכך.
עוסקים קיימים, עוסקים פטורים שייפתחו תיק במשרד המס, ועוסקים חדשים המוגדרים במע"מ כ"עוסק מורשה", יוכלו לבקש לשנות את מעמדם במס הכנסה ל"בעל עסק זעיר" באמצעות הגשת בקשה דרך מערכת מקוונת באתר רשות המסים. את הבקשות ניתן להגיש לאורך כל שנת המס – מה-1 בינואר ועד ה-25 בדצמבר.


כיצד ידווח בעל עסק זעיר למס הכנסה?
עצמאי שקיבל הכרה כ"בעל עסק זעיר" ידווח לרשות המסים פעמיים עבור כל שנה.
בדיווח הראשון – שאותו ניתן לבצע לאורך כל שנת המס השוטפת (זו שעליה מדווחים), מה-1 בינואר ועד ל-30 בדצמבר – יבוצע חישוב שיעורי המס, בהסתמך על המחזור המשוער, הכנסות נוספות, הטבות מס, נקודות זיכוי וכדומה. הדיווח יבוצע במערכת תיאומי המס הקיימת כיום, שבאמצעותה מחושב ניכוי המס לשכירים בעלי הכנסה נוספת.
הצהרה לבעל עסק זעיר – שיבוצע במהלך שנת המס העוקבת (זו שלאחר השנה שעליה מדווחים),
מה-1 בינואר ועד ה-31 במרס – ידווח העוסק על המחזור בפועל, יקבל חיוב וישלם את המס.


האם בעל עסק זעיר צריך עדיין לדווח למע"מ?
בעל עסק זעיר זו הגדרה של מס הכנסה ולכן כל הדיווחים למע"מ לא משתנים.


האם המעבר למסלול "בעל עסק זעיר" משפיע על הזכאות להטבות מס כמו נקודות זיכוי, הטבה בגין מגורים בישוב מוטב ועוד?
בעל עסק זעיר זכאי לכל הטבות המס.
במהלך עריכת תיאום המס על ידכם, המערכת תזהה הקלות בחישוב המס המגיעות לכם, וכן תאפשר לכם בחירת הקלות אחרות. אם בעל עסק זעיר זכאי להטבות שלא ניתן לממש דרך מערכת תיאומי המס – ניתן לקבלן באמצעות הגשת בקשה להחזר מס.


האם שני בני זוג שיש להם עסקים זעירים נפרדים רשאים להיות "בעל עסק זעיר"?
כן.


האם בעל עסק זעיר יהיה חייב בהצהרת הון?
בעל עסק זעיר במסלול המקוצר לא יחויב באופן אוטומטי בהצהרת הון כמו בעלי עסקים אחרים, יחד עם זאת, במקרים שבהם רשות המסים תראה בכך צורך, תשלח דרישה להצהרת הון.


מה יקרה למי שלא יבצע בזמן (עד ה 31.12) תיאום המס?
בעל עסק זעיר שלא יבצע בזמן תיאום מס עד תום שנת המס (31.12) יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי מלא וכל שאר החובות שיש לעסק רגיל.


מה יקרה למי שלא יצהיר בזמן על המחזור בפועל בדיווח המקוצר (עד ה 31.3 של השנה העוקבת)?
בעל עסק זעיר שלא יצהיר על המחזור בפועל יועבר להיות עסק רגיל, ויהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי מלא וכל שאר החובות שיש לעסק רגיל.


האם בעל עסק זעיר פטור בכל מקרה מתשלום מקדמות?
בעל עסק זעיר לא יחויב באופן אוטומטי במקדמות כמו בעלי עסקים אחרים, יחד עם זאת, במקרים שבהם רשות המסים תראה בכך צורך, תשלח דרישה למקדמות.


האם בעל עסק זעיר שקיבל פטור רשאי בכל זאת לשלם מקדמות?
כן, פותחה מערכת חדשה לתשלום מקדמות לבעל עסק זעיר שבה בעל העסק הזעיר יוכל לשלם מקדמות במהלך השנה.


מה עושים עם עצמאי שהפך לבעל עסק זעיר במהלך שנת המס, ושילם מקדמות כעצמאי לפני המעבר?
המקדמות ששולמו כעצמאי יועברו להיות מקדמות של בעל עסק זעיר.


האם למעבר לדיווח כ"בעל עסק זעיר" יש השלכות על חובת ניהול ספרים?
לא. החוק לא השתנה לעניין זה. עצמאי שידווח כ"בעל עסק זעיר" עדיין חייב לנהל ספרים כחוק, ויכול למצוא את עצמו מוזמן לביקורת ניהול ספרים או דיונים.


האם למעבר לדיווח כ"בעל עסק זעיר" יש השלכות על התנהלות בעל העסק מול ביטוח לאומי וניכוי הוצאות ביטוח לאומי?
בשלב זה, לא יהיו השלכות על ההתנהלות מול ביטוח לאומי למעט שהוצאות על תשלומים לביטוח לאומי יוכרו במסגרת ההכרה של ההוצאות בשיעור 30% מהמחזור של בעל עסק זעיר.


האם עוסק זעיר צריך לפתוח תיק עצמאי בביטוח לאומי ?
בעת הגשת בקשה לפתיחת תיק לבעל עסק זעיר במערכת המקוונת, המידע עובר לביטוח לאומי באופן מקוון ונפתח תיק באופן אוטומטי. למעשה הבקשה המקוונת פותחת תיק אוטומטית במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. במקרים אחרים, יש לפתוח תיק בביטוח הלאומי.


  • תודה
Reactions: פגיעה ישירה1 //
9 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה