פנאי דרוש - ספר מתח ברמה!

[בת.]

לא מדובר בלשון הרע, אלא בביקורת.

החפץ חיים זצ"ל בספרו כלל י"א סעיף ג' כותב: ודע כי כל הדינים שפירשנו בכללים אלו, הם דווקא כשקורא לדבריו במפורש - לשון הרע, אבל אם שהם ביקורת, אין בדבר שום איסור, ואדרבה מצוה היא. ומכאן תוכחת מגולה להמון שמדברין לשון הרע ואומרים שקשה להם לפרוש ממנו, בשעה שיש לפניהם עצה פשוטה כזאת שיכולין בקל לומר ביקורת היא זו, ומיד ניצלין מדינה של גהינום... עיי"ש באורך

 

[ניק 196]

החפץ חיים זצ"ל בספרו כלל י"א סעיף ג' כותב: ודע כי כל הדינים שפירשנו בכללים אלו, הם דווקא כשקורא לדבריו במפורש - לשון הרע, אבל אם שהם ביקורת, אין בדבר שום איסור, ואדרבה מצוה היא. ומכאן תוכחת מגולה להמון שמדברין לשון הרע ואומרים שקשה להם לפרוש ממנו, בשעה שיש לפניהם עצה פשוטה כזאת שיכולין בקל לומר ביקורת היא זו, ומיד ניצלין מדינה של גהינום... עיי"ש באורך

ציטוט כל כך חריג שרצתי לחפש את המקור בשביל לראות על מה מדובר והקשר הדברים. אבל אין כלל יא בחפץ חיים אשמח להפנייה ברורה למקור הציטוט

 

[נתי רוזן]

יש שכותבים ברמה נמוכה
יש שכותבים עלילות ילדותיות
יש שכותבים בסגנון משעמם
ויש שכותבים תכנים מרושעים
אך הגרועים מכל, הם אלה שכותבים לשון הרע!

ויש את אלה שירגישו החכמים מכולם, שאחרי 5 דפים של אשכול הדן בטיבם של ספרים - פעם לעומת היום - יצטדקו ויטיפו מוסר לכולם - לשון הרע!...
בוודאי, אסור לספר לשון הרע, וימשיכו ילדות בת מצווה ונערים מחוצ'קנים לכתוב על כל ספר "מעלףףףףףף", ובהתלהבות נרוץ לשים 70 ש''ח על הספר המדובר רק כדי להישאר ביד בסוף עם אוסף מילים חסרי רמה, אבל מה לעשות, אסור לומר אף מילה רעה על שום ספר...
אז עם כל הכבוד, כל סופר שמתחיל במלאכתו מודע לכך שיצירתו תהא נתונה לביקורת, וכל בר דעת קולט שהאשכול נפתח כדי לברר מהי רמת הכתיבה בספרים שונים שיוצאים היום, ואם זה לא לתועלת - אז מה כן?
(ובכלל, כל האשכולות בפרוג הם לשון הרע אחד גדול, זה מספר שהדרימי לא נח, ההוא מתלונן שפלאפון פלוני לא משהו, וכדומה למכביר)

 

[סתם אחד]

ציטוט כל כך חריג שרצתי לחפש את המקור בשביל לראות על מה מדובר והקשר הדברים. אבל אין כלל יא בחפץ חיים אשמח להפנייה ברורה למקור הציטוט

זה נכתב באירוניה

 

[ניק 196]

זה נכתב באירוניה

כבר נבהלתי

 

[נתי רוזן]

יש את זהב אדום זהב שחור של גרשונוביץ מתח ברמה גבוהה עלילה קצת פחות אבל קשה להשיג אותם

יש לי אותם למי שירצה להשאיל,
דווקא הם לדעתי הספרים הכי פחות טובים שלו,

ספר טוב שלו שלא הוזכר פה הוא 'ברית של גנבים'.

 

[ת.עקבי]

ויש את אלה שירגישו החכמים מכולם, שאחרי 5 דפים של אשכול הדן בטיבם של ספרים - פעם לעומת היום - יצטדקו ויטיפו מוסר לכולם - לשון הרע!...
בוודאי, אסור לספר לשון הרע, וימשיכו ילדות בת מצווה ונערים מחוצ'קנים לכתוב על כל ספר "מעלףףףףףף", ובהתלהבות נרוץ לשים 70 ש''ח על הספר המדובר רק כדי להישאר ביד בסוף עם אוסף מילים חסרי רמה, אבל מה לעשות, אסור לומר אף מילה רעה על שום ספר...
אז עם כל הכבוד, כל סופר שמתחיל במלאכתו מודע לכך שיצירתו תהא נתונה לביקורת, וכל בר דעת קולט שהאשכול נפתח כדי לברר מהי רמת הכתיבה בספרים שונים שיוצאים היום, ואם זה לא לתועלת - אז מה כן?
(ובכלל, כל האשכולות בפרוג הם לשון הרע אחד גדול, זה מספר שהדרימי לא נח, ההוא מתלונן שפלאפון פלוני לא משהו, וכדומה למכביר)

צודק. משני העברים בהם אני מסתכלת.
וממה שידוע לי מחברה סופרת ששאלה רב - כל עוד הביקורת היא לגופו של ספר ולא של הסופר, מותר להביע דעה באופן מהוגן.
ואם הביקורת נאמרת באופן בונה ונכון - סופר מלכתחילה אמור לרצות לקבל אותה...

 

[Full Stack Developer]

ואם הביקורת נאמרת באופן בונה ונכון - סופר מלכתחילה אמור לרצות לקבל אותה...

מנין שהסופר קורא בפרוג?
בשביל לתת ביקורת לסופרת אמורים לכתוב אותה לאלפי אנשים או במייל האישי של הסופרת?
קראתי לאחרונה ספר עלוב של סופרת ידועה
ממש הופתעתי לרעה, כתוב מתחת לכל רמה מקצועית, וברור שלא חקרה מינימום מינימום של רקע
לי זה גרם להפסיק לקחת ספרים שלה מהספריה
ואחותי אמרה שכל החברות שלה (בנות העשרה) ממש נהנו ממנו
אז מה? מותר לי לכתוב פה את שם הספר והסופרת?
איך ייצא לסופרת רווח מזה שכולם פה לא יקנו אותו?
גם בנות העשרה שלכאורה לא מעניין אותן סתירות (קריטיות) בעלילה?
איזה התר מעניין זה?

 

[ת.עקבי]

מנין שהסופר קורא בפרוג?
בשביל לתת ביקורת לסופרת אמורים לכתוב אותה לאלפי אנשים או במייל האישי של הסופרת?
קראתי לאחרונה ספר עלוב של סופרת ידועה
ממש הופתעתי לרעה, כתוב מתחת לכל רמה מקצועית, וברור שלא חקרה מינימום מינימום של רקע
לי זה גרם להפסיק לקחת ספרים שלה מהספריה
ואחותי אמרה שכל החברות שלה (בנות העשרה) ממש נהנו ממנו
אז מה? מותר לי לכתוב פה את שם הספר והסופרת?
איך ייצא לסופרת רווח מזה שכולם פה לא יקנו אותו?
גם בנות העשרה שלכאורה לא מעניין אותן סתירות (קריטיות) בעלילה?
איזה התר מעניין זה?

אני חושבת שזה כל אחד לפי הרגשתו וההיגיון הבריא שלו, בתקווה שיש כזה.
לי אישית לא בוער לכתוב בין אלפי תגובות של 'מעלףףףף', 'אין על הספר הזה בעולם!' ו'יואו, יואו, אמהלה ואבהלה! אתם חייבים לקנות דחוף!' את דעתי על הספר. בד"כ אופן התגובה די מעידה על גיל המבקר, סגנונו ואיכות הספרות אותה הוא צורך. ודווקא מתגובות כאלה, אם הן שולטות בשיח, אני אבין אם הספר מתאים לי (מסתבר שלא. לא מתאים).
אבל אני לא רואה בעיה לתת סייג על ביקורת מחמיאה ומפורטת במיוחד, או כשניק כלשהו מבקש חוות דעת ניטרלית, ש: היה כך וכך (נקודת זכות אחת - כתיבה, סגנון, עלילה, דמויות... אם אפשר למצוא) אבל חושבת ש.../ היה חסר לי.../ נראה ש... / תואם יותר ל... (נוער צעיר אולי, במקרה שהצגת)
כלומר לא לקטול, אלא כן להציג את הזווית שפחות מתאימה לי ובמילים נאותות. כמו שהיית רוצה לקבל בעצמך.
זה גם די תקף לכל דבר בחיים, לא רק לספרים. ככה חושבת.

כמובן שהחבל דק, ומביקורת אפשר להגיע ללשון הרע, ולכן אם יש ספק או שלא יודעים להתנסח באופן ראוי - עדיף להימנע.

 

[טוב עין]

סיכון מחושב כמה רמות מעל זמן שאול שמתחיל מעולה עם עלילה היסטורית משובחת ומתמסמס בדרך בצורה ממש כואבת עד לסוף העלוב מאד....(חסיד עצום של כתיבתו של הרה"ח רב יאיר וינשטוק , בזמן שאול הוא קצת פיספס).

ואגב הוא עצמו כתב בבקהילה ששני הספרים הכי משובחים שלו הם קשר גורדי ובלתי הפיך, גם לפי מה שנראה לו כסופר, וגם לפי הפידבק מהקהל, אם שואלים אותי (ואף אחד לא שואל....) קשר גורדי טוב ועמוק יותר, יצירת מופת של ממש חובת קריאה לצעירים שלא קראו!

 

[באיזה אתר אני?]

החפץ חיים זצ"ל בספרו כלל י"א סעיף ג' כותב: ודע כי כל הדינים שפירשנו בכללים אלו, הם דווקא כשקורא לדבריו במפורש - לשון הרע, אבל אם שהם ביקורת, אין בדבר שום איסור, ואדרבה מצוה היא. ומכאן תוכחת מגולה להמון שמדברין לשון הרע ואומרים שקשה להם לפרוש ממנו, בשעה שיש לפניהם עצה פשוטה כזאת שיכולין בקל לומר ביקורת היא זו, ומיד ניצלין מדינה של גהינום... עיי"ש באורך

אבל בכל זאת - לא מדובר בלשון הרע מסיבה ברורה: החפץ חיים מדבר במקרה שבו מדברים לשון הרע לשם שיחה, אבל אם לכתוב על ספר שהוא לא כ"כ טוב, ועל השני לכתוב אחרת - זה לשון הרע, אז מצוין. אתם מוזמנים למחוק חצי מהאשכולות בפרוג א"כ.

 

[באיזה אתר אני?]

סיכון מחושב כמה רמות מעל זמן שאול שמתחיל מעולה עם עלילה היסטורית משובחת ומתמסמס בדרך בצורה ממש כואבת עד לסוף העלוב מאד....(חסיד עצום של כתיבתו של הרה"ח רב יאיר וינשטוק , כאן הוא קצת פיספס)

בדיוק מה שאמרתי, כל הספר בעלילה מאוד מעניינת, אבל הסוף... לא יצא משהו בכלל.
וזמן שאול - פחות מתח, אבל לדעתי נגמר ומתחיל איך שספר צריך להראות...

 

[פרפקט-סציו-ניסטית]

הוא עדיין לא יצא...
יש פרק לדוגמה ותקציר עלילה פה.

יש אפשרות לקנות אותו באתר עם משלוח עד הבית, לא? ככה הבנתי מהפרסום שלה.

 

[טוב עין]

נחת לי פה בבית הספר "יום אשר ברחת" שווה קריאה?

 

[פרפקט-סציו-ניסטית]

נחת לי פה בבית הספר "יום אשר ברחת" שווה קריאה?

כן!!! זה יותר מתאים להורים למתבגרים, אבל כל אחד יכול להנות ממנו.

 

[באיזה אתר אני?]

יש אפשרות לקנות אותו באתר עם משלוח עד הבית, לא? ככה הבנתי מהפרסום שלה.

כמו שכתוב כאן, אין אפשרות להזמין עדיין, הוא כנראה ייצא בשבוע הקרוב...

 

[נתי רוזן]

השיחה עם מייק (אני מרגיש רגיש, מעט אדיש...) עדיין גורמת לי לצחוק

"באורח חיים חדיש, מתקרב לגיל של ישיש"...
זה לדוגמא מין אתנחתא קומית שלא תמצא בספרים של היום,
כשאני קורא ספרים של היום - לדוגמא דופלקטים, כמה שזה כתוב טוב ויפה, אבל לפעמים מרגיש שהעלילה רצה מידי, אין זמן עיכול. סופר טוב כמו גרשנוביץ - שגם יודע לתת פייט מבחינת הומור חד ואיכותי - עושה את זה מידי פעם, כדי לתת לקוראים קצת "לנוח" כביכול מרצף האירועים, אבל עדיין שומר את הקורא בעניין.

לדעתי הסיבה שהסופרים נטו מתמקדים במתח וברצף ההתרחשויות המהיר, ושוכחים את נשמת הדמויות, ואת ההומור שבין לבין, הומור והפוגה קומית הוא חובה לדעתי בספר מתח טוב, (מ. ארבל היה אלוף העולם בזה....) , ואפילו חלק שלם בספר שהולך אחורה מבחינת המתח והקצב, והוא רגוע יותר ונגוע עמוק בנבכי הדמויות , וזה מה שמבדיל בין סתם ספר מתח ליצירת מופת.

 

[סיפורת]

אשכול ממש מוסיף ומאלף

ספוילר

לא מעעעלףףף...

מתחבר מאוד לטיעונים של @טוב עין ו@נתי רוזן

אוסיף רק את השנקל שלי:

אם חסר משהו באלפי המותחנים של היום, זה מחסור חמור בסופרי מתח גבריים - שמתם לב מי הדמויות המיתולוגיות שהוזכרו? מ. ארבל, חיים גרינבוים וח. אליאב.
לא כי חסר משהו בספרות הנשית, אלא כי ז'אנר המתח העמוק, המקיף שיכול לסחוף אותך אל תוך העלילה, לחבר לדמויות ולצלול לעולמות אחרים הוא משום-מה גברי.
אגב, זה ככה גם בספרות הכללית

ספוילר

(דן בראון, דניאל סילביה ועוד)

.
לא יודע לשים את האצבע ממה זה נובע, אבל כך הרגיש לי אצל עשרות מסופרות המתח שקראתי.
אולי זה מחסור בתיאור דמות ה'נבל'? (לנשים יותר קשה להכניס לעולם הרגשות של הנבל והמושחת בסיפור)
אולי זה קצת חוסר בהתמצאות נכונה ותחקיר רקע מספק? (סקרנות וידע עולם ככלל זהו יותר טבע גברי, גם היום עמוק לתוך הפמיניזם החרדי)
כי לעומת זאת בספרי עלילות הרגש - לא חסר סיפורת נשים משובחת, אז אולי זה באמת מהסיבה הנ"ל..

 

[באיזה אתר אני?]

לא כי חסר משהו בספרות הנשית, אלא כי ז'אנר המתח העמוק, המקיף שיכול לסחוף אותך אל תוך העלילה, לחבר לדמויות ולצלול לעולמות אחרים הוא משום-מה גברי.
לא יודע לשים את האצבע ממה זה נובע, אבל כך הרגיש לי אצל עשרות מסופרות המתח שקראתי.
אולי זה מחסור בתיאור דמות ה'נבל'? (לנשים יותר קשה להכניס לעולם הרגשות של הנבל והמושחת בסיפור)
אולי זה קצת חוסר בהתמצאות נכונה ותחקיר רקע מספק? (סקרנות וידע עולם ככלל זהו יותר טבע גברי, גם היום עמוק לתוך הפמיניזם החרדי)

תלוי...
לצורך הדוגמה יונה ספיר, היא היום אחת מהשיאים של ספרי המתח בציבור החרדי - גם במה שהזכרת,
לעומת זאת... כשהיא כותבת בתור רות רפפורט, יש איזשהו משהו אחר... רוב המותחנים שלה [חוץ מלדוגמה 'האנשים מקצה המחנה' 'הילדים מקצה המחנה' 'אלמונית מקצה המחנה' וכו'] כתובים בתור יונה ספיר, ושם יש פחות זרימה - אבל תוכן הרבה יותר משובח.

 

[פיקאסה]

אשכול ממש מוסיף ומאלף

ספוילר

לא מעעעלףףף...

מתחבר מאוד לטיעונים של @טוב עין ו@נתי רוזן

אוסיף רק את השנקל שלי:

אם חסר משהו באלפי המותחנים של היום, זה מחסור חמור בסופרי מתח גבריים - שמתם לב מי הדמויות המיתולוגיות שהוזכרו? מ. ארבל, חיים גרינבוים וח. אליאב.
לא כי חסר משהו בספרות הנשית, אלא כי ז'אנר המתח העמוק, המקיף שיכול לסחוף אותך אל תוך העלילה, לחבר לדמויות ולצלול לעולמות אחרים הוא משום-מה גברי.
אגב, זה ככה גם בספרות הכללית

ספוילר

(דן בראון, דניאל סילביה ועוד)

.
לא יודע לשים את האצבע ממה זה נובע, אבל כך הרגיש לי אצל עשרות מסופרות המתח שקראתי.
אולי זה מחסור בתיאור דמות ה'נבל'? (לנשים יותר קשה להכניס לעולם הרגשות של הנבל והמושחת בסיפור)
אולי זה קצת חוסר בהתמצאות נכונה ותחקיר רקע מספק? (סקרנות וידע עולם ככלל זהו יותר טבע גברי, גם היום עמוק לתוך הפמיניזם החרדי)
כי לעומת זאת בספרי עלילות הרגש - לא חסר סיפורת נשים משובחת, אז אולי זה באמת מהסיבה הנ"ל..

מסכימה שהסופרים הגדולים בעולם הם גברים
(אפשר להוסיף את ניל גיימן, דיוויד בלדאצ'י, וסטיבן קינג)
לא ראיתי שחסר משהו לכתיבת מתח של נשים, חוי בר, יונה ספיר ומאיה קינן הן דוגמאות מצויינות לכך. והמחקר שהן מבצעות לא נופל באיכותו ורמתו ממחקרים של קולגות גבריים.
ממתי סקרנות וידע עולם זה יותר טבע גברי?? כשאני מביטה סביבי זה לחלוטין הפוך.