שיתוף - לביקורת הפקת לקחים פורים תשפ"ו: הערות קונדיטוריות על אוזני המן

[איש המילה הכתובה]

נתחיל מהסוף: היא לא טעימה.

כולנו יודעים את זה, ועדיין קונים מדי שנה במחיר מאמלל ארנק.

סתם לשם השוואה: אוזן אמיתית בחנות המפעל של בית כלא סיני תעלה לכם פחות.

אם אתם מתכננים בעתיד לשמש כנציגי מכירות בחברה לשיווק קרח לאסקימוסים, כדאי שתלמדו איך הצליחו קונדיטורים נכשלים למכור יציקות בטון משולשות לשיניים שבורות מאחותן דאשתקד.

היא לא טעימה. אבל אנחנו קונים בכל זאת, כי הילדים דורשים את זה בסופר. בבית הם טועמים אחת, ומחזירים אותה כעבור דקה עם שיני חלב נעוצות בחצי קשת. עכשיו מה שנשאר לנו זה רק לחלץ שיניים, ולחכות לשריפת חמץ כדי שיתפנה לנו מקום בארון.

בואו נדבר על הנראות.

ככה לא נראית אוזן!

אז נכון, המן, כפי שעולה מכל התמונות שיצא לי לראות בסיפורי המגילה למיניהם, לא היה בעל גוף סטנדרטי ופרופורציונלי.

הפרצוף המכוער שלו היה מאתגר גם מנתח פלסטי בכיר.

אבל אוזן כזו? גם התמונה הכי פחות מחמיאה לא מייחסת לו.

ונעבור למרקם.

יכול היה להשתלב בכיף בקיר ממ"ד חסון.

לא אמור לפגוש שן.

ונקנח בשעוות האוזן.

חומה, יבשה ולא מזמינה. גם מי חמצן בריכוז גבוה במיוחד לא היו מצליחים להמיס את הדבר הזה.

שעווה כמו שעווה, לא אמורה להיאכל.

קונדיטורים, קחו את זה מכאן!
וכן, ידעתי שתשאלו - או את האוזניים, או את ההערות. לא משנה.

 

[צביה ר.]

סופסוף מישהו בא ואומר בקול את מה שכולם חורקים שיניים בשקט (לא, לא מזעם. מכאבים).
לא אתפלא אם הקונדיטור שהגה את יציקת הבטון המשולשת הזו משמש בכובעו השני כמנכ"ל איגוד רופאי השיניים.
הוא כנראה גם אותו אחד שהפך את מצוות משלוח מנות למפלצת סוכר עטופה בצלופן...

איזו כתיבה מדהימה, כרגיל. התחייכתי מאוזן לאוזן המן.

ידעתי שתשאלו - או את האוזניים, או את ההערות. לא משנה.

גאוני.

 

[כותב השורות]

חזקקקקקק!


אבל מה יהיה על הדרשות המפולפלות של ה'פורים רב' בגדר ה'שילוש' של ה'אוזן', ואם צריך שה'תלתא קרנא' יהיו שווין בקומתן.
אילו היית מציע לעקור את ה'סופגניות' מן העולם - החרשתי!
אבל להפסיק לייצר 'אוזני המן' זה כמעט כמו לעקור דבר מן התורה!
את 'מחיית עמלק' צריך לעשות ב'פה' -
ואיך אפשר לעשות את זה אם לא על ידי אכילה וטחינה עד דק של 'אוזני המן' ימח שמו וזכרו.
אז מה אם זה לא 'טעים' - מצוות לאו ליהנות ניתנו!

 

[איש המילה הכתובה]

סופסוף מישהו בא ואומר בקול את מה שכולם חורקים שיניים בשקט (לא, לא מזעם. מכאבים).
לא אתפלא אם הקונדיטור שהגה את יציקת הבטון המשולשת הזו משמש בכובעו השני כמנכ"ל איגוד רופאי השיניים.
הוא כנראה גם אותו אחד שהפך את מצוות משלוח מנות למפלצת סוכר עטופה בצלופן...

על זה לא חשבתי, אם זה נכון הרי שזה חמור מאוד!
אני על רופאי שיניים התרעתי כבר כאן מזמן

איזו כתיבה מדהימה, כרגיל. התחייכתי מאוזן לאוזן המן.

תודה רבה מחמם את הלב!

 

[איש המילה הכתובה]

חזקקקקקק!

תודה רבההה!

אבל מה יהיה על הדרשות המפולפלות של ה'פורים רב' בגדר ה'שילוש' של ה'אוזן', ואם צריך שה'תלתא קרנא' יהיו שווין בקומתן

שישבור הוא את ראשו, ולא אנחנו את השיניים.

אבל להפסיק לייצר 'אוזני המן' זה כמעט כמו לעקור דבר מן התורה!

ולעקור שיניים מחניכיים זה בסדר?

 

[מהללו]

באמת הגיע הזמן לומר את האמת.
אוזן המן לא שווה שישמעו אותה, יטעמו אותה, או יראו אותה.
וכן,
מה שכתבתי פעם קודמת תקף גם עכשיו.

 

[דודה]

היא לא טעימה.

היא דווקא כן.
הכתיבה שלכם.

נאכלת בהנאה גלויה, מילה אחר מילה, ומשאירה טעם מצוין בפה!

 

[איש המילה הכתובה]

היא דווקא כן.
הכתיבה שלכם.

נאכלת בהנאה גלויה, מילה אחר מילה, ומשאירה טעם מצוין בפה!

האוזן שלי משנה את צורתה למשמע מילים כאלה.
היא הפכה לעיגול, קובייה ומלבן ובסוף נתקעה על משולש.
צחוק הגורל.

וברצינות, תודה רבה רבה!

 

[אוראל סולטן]

חזק!!!

קטע שכנראה נתקע לי עמוק בין השינים, כי הוא גרם לי לחיוך כזה שנראה כאילו יצא הישר מדוגמאות הפלסטיק המהודרות של רופא השינים הנ"ל.

אהבתי מאוד מאוד. מהיום אתן הוראה לכל הקופירייטורים של חברות אוזני ההמן למיניהם לכתוב מתחת לאריזה:

ככה לא נראית אוזן!

בתקווה שישמעו לי ולא יקחו את אוזניהם לשיפוץ במעבדה תת קרקעית להכנת אוזניים בלתי קונבנציונליות...

 

[רינוש גרפיש]

ומי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות, כלומר לקהילת כתיבה, כלומר לפרוג.

מי יודע כמה יהודים יפסיקו לקנות אוזני המן במילויים הזויים יותר ממילויי הסופגניה,
ולא לא בגלל הפחד על השיניים, היום יש השתלות
אלא רק הדימיון של השעווה.

אין ואין ולא יהיו על הכתיבות שלך.
תמשיך. ואל תפסיק.

 

[איש המילה הכתובה]

חזק!!!

תודה רבה!!!

אין ואין ולא יהיו על הכתיבות שלך.
תמשיך. ואל תפסיק.

ווואו, איזה כיף תודה רבה.

מי יודע כמה יהודים יפסיקו לקנות אוזני המן במילויים הזויים יותר ממילויי הסופגניה,
ולא לא בגלל הפחד על השיניים, היום יש השתלות
אלא רק הדימיון של השעווה.

יהי רצון שיהיה זה שכרי, ולא יכשלו עוד בני ישראל באכילת שעוות צוררי ישראל!

 

[משך]

התחלתי לכתוב תגובה.
נסחפתי עם כמות מילים...
פתחתי נושא חדש.
אבל פידבק מפרגן גם כאן - זה חובה.

סתם לשם השוואה: אוזן אמיתית בחנות המפעל של בית כלא סיני תעלה לכם פחות.

זה פשוט טובבב.

ונקנח בשעוות האוזן.
חומה, יבשה ולא מזמינה. גם מי חמצן בריכוז גבוה במיוחד לא היו מצליחים להמיס את הדבר הזה.

הורס תיאבון נדיר.
צריך להצמיד את הטקסט הזה גם לסיגריות.

אחרי הסופגניות ואוזני המן יש צום חגיגי.
בדיוק בשביל זה יש פסח.
אחרי תפוחי האדמה -
עם ישראל מרייר על התרכובות הכימיות הללו.

המירוץ ללחמניות במוצאי החג -
הוא סך הכול רענון כושר לחנוכה ופורים.

בקיצור.
נפגש בשנה הבאה ב"נחמה".

 

[דער קרימער]

אני חוגג השנה שנה ראשונה שהצלחתי להתגבר ולא לטעום מהדבר המזוויע הזה,
ואם עוד היו לי אי אילו נקיפות מצפון אז נטרלת אותם!!

בכל מקרה
הכתיבה שלך מהממת!!!
התגלגלתי מצחוק!!
אתה כותב פשוט מדהים!
שמרתי אצלי את הקישור לחומר שלך (שמופיע בחתימה למטה) מרוב שנהניתי !

 

[איש המילה הכתובה]

זה פשוט טובבב.

אבל פידבק מפרגן גם כאן - זה חובה.

תודה רבה רבה, גם על הפירגון וגם על הקטע המיוחד שייצרת כהמשך! הוא נפלא.

בכל מקרה
הכתיבה שלך מהממת!!!
התגלגלתי מצחוק!!
אתה כותב פשוט מדהים!
שמרתי אצלי את הקישור לחומר שלך (שמופיע בחתימה למטה) מרוב שנהניתי !

וואו אילו מילים,
שמרתי אצלי. ריגשת!