הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #361
עד שנת 2011 הפטור ממע"מ על יבוא אישי עמד על 50 דולר, כשההיגיון היה שמתחת לסכום הזה לא שווה להתעסק עם הגביה של המע"מ.
באותם הימים המוכרים היו מדווחים את השווי של המוצר על האריזה, והסינים (בעיקר) היו משקרים ורושמים סכום נמוך יותר, וההחלטה האם להאמין או לא הייתה נתונה למכס.
במידה והמכס היה מחליט שצריך לשלם מכס, ושזה לא דווח מראש (היה גם קשה לדווח) הם היו גובים עמלות נוספות על האחסון ועמלת עמיל מכס.
גם המשלוח היה יקר למוכרים, ולקח לחבילות (שדווקא כמעט תמיד היו מגיעות) הרבה זמן להגיע, וגם ההמתנה בתור בדואר לקחה לא מעט זמן.
בעקבות המחאה החברתית המליצה ועדת טרכטנברג להעלות את הפטור ממע"מ ל75$ ואת התקרה לפטור ממכס גם בסכום כלשהו, כשההיגיון היה לפתח את הצריכה מחו"ל ולתת תחרות למוצרים קטנים בעיקר בתחום הביגוד.
מאז השתנו כמה דברים, גם החברות מדווחות ישירות על הרכישות (זה מעכב פחות את החבילות במכס), ואף גובות את המכס עבור רשות המיסים, ממילא עלות גביית ירדה משמעותית.
זמן ומחירי המשלוח ירדו משמעותית, בעקבות תחרות עזה בתחום המשלוחים.
וקרה עוד משהו שלא כל כך שמו לב, מתחרה פחות על מחירים נמוכים ויותר נותן יחס לזמינות וחויית שירות, תוך שהוא מייקר מחירים.
גם העלויות השיווק עלו, בעקבות עליה עקבית של שכר המינימום, עליה במע"מ, והדרישה להפריש פנסיה לכל עובד (וזאת הסיבה שאין אתרי אינטרט ישראלים שמוכרים במחירים של האתרים בחו"ל).
כך למשל (אני לא בטוח שזה קשור רק לזה) רשתות ששיווקו ביגוד זול כמו לידר שינוי את הקונספט, כי מי שצריך ביגוד זול לילדים מזמין מנקסט, ומי שאין לו אפשרות להזמין יסכים (או יותר נכון יאלץ) לשלם יקר.
ועכשיו, אחרי הניסיון הכושל של העלאת הפטור ל75 דולר, רוצה שר האוצר, שעסקים יעלו את הרף עליו הם מתחרים, ומעכשיו עדיף למכור את הבגד שנמכר כיום ב100 דולר ב150, כי זה אבוד להם להתחרות במחיר הזה, ועדיף להתמקד במה שהם טובים בו, כלומר זמינות וחווית קניות או כל דבר אחר חוץ ממחיר זול.
