חד דמן חבריא
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #901
"יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת עליהם" המצאה חדשה....
המקור הוא מגמרא חולין על הזרזיר שלא ידעו האם הוא טהור עד שראו שהלך לעורב'אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה' אין לזה מקור...
ברור שזה נכון השאלה כמה זמן זה יקחידוע הקבלה בשם הבעש"ט שאם יש תשעה אנשים שמחכים להתפלל ודאי יבוא העשירי, גם לזה אין שום מקור [כתוב], לא שזה אומר שזה לא נכון אבל מקור אין...
זה ציטוט של ראש עיריית תל אביב לפני שנים רבות שהיה מראשי הציונות..."יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת עליהם" המצאה חדשה....
גם המהר"ל בחידושי אגדות על הש"ס, מסביר על הרבה גמרות שאינם כפשוטם ואכהמ"ללא כשלא מבינים את הגמרא, לא הבנת תבקש שיסבירו לך,
אלא דבר מוגזם כמו שביצה של עוף בגודל 60 עיירות, שמובן לכאורה שלא התכוונו דברים
כפשוטם, ויש את המהרש"א שאומר שהכל כפשוטם.אגב במקרה של בת פלוני לפלוני הרמב"ם מסביר 'כפשוטו' רק מסתייג שזה השגחה לעושי מצווה, או להעניש בעלי עבירה, ויש את שאר הציבור.
אבל לא יעלה על הדעת שכל בר בי רב דחד יומא יחליט לדחות גמרות מפורשות בטענות מצוצות מן האצבע.
קודם צריך לדעת מה שהרמב"ם ידע כדי להבחין מה בדיוק התכוונו חז"ל.
המשפט נכתב על ידי אחד העם (אשר צבי גינצברג), במאמרו "שבת וציונות" שפורסם בשנת 1898 (נדפס מאוחר יותר בקובץ מאמריו "על פרשת דרכים").זה ציטוט של ראש עיריית תל אביב לפני שנים רבות שהיה מראשי הציונות...
יש את המאמר של הרמח"ל על אגדות הש"ס, הודפס בין היתר בהקדמת העין יעקבגם המהר"ל בחידושי אגדות על הש"ס, מסביר על הרבה גמרות שאינם כפשוטם ואכהמ"ל
אני לא חושב שהביטוי "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" מצוטט כמשפט שמקורו בחז"ל. אלא ביטוי שלאו דווקא קשור לעניין של מי שיש לו יר"ש דבריו נשמעים. אלא גם משווק שבא למכור לך חפץ או אדם שמבקש ממך צדקה שהדברים הם אמיתיים והאדם שמשווק לך, או מבקש ממך צדקה, חי את מה שהוא אומר זה נכנס לליבך.לשון הספרים "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" אין מקורו בלשון הזה מחז"ל אבל את הרעיון ניתן למצוא בברכות כל מי שיש בו יראת שמים וכו'
שכתוב בגמ' 'חמרא' איך יודעים אם מדובר ביין או בחמור, אלא אם לפני ואחרי מדברת הגמ' על כרם בצירה וחומץ, מכאן שמדובר מיין, ואם מדובר על אוכף חרישה ונהירות, מדובר בחמור'אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה' אין לזה מקור...
האבסורד, זה מה שקורה כשלא יודעים מה המקור של כל דבר, להלן קטע מעיתון "העדה":זה ציטוט של ראש עיריית תל אביב לפני שנים רבות שהיה מראשי הציונות...
ראשית צריך להדגיש שבאופן כללי מנהגים שנתקבלו בתוך כלל ישראל צריך להאמין בהם ובפרט כמו עמידה בחזק חזק שיש בו משום כבוד התורה ואין לזלזל כי אם במנהג שידוע מקורוומאיפה זה מגיע או מנהג משונה או נגד ההלכה או סתם שטויות ומאמרים שהם לא בגדר מנהגרבש"ע, כל האשכול הנפלא הזה ולא העלו שני תעלומות גדולות?
א', למה להצביע עם הזרת בהגבהה לכיוון הספר תורה? ועוד שעי''ז מפסידים דין מפורש לכרוע מול הכתב.(בילקוט מעם לועז מזכיר אצבע, אבל זרת מניין?),
אין לזה כל מקורב'. לעמוד! כל הקהל! בשעת אמירת " חזק חזק ונתחזק" - ולמחמירים עוד כמה פסוקים קודם... מנלן? (עוד לפני הפולמוס של עמידה בחלק מהקריאה כשירת ים ועשרת הדברות...)
הרעיון ודאי נכון אבל המשפט הזה נראה כציטוט, והרבה ספרים משתמשים בו, ולא ידוע מאיפה המקוראני לא חושב שהביטוי "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" מצוטט כמשפט שמקורו בחז"ל. אלא ביטוי שלאו דווקא קשור לעניין של מי שיש לו יר"ש דבריו נשמעים. אלא גם משווק שבא למכור לך חפץ או אדם שמבקש ממך צדקה שהדברים הם אמיתיים והאדם שמשווק לך, או מבקש ממך צדקה, חי את מה שהוא אומר זה נכנס לליבך.
בעניין מי שיש לו יר"ש, הכוונה שבא מאן דהו להוכיח, אם כואב לו והוא מדבר לא מהתנשאות או רצון להשפיל את זולתו, אלא מכאב על מה שראה, אז יש סיכוי שלשני לא יהיה את ההתנגדות הטבעית לקבל תוכחה. והאמת שכל אחד מרגיש את זה אם מישהו מעיר מיר"ש או מהתנשאות על השני ואכן מי שיש לו יר"ש דבריו נשמעים.
מסופר על המהרי"ד מבעלזא ששאל פעם לבחור שקצת ירד מהדרך, מה הפירוש של "ותמגר", ומשלא ענה אז השיב המהרי"ד גם אני לא יודע אבל כל אחד מבין שזה לא משהו טוב, כי זה כתוב שאר הלשונות "ותכלם ותשפילם ותכניעם" וכו' אז לפי החברים שלו מבינים שזה איזה קללה....שכתוב בגמ' 'חמרא' איך יודעים אם מדובר ביין או בחמור, אלא אם לפני ואחרי מדברת הגמ' על כרם בצירה וחומץ, מכאן שמדובר מיין, ואם מדובר על אוכף חרישה ונהירות, מדובר בחמור
מכאן ראיה ברורה מהגמ', 'שאמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה'
בהגהת מרדכי תפילת השחר, בשם הירושלמי, שצריך לעמוד בכל דבר שבקדושה כמו איש"ר, וכן כתב בדרכי משה וכך הוא ברמ"א. הירושלמי הזה אינו מצוי לפנינו, האר"י סובר שהוא טעות הדפוס ורק עם תפסו מעומד אין להתיישב בשעת הקדיש וכן סובר המהרי"ל וכך נוגים הספרדים וחלק מהחסידים, וחידש הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל להחמיר גם עם הולך לקום אחר קדיש לעמוד כבר מתחילת הקדיש [אני לא מו"ץ],לעמוד בקדיש
אולי אפשר לומר על דרך המרבין בשמחה, כי כשיש "טבק" בין האגודל לאצבע, ממילא מצביעים עם הזרת (אפשר לנסות)...א', למה להצביע עם הזרת בהגבהה לכיוון הספר תורה? ועוד שעי''ז מפסידים דין מפורש לכרוע מול הכתב.(בילקוט מעם לועז מזכיר אצבע, אבל זרת מניין?),
אולי אפשר לומר על דרך המרבין בשמחה, כי כשיש "טבק" בין האגודל לאצבע, ממילא מצביעים עם הזרת (אפשר לנסות)...
רבש"ע, כל האשכול הנפלא הזה ולא העלו שני תעלומות גדולות?
א', למה להצביע עם הזרת בהגבהה לכיוון הספר תורה? ועוד שעי''ז מפסידים דין מפורש לכרוע מול הכתב.(בילקוט מעם לועז מזכיר אצבע, אבל זרת מניין?),
ב'. לעמוד! כל הקהל! בשעת אמירת " חזק חזק ונתחזק" - ולמחמירים עוד כמה פסוקים קודם... מנלן? (עוד לפני הפולמוס של עמידה בחלק מהקריאה כשירת ים ועשרת הדברות...)
ויש הטוענים שמנהג זה מגיע מהמנהג לחלק טבק בקריאת התורה והרי אצל האשכנזים ההגבהה היא לאחר קריאת התורה ובין האגודל לאצבע היה טבק.....
עכשיו מובן לי למה אני רואה חסידים ואנשי מעשה שאינם קמים ועומדים בקדישהאר"י סובר שהוא טעות הדפוס ורק עם תפסו מעומד אין להתיישב בשעת הקדיש וכן סובר המהרי"ל וכך נוגים הספרדים וחלק מהחסידים,
נו, באמת?! "מיתוס"?!לעמוד בקדיש
בהגהת מרדכי תפילת השחר, בשם הירושלמי, שצריך לעמוד בכל דבר שבקדושה כמו איש"ר, וכן כתב בדרכי משה וכך הוא ברמ"א. הירושלמי הזה אינו מצוי לפנינו, האר"י סובר שהוא טעות הדפוס ורק עם תפסו מעומד אין להתיישב בשעת הקדיש וכן סובר המהרי"ל וכך נוגים הספרדים וחלק מהחסידים, וחידש הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל להחמיר גם עם הולך לקום אחר קדיש לעמוד כבר מתחילת הקדיש [אני לא מו"ץ],נו, באמת?! "מיתוס"?!
זה רמ"א מפורש או"ח סימן נו סעיף א
זה שיש חולקים ומקילים לא הופך את זה למיתוס
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים

Reactions: NOA#, LeviMishpach ו-איש מדהים3 //