מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[לי@.ס]

נו זה ברור.
פורים היה בין בית ראשון לבית שני, חנוכה היה בזמן בית שני.
פורים נכתב בתנ"ך, חנוכה לא.
פורים היה כשבני ישראל לא היו בארץ וחנוכה כן.

סתם יצא שבמשך השנה פורים מגיע אחרי. אבל זה בדיוק כמו שתגיד שפסח (יציא"מ) היה אחרי פורים...

ואגב, כפי הידוע לי .
סדר השנה בעיקרון מתחיל מחודש ניסן.

 

[חכם חנוכה]

ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:

• א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
• ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
• ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
• ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)

אין ראיה מהגמרא הזאת מכיון שהגמרה רוצה לומר שאין מקום להכניס את הספר תורה ביחד עם הלוחות ומה הבעיה לומר שמראש העיגול ועד סוף הלוחות היה שישה טפחים וזה שנישאר בפינות רווח אין לנו שום בעיה שיש רווח

 

[כוללניק]

עד שפעם אחת ראיתי את המורה של הבת שלי כותבת משהו שהייתי בטוח שזה שטויות כי אף אחד מעולם לא אמר את זה.
והחלטתי לחפש, וחיפשתי בגוגל את זה ומצאתי בשם אחד מהראשונים שכתב כמוה ושאלתי עשרות אברכים ואף אחד לא ידע את זה לפני כן, וכולם היו נפעמים לראות את המקור

אם כבר אתה כאן, אולי תשתף אותנו?

 

[חכם חנוכה]

לא האחים הם אלו שמכרו את יוסף, אלא המדיינים.

אם רצית לכתוב את החידוש של האור החיים אז את מוזמנת לכתוב ואם ממקור אחר אז אפשר גם

 

[123ABC]

ngbhhi a


מעניין שבמכלול מביאים שהפלא יועץ טבע את הביטוי הנגדי "צרת רבים נחמת שוטים" בעוד הוא עצמו כותב שכשאחרים מצטערים עם האדם זו חצי נחמה

תמיד הסברתי לעצמי שאמנם זה מנחם, אבל אין בזה הגיון שהשני סובל שיגרום לך לסבול פחות ולכן זה נחמת שוטים, בלי היגיון..

 

[השטותניק:) הריצני!]

איך היו נראים השיבולים בחלום פרעה?
מסתבר שהם היו בצורת מנורה...

 

[נמבר וואן]

לא מועילה טבילה לכלי אם הוא חייב בהגעלה

לא מוסכם

 

[חכם חנוכה]

שאלה רטורית - מה הכוונה מקור?.
שיהיה כתוב במפורש, שיהיה מרומז בספר קדום, שהזכירו זאת אחד מגדולי ישראל. או שמא רק מה שהובא בש"ס ובחז"ל?

כיון שהנידון היה מה המקור לכך שרשי לא כתב בכתב הזה אז יותר נכון לשאול מה הראיה לדרבים כמו מתי התחילו לכתוב בכתב רשי או בזמן רשי באיזה כתב כתבו אבל באחלת גם יכול להיות מקור של חוקר ולא נראה לי שמקור במקרה הזה צריך להיהות מקור תורני

 

[חכם חנוכה]

לכן חשוב ללמוד כל התורה כולה.
מצו"ב ד"א סיפור מעניין בנושא עוף זה- https://drive.google.com/file/d/1xWVEMRDVqhVlRNy0PGJBqePITxTPfm83/view?usp=drivesdk

נטפרי חוסם לי אם אפשר לעלות את זה לכאן או לומר איפה ניתן לחפש את המעשיה הנל

 

[חכם חנוכה]

האם המנורה הייתה עגולה או באלכסון האדמו"ר מחב"ד זצ"ל סבר שזה היה באלכסון, אבל כפי הידוע לי יש ע"ז מאמרים וצדדים לכאן ולכאן.

הרמב"ם מצייר אותה ישר וממנו הרבי מחב"ד למד

 

[123ABC]

איך היו נראים השיבולים בחלום פרעה?
מסתבר שהם היו בצורת מנורה...

תסביר דבריך
התכוונת לומר דבר רציני או לא?

 

[שלי שלך BTL]

ספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג

תסביר בבקשה למה התכוונת?

 

[ח.י.ש.]

הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?

"מה אשווה לך ואנחמך" איכה ב

 

[שה שה]

דבר ידוע, ״כתב רש״י״ הוא בעצם גופן של כתיבה יהודית ספרדית במשקל בינוני. ונקרא כך, כפי שכתבו, בגלל ששימש להדפסתו של פירוש רש״י על התורה והמקרא הודפס בגופן מרובע וכדי להבדילך את הפירוש מהמקרא השתמשו בגופן אחר. בכתבי יד ששרדו מתקופתו של רש״י לא מצאו כתב דומה (לא נשארה דוגמא מכתב ידו של רש״י).

כתב רש"י הוא כתב עברי רגיל
רק שבכתב יד מישהו כתבו לא מרובע כמו אותיות מודפסות
ואחר כך מישהו לקח את החוסר דיוקים ובנה מזה תיאוריה של כתב חדש
שימו לב בשער של רש"י כפשוטו יש כתב יד של כתב רש"י
רוב גדול של האותיות לא שונות בכלל מהכתב הרגיל
חוץ מהאותיות א' ש' צ' שבהסתכלות טובה אפשר לראות שזה האותיות המקוריות רק שזה בכתב יד מהיר
יש בא' קו אלכסוני קצת מעוגל ויש ממנו קו קטן ללמעלה וקו ללמטה
ושימו לב שגם באות ש' יש לה 3 ראשים שיוצאים ממנה רק שהאמצעי הוא קטן מאוד
וכנראה שהדפיסו את רש"י קצת הגזימו את החוסר דיוק של הכתב יד וככה יצרו כתב חדש
שאין בו שום קשר לאמת
בו"ה

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

מחלוקת בגמרא [ברכות מ' ע"א סנהדרין ע'] אם גפן, תאנה או חיטה.

ויש דעה נוספת שמדובר באתרוג
במדרש רבא:
רבי אבא דעכו אמר: אתרוג היה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג): ותרא האשה כי טוב העץ וגו'. אמרת צא וראה, איזהו אילן שעצו נאכל כפריו? ואין את מוצא, אלא אתרוג.

תוספות במסכת שבת כותב:
פריו קודם לעליו. הקשה ר''ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים אך תימה שמביא קרא כתפוח בעצי היער דבהאי קרא לא נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב''ה כדכתיב כן דודי בין הבנים וקרא דריח אפך כתפוחים (שיר ז) הוה ליה לאתויי טפי:

בשיר השירים:
כְּתַפּ֙וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃

תרגום ​

היכמה דיאי ומשבח אתרוגא ביני אילני סרק וכולי עלמא מודעין יתיה כן רבון עלמא הוה משבח ביני מלאכיא בעידן דאיתגלי על טורא דסיני בזמן דיהב אוריתא לעמיה בההיא שעתא בטלל שכינתיה רגיגת למיתב ופתגמי דאוריתיה בסימן על מוריגי ושכר פקודוי נטרין לי לעלמא דאתי:

רשי מזכיר על הלאו "לא תתאווה"
"ולא תתאוה" - לא תירוג אף הוא ל' חמדה כמו (בראשית ב) נחמד למראה דמתרגמינן דמרגג למחזי

בקיצור:
מי שכותב שפרי עץ הדעת לא היה תפוח, לא בהכרח צודק

 

[בציניות]

@lambrski מביא את זה בספרו 'על הפורקן' בשם מדרשים וזוהר
וכן נראה מגמרא סנהדרין ס"ז ע"ב וברש"י שם
נא לא לזלזל

בשם איזה מדרשים וזוהר?
מהגמרא בסנהדרין אין שום מקור שהצפרדע הזו היתה גדולה

 

[מעין עולם הבא]

נטפרי חוסם לי אם אפשר לעלות את זה לכאן או לומר איפה ניתן לחפש את המעשיה הנל

סיפר מזכירו של הרבי, הרב חיים יהודה קרינסקי שי': "היה זה זמן קצר אחרי פטירתו
של האמן היהודי הנודע ז'אק (יעקב) ליפשיץ (תרנ"א - תשל"ג), אשתו נכנסה
ל'יחידות' אצל הרבי, בין היתר הזכירה מרת ליפשיץ שבעלה התחיל לעצב דמות גדולה
של ה'פונִ יקְ ס' (עוף החול) בסגנון מופשט, עבודה שהוזמנה ע"י ארגון הנשים הדסה
למרכז הרפואי הדסה הר הצופים בירושלים. היא, כאמנית גדולה בפני עצמה, אמרה
לרבי שהיא חפֵ צה להשלים את היצירה שבעלה לא הספיק לסיים, אך מנהיגים יהודים
אמרו לה שעוף החול הינו סמל לא יהודי, ולא מתאים להציבו, ובמיוחד בעיר ירושלים...
באותו לילה עמדתי ליד דלת חדרו של הרבי. הרבי קרא לי וביקש שאביא מארון
הספרים את ספר איוב והבאתי, הרבי פנה לפרק כ"ט פסוק ח"י וציטט: "וָאֹמַ ר, עִ ם קִ נִּ י
אֶ גְ וָע, וְ כַ חוֹ ל - אַ רְ בֶּ ה יָ מִ ים". הרבי הוסיף וקרא מרש"י על הפסוק – "עוף ושמו חול ולא
נקנסה עליו מיתה שלא טעם מעץ הדעת, ולסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו"!
הרבי הסביר גם שמבואר במדרשים שעוף זה קם לתחיה מתוך אפרו לאחר שנשרף -
"ובסוף אלף שנה אש יוצאה מקינו ושורפתו ומשתייר בו... וחוזר ומגדל אברים וחי...".
אם כן – סיכם לה הרבי – ברור היטב שזהו סמל יהודי... גב' ליפשיץ התלהבה מאד
מתשובת הרבי והפרויקט הושלם זמן קצר אחר כך - כסמל לתקווה וחיים מחודשים..."!

 

[מעין עולם הבא]

אין ראיה מהגמרא הזאת מכיון שהגמרה רוצה לומר שאין מקום להכניס את הספר תורה ביחד עם הלוחות ומה הבעיה לומר שמראש העיגול ועד סוף הלוחות היה שישה טפחים וזה שנישאר בפינות רווח אין לנו שום בעיה שיש רווח

מי שלומד שם את הסוגיא רואה בדיוק ובהתאם למילוי עגלות הצב שהכל היה בדיוק על הסנטימטר (והמסר לעבודת השם שיש לנצל כל דבר בדיוק ולא לאבדו) ובנוסף לכך שלא צריך פשט'לאך ושכתוב בגמרא אורך על רוחב על טפח זה משהו בדיוק מרובע כזה ולא סתם נאמר בדימיון לכל דיני ממונות שם שמדויקים באורך וברוחב חוץ מהעניין שכבר ציטטתי כיצד הועתק מהמדפיסים הנוצרים באיטליה ויש להתרחק מכך גם מהטעמים הנוספים המוזכרים.

 

[בן של מלך!]

ואגב, כפי הידוע לי .
סדר השנה בעיקרון מתחיל מחודש ניסן.

זה הרעיון.
אז תגיד שחורבן הבית (תשעה באב) היה לפני בריאת העולם (ראש השנה).

 

[יצחק77]

לאחרונה נמצאה מטבע מלפני יותר מאלף שנים שמוכיחה שהקנים היו ישרים

אלף שנים זה אלף שנים אחרי החרבן ולא רלוונטי
אם מתיחסים לארכיאולוגיה יש רוב ברור ומוחץ לזה שהקנים היו עגולים
כל השאלה האם ציור הרמב"ם הוא בדווקא או רק תרשים להסביר מיקום הגביעים והכיוון שלהם
משום שמעיון בציור רואים שגם שאר הפריטים אינם מצויירים אלא ברישום פשוט של עיגולים ומשולשים
מה שמחזק את הטענה שהרמב"ם רק צייר לסבר את האוזן,
אולם דברי בנו הם עדות חזקה שכן התכוון בדווקא לאלכסון , תיקו