מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[מאן דאו]

בלי קשר בכלל לנושא האשכול, תעשה טובה לאינטליגנציה שלך ואל תבקש ממנו הוכחות
בטח לא בנושאי יהדות
עד עכשיו אני מחפשת את המקור המדויק לדבריו בשם הסבא מקלם, נתן לי בתוספת ציון מדויק וציטוט משכנע כאילו זה המקור ולא נמצא עד עצם היום הזה,
ואני מאמינה שאני לא היחידה שנתקלתי בגישת החרטט בביטחון שלו


אבל האשכול ממש מענין, תודה לכל מי שתורם מידיעותיו

ספוילר

אכן על ג'מני וחבריו לא הייתי סומך כלל וכלל (וזה נושא לאשכול אחר).

לגופו של עניין: מובא בזוהר הק' (חלק ב', קסב, ב): "כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא ובמכלול המאמרים והתפגמים של מוסד הרב קוק מבייאו כמקור.
וכתב בשו"ת באר שרים חלק ד' (סוף סימן מה) שדברי הזוהר הקדוש האלה הם מקור נאמן לפתגם הנ"ל השגור בפי כל.

 

[ברוך ר]

מרגיש אשכול שמזלזל בכל המסורות שלנו
גם אני הייתי פעם בין המזלזלים במדרשי הגננות עד שפעם אחת ראיתי את המורה של הבת שלי כותבת משהו שהייתי בטוח שזה שטויות כי אף אחד מעולם לא אמר את זה.
והחלטתי לחפש, וחיפשתי בגוגל את זה ומצאתי בשם אחד מהראשונים שכתב כמוה ושאלתי עשרות אברכים ואף אחד לא ידע את זה לפני כן, וכולם היו נפעמים לראות את המקור

 

[אבני שיש]

הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?

 

[אוזן שומעת]

לא הוגן לכתוב בלת"ק, אבל בכל זאת... קשה לקרוא הכל ואז להגיב..
פעם חשבתי שלוושתי יש קרן זה רק מדרשי גננת.
מצאתי מקורו ברבינו בחיי בכד הקמח

 

[[[ {{ • }} ]]]

הלוחות היו מרובעים ולא מאורכים כלפי מעלה כל אחד מהם זרת (חצי אמה) על זרת
חוץ מצורת העיגול כמעט כולם גם מי שמצייר מרובע מציירים אותם עומדים

בגמרא כתוב שהלוחות ארכן ששה [טפחים] ורחבן ששה ועביין שלשה.

 

[123ABC]

הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?

צרת רבים חצי נחמה – המכלול

www.hamichlol.org.il

ספוילר

מקור הביטוי​

במדרש רבה[1] מפרש רבי יוחנן בשם רבי עקיבא את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"[2] כך: ”כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”.

בפסיקתא רבתי התפרש הפסוק "מה אעידך? ומה אדמה לך, הבת ירושלים? מה אשוה לך ואנחמך, בתולת בת ציון? כי גדול כים שברך - מי ירפא לך!" (איכה ב, יג) כקריאת שבר של ירמיהו על אי היכולת להשוות את שברונה של ירושלים לאסונות אחרים, כך שתמצא בהם נחמה, כדרך העולם לנחם כך.[3]

לפי כמה פרשנים, רבי יוחנן נקט סוג כזה של ניחום אבלים, כשסיפר למי שמת בנו על עשרת בניו שמתו בחייו, ואף הראה לו עצם מגופו של העשירי.[4]

בספר החינוך כתב שמצוות תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, המכריזה כי על בעלי העבדים לשחרר אותם לחופשי, נועדה בכדי לעורר לב הבריות ולחזק נפשם לקיים מצווה זו "בראותם כי דבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן, נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם, צער רבים נחמה".

כלשונו, מופיע הביטוי לראשונה בפירוש מהרש"א למסכת גיטין.[5] נוסח דומה, "צער רבים חצי נחמה", נמצא בפי המגיד לרבי יוסף קארו.[6]

הביטוי השתרש בספרות האחרונים, שלעיתים תמהים מהו מקורו.[7]

 

[M17]

יש מי שמזהה את הג'ירפה כאחד משבעת החיות הטהורות, (תאו או זמר) עיין ספר שיחת חולין (הציורים על מסכת חולין, לא זוכר איפה...)

המקור לג'ירפה: רבי סעדיה גאון.
בתפסיר (תרגום לערבית) לרס"ג פרשת ראה (דברים יד ה):
(ה) ואלאיל ואלט̇בי ואליחמור ואלועל ואלארוי ואלת̇יתל ואלזראפה.

נ.ב. לשיטתו פרה אדומה היא צהובה

 

[M17]

הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?

זהו סימן להבדלים שבין התוכחות בבחוקותי: 1. צרת רבים 2. חצי 3. נחמה.
בזו שבכי תבא לשון יחיד, כפול 98 ולא מסיים בנחמה

 

[אור לישרים]

לביטוי "אין דבר העומד בפני הרצון" אין מקור יהודי

ע"ע בפלא יועץ

 

[אבני שיש]

ngbhhi a

צרת רבים חצי נחמה – המכלול

www.hamichlol.org.il

ספוילר

מקור הביטוי​

במדרש רבה[1] מפרש רבי יוחנן בשם רבי עקיבא את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"[2] כך: ”כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”.

בפסיקתא רבתי התפרש הפסוק "מה אעידך? ומה אדמה לך, הבת ירושלים? מה אשוה לך ואנחמך, בתולת בת ציון? כי גדול כים שברך - מי ירפא לך!" (איכה ב, יג) כקריאת שבר של ירמיהו על אי היכולת להשוות את שברונה של ירושלים לאסונות אחרים, כך שתמצא בהם נחמה, כדרך העולם לנחם כך.[3]

לפי כמה פרשנים, רבי יוחנן נקט סוג כזה של ניחום אבלים, כשסיפר למי שמת בנו על עשרת בניו שמתו בחייו, ואף הראה לו עצם מגופו של העשירי.[4]

בספר החינוך כתב שמצוות תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, המכריזה כי על בעלי העבדים לשחרר אותם לחופשי, נועדה בכדי לעורר לב הבריות ולחזק נפשם לקיים מצווה זו "בראותם כי דבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן, נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם, צער רבים נחמה".

כלשונו, מופיע הביטוי לראשונה בפירוש מהרש"א למסכת גיטין.[5] נוסח דומה, "צער רבים חצי נחמה", נמצא בפי המגיד לרבי יוסף קארו.[6]

הביטוי השתרש בספרות האחרונים, שלעיתים תמהים מהו מקורו.[7]

צרת רבים חצי נחמה – המכלול

www.hamichlol.org.il

ספוילר

מקור הביטוי​

במדרש רבה[1] מפרש רבי יוחנן בשם רבי עקיבא את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"[2] כך: ”כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”.

בפסיקתא רבתי התפרש הפסוק "מה אעידך? ומה אדמה לך, הבת ירושלים? מה אשוה לך ואנחמך, בתולת בת ציון? כי גדול כים שברך - מי ירפא לך!" (איכה ב, יג) כקריאת שבר של ירמיהו על אי היכולת להשוות את שברונה של ירושלים לאסונות אחרים, כך שתמצא בהם נחמה, כדרך העולם לנחם כך.[3]

לפי כמה פרשנים, רבי יוחנן נקט סוג כזה של ניחום אבלים, כשסיפר למי שמת בנו על עשרת בניו שמתו בחייו, ואף הראה לו עצם מגופו של העשירי.[4]

בספר החינוך כתב שמצוות תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, המכריזה כי על בעלי העבדים לשחרר אותם לחופשי, נועדה בכדי לעורר לב הבריות ולחזק נפשם לקיים מצווה זו "בראותם כי דבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן, נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם, צער רבים נחמה".

כלשונו, מופיע הביטוי לראשונה בפירוש מהרש"א למסכת גיטין.[5] נוסח דומה, "צער רבים חצי נחמה", נמצא בפי המגיד לרבי יוסף קארו.[6]

הביטוי השתרש בספרות האחרונים, שלעיתים תמהים מהו מקורו.[7]

מעניין שבמכלול מביאים שהפלא יועץ טבע את הביטוי הנגדי "צרת רבים נחמת שוטים" בעוד הוא עצמו כותב שכשאחרים מצטערים עם האדם זו חצי נחמה

 

[אור לישרים]

רוב מוחלט של הארכיאולוגיה מראה לא כך

לאחרונה נמצאה מטבע מלפני יותר מאלף שנים שמוכיחה שהקנים היו ישרים

 

[סגן לוי]

בראשית / ל"ז:

כו וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ.
כז לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו.
כח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה.
כט וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.
ל וַיָּשָׁב אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא.

ואומר רש"י : וימשכו בני יעקב מן הבור וימכרוהו לישמעאלים וכו'

 

[סגן לוי]

מה שכן מוזכר כמה פעמים - "עובר ירך אמו".
אולי תמצא איזה חילוק למדני...

חילוק למדני?
לא קשור כלל וכלל!!

 

[אור לישרים]

אין מקור בגמרא לאימרה
ברא כרעיה דאביו!

אך בראשונים יש ויש

 

[חכם חנוכה]

זה ידוע, אני התפלאתי שזה הובא בתור מיתוס\תגלית.

עוף החול הוא לא המצאה של המיתולוגיה היוונית, מישהו הראה לי בבראשית רבא שכתוב עליו, וכן על עוד כמה מיתולוגיות יווניות שהגיעו מהיהדות בכלל.

יפה מאוד שזה ידוע אבל מה המקור לדברים הידועים
לגבי עוף החול הדברים ידועים רק מי שלא לומד מדרשים או שלומד רק נשים נזיקים אז הדברים חדשים לו

 

[estyr]

בלת"ק

יעקב אבינו לא גלגל את האבן מהבאר עם הזרת
כתוב ברש"י - כאדם המעביר פקק... משום מה הגננת החליטה שעושים את זה עם הזרת

 

[אור לישרים]

עוד משהו- השיר הידוע "לושתי יש קרן"- אין שום מקור לכך שהיה לה קרן, אלא רק כתוב שקיבלה צרעת...

זנב כן

 

[מאן דאו]

שאלה רטורית - מה הכוונה מקור?.
שיהיה כתוב במפורש, שיהיה מרומז בספר קדום, שהזכירו זאת אחד מגדולי ישראל. או שמא רק מה שהובא בש"ס ובחז"ל?

 

[מעין עולם הבא]

יפה מאוד שזה ידוע אבל מה המקור לדברים הידועים
לגבי עוף החול הדברים ידועים רק מי שלא לומד מדרשים או שלומד רק נשים נזיקים אז הדברים חדשים לו

לכן חשוב ללמוד כל התורה כולה.
מצו"ב ד"א סיפור מעניין בנושא עוף זה- https://drive.google.com/file/d/1xWVEMRDVqhVlRNy0PGJBqePITxTPfm83/view?usp=drivesdk

 

[חכם חנוכה]

גם על חנה ושבעת בניה אין מקור ברור
יש על סיפור דומה אבל בחורבן בית שני ולא בזמן היוונים

כל ההיסטוריה על היוונים והרומאים מרד בר כוכבא, והחשמונאים כל התכופה של בית שני לא מסודרת כרונולוגית אצל הרבה אנשים מה שמהרבב את כל המידע שיש בנוסא