מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

בלי קשר בכלל לנושא האשכול, תעשה טובה לאינטליגנציה שלך ואל תבקש ממנו הוכחות
בטח לא בנושאי יהדות
עד עכשיו אני מחפשת את המקור המדויק לדבריו בשם הסבא מקלם, נתן לי בתוספת ציון מדויק וציטוט משכנע כאילו זה המקור ולא נמצא עד עצם היום הזה,
ואני מאמינה שאני לא היחידה שנתקלתי בגישת החרטט בביטחון שלו


אבל האשכול ממש מענין, תודה לכל מי שתורם מידיעותיו
אכן על ג'מני וחבריו לא הייתי סומך כלל וכלל (וזה נושא לאשכול אחר).
לגופו של עניין: מובא בזוהר הק' (חלק ב', קסב, ב): "כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא ובמכלול המאמרים והתפגמים של מוסד הרב קוק מבייאו כמקור.
וכתב בשו"ת באר שרים חלק ד' (סוף סימן מה) שדברי הזוהר הקדוש האלה הם מקור נאמן לפתגם הנ"ל השגור בפי כל.
 
מרגיש אשכול שמזלזל בכל המסורות שלנו
גם אני הייתי פעם בין המזלזלים במדרשי הגננות עד שפעם אחת ראיתי את המורה של הבת שלי כותבת משהו שהייתי בטוח שזה שטויות כי אף אחד מעולם לא אמר את זה.
והחלטתי לחפש, וחיפשתי בגוגל את זה ומצאתי בשם אחד מהראשונים שכתב כמוה ושאלתי עשרות אברכים ואף אחד לא ידע את זה לפני כן, וכולם היו נפעמים לראות את המקור
 
הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?
 
הלוחות היו מרובעים ולא מאורכים כלפי מעלה כל אחד מהם זרת (חצי אמה) על זרת
חוץ מצורת העיגול כמעט כולם גם מי שמצייר מרובע מציירים אותם עומדים
בגמרא כתוב שהלוחות ארכן ששה [טפחים] ורחבן ששה ועביין שלשה.
 
הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?

מקור הביטוי​

במדרש רבה[1] מפרש רבי יוחנן בשם רבי עקיבא את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"[2] כך: ”כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”.

בפסיקתא רבתי התפרש הפסוק "מה אעידך? ומה אדמה לך, הבת ירושלים? מה אשוה לך ואנחמך, בתולת בת ציון? כי גדול כים שברך - מי ירפא לך!" (איכה ב, יג) כקריאת שבר של ירמיהו על אי היכולת להשוות את שברונה של ירושלים לאסונות אחרים, כך שתמצא בהם נחמה, כדרך העולם לנחם כך.[3]

לפי כמה פרשנים, רבי יוחנן נקט סוג כזה של ניחום אבלים, כשסיפר למי שמת בנו על עשרת בניו שמתו בחייו, ואף הראה לו עצם מגופו של העשירי.[4]

בספר החינוך כתב שמצוות תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, המכריזה כי על בעלי העבדים לשחרר אותם לחופשי, נועדה בכדי לעורר לב הבריות ולחזק נפשם לקיים מצווה זו "בראותם כי דבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן, נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם, צער רבים נחמה".

כלשונו, מופיע הביטוי לראשונה בפירוש מהרש"א למסכת גיטין.[5] נוסח דומה, "צער רבים חצי נחמה", נמצא בפי המגיד לרבי יוסף קארו.[6]

הביטוי השתרש בספרות האחרונים, שלעיתים תמהים מהו מקורו.[7]
 
יש מי שמזהה את הג'ירפה כאחד משבעת החיות הטהורות, (תאו או זמר) עיין ספר שיחת חולין (הציורים על מסכת חולין, לא זוכר איפה...)
המקור לג'ירפה: רבי סעדיה גאון.
בתפסיר (תרגום לערבית) לרס"ג פרשת ראה (דברים יד ה):
(ה) ואלאיל ואלט̇בי ואליחמור ואלועל ואלארוי ואלת̇יתל ואלזראפה.

נ.ב. לשיטתו פרה אדומה היא צהובה
 
הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" מצאתי בפלא יועץ ערך צער שכותב כעין זה שחצי נחמה לאדם כשאחרים מצטערים עמו, האם יש לזה מקור נוסף?
זהו סימן להבדלים שבין התוכחות בבחוקותי: 1. צרת רבים 2. חצי 3. נחמה.
בזו שבכי תבא לשון יחיד, כפול 98 ולא מסיים בנחמה
 
ngbhhi a

מקור הביטוי​

במדרש רבה[1] מפרש רבי יוחנן בשם רבי עקיבא את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"[2] כך: ”כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”.

בפסיקתא רבתי התפרש הפסוק "מה אעידך? ומה אדמה לך, הבת ירושלים? מה אשוה לך ואנחמך, בתולת בת ציון? כי גדול כים שברך - מי ירפא לך!" (איכה ב, יג) כקריאת שבר של ירמיהו על אי היכולת להשוות את שברונה של ירושלים לאסונות אחרים, כך שתמצא בהם נחמה, כדרך העולם לנחם כך.[3]

לפי כמה פרשנים, רבי יוחנן נקט סוג כזה של ניחום אבלים, כשסיפר למי שמת בנו על עשרת בניו שמתו בחייו, ואף הראה לו עצם מגופו של העשירי.[4]

בספר החינוך כתב שמצוות תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, המכריזה כי על בעלי העבדים לשחרר אותם לחופשי, נועדה בכדי לעורר לב הבריות ולחזק נפשם לקיים מצווה זו "בראותם כי דבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן, נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם, צער רבים נחמה".

כלשונו, מופיע הביטוי לראשונה בפירוש מהרש"א למסכת גיטין.[5] נוסח דומה, "צער רבים חצי נחמה", נמצא בפי המגיד לרבי יוסף קארו.[6]

הביטוי השתרש בספרות האחרונים, שלעיתים תמהים מהו מקורו.[7]

מקור הביטוי​

במדרש רבה[1] מפרש רבי יוחנן בשם רבי עקיבא את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"[2] כך: ”כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”.

בפסיקתא רבתי התפרש הפסוק "מה אעידך? ומה אדמה לך, הבת ירושלים? מה אשוה לך ואנחמך, בתולת בת ציון? כי גדול כים שברך - מי ירפא לך!" (איכה ב, יג) כקריאת שבר של ירמיהו על אי היכולת להשוות את שברונה של ירושלים לאסונות אחרים, כך שתמצא בהם נחמה, כדרך העולם לנחם כך.[3]

לפי כמה פרשנים, רבי יוחנן נקט סוג כזה של ניחום אבלים, כשסיפר למי שמת בנו על עשרת בניו שמתו בחייו, ואף הראה לו עצם מגופו של העשירי.[4]

בספר החינוך כתב שמצוות תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, המכריזה כי על בעלי העבדים לשחרר אותם לחופשי, נועדה בכדי לעורר לב הבריות ולחזק נפשם לקיים מצווה זו "בראותם כי דבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן, נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם, צער רבים נחמה".

כלשונו, מופיע הביטוי לראשונה בפירוש מהרש"א למסכת גיטין.[5] נוסח דומה, "צער רבים חצי נחמה", נמצא בפי המגיד לרבי יוסף קארו.[6]

הביטוי השתרש בספרות האחרונים, שלעיתים תמהים מהו מקורו.[7]
מעניין שבמכלול מביאים שהפלא יועץ טבע את הביטוי הנגדי "צרת רבים נחמת שוטים" בעוד הוא עצמו כותב שכשאחרים מצטערים עם האדם זו חצי נחמה
 
בראשית / ל"ז:

כו וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ.
כז לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו.
כח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה.
כט וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.
ל וַיָּשָׁב אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא.
ואומר רש"י : וימשכו בני יעקב מן הבור וימכרוהו לישמעאלים וכו'
 
זה ידוע, אני התפלאתי שזה הובא בתור מיתוס\תגלית.

עוף החול הוא לא המצאה של המיתולוגיה היוונית, מישהו הראה לי בבראשית רבא שכתוב עליו, וכן על עוד כמה מיתולוגיות יווניות שהגיעו מהיהדות בכלל.
יפה מאוד שזה ידוע אבל מה המקור לדברים הידועים
לגבי עוף החול הדברים ידועים רק מי שלא לומד מדרשים או שלומד רק נשים נזיקים אז הדברים חדשים לו
 
בלת"ק

יעקב אבינו לא גלגל את האבן מהבאר עם הזרת
כתוב ברש"י - כאדם המעביר פקק... משום מה הגננת החליטה שעושים את זה עם הזרת
 
שאלה רטורית - מה הכוונה מקור?.
שיהיה כתוב במפורש, שיהיה מרומז בספר קדום, שהזכירו זאת אחד מגדולי ישראל. או שמא רק מה שהובא בש"ס ובחז"ל?
 
יפה מאוד שזה ידוע אבל מה המקור לדברים הידועים
לגבי עוף החול הדברים ידועים רק מי שלא לומד מדרשים או שלומד רק נשים נזיקים אז הדברים חדשים לו
לכן חשוב ללמוד כל התורה כולה.
מצו"ב ד"א סיפור מעניין בנושא עוף זה- https://drive.google.com/file/d/1xWVEMRDVqhVlRNy0PGJBqePITxTPfm83/view?usp=drivesdk
 
גם על חנה ושבעת בניה אין מקור ברור
יש על סיפור דומה אבל בחורבן בית שני ולא בזמן היוונים
כל ההיסטוריה על היוונים והרומאים מרד בר כוכבא, והחשמונאים כל התכופה של בית שני לא מסודרת כרונולוגית אצל הרבה אנשים מה שמהרבב את כל המידע שיש בנוסא
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה