מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[באקינגהם]

6. התפילין של ר"ת היום - הם לא ר"ת באמת כדעתו, אלא רק בסדר הפרשיות (שלדעתו הפרשיות שוכבות)

גם לר"ת אינו פוסל כשלא שוכבות

 

[ynf]

6. התפילין של ר"ת היום - הם לא ר"ת באמת כדעתו, אלא רק בסדר הפרשיות (שלדעתו הפרשיות שוכבות)

מה הכוונה שוכבות?

 

[אבקת אפיה]

מיתוס הצוואר: למה באמת לא אוכלים ג'ירפה?​

בפי העולם שגור המיתוס שסיבת המניעה מאכילת ג'ירפה היא צווארה הארוך, שיוצר כביכול ספק היכן יש לשחוט אותה. אולם, מבחינה הלכתית מדובר בטעות גמורה: על פי המשנה במסכת חולין (דף יט עמוד ב), כל אורך הצוואר של החיה כשר לשחיטה, כך שצוואר ארוך הוא דווקא יתרון טכני ולא מכשול.

הסיבה האמיתית נעוצה במחלוקת הלכתית לגבי הצורך ב"מסורת". דעת כמה פוסקים מרכזיים, בהם הש"ך (יורה דעה סימן פ סק"א), החכמת אדם (כלל לו סעיף א) והחזון איש (יורה דעה סימן יא אות ד), היא שגם בחיה לא די בהימצאות סימני טהרה פיזיים, אלא נדרשת מסורת ברורה המועברת איש מפי איש שהחיה אכן נאכלת. מכיוון שאין לנו מסורת כזו לגבי הג'ירפה – היא אינה נאכלת.

מנגד, ישנם פוסקים כמו הפרי מגדים (יורה דעה סימן פ, שפתי דעת סק"א) והכף החיים (אות ה), הסבורים שסימני טהרה מספיקים כשלעצמם כדי להתיר חיה באכילה ואין צורך במסורת. לפי דעות אלו, אין מניעה הלכתית לאכול ג'ירפה, והסיבה שהדבר אינו קורה בפועל היא פשוטה: מדובר בחיה מוגנת, מה שהופך את הנושא ללא מעשי בימינו.

עד כמה שידוע לי, ג'ירפה היא חיה בסכנת הכחדה ולכן חוקית אסור להרוג אותה,
דבר שני- טעם הבשר שלה מאד טפל ולכן לא אוכלים אותה...

 

[אבקת אפיה]

ארבעת ערי הקודש- חברון, צפת, ירושלים, וטבריה......
מה המקור?
עד כמה שידוע לי אין לזה שום מקור!

 

[שבט אחים]

ארבעת ערי הקודש- חברון, צפת, ירושלים, וטבריה......
מה המקור?
עד כמה שידוע לי אין לזה שום מקור!

מובא בכף החיים -סופר בהלכות שבת

 

[י. פל.]

לא בדקתי אם נכתב:
המעשייה שדתן ואבירם שמו אוכל לציפורים, ולכן מפזרים פירורים בערש"ק בשלח - מקורה ב200 השנים האחרונות לערך...
כן כתוב שיצאו מן העם ללקוט - ולא מצאו.
ומבואר בת"י (דברים) שאלו היו דתן ואבירם.
ותו לא...

 

[זיי גיזונט]

א. אמירת " כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקנו" לפני מנחה ומוסף, הגם שנהגו בזה, לא הוזכרה במשנ"ב, רק בקיצור שלחן ערוך.

לא כל דבר שלא כתוב במשנ"ב זה "רק" וודאי לא בקיצור שו"ע יש המון דברים בתפילה שאומרים שלא כתוב במשנ"ב
זה לא מיתוס שצריך להפריך

 

[נכון לבי]

זוהר מפורש "לית מילתא בעלמא דלא תליא ברעותא דליבא"

זה ממש לא אותו דבר הנוסח המדוייק הוא "כל מילי דעלמא תליא בריעותא" והכונה שבשביל שיקרה משהו צריך לרצות אותו
אבל אין הכוונה שכל רצון יכול להתקיים ודוק.

 

[נכון לבי]

מה הכוונה שוכבות?

פשוטו כמשמעו מזוזה תפילין וס"ת לשי' ר"ת שוכבות במאונך
והיינו שהפרשיות שוכבות זו ע"ג זו ולא עומדות זו לצד זו

 

[יעקב הרמתי]

זה ממש לא אותו דבר הנוסח המדוייק הוא "כל מילי דעלמא תליא בריעותא" והכונה שבשביל שיקרה משהו צריך לרצות אותו
אבל אין הכוונה שכל רצון יכול להתקיים ודוק.

כתוב בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו

 

[נכון לבי]

נכון אבל שוב זה לא אומר שכל רצון יתממש
גם אם מישהו ירצה מאד להגיע לירח אף אחד לא מבטיח לו את זה....

 

[אבקת אפיה]

מובא בכף החיים -סופר בהלכות שבת

ציטוט?

 

[יעקב הרמתי]

נכון אבל שוב זה לא אומר שכל רצון יתממש
גם אם מישהו ירצה מאד להגיע לירח אף אחד לא מבטיח לו את זה....

אין ספק
אבל מאוד ייתכן שאם משמיים לא רוצים שיגיע לשם, אז 'מקדימים לו רפואה' וגורמים לו לא לרצות.

 

[נכון לבי]

זה בדיוק הכוונה של אין דבר העומד בפני הרצון
אבל כנ"ל אין מקור לזה
וכל המקורות הם שא"א בלי רצון, ואפילו שרצון מסייע
אבל א"א לומר כזה משפט בלי מקור

 

[נכון לבי]

בענין תרגום אונקלוס בכמה מקומות מבואר שהוא תרגם את התורה ליוונית ולא לארמית
או כמו שאמר לי מומחה לשפות: לומר שאדם בשם אונקלוס [או אקילס] תרגם לארמית
זה כמו לומר שביטון תרגם לאידיש או רוזנפלד לערבית..
מה שאולי אפשר לומר שעיקר הפואנטה שבתרגום זה לא התירגום המילולי
אלא דווקא ידיעת הפירוש על מנת לאפשר תרגום מדויק
ויתכן לומר שהתרגום שלנו נעשה ע"פ הפירוש של תרגום אונקלוס
[וכעי"ז אולי הכוונה בשכחום וחזרו ויסדום שלא היה עצם התרגום אלא הפירוש שמאפשר זאת]
אשמח לידיעות נוספות בנידון או אם מישהו יודע שיש לי טעות


גילוי נאות:אני לא מספיק מונח בנושא

יש לזה מקור תורני?
כי על תרגום שכתוב עליו שיסודו מסיני צריך הרבה אומץ להגיד את זה
ולפי"ז לכאורה אין ענין בתרגום אם לא מבין ארמית ועי' משנ"ב רפ"ה הל' שמו"ת שכ' דודאי יש בו מעלה משום דיסודו בהררי קודש

 

[ח.י.ש.]

לא בדקתי אם נכתב:
המעשייה שדתן ואבירם שמו אוכל לציפורים, ולכן מפזרים פירורים בערש"ק בשלח - מקורה ב200 השנים האחרונות לערך...
כן כתוב שיצאו מן העם ללקוט - ולא מצאו.
ומבואר בת"י (דברים) שאלו היו דתן ואבירם.
ותו לא...

מה שזכור לי:
שדתן ואבירם שמו מן ביום ו', כדי ללקוט בש"ק ולהראות שכביכול יורד מן גם בשבת,
והציפורים באו ואכלו את המן
ולכן נותנים להם פירורי לחם בשבת פרשת בשלח

 

[סגן לוי]

אין חובה כלל ליטול ידיים עם כלי אחרי גזיזת ציפורניים, ובטח שלא צריך שש או שמונה (משום מה הרבה בטוחים שזו חובה גמורה). מוזכר בשו"ע יחד עם יציאה מבית הכסא, שגם שם אין צורך, ונגיעה בנעל, ששם ברור לכולם שאין דין כלי.

משנ"ב סימן ר"ס "ויש ליטול הידים אחר גילוח הצפרנים וכלעיל סימן ד'"
ושם ברור שזה עם כלי ולכאורה גם ג' או ד' פעמים

 

[סגן לוי]

בעירובין איתא ע' ע"ב איתא יורש כרעיה דאבהו.

מעיון שוב בגמ' שם אכן מדובר על יורש גם שאינו בנו.

 

[123ABC]

בענין תרגום אונקלוס בכמה מקומות מבואר שהוא תרגם את התורה ליוונית ולא לארמית
או כמו שאמר לי מומחה לשפות: לומר שאדם בשם אונקלוס [או אקילס] תרגם לארמית
זה כמו לומר שביטון תרגם לאידיש או רוזנפלד לערבית..
מה שאולי אפשר לומר שעיקר הפואנטה שבתרגום זה לא התירגום המילולי
אלא דווקא ידיעת הפירוש על מנת לאפשר תרגום מדויק
ויתכן לומר שהתרגום שלנו נעשה ע"פ הפירוש של תרגום אונקלוס
[וכעי"ז אולי הכוונה בשכחום וחזרו ויסדום שלא היה עצם התרגום אלא הפירוש שמאפשר זאת]
אשמח לידיעות נוספות בנידון או אם מישהו יודע שיש לי טעות


גילוי נאות:אני לא מספיק מונח בנושא

האם מומחה זה לשפות הוא חרדי ירא שמיים?
דבריו תמוהים
ארמית היא שפה קדומה
ודאי שאונקלוס הגר שהתגייר למד אותה כמו שאר התנאים בתקופת המשנה שדיברו בשפה זו בין בבל בין בארץ ישראל וגם בזמן הנביאים- למשל ספר דניאל הוא אחד מכתבי הקודש, וכי לא למד דניאל?
אלא שזו הצורה בה נתנה להכתב לכאורה..
(זה שהוא יווני מחייב לכתוב ביוונית? מה הקשר?)

 

[רב הנסתר]

"לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר"
העולם אומר את המליצה שאדם יודע מרת נפשו כמה הוא לא טוב וכמה חסר לו בעבודת ה'
אבל רש"י מפרש: לב יודע מרת נפשו, טרחו ויגיעו בתורה- ולכן "בשמחתו לא יתערב זר"