דרוש מידע פרוייקט דיור ברמלה לבוגרי ישיבת עטרת שלמה

וגם השוואה[כספית]בין דירה באחיסמך בלי חניה בטאבו לבין דירה בפרויקט עם חניה בטאבו,זה השוואה לא נכונה......
הבנתי שחייבים חניה בפרוייקט,ולכן כשמגיעים לתחשיב דירה בפרוייקט,מחשבים תוספת 90000 עבור חניה.....
אבל בסוף שרוצים לעשות השוואה כספית,בין דירה בפרויקט לבין אחיסמך,נא לשים לב שבפרוייקט,זה עם חניה......
ולחנייה יש שווי כספי,כמו שדירה באחיסמך עם חניה בטאבו שווה יותר,אפילו שאין מצוקת חניות.......
אין מה להשוות את אחיסמך בלי חניה בטאבו לרמלה בלי חניה בטאבו.
ברמלה בלי חניה בטאבו אין היכן לחנות, לעומת אחיסמך שיש מקום לחנות אפילו שני רכבים.
ברמלה אדם רגיל יצטרך לקנות חניה כי אולי יום אחד הוא יקנה רכב. באחיסמך לא!

ההשוואה הנכונה היא בין אחיסמך בלי חניה בטאבו לרמלה עם חניה בטאבו, וגם אז יש עדיפות לאחיסמך כי באחיסמך אפשר לקנות 2 רכבים, ואפשר להביא בכיף אורחים עם רכבים, ברמלה גם עם חניה (אחת) בטאבו כל זה בלתי אפשרי! השכן שקנה חניה ב90,000 ש"ח לא ייתן לאשתך או לאורחים שלך לחנות שם, גם אם אין לו רכב הוא יסגור את החניה המקורה ששילם עליה במיטב כספו-למשרד, או ישכיר/ימכור אותה לך במחיר מפולפל.

זה שיש ברמלה תקן חניה 0.5 (והחניות מכורות) זה חיסרון גדול לעומת אחיסמך, גם אם ברמלה אתה קונה חניה!
 
ההשוואה הנכונה היא בין אחיסמך בלי חניה בטאבו לרמלה עם חניה בטאבו
נכון.....
גם אז יש עדיפות לאחיסמך כי באחיסמך אפשר לקנות 2 רכבים, ואפשר להביא בכיף אורחים עם רכבים,
נכון.....
אבל אני התכוונתי נטו ל"כספית".......
כי בכל ההשוואות בסוף חישבנו לפי ערך כספי.......
רק דייקתי בהשוואה,שיתנו ערך כספי לחניה שהוסיפו בטאבו בפרוייקט.......
 
מסופקני עם יוכלו בכלל בפרויקט להצמיד חניות

תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), תשנ"ו-1996

2.
לכל דירה מותר להצמיד עד פי 1.5 ממספר מקומות החניה הקבועים לדירה בתקן,
 
נכון.....
אבל אני התכוונתי נטו ל"כספית".......
כי בכל ההשוואות בסוף חישבנו לפי ערך כספי.......
רק דייקתי בהשוואה,שיתנו ערך כספי לחניה שהוסיפו בטאבו בפרוייקט.......
באותה מידה שהחניה שלך רשומה עליך בטאבו
גם החניה של השכן שלך רשומה עליו בטאבו
כך שלא בהכרח יש ערך כספי כשהחניה שלך רשומה עליך בטאבו
אבל יש מצוקת חניה חמורה ואתה לא יכול להביא אורחים עם רכב או לקנות רכב שני.
 
על מדד תשומות הבניה אני מודה שלא חישבנתי, זה באמת מוסיף עוד עלות.
חנייה היא אופציונלית, לא כולם צריכים אותה.
את כל החשבון על ההלוואה של ה850 אני מודה שלא הבנתי מה את מתכוונת.
אם תוכלי לעשות לי סימלוציה כמה כל אחד משלם במשך כל התקופה זה יעזור לי.
נתחיל החלק הפשוט, ברמלה צריך לתת עכשיו 400,000.
שלא כמו הקונה באחיסמך אליו אנו משווים כעת, הקונה ברמלה לא מקבל תמורה עליהם ב5 השנים הקרובות.אפשר להסתכל על זה כ'תנאי', אם תתן כעת 400 למשך 5 שנים תוכל לקנות ולקבע מחיר של 1,500,000 עוד 5 שנים.

לפי ריבית של 4.5% על 400,000 כפול 5 זו תוספת לעלות הדירה של 90,000 ש"ח.

למעשה אני טוען שלצורך חשבון הריביות המופסדות לא משלמים כעת רק 400,000 אלא 850,000, על זה ארחיב עוד מעט.
מפני שבמהלך הבנייה יתווספו דרישות תשלום מההיתר עוד שנה וחצי, עד קבלת מפתח בעוד 5.
נניח שבהיתר יבקשו עוד 250,000, הרי ששוב נדרש לתת 250,000 ל3.5 שנים, ללא קבלת תמורה בשנים אלו, שלא בדומה לקונה דירה מוכנה בכל מקום, שמקבל מיד את התמורה.
וכן הלאה לאורך הבנייה.

נקודה נוספת, אם אני נדרש לשלם 200,000 אחרי שנתיים וחצי, זה שווה בדיוק לתשלום של 100,000 ל5 שנים. לזה אני קורא ל'נרמל' את התשלומים ל5 שנים.

מכיון שזה מסובך לדעת איך ומתי בדיוק יהיה כל תשלום וכמה, וגם לנרמל את הכל ל5 שנים, וכל זה ללא ליבה,
נעזרתי בג'מיני.


ביקשתי ממנו לחשב את המקרה שלנו, שנותנים כעת 400,000 ואת שאר ה1,100,000 מההיתר ועד קבלת המפתח באופן החלוקה שמקובל בשוק (היא לא סימטרית לאורך הבנייה.) ואז לנרמל ל5 שנים.

התוצאה הייתה שזה מקביל ללשלם 850,000 בהתחלה ו650,000 בסוף.

א"כ נוסף על המדד ישנן כאן ריביות חיוביות שמופסדות בסך כמעט 200,000 לפי ריבית של 4.5%.

אך יש לשים לב, כל הפער הצפציפי הזה הוא פשוט מפני שהדירה באחיסמך *בנויה*
בסוף, כשמודדים פרויקט, ולא מה עדיף לרוכש מסוים, נכון להשוות לנתונים דומים, למשל אבני החושן שגם לא בנוי וגם באיזור גואריש
 
נערך לאחרונה ב:
המחיר לקרקע כולל פיתוח?
ככל הנראה לא
אפשר להגיע לעלות בניה של 10,000 למטר כולל פיתוח ורווח יזמי (מופחת) בבניה רוויה במרכז?
 
חבל להסתבך כל כך הרבה. כשמדברים על חסכון בעלות של קניית דירה צריך להכפיל את זה בשניים בערך (בגלל עלות ריבית ל-30 שנה, פחות או יותר) ולנכות עלות שכירות עד לבנייה. במקרה דנן צריך לנכות גם שכר "אגר נטר" של 400 אל"ש לפרק זמן לא ידוע עד לקבלת היתר. זה באמת בעיה גדולה כי לא רק שהוא לוקח כסף על קרקע שבכלל לא זמינה כעת לבנייה מעשית (גם אם תיאורטית) זה גם נלקח לפרק זמן לא ידוע. בחשבון הכללי זה אמור לצאת חסכון של משהו כמו 400 אל"ש בהערכה גסה. אם מחשבים תשומות וחניה יש סיכוי שזה מצטמצם עד ל-200 אל"ש.

בסה"כ לא מציאה גדולה.
 
מפני שבמהלך הבנייה יתווספו דרישות תשלום מההיתר עוד שנה וחצי, עד קבלת מפתח בעוד 5.
נניח שבהיתר יבקשו עוד 250,000, הרי ששוב נדרש לתת 250,000 ל3.5 שנים, ללא קבלת תמורה בשנים אלו, שלא בדומה לקונה דירה מוכנה בכל מקום, שמקבל מיד את התמורה.
לא צריך להסתבך עם כל זה. הרי לא מדובר בכסף ששוכב אלא במשכנתא שהייתה משולמת בכל מקרה. אי קבלת התמורה מגולמת פשוט בתשלום שכירות במקביל.
 
רק הערה קטנה שאין כאן בכלל הנחה של 400 אלף ש"ח אלא הרבה פחות, ולכן החשבון של השכירות רלוונטי מאוד.
וגם לא ברור שהפרויקט הזה ייצא לפועל אם התוכניות החדשות לא יאושרו (יקבלו את הכסף חזרה).
אולי היה צריך לדרוש מהיזמים שבמקרה ולא יהיו היתרי בניה תוך שנה וחצי, יקבלו בחזרה את הכסף עם ריבית והצמדה (כפוף להיתר עסקה). אם היזמים כ"כ בטוחים שהתוכניות שלהם יאושרו מה איכפת להם להתחייב על זה.
 
לא צריך להסתבך עם כל זה. הרי לא מדובר בכסף ששוכב אלא במשכנתא שהייתה משולמת בכל מקרה. אי קבלת התמורה מגולמת פשוט בתשלום שכירות במקביל.
לדעתי, כן כדאי להסתבך עם כל זה, מכיון שברגע שיודעים את הנקודה הזו, שנדרש לשלם כעת 850,000 למשך חמש שנים, הרי שזו העלות *האמיתית* של האירוע.

ומכאן כל אחד יכול לבדוק בהתאמה אליו. מי שיש לו את הכסף בחשבון, מפסיד את הריבית החיובית שהיה מקבל בבנק, או שכירות מדירה שעולה 850,000 אם היה קונה.
ואם הוא לא היה עושה אפילו את פעולת ההפקדה בפקדון בנקאי,
או למשל מי שישיג הלוואות בלי ריבית, דבר שהוא לא יעשה בשביל להפקיד בבנק, לא מפסיד.

מי שלוקח את זה בהלוואות\משכנתא על דירה קיימת, צריך לחשבן את הריבית השלילית.

אבל לחשב את השכירות זה *לא נכון*, כי ההפסד על 850,000 אם נחשב לפי 4.5% שנתי לדוגמא, זה 3187 ש"ח והשכירות ברוב המקרים תעבור את זה, ואז 'החמרנו' לחינם. ומי שלא משלם שכירות כלל יחשוב שלא מפסיד כלום, ואז 'הקלנו' לחינם.

כל כך מסובך?
 
נתחיל החלק הפשוט, ברמלה צריך לתת עכשיו 400,000.
שלא כמו הקונה באחיסמך אליו אנו משווים כעת, הקונה ברמלה לא מקבל תמורה עליהם ב5 השנים הקרובות.אפשר להסתכל על זה כ'תנאי', אם תתן כעת 400 למשך 5 שנים תוכל לקנות ולקבע מחיר של 1,500,000 עוד 5 שנים.

לפי ריבית של 4.5% על 400,000 כפול 5 זו תוספת לעלות הדירה של 90,000 ש"ח.

למעשה אני טוען שלצורך חשבון הריביות המופסדות לא משלמים כעת רק 400,000 אלא 850,000, על זה ארחיב עוד מעט.
מפני שבמהלך הבנייה יתווספו דרישות תשלום מההיתר עוד שנה וחצי, עד קבלת מפתח בעוד 5.
נניח שבהיתר יבקשו עוד 250,000, הרי ששוב נדרש לתת 250,000 ל3.5 שנים, ללא קבלת תמורה בשנים אלו, שלא בדומה לקונה דירה מוכנה בכל מקום, שמקבל מיד את התמורה.
וכן הלאה לאורך הבנייה.

נקודה נוספת, אם אני נדרש לשלם 200,000 אחרי שנתיים וחצי, זה שווה בדיוק לתשלום של 100,000 ל5 שנים. לזה אני קורא ל'נרמל' את התשלומים ל5 שנים.

מכיון שזה מסובך לדעת איך ומתי בדיוק יהיה כל תשלום וכמה, וגם לנרמל את הכל ל5 שנים, וכל זה ללא ליבה,
נעזרתי בג'מיני.


ביקשתי ממנו לחשב את המקרה שלנו, שנותנים כעת 400,000 ואת שאר ה1,100,000 מההיתר ועד קבלת המפתח באופן החלוקה שמקובל בשוק (היא לא סימטרית לאורך הבנייה.) ואז לנרמל ל5 שנים.

התוצאה הייתה שזה מקביל ללשלם 850,000 בהתחלה ו650,000 בסוף.

א"כ נוסף על המדד ישנן כאן ריביות חיוביות שמופסדות בסך כמעט 200,000 לפי ריבית של 4.5%.

אך יש לשים לב, כל הפער הצפציפי הזה הוא פשוט מפני שהדירה באחיסמך *בנויה*
בסוף, כשמודדים פרויקט, ולא מה עדיף לרוכש מסוים, נכון להשוות לנתונים דומים, למשל אבני החושן שגם לא בנוי וגם באיזור גואריש
אתה טוען שחוץ מעסקאות 90 10 אף פעם לא שווה לקנות דירה על הנייר גם אם בטוח שהיא תיבנה?
 
מבלי להכנס לחישובים
מקריאת האשכול זה נשמע כאילו כל שקל שכל אדם פה מחזיק מושקע אונליין והכל מחושב לפרטי פרטים
כל החשבונות שאנשים עושים פה זה בערך כמו לשכנע בן אדם לא להחזיק רכב כי עלות רכב + החזקה אם נשקיע אותו במניות יכול להגיע לכדי קניית דירה לילד...
יש לי רק שאלה אחת: המציאות מוכיחה שאנשים לא קונים דירות (תשאלו את פסטורל איזה שיווק אגרסיבי הם צריכים...) ולפני שנתיים שלש אנשים כן קנו למה? הרי המחירים עלו מקסימום בסביבות 350-400 אלף ואנשים "מבזבזים" את זה על שכירות כנראה שב 1,400,000 אנשים כן קנו וב 1,900,000 אנשים לא קונים... יוכיח שוק הנדל"ן שתקוע אי שם, להתחיל להסביר למה זה כן נכון או לא נכון זה טוב למקלדת אבל בפועל המציאות היא שאנשים לא קונים בסכומים היקרים אולי זה משהוא פסיכולוגי שאדם לא מסכים לשלם יקר שהוא יודע שהוא משלם יקר, או קושי בהוצאת משכנתא גבוהה עם הון עצמי נמוך או חוסר בהכנסות, עד כאן המציאות.
זה כל כך מגוחך שאנשים שכבר ישנים כמה שנים על האף בלי אופק לקניית דירה (ומדובר ברוב הזוצי"ם) עד המיזם הזה, מתחילים לחשב שבעצם כן שווה לקנות דירה ב 2 מליון ולחסוך את השכירות... אז למה שוק הנדל"ן כל כך קפוא? איפה הייתם עד המיזם הזה?
למה אלפי אנשים לא שקלו לקנות דירה בפסטורל לפני היוזמה הזאת (אני מתחיל לחשוש שכל המיזם הזה הוא בעצם כיסוי לשיווק של פסטורל...) ? כנראה שאנשים חיכו להזדמנות למצוא דירה במחיר זול, וזה בעצם מה שהפרויקט הזה נתן
 
נערך לאחרונה ב:
ולפני שנתיים שלש אנשים כן קנו למה?
למה נראה לך שלפני שנתיים שלש כן קנו?
גם לפני 6 שנים כשקבלנים מכרו דירות ברמה ד' ב1.3 מיליון היה צריך שיווק אגרסיבי (וגם אז היו אשכולות בפרוג שאפשר לקנות באותו מחיר דירה מוכנה ברמה ג'...)
וזו השאלה האם באמת יש כאן מחיר זול.
 
למה נראה לך שלפני שנתיים שלש כן קנו?
נפלת לפה מהירח?
אתה לא מכיר את הנתונים? (קניית הדירות בישראל ירדו בשנתיים האחרונות בלמעלה מ 20%)
סורי, אבל אתה לא צריך להגיב על כל הודעה נגד...
 
נערך לאחרונה ב:
אתה טוען שחוץ מעסקאות 90 10 אף פעם לא שווה לקנות דירה על הנייר גם אם בטוח שהיא תיבנה?
איך הגעת לזה?
דירה על הנייר יכולה להיות משתלמת בהחלט, פשוט צריך להבין נכון את מכלול העסקה.
התנהל דיון, ביחס לקניית דירה מוכנה באחיסמך, וכן בהקשר להאם ואיך נכון לחשבן את השכירות.
ואת הדיונים האלה, כמו כל דיון כלכלי כדאי לנהל בצורה אינטליגנטית ועל בסיס נתונים נכונים.
כי לנהל דיון על בסיס נתונים לא נכונים, זה כמו...לנהל דיון על בסיס נתונים לא נכונים!

והנתונים הנכונים ביחס להשוואה, הם כדלהלן. באחיסמך לפי יד 2 הדירות הם באיזור ה2 מיליון ויותר, חוץ מאחת ב185,000. לפי @צחי קרמר שהוא מתווך שם, באשכול על אחיסמך, המחיר הוא 1950,000. נלך עם זה.
ברמלה, בלי חנייה ועם מדד והפסד הריביות שהזכרתי, זה 1,750,000. עם חנייה, וככל שבאחיסמך מסתמכים על היכולת לחנות בלי לקנות, הפער מצטמצם עוד.
כעת, מי שיכול בכלל לקנות ב1950,000, צריך לעשות את חישוביו האם הפער שווה לו.
מכיון שלרוב המתעניינים בפרויקט ברמלה, דירה ב1,950,000 היא *לא ברת השגה*
כי צריך לזה לצורך הדוגמא למי שיש הון עצמי של 650,000 (לא מעט גם אצל הליטאים) עוד 1,300,000 משכנתא!!
שזה דבר שהרוב לא יכולים\רוצים להשתעבד לו,

**הרי שלדעתי הפרויקט הזה של עטר"ש הוא בשורה עצומה**
ועיקר הבשורה שטמונה בו, שלזוגות רבים מאוד, הוא האופציה האחרונה לגור במרכז. בזה חשיבותו.
הרבה אנשים יסכימו לוותר על נקודות כמו גואריש, התחייבות לגור ואפילו חנייה העיקר לגור במרכז שהוא מרכז אמיתי ולא קריית גת או חריש.
זה שהזוג הנ"ל יצטרך משכנתא של 940,000 או 850,000 אם יוותר על חנייה, ולא 1,300,000 זה יכול להיות כל ההבדל אם יוכל לגור במרכז.
ולמרכז, גם אם כל אשכולות הפריפריה לא יאהבו את זה, עדיין ישנה חשיבות עצומה בעיני הרבה אנשים. הן מבחינת שירותים כלליים, הן מבחינת תעסוקה, קירבה למשפחה וכו' וכו'.

לגבי לוחות הזמנים והאישורים, אינני נביא, אבל הפסימיות השוררת כאן מוגזמת לדעתי. ככל שהאישורים הם סבירים, יש לזכור שזה ממש סוג הדברים שהגרש"ב ממש טוב בהם, ואין בציבור שלנו מישהו שמתחרה בקשרים ויכולת הזזת הדברים שלו. לא אתפלא אם בסוף זה יהיה מעט יותר מהר אפילו.

אגב בנוגע לדיון על חניות, מומלץ לגגל 'תמיר דורטל אתר אוטו', שם הוא טוען טענה לא בלתי מעניינת, שסוף עידן הרכב הפרטי מתקרב בצעדי ענק. גם אם הוא קיצוני לטובה בהערכותיו, בכיוון הדברים יש טעם בדבריו. וכשקונים דירה לעוד 5 שנים עבור עשרות השנים קדימה, יש מקום לחשיבה.
 
נערך לאחרונה ב:
מבלי להכנס לחישובים
מקריאת האשכול זה נשמע כאילו כל שקל שכל אדם פה מחזיק מושקע אונליין והכל מחושב לפרטי פרטים
כל החשבונות שאנשים עושים פה זה בערך כמו לשכנע בן אדם לא להחזיק רכב כי עלות רכב + החזקה אם נשקיע אותו במניות יכול להגיע לכדי קניית דירה לילד...
יש לי רק שאלה אחת: המציאות מוכיחה שאנשים לא קונים דירות (תשאלו את פסטורל איזה שיווק אגרסיבי הם צריכים...) ולפני שנתיים שלש אנשים כן קנו למה? הרי המחירים עלו מקסימום בסביבות 350-400 אלף ואנשים "מבזבזים" את זה על שכירות כנראה שב 1,400,000 אנשים כן קנו וב 1,900,000 אנשים לא קונים... יוכיח שוק הנדל"ן שתקוע אי שם, להתחיל להסביר למה זה כן נכון או לא נכון זה טוב למקלדת אבל בפועל המציאות היא שאנשים לא קונים בסכומים היקרים אולי זה משהוא פסיכולוגי שאדם לא מסכים לשלם יקר שהוא יודע שהוא משלם יקר, או קושי בהוצאת משכנתא גבוהה עם הון עצמי נמוך או חוסר בהכנסות, עד כאן המציאות.
זה כל כך מגוחך שאנשים שכבר ישנים כמה שנים על האף בלי אופק לקניית דירה (ומדובר ברוב הזוצי"ם) עד המיזם הזה, מתחילים לחשב שבעצם כן שווה לקנות דירה ב 2 מליון ולחסוך את השכירות... אז למה שוק הנדל"ן כל כך קפוא? איפה הייתם עד המיזם הזה?
למה אלפי אנשים לא שקלו לקנות דירה בפסטורל לפני היוזמה הזאת (אני מתחיל לחשוש שכל המיזם הזה הוא בעצם כיסוי לשיווק של פסטורל...) ? כנראה שאנשים חיכו להזדמנות למצוא דירה במחיר זול, וזה בעצם מה שהפרויקט הזה נתן
מסכים עם כל מילה!
 
נפלת לפה מהירח?
אתה לא מכיר את הנתונים? (קניית הדירות בישראל ירדו בשנתיים האחרונות בלמעלה מ 20%)
סורי, אבל אתה לא צריך להגיב על כל הודעה נגד...
אולי אתה לא זוכר, אבל 2023 (לפני שנתיים-שלש) הייתה שנה מאוד חלשה במכירה דירות אחרי עליית הריבית.
עדיין אין נתונים סופיים על 2025, אבל לא בטוח שהם נמוכים מהנתונים של 2023.
 
לגבי לוחות הזמנים והאישורים, אינני נביא, אבל הפסימיות השוררת כאן מוגזמת לדעתי. ככל שהאישורים הם סבירים, יש לזכור שזה ממש סוג הדברים שהגרש"ב ממש טוב בהם, ואין בציבור שלנו מישהו שמתחרה בקשרים ויכולת הזזת הדברים שלו. לא אתפלא אם בסוף זה יהיה מעט יותר מהר אפילו.
זה לא אישורים סבירים.
ראיתם את התוכנית המתוכננת (תפארת) לעומת התב"ע המאושרת (מטע הזיתים)? מדובר שינויים מאוד גדולים שכנראה לא יעברו במקומית.
הגרש"ב לא קשור כאן בכלל, היזם הוא מימושים והגרש"ב כנראה סומך עליו, וגם אם כן, מה הגרש"ב יעשה? ילחץ על מהנדס העיר רמלה לאשר? אולי אתם לא יודעים אבל יש המון דברים של הגרש"ב שנכשלו, רק הוא מקיים שבע יפול צדיק וקם... (ואני חסיד שלו...)
לגבי המחיר הסופי, ממוצע של 98 מ"ר דירה+15 מ"ר מרפסת+מדד יוצא 1.6 מיליון לפני חניה.
באחיסמך אפשר לקנות דירות 4 חדרים מוכנות בוועד ב1.88 (3 חדרים אפילו פחות).
וכאן יש כאן חיסרון גדול של ג'ואריש (איזה גובה החומה תהיה? האם החלונות מעל גובה החומה יהיו ממוגני ירי?) וגם יש חיסרון שלא בטוח שהעיסקה בכלל תצא לפועל.
מי שלא יעשה שום דבר אחר והכסף סתם ישכב אצל השווער בלי תשואה אז אולי כן.
 
אני ממש חולק עליך!!
לדעתי זה ממש חוסר אחריות וקצרות רואי של היזמים לא לעשות חניות אפילו יותר ממספר הדירות, בדיעבד אותו כמות, אבל בחיים לא פחות.
מרשה לעצמי לכתוב ככה, כי בישיבה הייתי יותר מבוגר ממך.... מה לעשות:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
8 תגובות
מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה