רעיון להשקעה אשכול בעקבות המודלים החדשים המשלבים שוק ההון עם גמ"ח

האם נכונה השמועה (ששמעתי ממקור בגמ''ח אהבת חסד ויזניץ) שרשות שוק ההון שמה ברקס חזק לכל המהלך
והכל עכשיו תחת סימן שאלה גדול??
פרטים מישהו??
אין לי פרטים. אבל לדעתי זה היה צפוי. לא יתכן שסכומים שכאלו ינוהלו בצורה כזו.
רק תחשבו איזה דרישות רגולטריות יש מבנק או מחבר בורסה, התוכנית המוצעת, במידה ותצליח - תנהל סכומים הרבה יותר גבוהים.
תחשבו כמה הלוואה הם נותנים לכל חתונה, תכפילו במספר החתונות בציבור החרדי בעוד 20 שנה. זה ייצא עשרות אם לא מאות מיליונים כל חודש. זו תהיה הזייה לחשוב שהרגולטור יאשר דבר כזה.
סליחה אם הרגזתי מישהו. עד היום שתקתי. אבל בעיני זה באמת חסר הגיון שמדינה תאשר דבר כזה.
 
נכנסתי לפני שבוע ב11 בבוקר לחדר מחשבים בכדי להדפיס מאוצה"ח עמוד מסוים ואני רואה אברך שנחשב אברך טוב יושב ובודק ברתק את מצב המדדים באותו היום.
1. האברך שראית גם כן נכנס להדפיס מאוצר החכמה ואז בלי משים נמשך לעיין במדדים...פגעי הטכנולוגיה...לא קשור להשקעות.
2. אני ראיתי אברך שהתקשה כל הסיידר למצוא 5 ערבים להלוואה מגמ"ח חסדי אבות ע"ס 1000$ לחתונת הבן השלישי
(כנראה לוקח מעוד כמה גמ"חים, לא נראה לי שראשו מרוכז ללימוד)
 
נכנסתי לפני שבוע ב11 בבוקר לחדר מחשבים בכדי להדפיס מאוצה"ח עמוד מסוים ואני רואה אברך שנחשב אברך טוב יושב ובודק ברתק את מצב המדדים באותו היום.
חדר"ג!!!!!!!!! כמה מעצבן זה אנשים שנעמדים מאחורי מישהו בחדר מחשבים וחופרים לו!!!!!!!!!
 
אפשרות נוספת לפיענוח מעשיו של אותו אברך
הוא היה זקוק לכסף בצורה מידיית לשלם לקבלן/פאה/קניית מוצר אחר יקר/
ובבין הסדרים הוא חייב להיות בבית, ולכן עשה את זה בשעה מסוימת שהסתדרה לו.....
לא הכל קשור להתמכרות לשוק ההון...................
 
האם נכונה השמועה (ששמעתי ממקור בגמ''ח אהבת חסד ויזניץ) שרשות שוק ההון שמה ברקס חזק לכל המהלך
והכל עכשיו תחת סימן שאלה גדול??
פרטים מישהו??
חבר שלי [ויזניץ] טוען שאין בויז'ניץ גמ"ח בשם 'אהבת חסד'...
 
העתקה מתוך פירסום:

אז כיצד עובד מודל LOVEST ('לונג' אנד 'אינווסט') מבית 'משיאים'?

להלן הפירוט כפי שהוצג בכנס:

  • עם תחילת המסלול, יקבל החוסך הלוואה של כ-20,000 ש"ח מגוף אשראי (כגון בנק, או בית השקעות), שתיכנס באופן מיידי לשוק ההון למדד s&p500 ותינעל בקופת גמל.
  • משם ואילך יפקיד החוסך סכום קבוע של כמה מאות שקלים (כ-650 ומעלה, בהתאם לתוכניותיו וצרכיו).
  • גובהו המדויק של הסכום לחסכון חודשי ייקבע על ידי סימולטור משוכלל מאוד, אחר שהמשתתף יגדיר לכמה ילדים ירצה לחסוך, מה הסכום הנדרש לנישואיהם ומה גיל הילדים כיום.
  • חלק מהסכום המופקד ילך לכיסוי ההלוואה הראשונה, חלקו להשקעה בקופת גמל, וחלקו לגמ"ח המשתתף (הגמ"ח המרכזי, אושר בכבוד או הגמ"ח הקהילתי המשתתף בתוכנית).
  • מדי 46 חודש יקבל המשתתף הלוואה נוספת מגוף נותן האשראי, שתיכנס גם היא לקופת הגמל ותצטרף להשקעה, ותכוסה על ידי הסכום החודשי המופקד.
  • בשלב נישואי הילד הראשון – הגמ"ח הנבחר יעניק הלוואה למשתתף, לצורך הוצאות החתונה, כך שהמשתתף לא יצטרך לגעת כלל בכסף שנצבר בקופת הגמל.
  • החזר ההלוואה לגמ"ח יתבצע מדי חודש, לא מהמשתתף ישירות אלא מתוך הסכום הנצבר כבר בשוק ההון, כך ששאר הכסף שנחסך – ימשיך לעבוד עבורו לאורך זמן.
  • בכל ילד יקבל המשתתף הלוואה נוספת מהגמ"ח, שתכוסה על ידי ההון הנצבר בינתיים, כך עד לנישואי הילד האחרון.
  • בסופו של דבר יישאר המשתתף עם הון עצמי גדול, וזאת למרות שהשתמש בסכומים הנדרשים לצורך החתונות, ומבלי שיצטרך להחזיר הלוואות!
עד כאן ציטוט.

נ.ב. אם ההלוואה הראשונה היא 20,000 ש"ח למשך 46 חודש אז ההחזר החודשי הוא קרוב ל500 ש"ח (לפי כל רבית סבירה) ונשאר רק 150 ש"ח (מתוך מינימום של 650 ש"ח) שיתחלק להפקדה בגמ"ח ולהפקדה בקופ"ג. ואולי אחרי 46 חודש מקבל הלוואה חדשה למרות שהקודמת טרם סולקה במלואה.
נ.ב.
 
גם אם הרשויות כן יאשרו ולא ישימו מקלות בגלגלים, יש גוף שיכול לתת הלוואות בסדר גודל כזה? עם מצטרפים ציבור גדול זה מגיע למיליארדי שקלים.
 
גם אם הרשויות כן יאשרו ולא ישימו מקלות בגלגלים, יש גוף שיכול לתת הלוואות בסדר גודל כזה? עם מצטרפים ציבור גדול זה מגיע למיליארדי שקלים.
גם אם המיזם ייכשל - כלומר שלא יצליחו לתת הלוואות, אבל השלב הראשון שהרבה אנשים פתחו קופ"ג (ולקחו הלוואה בנקאית להשקיע שם) ומשקיעים שם באופן קבוע בהו"ק הצליח כבר (וכמו שעשו גם 'בנקל' אבל הם על ידי הו"ק בלבד ללא הלוואה ראשונית).
 
אשמח שתעלה את הטור. הקישור ההוא חסום לי.
בס"ד



שגעון שוק ההון



גילוי נאות: ההיכרות שלי עם ר' יוסלה מינצברג היא כבר עשרות שנים מאז שעבד במשרד שלנו ועד שהפך למלך שוק ההון החרדי, אנחנו בני-דודים ואף כתבתי אתו את אחד מהפרקים בספרי "בית פלוני לפלוני" (הסיבה שראיתם את זה השבוע בבתי הכנסת היא כי הוא יצא לאור במהדורה שלישית – 6000 עותקים ברוך השם בלי להופיע באף חנות ובלי שקל אחד בפרסום ויח"צ, כן ירבו).

גילוי נאות 2: לעומת זאת ההיכרות שלי עם שוק ההון היא כמו כל אברך ממוצע, בעצם אברך ממוצע יודע הרבה יותר ממני, בכל חדרי הקפה של הכוללים מסתובבים גאונים פיננסיים שיודעים הכל על ההבדל שבין מדד תל אביב מאה לאותו מדד עשרים וחמש וכמה בדיוק הניב האסאנפיחמשמאות.

ובכן העסקנים החשובים מפרסמים אודות פתרון כולל לקושי להשאת ילדים, עיקרה של התכנית: תשקיעו כך וכך, אנחנו נשקיע את הכסף ונמקסם את רווחיו, ועוד עשרים שנה תוכלו לחתן את ילדיכם בכבוד ובלי שום חובות, מושלם ותודה לרב מינצברג ועוד כמה עסקנים בתחום כמיו אייזנטל מהמודיע ועוד שהביאונו עד הלום.

אחרי שני הגילויים הללו ברצוני לגשת לנקודה: התכניות החדשות מגיעות ממקום טוב של רצון לעזור לנו לפצח סוף סוף את החידה: איך אפשר לחיות כל החיים כאברכים ולחתן כגבירים? לצורך פתרון בעיה זו הגיעו הרעיונות הללו וכל הכבוד לממציאים והמשווקים ויועציהם.

אך כמו כל שיחה עם המלמד באסיפת הורים שמתחילה עם מחמאות אתה יודע שבסוף יגיע ה"אבל" אז גם כאן יש "אבל", ההסתייגות שלי מהתכנית החדשה היא כפולה, גם ברוחניות וגם בגשמיות.

יהודי תמיד מתחיל עם רוחניות, נכון שמצחיק עורך דין שכותב השקפה אבל מה לעשות במקום שאין איש אשתדל חיש.

למה אנחנו בכלל משקיעים? בעיקרון הציבור שלנו בנוי על הפרנציפ שהתורה תצא דווקא מבני עניים, נכון ראיתי עשירים תלמידי חכמים והם מועטים ביותר וכמעט תמיד מדובר בכאלו שירשו את הכסף ולא שקועים בהשקעות, בדרך כלל מי שעוסק בהשקעות זה מוציא אותו מהלימוד ולעיתים קרובות גם מהאווירה התורנית, אין שום פסול בלהיות עשיר אך ברור שזו מדריגה פחותה מאשר בן תורה (עו"ד נמצא הרבה מתחת לשניהם).

אלא מאי? יש לנו מחויבות להשיא את הילדים ומה לעשות שזה כרוך בכסף, אז עושים מה שצריך כדי להגיע לזה וזהו, לכן למשל אם אברך ליטאי שצבר כמה לירות קונה דירה בירוחם בשביל להשיא לבתו תלמיד חכם הוא לא מחפש כסף אלא מחפש תורה, גם אם הבת עדיין בתוך עגלת תינוקות.

הוא קונה היום דירה בנניח 400,000 ₪ משכיר ב1500 ומוסיף עוד קצת כל חודש, המשכנתא מתכסה במהירות והוא יכול להתפנות שוב להבין את הקושיא של התוס' על דררא דממונא, עם השנים הוא יכול להמשיך לקנות גם לבת שאחר כך ולבן וכו', עוד 15 שנים כל דירה - ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי שניים וכנראה אף יותר, וזה לא מבוסס על רוח הקודש שאין לי ועל בינה מלאכותית שהנטפרי לא מאפשר אלא על היגיון בריא וברור שכן עלות הבנייה של הדירות עולה כל הזמן מטעמים שקשה לצפותם נסוגים אחור.

המגמה הזו שמכניסים לתוכנו את השאיפה להיות גביר היא חלק מהניסיון "לאמרק" (מלשון אמריקה) אותנו ולהפוך אותנו לאמריקאים, זה מצטרף לאקספו של שבוע שעבר שגם הוא נעשה בידי צדיקים שכוונתם לעזור לנו, אין שום פסול בשיטת התורה עם דרך ארץ של האמריקאים, אך השיטה שלנו שבה אברכים יושבים ולומדים עשרות שנים בכולל טובה בהרבה, אמי ע"ה נטשה את חיי המותרות בארץ הזהב ועלתה לכאן בשביל מה שאנחנו ולא כדי שנהיה אמריקה 2.

נכון, יש לפעמים הוראה קונקרטית שמקבל יהודי מרבו ללכת ללמוד מקצוע או לעסוק במסחר כשלהו בשל נסיבות אישיות ייחודיות, אך אי אפשר להפוך את הכלל לרודפי בצע שכל שיחם ושיגם סביב הכסף והגדלתו.

איני מאמין שאברך שיש לו מאות אלפי שקלים מושקעים בשוק ההון אינו להוט אחריו על מנת להגדיל הונו, לעומת זאת האברך שהשקיע את הדירה בירוחם אין לו שום דבר שהוא יכול לעשות על מנת להגדיל את הונו הוא רק יושב וממתין שהזמן יעשה את שלו, והזמן אכן עושה את שלו והקב"ה שולח ברכה במעשי ידיו ואח"כ שואלים איך אברך ליטאי מחתן חמש בנות ומעניק להן דירות – הנה התשובה.

לעומתו כאשר אברך, בעצם כל אחד בכל גיל אלא שדיבר בכתוב בהווה, יודע שיש לו מאות אלפי ש"ח הוא אינו יכול להימנע מלחשוב כל הזמן איך הוא מעביר מפה לשם ושם לכאן ומכאן הדרך קצרה להפסד כספי ורוחני כאחד.

התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק, משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של האולם והצלם אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה, כל היתר מתגמד לידו (בפרט שהם פטורים מעונשו של שטריימל בשני רבבות) ולמרות שהוא גם קשה הוא עדיין אפשרי בעזר השם ומאן דיהיב חיי יהיב חתונה, אנחנו מדברים כמובן על חתונות נורמליות, מי שנכנס לחובות כדי לנקר עיניים צריך סיוע מסוג אחר שניתן חינם בקופת חולים...

אמנם התכנית החדשה אינה מדברת על כך שכל אברך ישקיע בעצמו וינהל את הונו אלא וועדה מיוחדת תעשה זאת עבורו, וכאן אנו מגיעים לחלק השני הפחות נעים, תאמינו לי אצבעותיי רועדות – פיזית – בעת הכתיבה אך אוי לי אם לא אומר.

רבותי, ההבדל ביני לבין העסקנים הצעירים הוא בדבר אחד: אמנם הם מבינים טוב ממני בכספים ושוק ההון אך לי יש יותר ניסיון חיים, פשוט עניין של גיל, הדור שלי למשל זוכר היטיב את הקריסה של בנק צפון אמריקה (תשאלו את אבא) וכמה יהודים משלנו הלכו לכלא אז, אנחנו זוכרים גם את עמנואל וחריש וערים נוספות שהחלו בקול רעש גדול בידי וועדות עסקנים וסיימו במקום שסיימו.

הצעירים שבינינו מכירים עשרות קבוצות רכישה, מוסדות שקרסו ועוד שורה ארוכה של מעשים שגרמו לכך שאברכים תמימים איבדו את כל או רוב כספם, הצד השוה שבכולם הייתה וועדה של עסקנים שכולם סמכו עליהם והתברר במקרה הטוב שהם לא יודעים מה הם עושים ובמקרה הפחות טוב שהם כן יודעים מה הם עושים...

וכל זה במקרים שאפשר היה לדון ולראות ולפקח כל דקה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא שאנחנו לא יכולים לעקוב אחריו כלל, אם משום שאיננו מבינים בשוק ההון והן משום לעולם לא תדע מדוע העסקן העדיף להשקיע בחברה פלונית.

כמובן, 99% מהעסקנים מתכוונים (לפחות בהתחלה) רק לשם שמים והם שונאי בצע וחפים מטעויות, אך בשביל האחוז האחד הבודד (נכד של הברדיטשובר, מה לעשות) כדאי לחשוש קצת.

באופן טבעי שעת המבחן של דברים מעין אלו היא לא מהיום למחר אלא עוד עשרות שנים קדימה ולכן אין אפשרות לעקוב באמת על התוצאות אלא להאמין ולהשליש כל חודש את הלחם מהפה רק כדי לגלות עוד עשרים שנה שסליחה, אופס, היה משהו שנכשל.

והמשהו הזה יכול להופיע באלף סוגים, ממעילות מכוונות ועד איזה טעות קטנה בחישוב שער הדולר או לא יודע מה, כל דבר קטן יכול לגרום לאיפוס הכסף, מה שאגב לא יכול לעולם להתרחש ברכישת דירה להשקעה.

נכון יש רבנים חשובים שמברכים על המהלך, אך גם הם מדברים עקרונית על הצורך במהלך חכם ולא זכיתי לראות תעודת כשרות שהרב לוקח אחריות על כל שקל כמו שהוא לוקח אחריות על כל עוף שתחת פיקוחו, עד שאראה תעודה כזו אמשיך להיות סקפטי לגבי העניין ולהתפלל שבשנת תשצ"ו אהיה ללעג וקלס כאשר מישהו יעלה את הטור הזה להוכחה איך הפסימיים טועים תמיד ואיך בדיוק הפעם זה כן הצליח, יש לי משום מה תחושה שהטור יועלה עם הכיתוב שאומר כי לפעמים דווקא מישהו שלא מבין בשוק ההון צפה את הסוף המר מראש ---

--- הלוואי ואתבדה.
 
רובם קראו את הטור
הוא הועלה למעלה
מחכים לתשובות לשאלות..
תרכז השאלות, או שיהיה לי מה לענות או שאחרים יענו. אגב היה לי ויכוח מעניין עם מינצברג באירוע של רוזנפלד, מעניין.
 
תרכז השאלות, או שיהיה לי מה לענות או שאחרים יענו. אגב היה לי ויכוח מעניין עם מינצברג באירוע של רוזנפלד, מעניין.
לכאורה השאלה הראשונה:
לאיזו סכנות רוחניות אתה מתכוון שקיימות בשוק ההון ולא בנדל"ן?
 
זה נכון שצריך להיות מנגנון חזק של פיקוח שידאג לניהול בטוח של הכסף, וגם יביא את אמון הציבור. אבל לא כל אחד יכול לקנות דירה גם לא בירוחם. הגמ"ח המרכזי שאליו הפקידו רבבות במשך עשרות שנים הוכיח את עצמו, לא שמענו מי שחבר בגמ"ח וסורב והרבה מהדירות שנקנו בציבור שלנו לא היו נקנות בלעדיו והרבה שחששו על בטחון כספם מאותם סיבות שמנה עו"ד רוזנבלט לא הפקידו וכשחיתנו הצטערו על כך.
 
בס"ד



שגעון שוק ההון



גילוי נאות: ההיכרות שלי עם ר' יוסלה מינצברג היא כבר עשרות שנים מאז שעבד במשרד שלנו ועד שהפך למלך שוק ההון החרדי, אנחנו בני-דודים ואף כתבתי אתו את אחד מהפרקים בספרי "בית פלוני לפלוני" (הסיבה שראיתם את זה השבוע בבתי הכנסת היא כי הוא יצא לאור במהדורה שלישית – 6000 עותקים ברוך השם בלי להופיע באף חנות ובלי שקל אחד בפרסום ויח"צ, כן ירבו).

גילוי נאות 2: לעומת זאת ההיכרות שלי עם שוק ההון היא כמו כל אברך ממוצע, בעצם אברך ממוצע יודע הרבה יותר ממני, בכל חדרי הקפה של הכוללים מסתובבים גאונים פיננסיים שיודעים הכל על ההבדל שבין מדד תל אביב מאה לאותו מדד עשרים וחמש וכמה בדיוק הניב האסאנפיחמשמאות.

ובכן העסקנים החשובים מפרסמים אודות פתרון כולל לקושי להשאת ילדים, עיקרה של התכנית: תשקיעו כך וכך, אנחנו נשקיע את הכסף ונמקסם את רווחיו, ועוד עשרים שנה תוכלו לחתן את ילדיכם בכבוד ובלי שום חובות, מושלם ותודה לרב מינצברג ועוד כמה עסקנים בתחום כמיו אייזנטל מהמודיע ועוד שהביאונו עד הלום.

אחרי שני הגילויים הללו ברצוני לגשת לנקודה: התכניות החדשות מגיעות ממקום טוב של רצון לעזור לנו לפצח סוף סוף את החידה: איך אפשר לחיות כל החיים כאברכים ולחתן כגבירים? לצורך פתרון בעיה זו הגיעו הרעיונות הללו וכל הכבוד לממציאים והמשווקים ויועציהם.

אך כמו כל שיחה עם המלמד באסיפת הורים שמתחילה עם מחמאות אתה יודע שבסוף יגיע ה"אבל" אז גם כאן יש "אבל", ההסתייגות שלי מהתכנית החדשה היא כפולה, גם ברוחניות וגם בגשמיות.

יהודי תמיד מתחיל עם רוחניות, נכון שמצחיק עורך דין שכותב השקפה אבל מה לעשות במקום שאין איש אשתדל חיש.

למה אנחנו בכלל משקיעים? בעיקרון הציבור שלנו בנוי על הפרנציפ שהתורה תצא דווקא מבני עניים, נכון ראיתי עשירים תלמידי חכמים והם מועטים ביותר וכמעט תמיד מדובר בכאלו שירשו את הכסף ולא שקועים בהשקעות, בדרך כלל מי שעוסק בהשקעות זה מוציא אותו מהלימוד ולעיתים קרובות גם מהאווירה התורנית, אין שום פסול בלהיות עשיר אך ברור שזו מדריגה פחותה מאשר בן תורה (עו"ד נמצא הרבה מתחת לשניהם).

אלא מאי? יש לנו מחויבות להשיא את הילדים ומה לעשות שזה כרוך בכסף, אז עושים מה שצריך כדי להגיע לזה וזהו, לכן למשל אם אברך ליטאי שצבר כמה לירות קונה דירה בירוחם בשביל להשיא לבתו תלמיד חכם הוא לא מחפש כסף אלא מחפש תורה, גם אם הבת עדיין בתוך עגלת תינוקות.

הוא קונה היום דירה בנניח 400,000 ₪ משכיר ב1500 ומוסיף עוד קצת כל חודש, המשכנתא מתכסה במהירות והוא יכול להתפנות שוב להבין את הקושיא של התוס' על דררא דממונא, עם השנים הוא יכול להמשיך לקנות גם לבת שאחר כך ולבן וכו', עוד 15 שנים כל דירה - ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי שניים וכנראה אף יותר, וזה לא מבוסס על רוח הקודש שאין לי ועל בינה מלאכותית שהנטפרי לא מאפשר אלא על היגיון בריא וברור שכן עלות הבנייה של הדירות עולה כל הזמן מטעמים שקשה לצפותם נסוגים אחור.

המגמה הזו שמכניסים לתוכנו את השאיפה להיות גביר היא חלק מהניסיון "לאמרק" (מלשון אמריקה) אותנו ולהפוך אותנו לאמריקאים, זה מצטרף לאקספו של שבוע שעבר שגם הוא נעשה בידי צדיקים שכוונתם לעזור לנו, אין שום פסול בשיטת התורה עם דרך ארץ של האמריקאים, אך השיטה שלנו שבה אברכים יושבים ולומדים עשרות שנים בכולל טובה בהרבה, אמי ע"ה נטשה את חיי המותרות בארץ הזהב ועלתה לכאן בשביל מה שאנחנו ולא כדי שנהיה אמריקה 2.

נכון, יש לפעמים הוראה קונקרטית שמקבל יהודי מרבו ללכת ללמוד מקצוע או לעסוק במסחר כשלהו בשל נסיבות אישיות ייחודיות, אך אי אפשר להפוך את הכלל לרודפי בצע שכל שיחם ושיגם סביב הכסף והגדלתו.

איני מאמין שאברך שיש לו מאות אלפי שקלים מושקעים בשוק ההון אינו להוט אחריו על מנת להגדיל הונו, לעומת זאת האברך שהשקיע את הדירה בירוחם אין לו שום דבר שהוא יכול לעשות על מנת להגדיל את הונו הוא רק יושב וממתין שהזמן יעשה את שלו, והזמן אכן עושה את שלו והקב"ה שולח ברכה במעשי ידיו ואח"כ שואלים איך אברך ליטאי מחתן חמש בנות ומעניק להן דירות – הנה התשובה.

לעומתו כאשר אברך, בעצם כל אחד בכל גיל אלא שדיבר בכתוב בהווה, יודע שיש לו מאות אלפי ש"ח הוא אינו יכול להימנע מלחשוב כל הזמן איך הוא מעביר מפה לשם ושם לכאן ומכאן הדרך קצרה להפסד כספי ורוחני כאחד.

התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק, משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של האולם והצלם אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה, כל היתר מתגמד לידו (בפרט שהם פטורים מעונשו של שטריימל בשני רבבות) ולמרות שהוא גם קשה הוא עדיין אפשרי בעזר השם ומאן דיהיב חיי יהיב חתונה, אנחנו מדברים כמובן על חתונות נורמליות, מי שנכנס לחובות כדי לנקר עיניים צריך סיוע מסוג אחר שניתן חינם בקופת חולים...

אמנם התכנית החדשה אינה מדברת על כך שכל אברך ישקיע בעצמו וינהל את הונו אלא וועדה מיוחדת תעשה זאת עבורו, וכאן אנו מגיעים לחלק השני הפחות נעים, תאמינו לי אצבעותיי רועדות – פיזית – בעת הכתיבה אך אוי לי אם לא אומר.

רבותי, ההבדל ביני לבין העסקנים הצעירים הוא בדבר אחד: אמנם הם מבינים טוב ממני בכספים ושוק ההון אך לי יש יותר ניסיון חיים, פשוט עניין של גיל, הדור שלי למשל זוכר היטיב את הקריסה של בנק צפון אמריקה (תשאלו את אבא) וכמה יהודים משלנו הלכו לכלא אז, אנחנו זוכרים גם את עמנואל וחריש וערים נוספות שהחלו בקול רעש גדול בידי וועדות עסקנים וסיימו במקום שסיימו.

הצעירים שבינינו מכירים עשרות קבוצות רכישה, מוסדות שקרסו ועוד שורה ארוכה של מעשים שגרמו לכך שאברכים תמימים איבדו את כל או רוב כספם, הצד השוה שבכולם הייתה וועדה של עסקנים שכולם סמכו עליהם והתברר במקרה הטוב שהם לא יודעים מה הם עושים ובמקרה הפחות טוב שהם כן יודעים מה הם עושים...

וכל זה במקרים שאפשר היה לדון ולראות ולפקח כל דקה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא שאנחנו לא יכולים לעקוב אחריו כלל, אם משום שאיננו מבינים בשוק ההון והן משום לעולם לא תדע מדוע העסקן העדיף להשקיע בחברה פלונית.

כמובן, 99% מהעסקנים מתכוונים (לפחות בהתחלה) רק לשם שמים והם שונאי בצע וחפים מטעויות, אך בשביל האחוז האחד הבודד (נכד של הברדיטשובר, מה לעשות) כדאי לחשוש קצת.

באופן טבעי שעת המבחן של דברים מעין אלו היא לא מהיום למחר אלא עוד עשרות שנים קדימה ולכן אין אפשרות לעקוב באמת על התוצאות אלא להאמין ולהשליש כל חודש את הלחם מהפה רק כדי לגלות עוד עשרים שנה שסליחה, אופס, היה משהו שנכשל.

והמשהו הזה יכול להופיע באלף סוגים, ממעילות מכוונות ועד איזה טעות קטנה בחישוב שער הדולר או לא יודע מה, כל דבר קטן יכול לגרום לאיפוס הכסף, מה שאגב לא יכול לעולם להתרחש ברכישת דירה להשקעה.

נכון יש רבנים חשובים שמברכים על המהלך, אך גם הם מדברים עקרונית על הצורך במהלך חכם ולא זכיתי לראות תעודת כשרות שהרב לוקח אחריות על כל שקל כמו שהוא לוקח אחריות על כל עוף שתחת פיקוחו, עד שאראה תעודה כזו אמשיך להיות סקפטי לגבי העניין ולהתפלל שבשנת תשצ"ו אהיה ללעג וקלס כאשר מישהו יעלה את הטור הזה להוכחה איך הפסימיים טועים תמיד ואיך בדיוק הפעם זה כן הצליח, יש לי משום מה תחושה שהטור יועלה עם הכיתוב שאומר כי לפעמים דווקא מישהו שלא מבין בשוק ההון צפה את הסוף המר מראש ---

--- הלוואי ואתבדה.
מנסיון חיים..
השקעה בנדל"ן יד שניה .. סוחטת כוחות גוף נפש וממון..... פי אלף !! מאשר השקעה פאסיבית בשיטת שגר ושכח בשוק ההון במדד רחב....
ובמיוחד שבספר הנפלא בית פלוני לפלוני ( שקניתי במהדורה הקודמת) מביא בהרחבה איך שהיום לקנות דירה ולחכות שהערך יעלה זה כמעט לא מציאותי, ונכון שהרב רוזנבלט עוסק עכשיו בפרויקט מוצלח בהר יונה עם ר' אברהם סלונים, אך עדיין לאברך שאין לו כסף להשקיע שם, זה קצת מורכב.......
וירוחם זה למבינים..
תכלס השקעה קטנה של 1000 ש"ח בשוק ההון פלוס הפקדה במקביל לגמחים מגיל קטן זה הרבה יותר קל ורגוע!!!!
 
הבעיה הגדולה בשוק ההון היא הטבע של האדם
רגע אחד הוא חמדן ורגע אחרי הוא מפחוד הוא מוכר שצריך לקנות וקונה שצריך למכור.
ואפילו שלא אומרים את זה בגלוי כולם ככה כי אף אחד לא יודע עתידות.
ואת הבעיה הזאת השילוב הזה פותר כי אי אפשר לגעת בכסף !!!!
 
תרכז השאלות, או שיהיה לי מה לענות או שאחרים יענו. אגב היה לי ויכוח מעניין עם מינצברג באירוע של רוזנפלד, מעניין.
אני חושב שזה השאלות המרכזיות:
בנושא הכלכלי, לא הבנתי את הטענה
אם החשש הוא מקריסה כללית של השוק האמריקאי ללא שיקום, לדעתי זה סיכון נמוך מאוד. (הסיכון הזה קיים ואסור להתעלם ממנו, אבל לדעתי זה לא סיבה להתנגד למיזם.)

או החשש הוא מפני משיכה בהפסד, אם הבנתי נכון, יש במערכת מנגנון שמונע משיכה בהפסד.

אם החשש הוא מפני עוקץ, לפי הבנתי הם בונים את ההשקעה דרך סוכנות ביטוח מפורסמת שמפוקחת תחת הרגולטור, שתפקידו לוודא שאין בזה עוקץ.

ובכלל, סוגי ההשקעות האלו הם לא דבר חדש שתוצאותיו יראו רק בשנת תשצ"ו, ההשקעות בשוק ההון, גם אלו שנעשות באמצעות קופות הגמל למיניהם קיימים כבר שנים.

@עו"ד נתן רוזנבלט אשמח לקבל הסבר.

לגבי ה"טיעון הרוחני" ממש לא מובן למה משקיע פסיבי שפתח קרן השלמות וכדו', עשה הו"ק ושכח מהעניין "להוט על מנת להגדיל את הונו" כדבריו, לעומת מי שמשקיע בנדל"ן הוא סתם אברך תמים ת"ח בעל בטחון שרק יושב וממתין שהזמן יעשה את שלו.
 
למה אנחנו בכלל משקיעים? בעיקרון הציבור שלנו בנוי על הפרנציפ שהתורה תצא דווקא מבני עניים, נכון ראיתי עשירים תלמידי חכמים והם מועטים ביותר וכמעט תמיד מדובר בכאלו שירשו את הכסף ולא שקועים בהשקעות, בדרך כלל מי שעוסק בהשקעות זה מוציא אותו מהלימוד ולעיתים קרובות גם מהאווירה התורנית, אין שום פסול בלהיות עשיר אך ברור שזו מדריגה פחותה מאשר בן תורה (עו"ד נמצא הרבה מתחת לשניהם).
נראה לי שר' דוב לנדו כבר ענה ע''ז מה היה בעבר עם הגדולים , ואכן לא להיות שקועים בהשקעות -אבל כ''ז רק כפי מיעוט הבנתך שצריך להיות שקוע בכדי להשקיע בשוק ההון
לעומתו כאשר אברך, בעצם כל אחד בכל גיל אלא שדיבר בכתוב בהווה, יודע שיש לו מאות אלפי ש"ח הוא אינו יכול להימנע מלחשוב כל הזמן איך הוא מעביר מפה לשם ושם לכאן ומכאן הדרך קצרה להפסד כספי ורוחני כאחד.
כאן בדיוק רואים שלא הבנת בכלל מה הסיפור בהשקעה פאסיבית בשוק ההון,
התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק, משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של האולם והצלם אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה, כל היתר מתגמד לידו
מענין למה בוויזיץ חושבים רק על זה


ועל זה
הוא קונה היום דירה בנניח 400,000 ₪ משכיר ב1500 ומוסיף עוד קצת כל חודש, המשכנתא מתכסה במהירות והוא יכול להתפנות שוב להבין את הקושיא של התוס' על דררא דממונא, עם השנים הוא יכול להמשיך לקנות גם לבת שאחר כך ולבן וכו', עוד 15 שנים כל דירה - ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי שניים וכנראה אף יותר, וזה לא מבוסס על רוח הקודש שאין לי ועל בינה מלאכותית שהנטפרי לא מאפשר אלא על היגיון בריא וברור שכן עלות הבנייה של הדירות עולה כל הזמן מטעמים שקשה לצפותם נסוגים אחור.
כבר טענו יפה ש-
ובמיוחד שבספר הנפלא בית פלוני לפלוני ( שקניתי במהדורה הקודמת) מביא בהרחבה איך שהיום לקנות דירה ולחכות שהערך יעלה זה כמעט לא מציאותי, ונכון שהרב רוזנבלט עוסק עכשיו בפרויקט מוצלח בהר יונה עם ר' אברהם סלונים, אך עדיין לאברך שאין לו כסף להשקיע שם, זה קצת מורכב.......
וירוחם זה למבינים..
תכלס השקעה קטנה של 1000 ש"ח בשוק ההון פלוס הפקדה במקביל לגמחים מגיל קטן זה הרבה יותר קל ורגוע!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה