דיון אשכול השקעות לבעלי אזרחות אמריקאית

[ה. שלמה]

לETF, או רק לנאמנות?

להכל.

 

[פארר וואאס]

חישוב מדויק איך עובד קצבת זקנה של ביטח לאומי אמריקאי

גודל הקצבה (המכונה Primary Insurance Amount - PIA) מחושב על בסיס ההכנסות לאורך הקריירה, כאשר המטרה היא להבטיח שהקצבה משקפת את רמת ההכנסה והעלייה ברמת החיים. התהליך כולל כמה שלבים עיקריים, והוא מבוסס על 35 השנים עם ההכנסות הגבוהות ביותר (אם יש פחות מ-35 שנים, משתמשים ב-0 לשנים החסרות, מה שמפחית את הקצבה). הנה הפירוט המדויק ל-2026:

1. חישוב הממוצע החודשי המתוקן (Average Indexed Monthly Earnings - AIME):
   • צבירת הזכאות, והבסיס לחישוב
     
     • עובדים צוברים "נקודות" (Credits) דרך תשלומי מס על הכנסות. ב-2026, נקודה אחת נצברת על כל 1,810 דולר בהכנסות חייבות, עד 4 נקודות בשנה (מקסימום 7,240 דולר להכנסה שנתית מלאה).
     • צריך 40 נקודות (כ-10 שנות עבודה) כדי להיות זכאי לקצבת זקנה. שכירים משלמים 6.2% מהשכר (עד תקרה של 184,500 דולר), והמעסיק מוסיף 6.2%. עצמאים משלמים 12.4% (Self-Employment Tax).
     • הכנסות שפטורות מהמס לא נחשבות - גם אם הם מדווחות.
   • לוקחים את ההכנסות השנתיות מ-35 השנים הטובות ביותר (עד תקרת ההכנסה החייבת במס ביטוח לאומי, $184,500 ב-2026).
   • מתקנים (indexes) את ההכנסות משנים קודמות בהתאם לעלייה בשכר הממוצע הארצי (national average wage index) עד שנתיים לפני גיל הזכאות. זה מבטיח שהכנסות ישנות "מתעדכנות" לרמה נוכחית.
   • סוכמים את ההכנסות המתוקנות, מחלקים במספר החודשים (35 שנים × 12 = 420), ומעגלים כלפי מטה לדולר הקרוב. התוצאה היא ה-AIME.
2. חישוב הסכום הבסיסי (PIA):
   • משתמשים בנוסחה פרוגרסיבית (bend points) על ה-AIME:
     • 90% מה-$1,286 הראשונים.
     • 32% מהסכום בין $1,286 ל-$7,749.
     • 15% מהסכום מעל $7,749.
   • מעגלים את התוצאה כלפי מטה ל-10 סנטים הקרובים.
   • דוגמה: אם AIME הוא $5,825, החישוב יהיה 90% × $1,286 + 32% × ($5,825 - $1,286) = $2,609.80.
3. התאמות לגיל ולשינויים:
   • הקצבה הסופית תלויה בגיל ההתחלה: בגיל 62 – מופחתת בכ-30%; בגיל FRA [גיל הפרישה] (67 למי שנולד ב-1960+) – מלאה; בגיל 70 – מוגדלת בכ-24-32% (8% לשנה דחייה).
   • מקסימום אפשרי ב-2026: $2,969 בגיל 62, $4,152 בגיל FRA, $5,181 בגיל 70 (למי עם הכנסות מקסימליות כל חייו).
   • מתווסף התאמה שנתית ל-אינפלציה, כ-2.5% ב-2026.
   • עבודה תוך כדי קבלת קצבה (ב-2026):
     • מתחת ל-FRA [גיל הפרישה]: אם מרוויחים מעל 24,480 דולר, מנכים 1 דולר מכל 2 דולר עודפים.
     • בשנת ההגעה ל-FRA: סף 65,160 דולר, מנכים 1 דולר מכל 3 דולר עודפים.
     • מעל FRA: אין מגבלה

כלומר מי שידווח על רווח של 7 א"ש חודשי - כלומר 84 שנתי, למשך 35 שנה ישלם לביטוח לאומי ארה"ב - 3255 דולר לשנה [לעצמאי, מלבד עוד 761 למס בריאות] - ויקבל בזמן פרישה קצבת זקנה של .... 1446 דולר לחודש.
[כלומר לאחר 8 שנות קצבה [גיל 75 בערך] מכסים את הקרן, אבל מי שחייב בין כה, אז זה רווח]

ומי שידווח על 20 א"ש חודשי - יקבל קצבת זקנה של 2746 דולר לחודש.
[כלומר לאחר 12 שנות קצבה [גיל 79 בערך] מכסים את הקרן, אבל מי שחייב בין כה, אז זה רווח]
מי שיפריש רק 10 שנים סכום מינימום בשביל להיות זכאי, יקבל קצבת זקנה של פחות מ160 דולר לחודש

---
יש באתר שלהם מחשבון http://www.ssa.gov מדויק.
----
יש על הקצבה הזו הרבה שמועות שזה השקעה ריווחית, אבל אילו הנתונים נכון להיום.....

 

[אני העתידי]

כבר זמן רב אני עוקב אחרי האשכול הזה, ואני בהחלט רוצה להביע את הערכתי לאנשים יקרים שעוזרים בלי תמורה באופן כ"כ מקצועי. בראשם - כמובן @ה. שלמה האגדי, שאפילו אינו אמריקאי. ואגב, כמעט הסקתי שיש לך אזרחות אריתריאית... כמו גם @מקור המיע האמין שמשקיע פה רבות ממרצו וממקצועיותו.

אשמח מאד אם יוכל מאן דהו להפנות אותי למקורות בענין חוק ה PFIC בשני הקשרים.

א. לכך שהמס הדרקוני מוטל רק על חברות פסיביות ולא על מניות של חברות שרוב רווחיהם נובעים מפעולות אקטיביות.

ב. לעובדה שהמס מוטל רק על חברות פסיביות שמושבן מחוץ לארה"ב, ולא על חברות שמושבן בארה"ב, אפילו כשהן מחקות מדדים של מניות שאינן אמריקאיות.

אני מנסה לשכנע קרוב משפחה אמריקאי להשקיע בקרנות פסיביות אמריקאיות מחקות מדדים עולמיים. ולטענתו (השגויה כמובן) יש בכך חשיפה למס הPFIC, כיון שהקרן משקיעה בחברות שאינן אמריקאיות. לכן, אשמח אם תמצאו לי מקור לכך שחברות אמריקאיות - כגון וואנגארד - אינן חשופות למס PFIC למרות השקעתן בחברות זרות.

תודה מראש!

נ.ב. הידיד לא מעונין להשקיע במדד S&P 500 בשל חוסר הפיזור העולמי. כך שלדבריו אין לו יכולת להשקיע בשום מדד.

 

[פארר וואאס]

הדברים נכונים
נקודה א. - נכונה אך תיקון לשוני בהגדרה - המס ה-PFIC חל רק על חברות השקעה זרות פסיביות ולא על מניות של חברות עם פעילות עסקית אקטיבית -- [ובמדויק PFIC זה רק על חברה זרה (non-U.S. corporation) שבה ≥ 75% מהכנסותיה הן פסיביות (“passive income”), או ≥ 50% מהנכסים מיועדים להפקת הכנסה פסיבית. ולכן כל חברה שיש בה פעילות אקטיבית אינן מוגדרים כ-PFIC אפילו אם חלק גדול מהרווחים הוא פסיבי], ראה כאן

נקודה ב - נכונה - לדוגמא יש כאן מאמר מסודר. , וכאן יש מאמר על שני הכללים שכתבת במסגרת הכחולה כתוב בצורה פשוטה את הפרט השני.

 

[אני העתידי]

הדברים נכונים
נקודה א. - נכונה אך תיקון לשוני בהגדרה - המס ה-PFIC חל רק על חברות השקעה זרות פסיביות ולא על מניות של חברות עם פעילות עסקית אקטיבית -- [ובמדויק PFIC זה רק על חברה זרה (non-U.S. corporation) שבה ≥ 75% מהכנסותיה הן פסיביות (“passive income”), או ≥ 50% מהנכסים מיועדים להפקת הכנסה פסיבית. ולכן כל חברה שיש בה פעילות אקטיבית אינן מוגדרים כ-PFIC אפילו אם חלק גדול מהרווחים הוא פסיבי], ראה כאן

נקודה ב - נכונה - לדוגמא יש כאן מאמר מסודר. , וכאן יש מאמר על שני הכללים שכתבת במסגרת הכחולה כתוב בצורה פשוטה את הפרט השני.

איזו מהירות!
ותודה על הקישורים!
אם תוכלו לתת לי עוד כמה מקורות, זה ממש יעזור לי...

 

[Yael1234]

מה זה בית ההשקעות אינטרקטיב ישראל ברוקר זר או ישראלי?
מתאים לפתוח שם חשבון מסחר לאזרחים אמריקאים?

 

[אמת מארץ תצמח]

מה זה בית ההשקעות אינטרקטיב ישראל ברוקר זר או ישראלי?
מתאים לפתוח שם חשבון מסחר לאזרחים אמריקאים?

ברוקר זר בשם אינטראקטיב ברוקרס, שמתווכת לך אותו חברה קרפיסאית בשם אינטראקטיב ישראל.
הם בעצם נותנים לך מעטפת של שירות בעברית+אפשרות לניכוי מס במקור.
בתמורה את משלם עמלות יקרות יותר.
יש לא מעט פקפוקים לגבי המצב שאתה נותן לחברה זרה הרשאה ללא הגבלה בחשבון שלך.

 

[ה. שלמה]

בתמורה את משלם עמלות יקרות יותר.

יש לציין שלמרות העמלות היקרות, הם עדיין זולות בפער מברוקר ישראלי בניירות זרים.
אבל את הנקודה הזאת צריך לקחת בחשבון:

יש לא מעט פקפוקים לגבי המצב שאתה נותן לחברה זרה הרשאה ללא הגבלה בחשבון שלך.