מצב
הנושא נעול.
1. מחיר גבוה יותר, לפעמים מופרז .(דוג' קניתי מוצרים בחנות מחשבים המחיר היה 200 % !! מרשת מוכרת )
זה לאו דווקא עניין של חנות חרדית.

זה כל חנות קטנה מול רשת. (ובדרך כלל אתה תקבל שם שירות יותר טוב וכדומה, מול רשת שקנית באתר ושכחו ממך)
 
באופן כללי: כלכלה סגורה היא בעייתית משתי סיבות - א. היא לא אפשרית. ב. היא לא עובדת.

א. לא אפשרית?

נניח שאתם הולכים לחנות חומרי בניה. מעין "טמבור". והמוכר חרדי למהדרין. אבל החומרים מאיפה? נניח מספק חרדי. מאיפה הוא מביא? אוקיי, נניח שגם היבואן חרדי. אבל היצרן? הוא חרדי? אפילו אם נניח שייוצר בארץ במפעל בבעלות חרדית, שכל הפועלים חרדים. חומרי הגלם מאיפה?

בין כך ובין כך, רוב הכסף שלקוח הקצה משלם ברוב המקרים הוא לא הרווח של המוכר וגם לא של הספק. זאת אומרת, רוב הכסף בכל מקרה יצא החוצה.

ב. לא עובדת?

כלכלה שעובדת היא כלכלה פתוחה. נקודה. גם מהסיבות שהסברתי למעלה - וגם מהסיבה שנקראת תחרות: ואני אסביר. תחרות זה לא איזה משהו מעורפל. זה משהו שמשליך ישירות על הצרכנים.

כאשר יש רק נותן שירות אחד (או מספר קטן של נותני שירות) אז אנחנו כבולים אליהם. המחיר יעלה והאיכות תרד, ולנו לא תהיה אלטרנטיבה.

כאשר יש הרבה, כל אחד צריך להוכיח לנו למה הוא עדיף על האחרים. כלומר, הוא ישאף לשפר איכות ובמקביל להוריד את המחירים.

במובן מסויים, כאשר יש תחרות, נותני השירות הופכים להיות "הלקוחות" שלנו - במקום שאנחנו נשכנע אותם לתת לנו את המוצר שאנחנו רוצים, הם משכנעים אותנו לתת את הכסף שהם רוצים.

כאשר העדיפות של בעל מקצוע היא שהוא חרדי (וזה בהחלט שיקול!), ולא איכות עבודתו או המחיר - ברור איך זה ישפיע על יוקר המחיה. ספויילר: לא לטובה.

וגם אם יהיו עשר או מאה חרדים במקצוע הזה, בחוץ יש יותר. וזה מה שמכריח כיום את כולם - כולל החרדים - להשתפר. אם אוטומטית נפסול את כולם חוץ מהחרדים, התחרות - וממילא הלחץ להשתפר - רק תקטן.

ולפני שאוכלים אותי חי:

כלכלה חרדית סגורה היא לא פנטזיה, יש מקום בולט שבו היא מומשה.

הטלפונים הכשרים. המוכר בחנות, חרדי. המשווק, חרדי. היבואן ברוב מוחלט - חרדי. העובדים בשוק הזה ברובם - חרדים.

תגידו לי אתם, בשוק הזה המחיר יורד והאיכות עולה או שלהפך? ....


ולאיזה טלפונים כולם מתגעגעים? לאיזה עוד כשר סיני עלום שם מלפני 5 שנים או לC2 והיאנג, שלא בדיוק יוצרו עבור חרדים ועל ידי חרדים?


______________________________________________________


לכלכלה סגורה חרדית יכולות להיות סיבות ערכיות נהדרות - רצון לפרנס יראי ד', רצון לפרנס אנשים שיתנו צדקה ומעשרות, ועוד.
אני לדוגמה משתדל לקנות רק תוצרת הארץ - כי אני רוצה לחזק - גם אם זה יבוא על חשבון האיכות או המחיר. אבל כלכלית, במבט כלכלי טהור?

כלכלה סגורה לא אפשרית ולא עובדת.

אפילו המדינה היחידה בעולם שנוקטת בעמדה רשמית של הסתמכות עצמית מוחלטת, ג'וצ'ה בשפתה, היא צפון קוריאה. ואנחנו יודעים כמה היא מצליחה כלכלית.
ואפילו היא, לא באמת אוטרקית - היא מייבאת הרבה מסין.
 
באופן כללי: כלכלה סגורה היא בעייתית משתי סיבות - א. היא לא אפשרית. ב. היא לא עובדת.
א. לא אפשרית?
נניח שאתם הולכים לחנות חומרי בניה. מעין "טמבור". והמוכר חרדי למהדרין. אבל החומרים מאיפה? נניח מספק חרדי. מאיפה הוא מביא? אוקיי, נניח שגם היבואן חרדי. אבל היצרן? הוא חרדי? אפילו אם נניח שייוצר בארץ במפעל בבעלות חרדית, שכל הפועלים חרדים. חומרי הגלם מאיפה?
בין כך ובין כך, רוב הכסף שלקוח הקצה משלם ברוב המקרים הוא לא הרווח של המוכר וגם לא של הספק. זאת אומרת, רוב הכסף בכל מקרה יצא החוצה.
הקצנה לא נכונה.
זה שחומרי הגלם מסין, לא סותר את העובדה שבקניה מחנות חרדי, שעובדת עם ספק חרדי, שקונה ממפעל חרדי - חלק ניכר מהכסף נשאר 'בפנים'.
אז נכון, חומרי הגלם מיוצרים בסין, אז מה?
זה הכל או כלום?
ב. לא עובדת?
כלכלה שעובדת היא כלכלה פתוחה. נקודה. גם מהסיבות שהסברתי למעלה - וגם מהסיבה שנקראת תחרות: ואני אסביר. תחרות זה לא איזה משהו מעורפל. זה משהו שמשליך ישירות על הצרכנים.
כאשר יש רק נותן שירות אחד (או מספר קטן של נותני שירות) אז אנחנו כבולים אליהם. המחיר יעלה והאיכות תרד, ולנו לא תהיה אלטרנטיבה.
כאשר יש הרבה, כל אחד צריך להוכיח לנו למה הוא עדיף על האחרים. כלומר, הוא ישאף לשפר איכות ובמקביל להוריד את המחירים.
במובן מסויים, כאשר יש תחרות, נותני השירות הופכים להיות "הלקוחות" שלנו - במקום שאנחנו נשכנע אותם לתת לנו את המוצר שאנחנו רוצים, הם משכנעים אותנו לתת את הכסף שהם רוצים.
כאשר העדיפות של בעל מקצוע היא שהוא חרדי (וזה בהחלט שיקול!), ולא איכות עבודתו או המחיר - ברור איך זה ישפיע על יוקר המחיה. ספויילר: לא לטובה.
וגם אם יהיו עשר או מאה חרדים במקצוע הזה, בחוץ יש יותר. וזה מה שמכריח כיום את כולם - כולל החרדים - להשתפר. אם אוטומטית נפסול את כולם חוץ מהחרדים, התחרות - וממילא הלחץ להשתפר - רק תקטן.

ולפני שאוכלים אותי חי:
כלכלה חרדית סגורה היא לא פנטזיה, יש מקום בולט שבו היא מומשה.
הטלפונים הכשרים. המוכר בחנות, חרדי. המשווק, חרדי. היבואן ברוב מוחלט - חרדי. העובדים בשוק הזה ברובם - חרדים.
תגידו לי אתם, בשוק הזה המחיר יורד והאיכות עולה או שלהפך? ....
ולאיזה טלפונים כולם מתגעגעים? לאיזה עוד כשר סיני עלום שם מלפני 5 שנים או לC2 והיאנג, שלא בדיוק יוצרו עבור חרדים ועל ידי חרדים?
זה דמגוגיה בגרוש.
הבעיה של הטלפונים הכשרים זה לא האם היצרנים חרדים או לא - אלא הועדה ששולטת בו ב 100%.
וזה בדיוק כל ההבדל שמנסים לכתוב פה כבר אלף פעמים.
אם יהיה ועדה שלא תאפשר לקנות מוצרים אצל מי שלא חרדי - אכן, זה מצב לא טוב.
אבל כל עוד ומדובר על לעודד את זה בצורה חופשית - זה עצמו ישמור על השוק.
כי כל ועוד ולאנשים יש בחירה - זה ישמור על העובדה שלא יקנו מחרדי בכל מחיר.
זה לא סותר להוסיף את הנתון 'חרדי' כחלק מהשיקולים.

תנסה להחליף את המילה 'חרדי' ב'יהודי' או 'כחול לבן', ולפתע תראה שזה לא מופרך.

לכלכלה סגורה חרדית יכולות להיות סיבות ערכיות נהדרות - רצון לפרנס יראי ד', רצון לפרנס אנשים שיתנו צדקה ומעשרות, ועוד.
אני לדוגמה משתדל לקנות רק תוצרת הארץ - כי אני רוצה לחזק - גם אם זה יבוא על חשבון האיכות או המחיר. אבל כלכלית, במבט כלכלי טהור?
כלכלה סגורה לא אפשרית ולא עובדת.
בפעם האלף ואחד:
כלכלה סגורה לא עובדת.
כלכלה מתעדפת עובדת גם עובדת, כל עוד ותסתמך על עידוד הציבור ולא על אילוץ בכח.
 
באופן כללי: כלכלה סגורה היא בעייתית משתי סיבות - א. היא לא אפשרית. ב. היא לא עובדת.

א. לא אפשרית?

נניח שאתם הולכים לחנות חומרי בניה. מעין "טמבור". והמוכר חרדי למהדרין. אבל החומרים מאיפה? נניח מספק חרדי. מאיפה הוא מביא? אוקיי, נניח שגם היבואן חרדי. אבל היצרן? הוא חרדי? אפילו אם נניח שייוצר בארץ במפעל בבעלות חרדית, שכל הפועלים חרדים. חומרי הגלם מאיפה?

בין כך ובין כך, רוב הכסף שלקוח הקצה משלם ברוב המקרים הוא לא הרווח של המוכר וגם לא של הספק. זאת אומרת, רוב הכסף בכל מקרה יצא החוצה.

ב. לא עובדת?

כלכלה שעובדת היא כלכלה פתוחה. נקודה. גם מהסיבות שהסברתי למעלה - וגם מהסיבה שנקראת תחרות: ואני אסביר. תחרות זה לא איזה משהו מעורפל. זה משהו שמשליך ישירות על הצרכנים.

כאשר יש רק נותן שירות אחד (או מספר קטן של נותני שירות) אז אנחנו כבולים אליהם. המחיר יעלה והאיכות תרד, ולנו לא תהיה אלטרנטיבה.

כאשר יש הרבה, כל אחד צריך להוכיח לנו למה הוא עדיף על האחרים. כלומר, הוא ישאף לשפר איכות ובמקביל להוריד את המחירים.

במובן מסויים, כאשר יש תחרות, נותני השירות הופכים להיות "הלקוחות" שלנו - במקום שאנחנו נשכנע אותם לתת לנו את המוצר שאנחנו רוצים, הם משכנעים אותנו לתת את הכסף שהם רוצים.

כאשר העדיפות של בעל מקצוע היא שהוא חרדי (וזה בהחלט שיקול!), ולא איכות עבודתו או המחיר - ברור איך זה ישפיע על יוקר המחיה. ספויילר: לא לטובה.

וגם אם יהיו עשר או מאה חרדים במקצוע הזה, בחוץ יש יותר. וזה מה שמכריח כיום את כולם - כולל החרדים - להשתפר. אם אוטומטית נפסול את כולם חוץ מהחרדים, התחרות - וממילא הלחץ להשתפר - רק תקטן.

ולפני שאוכלים אותי חי:

כלכלה חרדית סגורה היא לא פנטזיה, יש מקום בולט שבו היא מומשה.

הטלפונים הכשרים. המוכר בחנות, חרדי. המשווק, חרדי. היבואן ברוב מוחלט - חרדי. העובדים בשוק הזה ברובם - חרדים.

תגידו לי אתם, בשוק הזה המחיר יורד והאיכות עולה או שלהפך? ....


ולאיזה טלפונים כולם מתגעגעים? לאיזה עוד כשר סיני עלום שם מלפני 5 שנים או לC2 והיאנג, שלא בדיוק יוצרו עבור חרדים ועל ידי חרדים?


______________________________________________________


לכלכלה סגורה חרדית יכולות להיות סיבות ערכיות נהדרות - רצון לפרנס יראי ד', רצון לפרנס אנשים שיתנו צדקה ומעשרות, ועוד.
אני לדוגמה משתדל לקנות רק תוצרת הארץ - כי אני רוצה לחזק - גם אם זה יבוא על חשבון האיכות או המחיר. אבל כלכלית, במבט כלכלי טהור?

כלכלה סגורה לא אפשרית ולא עובדת.

אפילו המדינה היחידה בעולם שנוקטת בעמדה רשמית של הסתמכות עצמית מוחלטת, ג'וצ'ה בשפתה, היא צפון קוריאה. ואנחנו יודעים כמה היא מצליחה כלכלית.
ואפילו היא, לא באמת אוטרקית - היא מייבאת הרבה מסין.
אני לא יודע מאיפה להתחיל
תוצרת הארץ אתה כן קונה אפ' שבא על חשבון המוצרים אז סל הערכים שלך הוא שגוי בלשון רכה
אנחנו לא כלכלה סגורה, כי גם אם אנחנו קונים מחרדים אנחנו לא כלכלה סגורה יש לנו גם את המעלה של כלכלה חופשית וגם את כלכלה קהילתית, כי אנחנו עובדים ומכנסים כסף מבחוץ ומשארים אותו בתוכו אנחנו בכלל לא ניהיה הרמטי זה בדיוק החכמה של כלכלה חופשית זה למכור לבחוץ ולהכניס לבתוכו
וודאי שהדבר הכי חכם שאם משהו מוכר מוצר הוא ימכור גם לחילוני וגם לחרדי וזה כל בעלי העסקים וזה הכי טוב, אבל בכסף שהוא קונה הוא יחזק את מי שנמצא לידו
לגבי הטלפון הכשר זה קשור לחרדי זה קשור שרק בגדול חברה אחת אחראית העוד כמה אין הרבה שמייצרים את הדבר הזה
לגבי הלא אפשרי שכל הדברים זה לא הכל או כלום אנחנו לא מחפשים שהכל יהיה לנו, אנחנו מחפשים שאנשים שסביבנו יהיו יותר חזקים כלכלית
 
אז נכון, חומרי הגלם מיוצרים בסין, אז מה?
רוב הכסף בסוף מגיע לשם כמו שכתבתי
בין כך ובין כך, רוב הכסף שלקוח הקצה משלם ברוב המקרים הוא לא הרווח של המוכר וגם לא של הספק. זאת אומרת, רוב הכסף בכל מקרה יצא החוצה.
הבעיה של הטלפונים הכשרים זה לא האם היצרנים חרדים או לא - אלא הועדה ששולטת בו ב 100%.
לא נכון. זה חלקיק קטן מהבעיה.

נניח שמחר אין ועדה. איזה חברה רצינית ואיכותית תתייחס אליך?
תנסה להחליף את המילה 'חרדי' ב'יהודי' או 'כחול לבן', ולפתע תראה שזה לא מופרך.
גם לזה התייחסתי
אני לדוגמה משתדל לקנות רק תוצרת הארץ - כי אני רוצה לחזק - גם אם זה יבוא על חשבון האיכות או המחיר. אבל כלכלית, במבט כלכלי טהור?
כלכלה מתעדפת עובדת גם עובדת, כל עוד ותסתמך על עידוד הציבור ולא על אילוץ בכח.
גם לא. כי:
כאשר העדיפות של בעל מקצוע היא שהוא חרדי (וזה בהחלט שיקול!), ולא איכות עבודתו או המחיר - ברור איך זה ישפיע על יוקר המחיה. ספויילר: לא לטובה.

וגם אם יהיו עשר או מאה חרדים במקצוע הזה, בחוץ יש יותר. וזה מה שמכריח כיום את כולם - כולל החרדים - להשתפר. אם אוטומטית נפסול את כולם חוץ מהחרדים, התחרות - וממילא הלחץ להשתפר - רק תקטן.
 
תוצרת הארץ אתה כן קונה אפ' שבא על חשבון המוצרים אז סל הערכים שלך הוא שגוי בלשון רכה
טוב. אני חולק עליך. באותה מידה אני יכול להגיד שסל הערכים שלך פגום.
החכמה של כלכלה חופשית זה למכור לבחוץ ולהכניס לבתוכו
לא נכון. גם מדינה עם יותר מידי עודפי יבוא זה לא בריא בכלל.
לגבי הטלפון הכשר זה קשור לחרדי זה קשור שרק בגדול חברה אחת אחראית
לא נכון עובדתית
 
טוב. אני חולק עליך. באותה מידה אני יכול להגיד שסל הערכים שלך פגום.

לא נכון. גם מדינה עם יותר מידי עודפי יבוא זה לא בריא בכלל.

לא נכון עובדתית
אני גהה מאוד שאתה אומר לי שסל הערכים שלי פגום בזה שאני מעדיף מוצרים של חרדי, מאשר להעדיף תוצרת הארץ על פני חרדי,
מה הקשר עודפי יבוא איך הגעת לזה
 
אני חושב שצריך לראות את הדברים בגישה אחרת
אל תשלמו יקר יותר!
אבל, יש כל כך הרבה דברים בהם שווה מאוד לשלם 100 ש"ח יותר ולישון טוב בלילה
דוגמה קטנה שהייתה לי ממש כעת:
הזמנתי מזגן והתלבטתי בין חשמל הקרן לבין חבר מבית הכנסת שלוקח כמה מאות שקלים יותר
הלכתי על הקרן...
הכאב ראש שהיה לי סביב זה, והצורה המכוערת שבה הם התקינו הייתה שווה לפחות פי 2 מהפער במחיר

זה ככה בהמון נושאים, אנחנו לא יודעים לתמחר נכון אמינות!
 
דווקא בגלל הכנות היוצאת דופן של ר' @איצ'ה קו המידע , הייתי מצפה ממנו להתייחסות בראיון לנושא הבא:
אני גם שמעתי על זה וממש הפריע לי.
הבנתי שגם היו במקום הרבה בעלי עסקים חילוניים.
אז למה זה מיועד לציבור החרדי?
אם אתה משווק את האירוע לציבור החרדי אז תתאים את האירוע לערכים שלו.
 
רוב הכסף בסוף מגיע לשם כמו שכתבתי
לא נכון.
בחלק ניכר מהמוצרים 'רוב הכסף' זה לא עלות חומרי הגלם.
מלבד שגם זה לא כולו רווח, חלק זה עלות יצור בפועל וחומרי המקור, כך שהרווח במקטע הסיני וודאי לא בהכרח יותר מהרווח של המקטע הישראלי עד ללקוח הקצה.
לא נכון. זה חלקיק קטן מהבעיה.
נניח שמחר אין ועדה. איזה חברה רצינית ואיכותית תתייחס אליך?
יהיה אפשרות ליצור.
בדיוק כמו ששוק הנגנים פורח בהצלחה רבה.


גם לזה התייחסתי
גם לא. כי:
וזה פשוט לא נכון.
אתה באמת חושב שכל המוצרים שאתה קונה הם עדיפות ב' - רק בגלל שקנית אותם אצל יהודי כחול לבן?

מלבד זאת.
אני מנסה להכנס להגיון של הטיעון שלך.
אתה מודה שכך צריך לנהוג בפועל, תעדוף ערכי על פני חשבון כלכלי?
אז אתה רק לא מסכים עם התעדוף ששמו חרדי?
ואת ממסגר את זה תחת כותרת לפני ואחרי 'כלכלה סגורה לא עובדת'?
 
אני גהה מאוד שאתה אומר לי שסל הערכים שלי פגום בזה שאני מעדיף מוצרים של חרדי, מאשר להעדיף תוצרת הארץ על פני חרדי,
זה רק מוכיח שלא הבנת מה שכתבתי. לא דיברתי על מול תוצרת של חרדי, דיברתי על מול תוצרת חו"ל.
מה הקשר עודפי יבוא איך הגעת לזה
אמרת שהמטרה של כלכלה היא להשאיר כסף בתוכה - כלכלה שרק מנסה להכניס פנימה ולא להוציא היא כלכלה שבורה.
 
אז אנחנו לא מסכימים על עובדות... לגיטמי, פשוט בנקודה הזו אין לאן להמשיך את הדיון הספציפי הזה.
בדיוק כמו ששוק הנגנים פורח בהצלחה רבה.
גם בשוק הטלפונים הכשרים יש לא מעט מתחרים.

למה יש רק מכשירים גרועים?

וגם הנגנים - כמה מהם באיכות של iPod?
אתה באמת חושב שכל המוצרים שאתה קונה הם עדיפות ב' - רק בגלל שקנית אותם אצל יהודי כחול לבן?
איפה אמרתי את זה? בשום מקום.
מלבד זאת.
אני מנסה להכנס להגיון של הטיעון שלך.
אתה מודה שכך צריך לנהוג בפועל, תעדוף ערכי על פני חשבון כלכלי?
אז אתה רק לא מסכים עם התעדוף ששמו חרדי?
ואת ממסגר את זה תחת כותרת לפני ואחרי 'כלכלה סגורה לא עובדת'?
גם את כל זה לא אמרתי בשום מקום. תקרא שוב.
 
כאשר העדיפות של בעל מקצוע היא שהוא חרדי (וזה בהחלט שיקול!), ולא איכות עבודתו או המחיר - ברור איך זה ישפיע על יוקר המחיה. ספויילר: לא לטובה.
פה הטעות שלך,
כי לא על זה הנידון
אלא על
כאשר העדיפות של בעל מקצוע היא שהוא חרדי (וזה בהחלט שיקול!), חוץ מהעדיפות הראשונה של איכות עבודתו או המחיר - ברור איך זה ישפיע על יוקר המחיה. ספויילר: לא לטובה.
על זה מדובר,
אגב, התגובות פה כנראה ימחקו, כי הוויכוח המטופש והלא נכון הזה, כבר נגרס ונמחק פה רבות
 
פה הטעות שלך,
כי לא על זה הנידון
אלא על

על זה מדובר,
אגב, התגובות פה כנראה ימחקו, כי הוויכוח המטופש והלא נכון הזה, כבר נגרס ונמחק פה רבות
אשמח שתרחיב. לא הבנתי כלל מה אמרת.
 
זה ברור שצריך להיות תחרות וכמה שיותר
ככה הטובים ינצחו
 
בא נכתוב שוב את המובן מאליו:
אף אחד לא מצפה לכלכלה סגורה!!!!
אנחנו בסך הכל רוצים לחזק ולהגדיל את הכלכלה החרדית.
להכניס לשיקול הדעת את העובדה הזו.
לפעמים אתה פשוט לא יודע, שבקהילה שלך יש את האדם המתאים למה שאתה מחפש
אם קצת תשאל, פשוט תמצא אותו.
 
אני לדוגמה משתדל לקנות רק תוצרת הארץ - כי אני רוצה לחזק - גם אם זה יבוא על חשבון האיכות או המחיר. אבל כלכלית, במבט כלכלי טהור?
תראה מה אתה כתבת שאתה מעדיף תוצרת הארץ על אף שזה יבוא על חשבון האיכות או מחיר וחרדי אתה לא מעדיף מול חילוני על חשבון האיכות והמחיר
 
בא נכתוב שוב את המובן מאליו:
אף אחד לא מצפה לכלכלה סגורה!!!!
אנחנו בסך הכל רוצים לחזק ולהגדיל את הכלכלה החרדית.
להכניס לשיקול הדעת את העובדה הזו.
לפעמים אתה פשוט לא יודע, שבקהילה שלך יש את האדם המתאים למה שאתה מחפש
אם קצת תשאל, פשוט תמצא אותו.
זה נכון
אני אתן דוגמא
היה בניטל בחסידות שלי כנס
ודיברתי שם על השירות שאני נותן
רוב הציבור לא ידע מזה בכלל
 
הנושא של שירות חייב טיפול
אני יתן דוגמא של חנות טלפונים בסאן מול ברמה ד
יש שתי אברכים שנותנים שירות מעל ומעבר
מכיר הרבה אנשים משכונות אחרות שקנו שם בגלל השירות
 
תראה מה אתה כתבת שאתה מעדיף תוצרת הארץ על אף שזה יבוא על חשבון האיכות או מחיר וחרדי אתה לא מעדיף מול חילוני על חשבון האיכות והמחיר
פעם שניה שאתה כותב את זה, אחרי שכתבתי שזה לא נכון.

רוצה לפסול אותי על סמך טיעוני אד הומינם? סבבה.

אני את הדיון איתך סיימתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לראשונה:🥇
הפּוּבְּליציסט ומוביל מיזמי אֶקְסְפּוֹ ו ״זֶה מִזֶּה״ רפאל וואהל מדבר על הכל

כלכלה חרדית ועצמאית:
בין ברוקלין 🇺🇸 - לבני ברק 🇮🇱
עם חזרתו לארץ אחרי שש שנות רילוקיישן בהם ניהל את הסניף הניו יורקי של חברת גיוס ההמונים היהודית צ'רידי וואהל מפורר יחד עם מינצברג מיתוסים רבים:
איך נראית כלכלה חרדית עצמאית כשכל נותני השירותים – מנהג האוטובוס ועד הכבאי – הם חרדים?
למה בארה"ב רוב העשירים החרדים צומחים ממקצועות צווארון כחול, בעד שבארץ רגולציה חונקת, לימודים אינסופיים וחסמים מקצועיים משאירים מאות אלפים תחת תקרת זכוכית של 6–8 אלף ₪ לחודש?

למה אין גמחי״ם ! לנישואי ילדים בארה״ב 👀
איפה נכנס שוק ההון כתשתית אמיתית לבניית עתיד כלכלי, ומה אפשר ללמוד מהמודלים האמריקאיים בלי לוותר על עולם התורה?
וואהל חושף מבפנים את סיפור קמפייני המצ'ינג, את מהפכת האקספו במגזר החרדי, את הכוח של עסקים חרדיים, ואת הקריאה להעברת מרכז הכובד: פחות תלות, יותר אחריות, יותר מקצועיות – מבפנים ולמען עצמנו.
החזון קדימה – יצירת מסלולים מקצועיים קצרים ומכובדים, שחרור חסמים, ונתינת כלים לאברכים ועובדים חרדים להתפרנס בכבוד בתוך המסגרת הערכית.
יוטיוב:
לכבוד

מכתבים למערכת "השקפה היומית",

שלום וברכה, אחדשה"ט;

ואני באתי בדבריכם; בדבר עניין חשוב מאד לאנ"ש ולפרנסתו ולקיום חומותינו הק'. ותקוותי שמכתבי זה יקבל את הבמה הראויה ויעורר את הדיון הנחוץ בדבר "קיום סוחרי הטינקו" בקרב אנ"ש. או אם נכון הדבר לקרוא לזה ה"ביטחון הרוחני" של עולם הטינקו.

כידוע לכולם, הטינקו הוא כלי חשוב בסיוע לאנ"ש. באמצעותו משפחות בני תורה מתאפשר להם ללמוד תורה וב"ב לצאת להתפרנס כשהבית נשאר נקי ללא רבב, והרי אמרו "כל תלמיד חכם שנמצא רבב וכו" (שבת קיד א).

חשיבות קיום הטינקו אף מתחדדת בצורך העצום שלו לכבוד שבת קודש ויו"ט, במיוחד בעיתות לחץ, תקופות של מעצרים, מזג אוויר קשה - בימים שאינם יומא דאסתנא אלא רוח מזרחית מסרחת (יעויין שבת קטז ב) שמביאה איתה חול ואובך קשים ביותר,

ודו"ק, סוחרי הטינקו גם ניחונים באהבת המלאכה וחדוות היצירה, ואהבת בתי ישראל רבות ראינו אותם איך הם מחבבים כל טינקו וטינקו ברוך, ומגדלים אותם באהבה אנשי כפיים ממש, בחום ובקור, בגשם ובשלג

יש לזכור גם כי סוחרי הטינקו שומרים על גבולות היידישקייט - בלעדיהם, אנשים מאנ"ש יתפתו וירכשו את הטינקו באון ליין וכו', ורק שמירה על ענף הטינקו החרדי השלם תיתן את המענה לכל הפיתויים הללו וכו',

וכחשיבות נחוצה יש לעורר על הצורך שלא להיות תלויים באחרים, אם חס וחלילה תבוא מלחמה כמו גיוס בני הישיבות או מגיפה כמו קורונה, שאז לא נוכל לקנות את הטינקו, וכפי שאמרו שלוחי דרבנן כדוגמא שד"ר ר' משה דפני על החלב - שנחוץ גם לעניינינו, וגם פה, "אם נבנה על יבוא טינקו מחוץ לאנ"ש, נהיה תלויים בעשירים התורמים של יאיר לפיד. אם יום אחד יחליטו לסגור ברז – לא יהיה כאן טינקו". או כמו שאמר מקים עולה של תורה ר' אריה קרעי שליט"א ש"פתיחה של הטינקו ליבוא מחוץ למגזר תגדע את פרנסתם של כל סוחרי הטינקו באנ"ש, המשמשים ככיפת ברזל רוחנית לשימוש באינטרנט חלילה".

חשיבות הדברים כמובן מצטרפת להלוך-ילך שבימים אלו שבאנשי שלומינו, עם הקריאה ל"צאו והתפרנסו זה מזה" של ר' יחיאל וואהל,

אי לכך, הצעתי היא כזאת, ואני מעמיד אולתה על שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן;

א. לייסד את מועצת הטינקו. יהיו בה חברים 5 סוחרי טינקו, ביניהם של המותגים טינקו, דרימי, שארק, שיאומי, ורובורוק + 2 נציגי ציבור, חברי עיריית בני ברק ומודיעין עילית + חבר מקופה חשובה כמו קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה.
ב. חלוקת מכסות לטינקו. המועצה תקבע לכל סוחר את מכסת הטינקו שיוכל למכור לאנ"ש. המיכסה תיגזר לפי היסטוריית המכירות שלו בעבר של מוצרי טינקו.
ג. המועצה תקבע מחיר מינימום לטינקו, לבל יבוא כל סוחר ויוריד מחירים כפי תאוות הממון שלו.
ד. השמדת מכשירי טינקו שמעבר למיכסה: בכל ראשית שנה המועצה תקבע כמה מכשירי טינקו יימכרו השנה, עם צפי של כלכלנים לגודל השוק החרדי. בכל שבוע, המועצה לבחון כמה מכשירי טינקו יש במלאי לכל המוכרים, ותשמיד את המלאי העודף.
ה. ייאסר כליל להזמין מכשירי טינקו מחנויות שמחוץ לערים החרדיות. אינטרנט כמובן מאן דכר שמיה.
ו. סבסוד מוכרי טינקו הפסדיים. באם יימצאו מוכרי טיקנו הפסדיים, קרן עולם התורה תפריש מעט כדי לסבסד אותם, במטרה לשמור על הענף כחי נושא את עצמו.

צאו והתפרנסו זה מזה, כלכלה שחור לבן!

תקוותי שדברים היוצאים מן הלב, שייכנסו ללב, ואי"ה, הבטחון הרוחני שייותר לנו עם קיום עולם הטינקו, יתן לכולנו שפע רוחניות וגשמיות, לשכון לבטח בערינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.

זעירא מן חבריא (בנדוד של אחד מחברי הכנסת)
בהמשך לאשכול ממי שהיה שם באקספו הבניה, והתאכזב. הן מרמת הצניעות והן מלהכניס דברים לפה זהו הזמן לשים דברים על דיוקם.

תחילה, עם יד הלב. הציבור החסידי, בחושיו המחודדים, יודע להכיר טובה! ומוקיר טובה לעושים והמעשים להתפתחות הכיס החסידי.
כשאנו רואים אנשים המשקיעים את מרצם וכספם כדי לפתוח פתחי פרנסה, הלב מתמלא הערכה.
אי אפשר להתעלם מהכוונה הנקיה של יבואני ה"אקספו" , הרצון לעזור ליהודים להתפרנס בכבוד הוא קודש קודשים.
אנו מצדיעים להם על עצם היוזמה והרצון הטוב.

אבל כאן נגמרת הדיפלומטיה ומתחילה האמת הכואבת. אמת הנכתבת בדמעות על כך שצריכים להעלות נושא זה על האתר.
מילים שיכתבו לאחר שפירגנו בכל הכבוד הראוי את מובילי הרצון למודעות אדירה על תחילת תהליך תפיחת כיס המשפחה החרדית.

ישנו כשל לוגי עמוק כאשר אדם שכל ליבו פועם למען רווחת הכלל, מתוך אהבת ישראל טהורה בעל חזון המאיר לרבים את הדרך לפרנסה בכבוד, ובכל פרויקט שלו מרגישים את הנשמה, את הדאגה הכנה ואת המחשבה העמוקה. שעומד מאחורי מנגנוני גיוס כספים פועל להנדס את שוק התעסוקה החרדי ללא חקר ה"שפה" המקומית לעומק.
שימו לב שגיוס כספים עובד על רגש רגעי ותצוגת תכלית, אך לעומת זאת בניית קריירה בציבור החרדי דורשת הבנה של הנפש, של הקהילה ושל הצרכים הייחודיים של הבית החסידי.

אי אפשר להביט על ציבור חסידי אמריקאי ענק עם המנטליות שלו שיצרו בעצמם שוק עבודה מוצלח עבורם, עם תערוכות רלוונטיים עבורם. ולזעוק לעבר יושבי הארץ "תביא לי גם" כמו ילד מתוק וחמוד בחיידר שרואה ממתק שחבירו קיבל על הצטיינות בעבודת המידות. וכן, עם כל הכבוד, הציבור שלנו אינו מחפש גימיקים של "נהגים ואינסטלטורים" כפתרון קסם, אלא מקצועות עם כבוד, עם יצירה ועם עתיד!

אכן, בגדול בתחילה נראה שרעיון האקספו בארץ די עבד בחצרות הקודש בעלזא, קרלין וגור עם גימיקים מטורפים: "כמעט כמו באמריקה", אבל הנה הכשלון בהתגלמותו כאשר מנסים ללכת רחוק עם העסקים המצליחים ללא התחשבות בצרכים המינימליים של פוקדי האקספו, דבר שלא קרה בשוק האקספו החסידי באמריקה.
רגע לפני שחושבים על אקספו יותר מטורף עם סיכוי לכישלון יותר גדול, תנו לי להצדיע למקום האחד שכבר שנים עושה היסטוריה בשקט, במקצועיות ובמסירות נפש: בעלי הבית-הקהילה העסקית-חרדית הגדולה בעולם.

כאן המקום לעצור ולהצדיע הצדעה מטורפת ל"פרוג". הם לא היו צריכים אקספו נוצץ כדי לשנות את פני המגזר. מזה שנים הם מכשירים דורות של גרפיקאים, מעצבים, ואנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה. הקרדיט על אינספור עסקים שנפתחו, על משפחות שמתפרנסות בכבוד ועל הקמפיינים הכי יפים שאתם רואים ברחובות – שייך אך ורק לבוגרים שלהם ולמערכת המופלאה הזו.

בפרוג לא "מכניסים עובדים לשוק" כלאחר יד; הם מעניקים כלים, בונים מקצוענות ומטפחים השראה. הם מבינים את השפה הישראלית, את הראש החסידי ואת הצורך בפרנסה שמשלבת בין אומנות לבין שמירה על ערכים. כל קמפיין מרהיב שיוצא תחת ידי בוגר פרוג הוא הוכחה שפרנסה לא קונים בירידים נוצצים, אלא בלימוד מעמיק ובבניית זהות מקצועית.

הסיכום: די לחיקויים, כן למקצוענות
אי אפשר לבוא לארץ ולחשוב שאם זה עבד באמריקה, זה יעבוד כאן בשיטת ה"העתק-הדבק".

יבואני האקספו החרדית היה כדאי שתלמדו מהטובים ביותר. תנו את הכבוד למי שבאמת בנה כאן את עולם התעסוקה החרדי. הציבור לא מחפש מוטיבציה מלאכותית; הוא מחפש כלים אמיתיים, כאלו שכבר מזמן הפכו לסמל ולדוגמה בבית פרוג.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה