מצב
הנושא נעול.
רפאל וואהל, יו"ר מיזם "זה מזה" ויזם האקספו בארץ ישראל, בראיון עם איצ'ה דז'אלובסקי בקו המידע (02-80000-50) על האקספו שהתקיים אמש

צפה בקובץ המצורף 2170290
דווקא בגלל הכנות היוצאת דופן של ר' @איצ'ה קו המידע , הייתי מצפה ממנו להתייחסות בראיון לנושא הבא:
וכעת לנקודה העיקרית שמציקה לי כל כך:
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק דתי על גבול החילוני?
מדוע הסתובבו נשים בקהל?
מדוע עמדה מגישת בירה (ברמנית בלע"ז) בטיבורה של התערוכה והגישה משקאות לגברים?
מדוע נדחפו נשים בחוסר טאקט וצניעות משוועת בכדי לגשת לדוכן שם עמלו קשות להגיש דוגמיות סושי לציבור?
מדוע בפרסומת המוקרנת במסכי ענק במקום יש תמונה של אישה?
וכי בשם פרנסתם של ישראל מותר להפר ברגל גסה מוסכמות שברור היה במשך כל השנים שלא פורצים?
הרי כל הסיבה שאני רוצה לפרנס את אחי, כי הוא מייצג את הערכים עליהם אנחנו נאבקים ונלחמים.
מדוע באירוע שמיועד כולו לבני הציבור החרדי, אשר לשמחתנו הרבה רוב מניין ובניין ממנו מתנזר כליל מהחזקת סמרטפונים -
חלק ניכר מההגרלות וההרשמות לקבלת מידע המשכי היו באמצעות סריקת ברקוד?
האם מארגני האירוע עד כדי כך מנותקים עד שלא העלו בדעתם שהצבת שומרת באחת הכניסות היא מעשה מכוער שאין לו מקום באירוע חרדי?
אני כבעל מקצוע חרדי, שנתקל לא מעט מתגובות מזלזות רק כי יש לי כיפה זקן ופאות וכן, בעיקר מתוך הציבור החרדי שהתרגל לצערי לראות בבעלי המקצוע החרדים סוג ב',
שמחתי כל כך לראות שיש פתאום הכרה במקצועיות שלנו, בעובדה שאפשר להיות שומר תורה ומצוות וגם להיות בעל מקצוע, אבל על חשבון ערכים?

(אני אמנע מלהתייחס לסמרטפוניה שהתחוללה במקום, ולעוד כמה בעיות רוחניות והתמקדתי דווקא בנושא בו יש מוסכמה ציבורית רחבה,
ואולי כך אצליח למזער במעט את נחשול התגובות המתלהם שבוודאי בוא יבוא.)
אני מקווה שהפרסום כאן לא עלול לגרור תביעת דיבה, משום שאיני יודע כיצד משיגים את מארגני האירוע בכדי לקבל תגובה.
 
תנסה לתרגם את המונח כלכלה = אינטרס
במקום כלכלה = כסף
לא בהכרח שתמיד זה ישנה את תוצאת החשיבה
אבל לא תאמין כמה פעמים אתה עושה עסקאות שהם זולות ולא כלכליות.
בתור יזם אתה יודע שקנייה במחיר הנמוך ביותר במכרז
היא לא תמיד ההחלטה הכלכלית הנכונה.
אם חברת מטבחים זולה יותר ב-10%
אבל גורמת לעיכוב של חודשיים במסירת הדירות,
ה"חיסכון" הזה הופך להפסד כבד (ריביות, פיצויים לדיירים, פגיעה במוניטין).
הטיעון שלך נגד "חמלה על פרנסתו" של האחר
הוא ריאליסטי מאוד.
יזמות דורשת קשיחות.
עם זאת, אם תסתכל על זה דרך האינטרס
החשיבה שלך יכולה להשתנות
סביבה עסקית שבה אנשים תומכים זה בזה
מייצרת חוסן שחוזר אליך בעקיפין.
אם אתה תומך במטבחים של החרדי
גם הוא יתמוך בך
לפעמים אין לו דרך לתמוך בך ישירות
אבל אם הוא ימליץ ל2 לקוחות לרכוש אצלך
זה יכול להיות דיל ענק בשבילך

תנסה לחשוב על 2 עולמות מקבילים
בעולם האחד כל אחד מסתכל דרך החור של הגרוש
ובעולם המקביל כל אחד מסתכל דרך האינטרס הרחב (כמו אמון, הדדיות, הוגנות, זמינות, קדימות)
איפה לדעתך הכלכלה נוסעת ואיפה היא תקועה?

הצעה הכלכלית שלי עבורך
כשאתה עושה עסקה
תראה אותה כמשהו רחב יותר מאשר עסקה בודדת.
במקום לבנות בניין תבנה אימפריה
אם תתחיל לחשוב כך, העסקים שלך יפרחו.
יש הרבה מה להאריך בדוגמאות
כיזם, אתה מכיר אותם...

במציאות האמיתית
זה הרבה יותר קיצוני
קשר בין בני אדם חייב להיות מושתת על חסד
(קישרי גומלין של נותן ומקבל)
הניסיון לצייר כלכלה כמערכת יחסים קרה בני אדם
ודאגה לכיס שלך כעולם אוטופי
לא מתכתבת עם המציאות
וכבר אמר דוד כי אמרתי עולם חסד יבנה

נכון להיום גם באקדמיה מקובלת דעתו של דניאל כהנמן
שהכלכלה מיוסדת על התנהגות רגשית
ולא קרה ואינטרסנטית כפי שהציג אדם סמית (היד הנעלמה)
מסכים אם כל מילה רק להוסיף
אני חושב שזה שאנשים חרדים מנצלים גם מצד ספקים וגם מצד וגם מצד לקוחות הם מנסים לתפור
זה מתחלק ל2 1 זה שחרדים הם מחושבנים יותר וקונים בצורה יותר חכמה את זה כל הציבור החילוני מעריך שאצלנו המחירים יותר זולים כי אנשים משווים דוגמת משנת יוסף דוגמת יש לעומת שופרסל שזה גורם שהמחירים לא עולים כל יומיים 2 יש כאלה שזה באופן מוגזם זה באמת מושרש ממקום של קושי וקצת מבט של ראש עני שודאי אם היה יותר כסף אם לא היו יורדים לקטנות ומתחשבים סתם .
מי שקצת מתבונן בעומק של שלקנות אצל חרדים מבין שיש יותר כסף לשכן הוא מעסיק יותר אנשים משלך הוא מוכן גם לעולות להם יותר בשכר במקום משכורות רעב הוא משלם לך יותר מי שעובד אצלו גם הוא צורך ממך יותר הוא תורם יותר לקהילה השרשרת פה היא כ"כ עמוקה
וגם לא לשכוח את דברי החפץ חיים של והחזקת בו
 
החלום, ושברו

זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;

בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".

הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
צפה בקובץ המצורף 2105218
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]

כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.

מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.

כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"

וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:

מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.

===

קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון

תראו,

- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".

לא כי. לא אשתוק.

- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".

- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.

- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.

- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.

וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.

כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".

====

מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?

כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.

תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].

תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].

תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".

אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.

אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.

==

שאלות בבקשה

אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].

אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!

אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!

להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!

הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.

למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל: בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]

אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?

בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.

אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
האמת כואבת!
כלכלה סגורה היא לרוב מלכודת עוני במסווה של אידיאולוגיה.
והאמת, שאי אפשר לבנות שגשוג על רחמנות של קונים, עסק חרדי יצליח באמת רק אם הוא יהיה הכי טוב בשוק, לא רק הכי היימיש.
העושר האמיתי מגיע כשאנחנו מביאים כסף מבחוץ פנימה, ולא כשאנחנו רק מעבירים את אותם כמה שקלים מיד ליד בתוך השכונה תוך כדי שמשלמים עליהם יותר.
בסוף, מי שמוכר מוצר פחות טוב ביוקר רק כי הוא משלנו, פוגע בכיס של האברך שקונה אצלו לא פחות ממה שהוא עוזר לעצמו.
ותכל'ס: הגיע הזמן להפסיק לפחד מתחרות ולהתחיל להצטיין.
 
נניח שאח שלך מקים עסק קטן.
בא אבא שלך ואומר בוא תנסה לקנות מאחיך אתה הרי במילא קונה את המוצרים שהוא מוכר ובאותו מחיר.
אתה תזעק 'קומוניזם!!!' 'למה שאח שלי לא ילך ויקים דוכן בתערוכה הגדולה בגרמניה או באוסטרליה כמו כל חברה נורמלית בענף?! מה הוא צריך אותי?!'
'ובכלל רק כלכלות קפיטליסטיות מצליחות'
וכו' וכו'
ממש לא קומוניזם, אלא משפחה.
אם אחי מוכר מוצר טוב באותו מחיר- ברור שאקנה אצלו, זו עזרה הדדית בסיסית ומתבקשת.
הבעיה היא לא על מצב של אותו מחיר, אלא על המקומות שבהם הלקוח משלם הרבה יותר ומקבל פחות רק בגלל המגזריות.
כשאח שלך בונה עסק שנשען רק על הרחמים שלך, הוא לא באמת בונה עסק, הוא בונה מפעל צדקה.
אם הוא רוצה להצליח באמת, הוא חייב לשאוף להיות הכי טוב בשוק, לא רק אח שצריך עזרה.
החוכמה היא לקנות מאנ"ש כדי להעמיד אותם על הרגליים, לא כדי להפוך לקביים שלהם לנצח בזמן שהם מוכרים סחורה סוג ב'.
בסוף, מה הגבול שלך? היית משלם 20% יותר על אותו מוצר רק כי זה אח שלך?
 
האמת כואבת!
כלכלה סגורה היא לרוב מלכודת עוני במסווה של אידיאולוגיה.
והאמת, שאי אפשר לבנות שגשוג על רחמנות של קונים, עסק חרדי יצליח באמת רק אם הוא יהיה הכי טוב בשוק, לא רק הכי היימיש.
העושר האמיתי מגיע כשאנחנו מביאים כסף מבחוץ פנימה, ולא כשאנחנו רק מעבירים את אותם כמה שקלים מיד ליד בתוך השכונה תוך כדי שמשלמים עליהם יותר.
בסוף, מי שמוכר מוצר פחות טוב ביוקר רק כי הוא משלנו, פוגע בכיס של האברך שקונה אצלו לא פחות ממה שהוא עוזר לעצמו.
ותכל'ס: הגיע הזמן להפסיק לפחד מתחרות ולהתחיל להצטיין.
רוב הכסף שאנחנו מכניסים מבחוץ מה זה שווה אם את הכל אנחנו מוציאים החוצה דומת יש חסד דוגמת חשמל, ביטוח
למה זה סותר יש מספיק לקוחות שאתה לא משלם ביוקר ולא מוצר פגום איך זה סותר
ולא סותר שצריך תחרות גם בחרדי
ואנחנו ממש לא כלכלה סגורה רובם של אנשים מתפרנסים מבחוץ רק החכמה זה להשאיר את זה אצלנו
ואם נחזק את השכן הוא יהיה יותר חזק יותר איכותי ויותר זול
 
רוב הכסף שאנחנו מכניסים מבחוץ מה זה שווה אם את הכל אנחנו מוציאים החוצה דומת יש חסד דוגמת חשמל, ביטוח
למה זה סותר יש מספיק לקוחות שאתה לא משלם ביוקר ולא מוצר פגום איך זה סותר
ולא סותר שצריך תחרות גם בחרדי
ואנחנו ממש לא כלכלה סגורה רובם של אנשים מתפרנסים מבחוץ רק החכמה זה להשאיר את זה אצלנו
ואם נחזק את השכן הוא יהיה יותר חזק יותר איכותי ויותר זול
צודק לגמרי, אין סתירה.
החכמה היא באמת להכניס מבחוץ ולהשאיר בפנים.
אם הכסף שיוצא על חשמל, ביטוח או מזון נשאר בתוך המגזר, הוא חוזר אלינו בסיבוב השני דרך תרומות, מקומות עבודה וחיזוק הקהילה.
כל עוד יש תחרות פנימית שמונעת מהמחירים לעלות ומחייבת את העסקים שלנו להיות איכותיים, כולם מרוויחים.
לקנות מהשכן זה לא קומוניזם- זו פשוט סולידריות חכמה שבונה כלכלה חזקה יותר לכולנו.
כשהעסק של השכן גדל בזכותנו, הוא באמת יכול להשתפר ולהוזיל מחירים בהמשך.
 
צודק לגמרי, אין סתירה.
החכמה היא באמת להכניס מבחוץ ולהשאיר בפנים.
אם הכסף שיוצא על חשמל, ביטוח או מזון נשאר בתוך המגזר, הוא חוזר אלינו בסיבוב השני דרך תרומות, מקומות עבודה וחיזוק הקהילה.
כל עוד יש תחרות פנימית שמונעת מהמחירים לעלות ומחייבת את העסקים שלנו להיות איכותיים, כולם מרוויחים.
לקנות מהשכן זה לא קומוניזם- זו פשוט סולידריות חכמה שבונה כלכלה חזקה יותר לכולנו.
כשהעסק של השכן גדל בזכותנו, הוא באמת יכול להשתפר ולהוזיל מחירים בהמשך.
בדיוק
הייתי שמח אם משהו יכול ויש לו כוח לעשות רשימה של של כל הדברים שאנחנו צורכים שכולם מכירים של אנשים חרדים אפ' טישו טיטולים עד דוגמת אושר עד זה יכניס יותר מודעות בקניה שלנו שאנחנו רואים מוצר של חרדי ושל לא חרדי
ואפ' רשימה של אנשים חרדים יר"ש
בסוף זה אינטרס לעולם הישיבות שכל שנה יש יותר ויותר גזירות זה פשוט לחזק את עצמנו שנסתדר כמה יותר בכוחות עצמנו
 
ממש לא קומוניזם, אלא משפחה.
אם אחי מוכר מוצר טוב באותו מחיר- ברור שאקנה אצלו, זו עזרה הדדית בסיסית ומתבקשת.
הבעיה היא לא על מצב של אותו מחיר, אלא על המקומות שבהם הלקוח משלם הרבה יותר ומקבל פחות רק בגלל המגזריות.
כשאח שלך בונה עסק שנשען רק על הרחמים שלך, הוא לא באמת בונה עסק, הוא בונה מפעל צדקה.
אם הוא רוצה להצליח באמת, הוא חייב לשאוף להיות הכי טוב בשוק, לא רק אח שצריך עזרה.
החוכמה היא לקנות מאנ"ש כדי להעמיד אותם על הרגליים, לא כדי להפוך לקביים שלהם לנצח בזמן שהם מוכרים סחורה סוג ב'.
בסוף, מה הגבול שלך? היית משלם 20% יותר על אותו מוצר רק כי זה אח שלך?
אנחנו מדברים על עסקים אמיתיים, לא על חלטורות של חאפרים. אני לא מכיר אנשים שפתחו עסק אמיתי 'שבונה' על הרחמים של הסביבה, אולי רק ממש בתחילת הדרך.
זה קצת תיאוריות באויר. במציאות אני מכיר עשרות בעלי עסקים חרדים טובים בתחומם, שנותנים שירות טוב, ובמחירי השוק, בלי שום קומבינה.
זו קצת נחיתות חרדית לחשוב ש'עסק חרדי' משמעותו 'חאפר' 'יקר' 'נוכל' 'מנצל את זה שהוא חרדי' וכו', אני לא אומר שאין כאלו, אבל בוודאי זה לא מאפיין של הרוב.
אני מכיר חלק גדול מהמציגים בארנה והם פשוט מעולים בתחומם, וחבל שאנשים לפעמים מתקמצנים על כמה שקלים ומפרנסים אחרים שלאו דווקא טובים יותר. בפרט שלפעמים החרדי דווקא יותר זול...
אני לא אומר בכל מחיר, אני אתן דוגמא. כנגר אני עובד הרבה עם אנשי תאורה וצלמי אדריכלות. אנשי תאורה מצאתי חרדי מעולה ואני אעדיף אותו על פני אחרים.
צלם אדריכלות בינתיים עוד לא מצאתי חרדי מספיק מקצועי ולכן אני עובד עם חילוני. אבל כן מקווה בעזרת ה' שיקום אמן צילום אדרילות חרדי ואז אעדיף אותו.
כשאני מפרנס יהודי ירא שמים - הכסף הולך כנראה לפרנסת ביתו, ברוב המקרים זה ממש ללחם וחלב ובגדים לילדים, וגם במקרה שב"ה יש לו קצת יותר - זה ילך לדירות לילדים שלו ובעצם אני גם כן עוזר לבנות עוד בתים של תורה, עוד סיוע לנכדיו העתידיים שילמדו תורה וישמרו מצוות - ובעצם תורם להמשך המפעל של העם היהודי שהולך בדרכי ה'.
כשאני מפרנס עסק גדול חילוני - זה כנראה יתן עוד קצת פינוק לחופשה הבאה שלו בחו"ל או עוד קצת תקציב לרכב הבא שלו, ומי שמפרנס ערבים בכלל - עוזר בגידול של עוד משפחות אויב כנראה תומכי טרור.
לקנות ביושר מיהודי יר"ש ובעל משפחה ברוכה (מבחינתי לא משנה צבע הכיפה) - זאת הצדקה הכי מעולה והכי גדולה.
אני אישית ואני מניח שרובנו פה לא עשירים גדולים ולא יכולים להפריש סכומים גדולים לצדקה. אבל אנחנו כן מוציאים כל חודש סכומים ענקיים לפרנסת ילדינו? לפחות שהכסך הזה ימשיך הלאה להגדיל תורה וחסד, וחבל שאנשים לא מספיק מודעים לחשוב בכיוון הזה.
 
האם אתה מוכר את המוצרים בפחות משתות (1:6) מהמחיר שעלו לך?
רק הערה קטנה
הונאה זה למכור בשתות מעל המחיר בשוק לא מעל המחיר שעולה לסוחרים

מצוי לדוגמה כשרואים לקוח אמריקאי ועושים לו "מחיר"
אבל סתם חנות שמוכרת ביקר זה קשה להגדיר מה זה מחיר שוק כי לא דומה המחיר בחנות מתחת לבית למחיר בKSP
זה אומנם אותו מוצר אבל השוק שונה
 
אנחנו מדברים על עסקים אמיתיים, לא על חלטורות של חאפרים. אני לא מכיר אנשים שפתחו עסק אמיתי 'שבונה' על הרחמים של הסביבה, אולי רק ממש בתחילת הדרך.
ראה מה שכתבתי
משהו שיושב לי על הלב כבר הרבה זמן, ואולי זה המקום להעלות אותו.

מדברים בלי סוף על “אמריקה” ועל הרצון להשתוות אליהם, אבל מתעלמים מהעיקר. בארה״ב, כשבעל מכולת רואה יהודי משלנו שמוכר סחורה, הוא יעדיף לקנות ממנו גם אם זה לא הכי זול. לא מחפשים להפיל אותו, לא הולכים לו על הראש, ולא פוסלים אותו כי הוא חרדי ואולי אין לו כישרון שיווק.

צריך להבין אמת פשוטה: ללקוח הקצה כמעט אין שליטה. אנחנו קונים דרך חנויות ומכירות שכונתיות, ובעל החנות או בעל המכירה השכונתית/קהילתית הוא זה שמחליט ממי לקנות ומה יעמוד על המדף. לא הצרכן קובע! .

ולכן כל הדיבורים על “כמה אברכים יהיו נהגי אוטובוסים” הם אולי הסחת דעת.
(בדרך אגב הרי אם הייתה חברת אוטובוסים חרדית, שבעליה יודעים שלוקחים אותם בגלל היותם חרדים, הם היו משתדלים להעסיק יותר נהגים משלנו, וגם לשלם להם יותר.)
זה לא פותר כלום. הבעיה היא שאין לנו סולידריות כלכלית. גם מי שצועק הכי חזק על המצב יושב על שולחן שמלא במוצרים שלא משלנו: כוסות מחברה מתל אביב, שתייה מנתניה, עטים מהשטחים, ואפילו הריהוט – מי יודע מאיפה.

הבעיה האמיתית היא חוסר מודעות וחוסר סולידריות כלכלית. לפני שמטיפים מוסר, צריך להחליף חשיבה. כמו שהיה “כחול־לבן” – צריך מודעות חדשה: שחור־לבן.

כי כל עוד אנחנו לא קונים משלנו — אין לנו זכות להתלונן על המצב.
אפשר להתלונן עד מחר, אבל כל עוד אנחנו ממשיכים לקנות מאחרים — המצב לא 'קורה לנו'. אנחנו מממנים אותו.

אתה כבעל עסק תוכל להבין אותי
אני רק יוסיף עוד מילה

שהבעיה אצלינו שאם כבר מישהו הולך לקנות אצל אחד משלנו הוא קונה עם טון של רחמנות תקנה אצלי כי אני נותן לך משהו איכותי יותר, אמין יותר, ואפילו שאני אולי באותו רמה אני רוצה שתרחם עליך כי אני רוצה לקנות אצלך ויהיה הכמה שקלי בכיס להוסיף בקניה אצלך, ואפילו אם אתה אברך כולל הרי בסוף את העזרה לחתונה תבקש ממני ולא מאילן מתל אביב (דווקא בן אדם מאד נחמד:))
 
לטווח הרחוק כדאי שכולנו נקנה מחרדים גם במחיר של 10% יותר (שכאמור ברוב המקרים זה כלל לא המציאות).
אתן דוגמה מהבחירות.
לאף אחד לא שווה לבזבז יום של לימוד תורה או עבודה כדי לצאת להצביע, הסיכוי שהקול שלי ישפיע משהו - אפסי ממש.
רק מה העניין? אם כל אחד יחשוב כך - אף אחד לא יצא להצביע, ואז זה כבר כן משמעותי.
גם כאן. אם אני יכול לחסוך 10% - לא שווה לי. אבל אם כולם ישלמו את ה10% הזה - בעקיפין זה כן יהיה שווה לכולנו כציבור.
ושוב ה10% זה תיאורטי, ואני חושב שאפילו אם זאת היתה המציאות זה היה נכון. במציאות הרבה פעמים החרדי אפילו יותר זול, או לפחות תמורה טובה יותר למחיר, רק פשוט אין מספיק מודעות.
תחשבו מה זה שרוב העסקים סביבכם פורחים, פתאום בית הכנסת שלכם יהיה יפה יותר, המוסדות של הילדים שלכם יתפקדו עם תקציב, ואם חס ושלום תצטרכו עזרה כספית - קופת השכונה תוכל בקלות לארגן לכם את הכסף, תעשו שידוך בעזרת ה' - לפחות לאחד הצדדים יהיה די והותר לתת לזוג ברווח, וכן הלאה.
אנשים ממשיכים להסתכל דרך החור של הגרוש במקום לראות את התמונה המלאה.
 
הונאה זה למכור בשתות מעל המחיר בשוק לא מעל המחיר שעולה לסוחרים
מה שאמרתי הוא לא מדין הונאה, שם אתה צודק. הוא מדין אחר שאיני זוכר את שמו.
 
האמת כואבת!
כלכלה סגורה היא לרוב מלכודת עוני במסווה של אידיאולוגיה.
והאמת, שאי אפשר לבנות שגשוג על רחמנות של קונים, עסק חרדי יצליח באמת רק אם הוא יהיה הכי טוב בשוק, לא רק הכי היימיש.
העושר האמיתי מגיע כשאנחנו מביאים כסף מבחוץ פנימה, ולא כשאנחנו רק מעבירים את אותם כמה שקלים מיד ליד בתוך השכונה תוך כדי שמשלמים עליהם יותר.
בסוף, מי שמוכר מוצר פחות טוב ביוקר רק כי הוא משלנו, פוגע בכיס של האברך שקונה אצלו לא פחות ממה שהוא עוזר לעצמו.
ותכל'ס: הגיע הזמן להפסיק לפחד מתחרות ולהתחיל להצטיין.
ממש לא מדויק
אפשר לפתח מודעות לקחת רק עובדים חרדים ובמקביל עדיין לעודד תחרות
לדוג' אם רוצים מתקין מזגנים לקחת רשימה של 10 חרדים מתקיני מזגנים.
ולוקחים את מי שקיבלנו עליו הכי הרבה המלצות.

לדוגמא: במודיעין עילית אסור לפתוח באותו מרכז עסקים 2 חנויות מאותו הסוג.
מה שקורה במודיעין עילית
זה נזק חמור לכלכלה החרדית, וגורם לאנשים לאבד אימון בכלכלה החרדית וחבל.
בביתר עילית בכיכר העיר יש 10 חנויות אוכל אחד ליד השני.
5 חנויות של רהיטים צמודים. 3 חנויות פלפונים צמודים. ועוד
וכולם רבים על הכיס של הלקוח ,והלקוח וגם החנויות מרוויחים יפה מאוד.

בקיצור צריך לעודד תחרות פנים חרדית.
לא לקחת עובד לא טוב רק כי הוא חרדי.
אלא לקחת חרדי אחר טוב במקומו.
 
ממליץ שתקרא את האשכול
שאלתי את AI האם מבחינה כלכלית מה עדיף וזה מה שהוא ענה
כן — מבחינה כלכלית-קהילתית נטו, בלי להיכנס לשום עניין אחר, יש לזה היגיון ברור 👍


אם אתה קונה אצל שכן שלך במקום אצל מישהו רחוק/גדול, קורים כמה דברים:


1️⃣ הכסף נשאר “קרוב לבית”
השכן מרוויח → יש לו יותר כסף לצרוך בעצמו → סביר שהוא יקנה גם ממך או משכנים אחרים.
זה יוצר מעגל כלכלי מקומי חזק.


2️⃣ חיסכון עקיף


  • פחות עלויות משלוח
  • פחות תיווך
  • לעיתים גמישות במחיר / תשלום / שירות

גם אם המחיר זהה – הערך הכולל גבוה יותר.


3️⃣ חיזוק היציבות הכלכלית סביבך
כששכנים מתפרנסים טוב:


  • פחות סגירות עסקים
  • פחות ירידת ערך אזורית
  • יותר שירותים זמינים ליד הבית

זה אינטרס כלכלי קר לגמרי.


4️⃣ הון חברתי = כסף עתידי
קשר טוב עם שכן עסקי שווה:


  • הנחות
  • קדימות
  • עזרה כשצריך
  • שיתופי פעולה

דברים שלא מקבלים מאמזון 😉


⚠️ אבל חשוב הסייג
אם:


  • המחיר יקר משמעותית
  • האיכות נמוכה
  • השירות בעייתי

אז כלכלה בריאה אומרת לא להקריב את עצמך. התמיכה הגיונית כל עוד הפער סביר.


שורה תחתונה:
כן, במקרים רבים עדיף לקנות אצל שכן — לא “מרגשית”, אלא כי זה מחזק מערכת כלכלית שמחזירה לך ערך בטווח הבינוני-ארוך.
חוץ מכל העניין ההלכתי של והחזקת בו וחוץ מזה לחרדי זה פי הרבה יותר משפיע רוב עולם התורה מוחזק מאנשים קטנים וגדולים שתורמים לקהילה בזכות זה שיש להם כסף וככל שיש להם יותר כסף מגיע אליך יותר
תודה ג'מניי
 
מה שקורה במודיעין עילית
זה נזק חמור לכלכלה החרדית, וגורם לאנשים לאבד אימון בכלכלה החרדית וחבל.
בביתר עילית בכיכר העיר יש 10 חנויות אוכל אחד ליד השני.
5 חנויות של רהיטים צמודים. 3 חנויות פלפונים צמודים. ועוד
וכולם רבים על הכיס של הלקוח ,והלקוח וגם החנויות מרוויחים יפה מאוד.
קצת הגזמה זה טעות של ציפחה בקסם זה לא כך
 
המהפכה העכשוית
אם תצליח יהיה: כל המענג את השבת...
ואם היא לא תצליח: יצטרכו לשיר:
"טייערע אידן אין ארץ ישראל,
היט שבת וועט אייך גוט זיין"

לכן פול שכל ורגישות ולכן כל ביקורת על המיזם נכונה כי טעות היא בבחינת אבן אחת שטיפש זרק לבור אלף חכמים לא יצליחו להוציא
לא בגלל שהמיזם לא נכון אלא כי עוסק בנושא כ"כ רגיש ומסוכן ולכן אם יש נשים בטעות באקספו זה לא טעות קטנה שאפשר לעבור עליה כי מדובר במיזם של דק מן הדק
עדיף להיות רעבים אבל יראי שמיים מאשר עשירים ככה ככה...
 
מבחינתי יש 3 בעיות

1. מחיר גבוה יותר, לפעמים מופרז .(דוג' קניתי מוצרים בחנות מחשבים המחיר היה 200 % !! מרשת מוכרת )
2. שירות - אי נעימות לדרוש זאת כמו אצל אחרים , וממי שכן קיבלנו זלזול או תחושת נודניקיות, כמובן שיש טובים .
3. מבחינתי היימיש לא מוכיח על איכות ,עם כל האי נעימות לשמוע .

אני חושב שפעם זה עבד יותר,כי היה פחות אינטרנט פחות השוואת מחירים, היום לרוב הציבור יש גישה לאינטרנט
וזה שאתה בעל עסק חרדי לא מתיר לך לעקוץ אותי או לדרוש ממני לוותר על שירות לאחר קניה .

אם אתה טוב נותן מחיר טוב ושירות נורמלי ,אני ישמח לקנות אצלך או להשתמש בשירות שלך
אבל זה שאתה חרדי ,מבחינתך זה לא אמור להיות + כפי שמשתמע מפרסומים ,שאני יוותר על מחיר /שירות

אני שמח לרכוש אצל עסקים חרדים חדשים בשכונה, אם אני מרוצה אני מתמיד את הקניות שם ומוותר על מה שהורגלתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לראשונה:🥇
הפּוּבְּליציסט ומוביל מיזמי אֶקְסְפּוֹ ו ״זֶה מִזֶּה״ רפאל וואהל מדבר על הכל

כלכלה חרדית ועצמאית:
בין ברוקלין 🇺🇸 - לבני ברק 🇮🇱
עם חזרתו לארץ אחרי שש שנות רילוקיישן בהם ניהל את הסניף הניו יורקי של חברת גיוס ההמונים היהודית צ'רידי וואהל מפורר יחד עם מינצברג מיתוסים רבים:
איך נראית כלכלה חרדית עצמאית כשכל נותני השירותים – מנהג האוטובוס ועד הכבאי – הם חרדים?
למה בארה"ב רוב העשירים החרדים צומחים ממקצועות צווארון כחול, בעד שבארץ רגולציה חונקת, לימודים אינסופיים וחסמים מקצועיים משאירים מאות אלפים תחת תקרת זכוכית של 6–8 אלף ₪ לחודש?

למה אין גמחי״ם ! לנישואי ילדים בארה״ב 👀
איפה נכנס שוק ההון כתשתית אמיתית לבניית עתיד כלכלי, ומה אפשר ללמוד מהמודלים האמריקאיים בלי לוותר על עולם התורה?
וואהל חושף מבפנים את סיפור קמפייני המצ'ינג, את מהפכת האקספו במגזר החרדי, את הכוח של עסקים חרדיים, ואת הקריאה להעברת מרכז הכובד: פחות תלות, יותר אחריות, יותר מקצועיות – מבפנים ולמען עצמנו.
החזון קדימה – יצירת מסלולים מקצועיים קצרים ומכובדים, שחרור חסמים, ונתינת כלים לאברכים ועובדים חרדים להתפרנס בכבוד בתוך המסגרת הערכית.
יוטיוב:
לכבוד

מכתבים למערכת "השקפה היומית",

שלום וברכה, אחדשה"ט;

ואני באתי בדבריכם; בדבר עניין חשוב מאד לאנ"ש ולפרנסתו ולקיום חומותינו הק'. ותקוותי שמכתבי זה יקבל את הבמה הראויה ויעורר את הדיון הנחוץ בדבר "קיום סוחרי הטינקו" בקרב אנ"ש. או אם נכון הדבר לקרוא לזה ה"ביטחון הרוחני" של עולם הטינקו.

כידוע לכולם, הטינקו הוא כלי חשוב בסיוע לאנ"ש. באמצעותו משפחות בני תורה מתאפשר להם ללמוד תורה וב"ב לצאת להתפרנס כשהבית נשאר נקי ללא רבב, והרי אמרו "כל תלמיד חכם שנמצא רבב וכו" (שבת קיד א).

חשיבות קיום הטינקו אף מתחדדת בצורך העצום שלו לכבוד שבת קודש ויו"ט, במיוחד בעיתות לחץ, תקופות של מעצרים, מזג אוויר קשה - בימים שאינם יומא דאסתנא אלא רוח מזרחית מסרחת (יעויין שבת קטז ב) שמביאה איתה חול ואובך קשים ביותר,

ודו"ק, סוחרי הטינקו גם ניחונים באהבת המלאכה וחדוות היצירה, ואהבת בתי ישראל רבות ראינו אותם איך הם מחבבים כל טינקו וטינקו ברוך, ומגדלים אותם באהבה אנשי כפיים ממש, בחום ובקור, בגשם ובשלג

יש לזכור גם כי סוחרי הטינקו שומרים על גבולות היידישקייט - בלעדיהם, אנשים מאנ"ש יתפתו וירכשו את הטינקו באון ליין וכו', ורק שמירה על ענף הטינקו החרדי השלם תיתן את המענה לכל הפיתויים הללו וכו',

וכחשיבות נחוצה יש לעורר על הצורך שלא להיות תלויים באחרים, אם חס וחלילה תבוא מלחמה כמו גיוס בני הישיבות או מגיפה כמו קורונה, שאז לא נוכל לקנות את הטינקו, וכפי שאמרו שלוחי דרבנן כדוגמא שד"ר ר' משה דפני על החלב - שנחוץ גם לעניינינו, וגם פה, "אם נבנה על יבוא טינקו מחוץ לאנ"ש, נהיה תלויים בעשירים התורמים של יאיר לפיד. אם יום אחד יחליטו לסגור ברז – לא יהיה כאן טינקו". או כמו שאמר מקים עולה של תורה ר' אריה קרעי שליט"א ש"פתיחה של הטינקו ליבוא מחוץ למגזר תגדע את פרנסתם של כל סוחרי הטינקו באנ"ש, המשמשים ככיפת ברזל רוחנית לשימוש באינטרנט חלילה".

חשיבות הדברים כמובן מצטרפת להלוך-ילך שבימים אלו שבאנשי שלומינו, עם הקריאה ל"צאו והתפרנסו זה מזה" של ר' יחיאל וואהל,

אי לכך, הצעתי היא כזאת, ואני מעמיד אולתה על שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן;

א. לייסד את מועצת הטינקו. יהיו בה חברים 5 סוחרי טינקו, ביניהם של המותגים טינקו, דרימי, שארק, שיאומי, ורובורוק + 2 נציגי ציבור, חברי עיריית בני ברק ומודיעין עילית + חבר מקופה חשובה כמו קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה.
ב. חלוקת מכסות לטינקו. המועצה תקבע לכל סוחר את מכסת הטינקו שיוכל למכור לאנ"ש. המיכסה תיגזר לפי היסטוריית המכירות שלו בעבר של מוצרי טינקו.
ג. המועצה תקבע מחיר מינימום לטינקו, לבל יבוא כל סוחר ויוריד מחירים כפי תאוות הממון שלו.
ד. השמדת מכשירי טינקו שמעבר למיכסה: בכל ראשית שנה המועצה תקבע כמה מכשירי טינקו יימכרו השנה, עם צפי של כלכלנים לגודל השוק החרדי. בכל שבוע, המועצה לבחון כמה מכשירי טינקו יש במלאי לכל המוכרים, ותשמיד את המלאי העודף.
ה. ייאסר כליל להזמין מכשירי טינקו מחנויות שמחוץ לערים החרדיות. אינטרנט כמובן מאן דכר שמיה.
ו. סבסוד מוכרי טינקו הפסדיים. באם יימצאו מוכרי טיקנו הפסדיים, קרן עולם התורה תפריש מעט כדי לסבסד אותם, במטרה לשמור על הענף כחי נושא את עצמו.

צאו והתפרנסו זה מזה, כלכלה שחור לבן!

תקוותי שדברים היוצאים מן הלב, שייכנסו ללב, ואי"ה, הבטחון הרוחני שייותר לנו עם קיום עולם הטינקו, יתן לכולנו שפע רוחניות וגשמיות, לשכון לבטח בערינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.

זעירא מן חבריא (בנדוד של אחד מחברי הכנסת)
בהמשך לאשכול ממי שהיה שם באקספו הבניה, והתאכזב. הן מרמת הצניעות והן מלהכניס דברים לפה זהו הזמן לשים דברים על דיוקם.

תחילה, עם יד הלב. הציבור החסידי, בחושיו המחודדים, יודע להכיר טובה! ומוקיר טובה לעושים והמעשים להתפתחות הכיס החסידי.
כשאנו רואים אנשים המשקיעים את מרצם וכספם כדי לפתוח פתחי פרנסה, הלב מתמלא הערכה.
אי אפשר להתעלם מהכוונה הנקיה של יבואני ה"אקספו" , הרצון לעזור ליהודים להתפרנס בכבוד הוא קודש קודשים.
אנו מצדיעים להם על עצם היוזמה והרצון הטוב.

אבל כאן נגמרת הדיפלומטיה ומתחילה האמת הכואבת. אמת הנכתבת בדמעות על כך שצריכים להעלות נושא זה על האתר.
מילים שיכתבו לאחר שפירגנו בכל הכבוד הראוי את מובילי הרצון למודעות אדירה על תחילת תהליך תפיחת כיס המשפחה החרדית.

ישנו כשל לוגי עמוק כאשר אדם שכל ליבו פועם למען רווחת הכלל, מתוך אהבת ישראל טהורה בעל חזון המאיר לרבים את הדרך לפרנסה בכבוד, ובכל פרויקט שלו מרגישים את הנשמה, את הדאגה הכנה ואת המחשבה העמוקה. שעומד מאחורי מנגנוני גיוס כספים פועל להנדס את שוק התעסוקה החרדי ללא חקר ה"שפה" המקומית לעומק.
שימו לב שגיוס כספים עובד על רגש רגעי ותצוגת תכלית, אך לעומת זאת בניית קריירה בציבור החרדי דורשת הבנה של הנפש, של הקהילה ושל הצרכים הייחודיים של הבית החסידי.

אי אפשר להביט על ציבור חסידי אמריקאי ענק עם המנטליות שלו שיצרו בעצמם שוק עבודה מוצלח עבורם, עם תערוכות רלוונטיים עבורם. ולזעוק לעבר יושבי הארץ "תביא לי גם" כמו ילד מתוק וחמוד בחיידר שרואה ממתק שחבירו קיבל על הצטיינות בעבודת המידות. וכן, עם כל הכבוד, הציבור שלנו אינו מחפש גימיקים של "נהגים ואינסטלטורים" כפתרון קסם, אלא מקצועות עם כבוד, עם יצירה ועם עתיד!

אכן, בגדול בתחילה נראה שרעיון האקספו בארץ די עבד בחצרות הקודש בעלזא, קרלין וגור עם גימיקים מטורפים: "כמעט כמו באמריקה", אבל הנה הכשלון בהתגלמותו כאשר מנסים ללכת רחוק עם העסקים המצליחים ללא התחשבות בצרכים המינימליים של פוקדי האקספו, דבר שלא קרה בשוק האקספו החסידי באמריקה.
רגע לפני שחושבים על אקספו יותר מטורף עם סיכוי לכישלון יותר גדול, תנו לי להצדיע למקום האחד שכבר שנים עושה היסטוריה בשקט, במקצועיות ובמסירות נפש: בעלי הבית-הקהילה העסקית-חרדית הגדולה בעולם.

כאן המקום לעצור ולהצדיע הצדעה מטורפת ל"פרוג". הם לא היו צריכים אקספו נוצץ כדי לשנות את פני המגזר. מזה שנים הם מכשירים דורות של גרפיקאים, מעצבים, ואנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה. הקרדיט על אינספור עסקים שנפתחו, על משפחות שמתפרנסות בכבוד ועל הקמפיינים הכי יפים שאתם רואים ברחובות – שייך אך ורק לבוגרים שלהם ולמערכת המופלאה הזו.

בפרוג לא "מכניסים עובדים לשוק" כלאחר יד; הם מעניקים כלים, בונים מקצוענות ומטפחים השראה. הם מבינים את השפה הישראלית, את הראש החסידי ואת הצורך בפרנסה שמשלבת בין אומנות לבין שמירה על ערכים. כל קמפיין מרהיב שיוצא תחת ידי בוגר פרוג הוא הוכחה שפרנסה לא קונים בירידים נוצצים, אלא בלימוד מעמיק ובבניית זהות מקצועית.

הסיכום: די לחיקויים, כן למקצוענות
אי אפשר לבוא לארץ ולחשוב שאם זה עבד באמריקה, זה יעבוד כאן בשיטת ה"העתק-הדבק".

יבואני האקספו החרדית היה כדאי שתלמדו מהטובים ביותר. תנו את הכבוד למי שבאמת בנה כאן את עולם התעסוקה החרדי. הציבור לא מחפש מוטיבציה מלאכותית; הוא מחפש כלים אמיתיים, כאלו שכבר מזמן הפכו לסמל ולדוגמה בבית פרוג.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה