סיפור בהמשכים איך תמיד זה קורה לי?!

[מקצה הארץ-:)]

אווהוו שבוע טוב לפנינו
חורף חחחםם בגיזרה..
תודה על פרק נוסף!
הם פשוט זוג ממכרים!!

אבל למרות הכל.. אני צופה טוויסט בעלילה, ובעיני רוחי רואה את מורדי נכנס לישיבת 'אור החיים' של הרב אלבז ועושה צחוק מכווולם

 

[לוטם]

אווהוו שבוע טוב לפנינו
חורף חחחםם בגיזרה..
תודה על פרק נוסף!
הם פשוט זוג ממכרים!!

תודה!
כיף לשמוע (:

אבל למרות הכל.. אני צופה טוויסט בעלילה, ובעיני רוחי רואה את מורדי נכנס לישיבת 'אור החיים' של הרב אלבז ועושה צחוק מכווולם

בהחלט יכול להיות שזה יקרה...
אבל נראה לך שמורדי ילך לישיבה ולא יבקש לפחות להוריד בשבילו את הירח כתמורה?!

 

[מקצה הארץ-:)]

תודה!
כיף לשמוע (:

בהחלט יכול להיות שזה יקרה...
אבל נראה לך שמורדי ילך לישיבה ולא יבקש לפחות להוריד בשבילו את הירח כתמורה?!

סמוך ובטוח באמא שלו הסדיקה (הטעות במקור) שתוריד בשבילו את הירח או תשלח אותו אליו, אם רק יחליט שהוא חוזר לישיבה, לא?!

אגב, אבא שלהם מוזכר כאן בהיסטוריה המשפחתית?

 

[לוטם]

סמוך ובטוח באמא שלו הסדיקה (הטעות במקור) שתוריד בשבילו את הירח או תשלח אותו אליו, אם רק יחליט שהוא חוזר לישיבה, לא?!

חח
כמובן.
רק שיסכים...

אגב, אבא שלהם מוזכר כאן בהיסטוריה המשפחתית?

מוזכר במהלך הפרקים.
פחות מהאמא.

 

[לוטם]

"אלי!"

"מה, אמא?"

"יש לך כוח?"

אלי פתח את עיניו והתיישב על הספה עליה נח. "בשביל מה?"

"סבתא רוצה שאתה ומורדי תלכו לעזור לה לנקות לפסח".

"דבר ראשון, פסח בעוד חודשיים---"

"אתה מכיר את סבתא שלך".

"נכון. דבר שני, מורדי ישן, אז אני אלך לבד".

"תודה אלי. בהצלחה שם".

***

אלי נקש על הדלת ופתח אותה, מוצא את עצמו בדיוק מול סבתא, ללא הכנה מראש.

"אלי! ברוך הבא! השם יברך אותך! רוצה לאכול משהו?" סבתא הריעה מולו, בלעה אותו לחיבוק ושתי נשיקות והסתובבה אל המטבח, מתחילה לרוקן את תכולת המקרר אל השיש.

"תירגעי סבתא. הרגע הגעתי מהבית, לא מהמדבר". אלי גלגל את עיניו מאחורי גבה של סבתא, ניגש לעניין לשמו הגיע הנה. מעוניין לסיים איתו כמה שיותר מהר. "אז מה את רוצה שאני אעשה?"

"תתחיל".

אלי השתעל ברוב רושם. "להתחיל מה?"

"לנקות. אתה יכול להתחיל במרפסת, אחר כך נראה לאן תמשיכו".

"סבתא, אני לא מתכוון לבלות כאן את שארית חיי". קולו של אלי היה נחוש. הוא מיהר להוריד את הציפיות ממנו. "וזה לא תמשיכו, אלא תמשיך". דייק.

"למה?" היא הסתובבה באחת, "היי, מורדי לא בא איתך?"

"לא בא ולא נעליים. תשכחי ממנו סבתוש". אלי חייך במתיקות. עצבני על מורדי שהשכיל מראש, בלי כוונה, להתחמק מהמשימה.

"נראה לך שאני אשכח מהנכד שלי?! חס וחלילה! תתקשר אליו שיגיע מיד".

"הוא לא יבוא". אלי נאנח, על אף שהוא בהחלט היה מעדיף את עזרתו של מורדי כאן. "הוא ישן".

"ישן עכשיו?" סבתא פערה עיניים לכיוון השעון. "ארבע בצהריים עכשיו, אלי". כמעט-נזפה בו.

"הוא לא ישן כל הלילה". אלי עדכן ונכנס למטבח, מוזג לעצמו כוס מים, התחלה לשעות העבדה שלפניו.

"למה הוא לא ישן כל הלילה? יש לו נדודי שינה?"

אלי כלא בתוכו את הרצון לצרוח בתסכול-ולצחוק בו זמנית. במקום זה הוא רק נשף אוויר. "הוא שיחק פוקר, סבתא".

"מה זה פוקר?"

"לא משנה". אלי לגם את הכוס בבת אחת. "אני אלך לראות מה המצב במרפסת".

"המצב בלגן. יש שם הרבה עבודה". היא עדכנה את אלי באדישות, "אבל לפני זה, תשמע רגע מה חשבתי".

אלי, על אף חוסר סבלנותו, נותר בחור מכבד, עם דרך ארץ. הוא נשען על השיש,מתמקם בעמדת האזנה. "נו?"

"אני אביא למורדי חמש מאות - שש מאות שקל. שיקנה לו בגדים".

"יש לו המון". אלי צמצם את עיניו, מתחיל להבין לאן סבתא שלו חותרת. "אולי תביאי את הכסף לי?"

סבתא צקצקה בלשונה. "מורדי צריך לקנות בגדים נורמליים. לך יש". פסקה.

"שזה אומר?" אלי רצה לשמוע מילים ברורות.

"חולצות לבנות, מכנסיים שחורים – כמו בן תורה".

אלי עיקל את שפתיו לחצי חיוך. "אבל הוא לא".

"חס ושלום! חס וחלילה! אלי, אל תדבר ככה! הוא יהיה בעזרת השם בן תורה, אל תדאג!"

"אמן". אלי סיכם את צעקותיה של סבתו. "אבל בינתיים חוץ מג'ינסים וטריקו הוא לא מוכן ללבוש כלום".

פניה של סבתא החמיצו. "אז אני לא אתן לו את הכסף?"

"תלוי בשביל מה את רוצה להביא לו אותו". אלי גיחך. "חמש מאות שקל יעזרו לו דווקא במשהו אחר. מאוד יעזרו לו".

"למה, אין לו כסף?"

"לא, איזה... הוא לא עובד". אלי אמר בזלזול. "מקבץ נדבות מכל מי שחי סביבו".

"מקבץ נדבות?? השם ישמור! בשביל מה הוא צריך כסף עכשיו?"

"פשוט..." אלי ניסה לנסח את תשובתו באופן שלא תגרום לסבתא שלו להתעלף. לבסוף - החליט לדבר ישירות, מבלי ניסוחים מצטעצעים. במקרה הכי גרוע, הוא ישפוך עליה קצת מים... "הוא באמצע רישיון על אופנוע".

"אופנוע????"

"סבתא, אל תתעלפי", אלי התחרט על כך שזלזל בהתעלפות של סבתא. "פשוט תתפללי שהוא לא יעבור את הטסט".

 

[RIVKA W]

הם פשוט חמודים!
אני כל פעם משתאה איך את מצליחה לכתוב על נושא רגיש בהומור אבל כל כך אוטנטי.

 

[Ayala10]

וואיי איזה בחורצ'יק אני לא עומדת בזה...
כמה גלגולים עוד יעבור במהלך חייו...? חחח

אלי נקש על הדלת ופתח את הדלת

כנראה בטעות...

 

[לוטם]

הם פשוט חמודים!
אני כל פעם משתאה איך את מצליחה לכתוב על נושא רגיש בהומור אבל כל כך אוטנטי.

תודה!

וואיי איזה בחורצ'יק אני לא עומדת בזה...
כמה גלגולים עוד יעבור במהלך חייו...? חחח

כנראה בטעות...

וואו, תודה ששמת לב. אבקש לערוך.

 

[Chaya Lea]

וואו הקטע הזה ממש טובב.
אהבתי את הסוף.

"אמן". מורדי סיכם את צעקותיה של סבתו. "אבל בינתיים חוץ מג'ינסים וטריקו הוא לא מוכן ללבוש כלום".

אם כבר את עורכת,
אני מאמינה שמדובר באלי...

 

[מקצה הארץ-:)]

לקרוא ולצחוק!
את כותבת את הסיפור חי תוסס, כ"כ טוב ואמיתי לגמרי.
זה משהו נדיר!
פשוט אליפות!!!

בלעה אותו לחיבוק ושתי נשיקות

אהבתי את הבליעה הסבתאית הזו.
חוויה מוכרת מקרוב כ"כ..

יש עוד המון קטעים שאפשר לצטט בהתפעמות.
הכל מדויק להפליא
תודה על הנאה צרופה! וקצרה כ"כ

 

[לוטם]

וואו הקטע הזה ממש טובב.
אהבתי את הסוף.

תודה רבה!

אם כבר את עורכת,
אני מאמינה שמדובר באלי...

גם על זה...
זה מה שקורה כשממהרים ולא בודקים את הקטע פעמיים לפני שמעלים אותו.
מתנצלת

לקרוא ולצחוק!
את כותבת את הסיפור חי תוסס, כ"כ טוב ואמיתי לגמרי.
זה משהו נדיר!
פשוט אליפות!!!

אהבתי את הבליעה הסבתאית הזו.
חוויה מוכרת מקרוב כ"כ..

יש עוד המון קטעים שאפשר לצטט בהתפעמות.
הכל מדויק להפליא
תודה על הנאה צרופה! וקצרה כ"כ

וואו, תודה רבה על התגובה החמה!
מעריכה.

 

[Yes it's me]

אני נהנתי הפרק לפגוש דמות חדשה, סבתא מתוקה כל כך,
וזה היה במקום ומרענן כי לאחרונה יצא יותר מדי אמא-אלי-מורדי...
מחכה לפרק הבא!

 

[לוטם]

האזעקה תפסה את מורדי במיטה, באופן לא מפתיע.
עד ארבע לפנות בוקר הוא ישב בחצר עם חברים. מפצח גרעינים, שותה בירה ומשחק קלפים.

האזעקה אמנם העירה אותו, אך לא הקימה אותו. המיטה היתה מגרה יותר.

"מורדי! בוא מהר לממ"ד! זה מסוכן!" אמא שלו חלפה במהירות בין החדרים, מוודאת שאף אחד מהילדים לא נתקף בחרדה כלשהי שמסמרה אותו למקום.

"לי זה לא מסוכן. יש עליי שמירה". מורדי מחה, חצי רדום. "מה השעה בכלל?"

"שמונה בבוקר". הקול נשמע מרחוק, מבעד לדלת הממ"ד.

"רשעים!" מורדי שפשף עיניים ופקח אותן באיטיות. "למה הם מעירים אותי כל כך מוקדם בשבת?!"

אף אחד לא ענה לו.
אלי היה בישיבה, ומורדי נאלץ להתמודד לבד עם תסכוליו.

עד שאמא והילדים יצאו מהממ"ד הוא כבר היה לבוש, משוטט במטבח.

"מורדי, קמת בסוף?!"

"קמתי". הוא אישר תוך כדי הכנת קפה. "היתה לי ברירה? הרעש שהקמתם... כולה אזעקה!" רטן וחתך לעצמו חתיכת עוגה, מתיישב על הספה. נאנח בהנאה.

"מורדי..."

"מממ?" מורדי המהם תוך כדי לגימת הקפה.

"השבת שבת זכור".

"נו?"

"דאורייתא".

"אני יודע".

היא לא הוסיפה מילים, משתתקת.

מורדי קם מהספה אחרי עשר דקות, כוס קפה, עוגה, וחיוך לאחים הקטנים שהיו מבוהלים עדיין מהאזעקה.

"איפה הנעליים שלי?"

"כנראה בחדר שלך, לאן זה עכשיו?"

"שבת זכור, דאורייתא, שמונה וחצי לפנות בוקר". הוא צחקק. "אני יוצא לתפילה".

אף אחד לא ביקש ממנו לקחת טלית. גם לא בגדים הולמים יותר.
הכיפה שהוא הוציא מהכיס והניח על הראש עמוס התלתלים הספיקה.

 

[מקצה הארץ-:)]

טובב!!
הפרק נכתב במעמקי הממ"ד תחת אש
ובטח בימים אלה נקבל עוד כמה פרקים

 

[לרקוד על הירח]

יהווווו!!!!
העלית חיוך עז על פניי.
תודה לך!

 

[קוראים לי #C]

מהמם!!
עכשיו יש לך זמן
אז מגיע לנו עודדדדד

 

[אדם חכם]

וואו, ממש התגעגעתי למורדי ואלי...
איזה כיף שהם חזרו, מקווה שיהיה לנו עוד ד"שים מהם.
ותודה על כל הפרקים הקודמים (לא יכולתי להגיב קודם כי לא הייתה לי גישה) , בשבילי ממש נגע בנקודות רגישות ועזר מאוד. אז שוב תודה! מחכה לעוד אם אפשר

 

[לוטם]

ובטח בימים אלה נקבל עוד כמה פרקים

עכשיו יש לך זמן
אז מגיע לנו עודדדדד

וואו, ממש התגעגעתי למורדי ואלי...
איזה כיף שהם חזרו, מקווה שיהיה לנו עוד ד"שים מהם.
ותודה על כל הפרקים הקודמים (לא יכולתי להגיב קודם כי לא הייתה לי גישה) , בשבילי ממש נגע בנקודות רגישות ועזר מאוד. אז שוב תודה! מחכה לעוד אם אפשר

תודה על התגובות, וכן - מגיע לכם עוד (:
בעז"ה בקרוב...

 

[לוטם]

"אלי! מה אתה עושה כאן?" טפטוף העיר את מורדי. כשפקח את עיניו, הבחין באלי עומד מעליו עם נטלה, מטפטף מים.

"מעיר אותך".

"נחמד מצידך", מורדי מלמל, הפך צד.

אלי לא ויתר. הנטלה הפכה צד, נשפכה כולה על גבו של מורדי. "קום!!"

"תגיד לי אתה נורמלי???" מורדי זינק מהמיטה בכוונה להרביץ לאלי, אלי התחמק בקלות. חד יותר, עירני יותר.

"אני נורמלי", הוא דיווח, "ויש לי רעיון לתחפושת בשבילך".

"בשביל זה הערת אותי??"

"כן. תאמין לי שאתה רוצה לשמוע מה הרעיון שלי".

"אני יודע מה הוא. בחור ישיבה".

אלי עפעף, מעיף בקשת את הנטלה הריקה על המיטה. "איך ידעת?"

"לא מגאונות עצומה", מורדי גיחך. "בשבועות האחרונים לא היה אדם אחד בבית הזה שלא הציע לי את התחפושת הזאת".

אלי החמיץ את פניו, אחרי רגע הן התיישרו. "אבל אני משכלל את התחפושת!" הריע.

"אני לא מתחפש לבחור ישיבה", מורדי לא אפשר לאלי להתרגש, שולל מראש.

"תהיה חכם, לא צודק".

"אה?"

נכון שסבתא אמרה שאם תקנה בגדים נורמליים - היא תביא לך כסף?"

"נו?"

"תתחפש לבחור ישיבה, שים חולצה לבנה, מכנסים שחורים, חליפה, אם אתה רוצה להתפרע - גם מגבעת. תאמין לי, כל אחד שיראה אותך ברחוב - ומכיר אותך, יביא לך מלא כסף. וזה חוץ מהאלפייה של סבתא!"

מורדי שתק, חושב.

"אני חושב שזה גאוני". אלי לחשש, מנסה להעלות את סיכוייו של הרעיון.

"ואני לא".

"למה?"

מורדי נאנח עמוקות. "כי זה סתם ישלה אותי שיש לי מלא כסף".

"למה? באמת יהיה לך מלא כסף".

"אבל יום אחרי פורים כולם יבקשו ממני את הכסף. אז חבל".

אלי חשב לרגע. "אז תקנה בפורים משהו, תבזבז את הכסף", הוא צחק.

"ואז אני יהיה בעל חוב", מורדי הרהר. "אבל האמת, אני חייב לקנות אופנוע".

"מורדי!!! עברת טסט???"

"כן. אמרו לא לספר שלא יהיה עין הרע".

אלי התעשת במהירות. "אז תקנה אופנוע. אבל אני לוקח אחוזים מהכסף שתקבל לת"ת שלי, כן?! הרעיון שלי".

מורדי התעלם מניסיון הסחיטה של אחיו. "אבל אני יהיה שיכור, ולא אצליח לקנות כלום. בטח שלא אופנוע. בקיצור- חזרנו להתחלה. אין תחפושת".

ופני אלי חפו.

 

[קוראים לי #C]

"אלי! מה אתה עושה כאן?" טפטוף העיר את מורדי. כשפקח את עיניו, הבחין באלי עומד מעליו עם נטלה, מטפטף מים.

"מעיר אותך".

"נחמד מצידך", מורדי מלמל, הפך צד.

אלי לא ויתר. הנטלה הפכה צד, נשפכה כולה על גבו של מורדי. "קום!!"

"תגיד לי אתה נורמלי???" מורדי זינק מהמיטה בכוונה להרביץ לאלי, אלי התחמק בקלות. חד יותר, עירני יותר.

"אני נורמלי", הוא דיווח, "ויש לי רעיון לתחפושת בשבילך".

"בשביל זה הערת אותי??"

"כן. תאמין לי שאתה רוצה לשמוע מה הרעיון שלי".

"אני יודע מה הוא. בחור ישיבה".

אלי עפעף, מעיף בקשת את הנטלה הריקה על המיטה. "איך ידעת?"

"לא מגאונות עצומה", מורדי גיחך. "בשבועות האחרונים לא היה אדם אחד בבית הזה שלא הציע לי את התחפושת הזאת".

אלי החמיץ את פניו, אחרי רגע הן התיישרו. "אבל אני משכלל את התחפושת!" הריע.

"אני לא מתחפש לבחור ישיבה", מורדי לא אפשר לאלי להתרגש, שולל מראש.

"תהיה חכם, לא צודק".

"אה?"

נכון שסבתא אמרה שאם תקנה בגדים נורמליים - היא תביא לך כסף?"

"נו?"

"תתחפש לבחור ישיבה, שים חולצה לבנה, מכנסים שחורים, חליפה, אם אתה רוצה להתפרע - גם מגבעת. תאמין לי, כל אחד שיראה אותך ברחוב - ומכיר אותך, יביא לך מלא כסף. וזה חוץ מהאלפייה של סבתא!"

מורדי שתק, חושב.

"אני חושב שזה גאוני". אלי לחשש, מנסה להעלות את סיכוייו של הרעיון.

"ואני לא".

"למה?"

מורדי נאנח עמוקות. "כי זה סתם ישלה אותי שיש לי מלא כסף".

"למה? באמת יהיה לך מלא כסף".

"אבל יום אחרי פורים כולם יבקשו ממני את הכסף. אז חבל".

אלי חשב לרגע. "אז תקנה בפורים משהו, תבזבז את הכסף", הוא צחק.

"ואז אני יהיה בעל חוב", מורדי הרהר. "אבל האמת, אני חייב לקנות אופנוע".

"מורדי!!! עברת טסט???"

"כן. אמרו לא לספר שלא יהיה עין הרע".

אלי התעשת במהירות. "אז תקנה אופנוע. אבל אני לוקח אחוזים מהכסף שתקבל לת"ת שלי, כן?! הרעיון שלי".

מורדי התעלם מניסיון הסחיטה של אחיו. "אבל אני יהיה שיכור, ולא אצליח לקנות כלום. בטח שלא אופנוע. בקיצור- חזרנו להתחלה. אין תחפושת".

ופני אלי חפו.

אני משדרגת לך את זה:
שאלי יקנה לו אופנוע