התייעצות ראיית חשבון או תכנות - מה שווה עכשיו?

  • הוסף לסימניות
  • #61
סליחה שאני כככה מעבירה נושאים.
אבל יש פה משהו שיודע עוד כמה שנים מכניסים מבחן מועצה בראיית חשבון במיסים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
נ.ב חשוב, אני וחברותי הלכנו כולנו לכיוון של חשבות וניהול כספים, שם נמצא בד"כ יותר כסף ותנאים (ולדעתי גם הרבה יותר מעניין, זה חא ביקורת זה להתעסק עם הביזנס, תקציבים, תזרימים, רווחיות ועוד)
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
כן קיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
משכורת טובה בראיית חשבון לא חייבת להיות דרך חשבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
7 שעות האמת פחות ראיתי
רובנו עובדות 8 שעות.
מה שכן משרת חשבות בד"כ כן יכולה לדרוש אחריות מעבר לשעות, הגדלת ראש, תקופות דורשות.
אישית נהנית מזה שמנהלת את הזמן לי , לפעמים עובדת יותר לפעמים פחות, ולוקחת אחריות, אבל זה תלוי בן אדם.
זה לא לזרוק את העט ב4 וללכת.
זה לדעת באמצע הלילה את היתרות בחשבון בנק, ולשמור על זמינות בחל"ד.

אני לא רוצה להכליל, אבל ממה שראיתי ותתקנו אותי, למעט עבודה במשרדי ממשלה בתכנות שזה משכורת נאה, ביתר העבודות משכורת גבוה. מגיעה עם הרבה אחריות וראש גדול.
(גם מתכנתת שיהיה באג רציני באתר תעבוד באמצע הלילה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
7 שעות האמת פחות ראיתי
רובנו עובדות 8 שעות.
מה שכן משרת חשבות בד"כ כן יכולה לדרוש אחריות מעבר לשעות, הגדלת ראש, תקופות דורשות.
אישית נהנית מזה שמנהלת את הזמן לי , לפעמים עובדת יותר לפעמים פחות, ולוקחת אחריות, אבל זה תלוי בן אדם.
זה לא לזרוק את העט ב4 וללכת.
זה לדעת באמצע הלילה את היתרות בחשבון בנק, ולשמור על זמינות בחל"ד.

אני לא רוצה להכליל, אבל ממה שראיתי ותתקנו אותי, למעט עבודה במשרדי ממשלה בתכנות שזה משכורת נאה, ביתר העבודות משכורת גבוה. מגיעה עם הרבה אחריות וראש גדול.
(גם מתכנתת שיהיה באג רציני באתר תעבוד באמצע הלילה)
לגמרי
זה ראש גדול והמון אחריות אבל הרבה עצמאות וסיפוק
וכן, יש מקומות שאפשר להוריד ל 7 ואפילו פחות ( בד"כ זה לא רשמי מההתחלה אבל עם הזמן והאמון זה עובר חלק )
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מאיפה המקור מידע שיש לך?
אני בשנה שניה לתואר בחשבונאות ולנו אומרים שלא בטוח אבל כנראה שגם אנחנו ליגש לבחינת המועצה במיסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מאיפה המקור מידע שיש לך?
אני בשנה שניה לתואר בחשבונאות ולנו אומרים שלא בטוח אבל כנראה שגם אנחנו ליגש לבחינת המועצה במיסים
הייתה מחשבה שיהיה מבחן מועצה במיסים בשנה הנוכחית - פ"ו
אבל בשנה שנייה לתואר וודאי שלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכוןןן בשנה השניה לתואר אין מועצה במיסים
אבל השאלה שלי אם מי שמתחיל ללמוד בשנת פז יבחן במיסים או אלו שמסיימים בשנת פז נבחנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אני לומדת בקמפוס לוסטיג של מכון לב תואר בחשבונאות,

ממה שאני רואה במקום הלימודים שלי, התואר בחשבונאות הרבה יותר קל משאר התארים בהנדסת תוכנה וכל תחומי ההיטק למיניהם, מבחינת השעות וכו'.
בנוסף, התקופה הראשונה מאוד שוחקת ומאתגרת, זה כמו ללמוד שפה חדשה, אבל עובר סמסטר או שניים ולכל דבר מתרגלים, וכבר מבינים איזה קורסים חשובים יותר ואיזה פחות,
בכלל לא דרמטי כמו שעשו לי את זה לפני,
גם המבחנים, מספיק לעבור בציון 60 שזה די בסיסי, כמובן שתמיד אפשר להשקיע יותר, אבל מי שרוצה ללמוד ראיית חשבון ולא "להשתגע" יכול בהחלט.
מבחינת שעמום, לא מסכימה עם זה שהתחום אפור ומשעמם, זה תחום מאוד מעניין, יש בזה גם את לימודי המיסים שזה סוג של לימודי משפטים לכל דבר ועניין, וצריך לפתח יצירתיות בכל נושאי המס וכו'.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני לומדת בקמפוס לוסטיג של מכון לב תואר בחשבונאות,

ממה שאני רואה במקום הלימודים שלי, התואר בחשבונאות הרבה יותר קל משאר התארים בהנדסת תוכנה וכל תחומי ההיטק למיניהם, מבחינת השעות וכו'.
בנוסף, התקופה הראשונה מאוד שוחקת ומאתגרת, זה כמו ללמוד שפה חדשה, אבל עובר סמסטר או שניים ולכל דבר מתרגלים, וכבר מבינים איזה קורסים חשובים יותר ואיזה פחות,
בכלל לא דרמטי כמו שעשו לי את זה לפני,
גם המבחנים, מספיק לעבור בציון 60 שזה די בסיסי, כמובן שתמיד אפשר להשקיע יותר, אבל מי שרוצה ללמוד ראיית חשבון ולא "להשתגע" יכול בהחלט.
מבחינת שעמום, לא מסכימה עם זה שהתחום אפור ומשעמם, זה תחום מאוד מעניין, יש בזה גם את לימודי המיסים שזה סוג של לימודי משפטים לכל דבר ועניין, וצריך לפתח יצירתיות בכל נושאי המס וכו'.


אנחנו אמנם עושות את זה כתואר פרוס ל 3 שנים אבל בסמינרים התעודה בחשבונאות היא מטעם מכון לב והם עושות ממש את רב הקורסים כמו שלנו.... ובסמינרים דוחסים להם את הקורסים לשנתיים..
ובעניין שאר המקצועות שאמרת , את צודקת שהנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכון לב קשה מאוד ויותר קשה מחשבונאות,
אבל בסמינרים החלוקה שונה ממנו כיון שיש להם 3 רמות לבחירה והם לא לומדות את כל המתמטיקה שלומדים במכון לב כמו אינפי ולינארית ושאר הדברים....
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #77
תיראי , אנחנו אמנם עושות את זה כתואר פרוס ל 3 שנים אבל בסמינרים התעודה בחשבונאות היא מטעם מכון לב והם עושות ממש את רב הקורסים כמו שלנו.... ובסמינרים דוחסים להם את הקורסים לשנתיים..
ובעניין שאר המקצועות שאמרת , את צודקת שהנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכון לב קשה מאוד ויותר קשה מחשבונאות,
אבל בסמינרים החלוקה שונה ממנו כיון שיש להם 3 רמות לבחירה והם לא לומדות את כל המתמטיקה שלומדים במכון לב כמו אינפי ולינארית ושאר הדברים....
בסמינרים מקבלים תעודה מהמרכז האקדמי לב?
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #78
כן בחלק מהסמינרים
אני יודעת על ירושלים שלומדות תוכנית של מכון לב,
ויש סמינרים שעושים תכניות אחרות וזה הרבה יותר קשה ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
מה שקרה בהייטק שכולן למדו תוכנות ונהיה הצפה אדירה.
זה בדיוק מה שיקרה עכשיו בראיית חשבון הנהלת חשבונות וכו'.
הסמינרים מפוצצים עכשיו מסלולים ועוד כמה שנים הצפה מטורפת.

כווווולן למדו תכנות ועכשיו כוווולן לומדות את מקצועות החשבונאות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה