התייעצות ראיית חשבון או תכנות - מה שווה עכשיו?

  • הוסף לסימניות
  • #61
סליחה שאני כככה מעבירה נושאים.
אבל יש פה משהו שיודע עוד כמה שנים מכניסים מבחן מועצה בראיית חשבון במיסים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
נ.ב חשוב, אני וחברותי הלכנו כולנו לכיוון של חשבות וניהול כספים, שם נמצא בד"כ יותר כסף ותנאים (ולדעתי גם הרבה יותר מעניין, זה חא ביקורת זה להתעסק עם הביזנס, תקציבים, תזרימים, רווחיות ועוד)
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
כן קיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
משכורת טובה בראיית חשבון לא חייבת להיות דרך חשבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אשמח לשמוע - האם זה אפשרי לאישה חרדית שרוצה לעבוד בשעות סבירות?
איך שאני רואה סביבי - נשים חרדיות נוטות להשאר במשרדי רו"ח, למרות המשכורת והעבודה הפחות אטרקטיבית, כדי שיוכלו לעבוד 7 שעות ביום.
קיימת אופציה של משרת חשבות בתנאים נוחים מבחינת שעות?
7 שעות האמת פחות ראיתי
רובנו עובדות 8 שעות.
מה שכן משרת חשבות בד"כ כן יכולה לדרוש אחריות מעבר לשעות, הגדלת ראש, תקופות דורשות.
אישית נהנית מזה שמנהלת את הזמן לי , לפעמים עובדת יותר לפעמים פחות, ולוקחת אחריות, אבל זה תלוי בן אדם.
זה לא לזרוק את העט ב4 וללכת.
זה לדעת באמצע הלילה את היתרות בחשבון בנק, ולשמור על זמינות בחל"ד.

אני לא רוצה להכליל, אבל ממה שראיתי ותתקנו אותי, למעט עבודה במשרדי ממשלה בתכנות שזה משכורת נאה, ביתר העבודות משכורת גבוה. מגיעה עם הרבה אחריות וראש גדול.
(גם מתכנתת שיהיה באג רציני באתר תעבוד באמצע הלילה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
7 שעות האמת פחות ראיתי
רובנו עובדות 8 שעות.
מה שכן משרת חשבות בד"כ כן יכולה לדרוש אחריות מעבר לשעות, הגדלת ראש, תקופות דורשות.
אישית נהנית מזה שמנהלת את הזמן לי , לפעמים עובדת יותר לפעמים פחות, ולוקחת אחריות, אבל זה תלוי בן אדם.
זה לא לזרוק את העט ב4 וללכת.
זה לדעת באמצע הלילה את היתרות בחשבון בנק, ולשמור על זמינות בחל"ד.

אני לא רוצה להכליל, אבל ממה שראיתי ותתקנו אותי, למעט עבודה במשרדי ממשלה בתכנות שזה משכורת נאה, ביתר העבודות משכורת גבוה. מגיעה עם הרבה אחריות וראש גדול.
(גם מתכנתת שיהיה באג רציני באתר תעבוד באמצע הלילה)
לגמרי
זה ראש גדול והמון אחריות אבל הרבה עצמאות וסיפוק
וכן, יש מקומות שאפשר להוריד ל 7 ואפילו פחות ( בד"כ זה לא רשמי מההתחלה אבל עם הזמן והאמון זה עובר חלק )
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מאיפה המקור מידע שיש לך?
אני בשנה שניה לתואר בחשבונאות ולנו אומרים שלא בטוח אבל כנראה שגם אנחנו ליגש לבחינת המועצה במיסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מאיפה המקור מידע שיש לך?
אני בשנה שניה לתואר בחשבונאות ולנו אומרים שלא בטוח אבל כנראה שגם אנחנו ליגש לבחינת המועצה במיסים
הייתה מחשבה שיהיה מבחן מועצה במיסים בשנה הנוכחית - פ"ו
אבל בשנה שנייה לתואר וודאי שלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכוןןן בשנה השניה לתואר אין מועצה במיסים
אבל השאלה שלי אם מי שמתחיל ללמוד בשנת פז יבחן במיסים או אלו שמסיימים בשנת פז נבחנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אני לומדת בקמפוס לוסטיג של מכון לב תואר בחשבונאות,

ממה שאני רואה במקום הלימודים שלי, התואר בחשבונאות הרבה יותר קל משאר התארים בהנדסת תוכנה וכל תחומי ההיטק למיניהם, מבחינת השעות וכו'.
בנוסף, התקופה הראשונה מאוד שוחקת ומאתגרת, זה כמו ללמוד שפה חדשה, אבל עובר סמסטר או שניים ולכל דבר מתרגלים, וכבר מבינים איזה קורסים חשובים יותר ואיזה פחות,
בכלל לא דרמטי כמו שעשו לי את זה לפני,
גם המבחנים, מספיק לעבור בציון 60 שזה די בסיסי, כמובן שתמיד אפשר להשקיע יותר, אבל מי שרוצה ללמוד ראיית חשבון ולא "להשתגע" יכול בהחלט.
מבחינת שעמום, לא מסכימה עם זה שהתחום אפור ומשעמם, זה תחום מאוד מעניין, יש בזה גם את לימודי המיסים שזה סוג של לימודי משפטים לכל דבר ועניין, וצריך לפתח יצירתיות בכל נושאי המס וכו'.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני לומדת בקמפוס לוסטיג של מכון לב תואר בחשבונאות,

ממה שאני רואה במקום הלימודים שלי, התואר בחשבונאות הרבה יותר קל משאר התארים בהנדסת תוכנה וכל תחומי ההיטק למיניהם, מבחינת השעות וכו'.
בנוסף, התקופה הראשונה מאוד שוחקת ומאתגרת, זה כמו ללמוד שפה חדשה, אבל עובר סמסטר או שניים ולכל דבר מתרגלים, וכבר מבינים איזה קורסים חשובים יותר ואיזה פחות,
בכלל לא דרמטי כמו שעשו לי את זה לפני,
גם המבחנים, מספיק לעבור בציון 60 שזה די בסיסי, כמובן שתמיד אפשר להשקיע יותר, אבל מי שרוצה ללמוד ראיית חשבון ולא "להשתגע" יכול בהחלט.
מבחינת שעמום, לא מסכימה עם זה שהתחום אפור ומשעמם, זה תחום מאוד מעניין, יש בזה גם את לימודי המיסים שזה סוג של לימודי משפטים לכל דבר ועניין, וצריך לפתח יצירתיות בכל נושאי המס וכו'.


אנחנו אמנם עושות את זה כתואר פרוס ל 3 שנים אבל בסמינרים התעודה בחשבונאות היא מטעם מכון לב והם עושות ממש את רב הקורסים כמו שלנו.... ובסמינרים דוחסים להם את הקורסים לשנתיים..
ובעניין שאר המקצועות שאמרת , את צודקת שהנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכון לב קשה מאוד ויותר קשה מחשבונאות,
אבל בסמינרים החלוקה שונה ממנו כיון שיש להם 3 רמות לבחירה והם לא לומדות את כל המתמטיקה שלומדים במכון לב כמו אינפי ולינארית ושאר הדברים....
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #77
תיראי , אנחנו אמנם עושות את זה כתואר פרוס ל 3 שנים אבל בסמינרים התעודה בחשבונאות היא מטעם מכון לב והם עושות ממש את רב הקורסים כמו שלנו.... ובסמינרים דוחסים להם את הקורסים לשנתיים..
ובעניין שאר המקצועות שאמרת , את צודקת שהנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכון לב קשה מאוד ויותר קשה מחשבונאות,
אבל בסמינרים החלוקה שונה ממנו כיון שיש להם 3 רמות לבחירה והם לא לומדות את כל המתמטיקה שלומדים במכון לב כמו אינפי ולינארית ושאר הדברים....
בסמינרים מקבלים תעודה מהמרכז האקדמי לב?
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #78
כן בחלק מהסמינרים
אני יודעת על ירושלים שלומדות תוכנית של מכון לב,
ויש סמינרים שעושים תכניות אחרות וזה הרבה יותר קשה ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
מה שקרה בהייטק שכולן למדו תוכנות ונהיה הצפה אדירה.
זה בדיוק מה שיקרה עכשיו בראיית חשבון הנהלת חשבונות וכו'.
הסמינרים מפוצצים עכשיו מסלולים ועוד כמה שנים הצפה מטורפת.

כווווולן למדו תכנות ועכשיו כוווולן לומדות את מקצועות החשבונאות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה