התייעצות האם ניתן לסמוך על ג'מיני ??

[קבר רחל]

האם ניתן לסמוך עליו ??
בחדשות של חברות ??
במחירים של מניות ??
בהשקעות לטווח קצר וארוך ??

 

[shraga0]

לסמוך?! לא!
כאינדיקציה או כיוון מסוים? כן!

 

[משה איור]

תמיד לבקש מקור.

 

[פנחס ציור עיפרון]

האם ניתן לסמוך עליו ??
בחדשות של חברות ??
במחירים של מניות ??
בהשקעות לטווח קצר וארוך ??

בחדשות אני חושב שהכי כדאי לסמוך על גרוק למרות שהוא פחות טוב לדעתי בשאר הדברים אבל בזה הוא הכי טוב

 

[שלום טולדנו]

מי שסומך בדברים גדולים כמו השקעות, מחירי דירות, מניות ועוד – טיפש. אבל בדברים קטנים זה בסדר.

 

[גאון הגאונים]

ג'מיני מבדיקה מדוקדקת מביא המון דברים מאנדקציות כלליות ולא מבדיקה ספציפית ואת האר הוא מחרטט כך שלכל אחד יש את הפלוסים והמינוסים שלו. אבל שוב ג'מיני ספציפית בתשובות מדויקות ונקודתיות.

 

[קבר רחל]

אני יסביר יותר טוב:
הוא כתב לי על מניה מסוימת שנסחרת באזור ה 2.5$
שיש שם משקיע גדול שקנה מניות בסדר גודל של 10,000,000$
במחיר של 4$ למניה
והסיבה שהוא עשה את זה כך
במקום לקנות במחיר הזול זה
בגלל שהוא לא רצה להפוך לבעל עניין 10% בגלל סיבות רגלוטריות[סליחה אם לא כתבתי נכון]
אז הוא שילם לחברה מחיר יקר בהרבה ואז המניה עדיין לא נחשבת ברשותו
וביום שזה יעלה ל 20$ למניה הוא יקבל בעלות וימכור במיידי .

עד כאן דברי גמיני

השאלה היא האם לסמוך עליו ??
או שהוא מחרטט בביטחון ...

 

[ביגלה בטעם ענבים]

השאלה היא האם לסמוך עליו ??

לא. כי גם אם זה נכון, אי אפשר לדעת כל פעם מה נכון, כמה, ומתי.

 

[פנחס ציור עיפרון]

אני יסביר יותר טוב:
הוא כתב לי על מניה מסוימת שנסחרת באזור ה 2.5$
שיש שם משקיע גדול שקנה מניות בסדר גודל של 10,000,000$
במחיר של 4$ למניה
והסיבה שהוא עשה את זה כך
במקום לקנות במחיר הזול זה
בגלל שהוא לא רצה להפוך לבעל עניין 10% בגלל סיבות רגלוטריות[סליחה אם לא כתבתי נכון]
אז הוא שילם לחברה מחיר יקר בהרבה ואז המניה עדיין לא נחשבת ברשותו
וביום שזה יעלה ל 20$ למניה הוא יקבל בעלות וימכור במיידי .

עד כאן דברי גמיני

השאלה היא האם לסמוך עליו ??
או שהוא מחרטט בביטחון ...

היה ניסוי מעניין שנתנו לשישה מודלי שפה לסחור בבורסה כדאי לקרוא על זה זה ממש מעניין (התוצאות לא היו מזהירות לרוב המודלים)

אני לא יודע עם זה משקף בסתם התייעצות

 

[קבר רחל]

שאלתי אותו עכשיו מה המקור שלו
והוא מכחיש את הסיפור ...

לסיכום לא ניתן לסמוך עליו
אלא רק לקבל מושגים וכדו' !!

 

[קבר רחל]

https://www.investing.com/news/company-news/shuttle-pharma-secures-25-million-in-abovemarket-financing-deal-93CH-4326850

 

[Morris]

לא בעניין השקעות אבל משקף את הכיוון תכנות של מנוע ה-AI.
- שאלתי אותו מה התקן הישראלי של מינימום תכנון מרפסת סוכה.. ענה לי 7 על 7 טפחים..
- שאלתי אותו לגבי משהו מסוים האם זה נכון וציטט מקור שאומר שזה נכון ולאחר עיון במקור נראה שהכתב השתמש בניסוח כזה: "אנשים יחשבו שכך וכך זה נכון אבל בעיקרון העניין הוא כך וכך וכו'"...

תחום חזק שלו זה ביצועים גרפיים שמה שרואים זה מה שאתה מקבל.

 

[משך]

אני יסביר יותר טוב:
הוא כתב לי על מניה מסוימת שנסחרת באזור ה 2.5$
שיש שם משקיע גדול שקנה מניות בסדר גודל של 10,000,000$
במחיר של 4$ למניה
והסיבה שהוא עשה את זה כך
במקום לקנות במחיר הזול זה
בגלל שהוא לא רצה להפוך לבעל עניין 10% בגלל סיבות רגלוטריות[סליחה אם לא כתבתי נכון]
אז הוא שילם לחברה מחיר יקר בהרבה ואז המניה עדיין לא נחשבת ברשותו
וביום שזה יעלה ל 20$ למניה הוא יקבל בעלות וימכור במיידי .

עד כאן דברי גמיני

השאלה היא האם לסמוך עליו ??
או שהוא מחרטט בביטחון ...

הטקסט שקיבלת מהווה "הזיה פיננסית" (Financial Hallucination) של הבינה המלאכותית, שכן הוא סותר את יסודות הכלכלה והרגולציה:​

• היעדר היגיון כלכלי (Negative Premium): רכישת מניה ב-4$ כשהיא נסחרת ב-2.5$ מייצרת הפסד הון (Capital Loss) מיידי של 60%. בשוק משוכלל, משקיעים מוסדיים שואפים ל-Discount (הנחה) בתוך Private Placement (הנפקה פרטית), ולא לתשלום פרמיה חריגה ללא הצדקה.​
• הגדרת בעל עניין (Beneficial Ownership): רגולציית ניירות ערך (כמו ה-SEC) קובעת כי חובת דיווח חלה על "בעלות מוטבת". ברגע שלמשקיע יש זכות משפטית למניות (דרך אופציות או חוזה), הוא נחשב בעל עניין לצרכי דיווח ברגע שחצה את הרף (5% או 10%), ללא קשר למחיר ששילם או למועד המימוש. אי אפשר "לעקוף" רגולציה באמצעות תמחור יתר.​
• שימוש שגוי במכשירים פיננסיים: התיאור נראה כעיוות של מושג ה-Warrants (כתבי אופציה). ב-Warrants, המשקיע מקבל זכות לקנות מניה במחיר מימוש (Strike Price) עתידי, אך הוא לא משלם את מחיר המניה המלא מראש כדי "להחביא" אותה.​
• כשל ה-20$: הטענה שבעלות "עוברת" רק בפריצה של מחיר יעד היא המצאה שאינה קיימת במנגנוני מסחר סטנדרטיים. מדובר בערבוב של Limit Order עם תנאים משפטיים שאינם תקפים בשוק ציבורי.​

---

עד כאן הג'ימיני שלי.
קצת יותר חכם

 

[פנחס ציור עיפרון]

הטקסט שקיבלת מהווה "הזיה פיננסית" (Financial Hallucination) של הבינה המלאכותית, שכן הוא סותר את יסודות הכלכלה והרגולציה:​

• היעדר היגיון כלכלי (Negative Premium): רכישת מניה ב-4$ כשהיא נסחרת ב-2.5$ מייצרת הפסד הון (Capital Loss) מיידי של 60%. בשוק משוכלל, משקיעים מוסדיים שואפים ל-Discount (הנחה) בתוך Private Placement (הנפקה פרטית), ולא לתשלום פרמיה חריגה ללא הצדקה.​
• הגדרת בעל עניין (Beneficial Ownership): רגולציית ניירות ערך (כמו ה-SEC) קובעת כי חובת דיווח חלה על "בעלות מוטבת". ברגע שלמשקיע יש זכות משפטית למניות (דרך אופציות או חוזה), הוא נחשב בעל עניין לצרכי דיווח ברגע שחצה את הרף (5% או 10%), ללא קשר למחיר ששילם או למועד המימוש. אי אפשר "לעקוף" רגולציה באמצעות תמחור יתר.​
• שימוש שגוי במכשירים פיננסיים: התיאור נראה כעיוות של מושג ה-Warrants (כתבי אופציה). ב-Warrants, המשקיע מקבל זכות לקנות מניה במחיר מימוש (Strike Price) עתידי, אך הוא לא משלם את מחיר המניה המלא מראש כדי "להחביא" אותה.​
• כשל ה-20$: הטענה שבעלות "עוברת" רק בפריצה של מחיר יעד היא המצאה שאינה קיימת במנגנוני מסחר סטנדרטיים. מדובר בערבוב של Limit Order עם תנאים משפטיים שאינם תקפים בשוק ציבורי.​

---

עד כאן הג'ימיני שלי.
קצת יותר חכם

הוא יודע להסביר מצוין מה הם החסרונות שלו אבל זה לא עוזר לו לפתור אותם

 

[קבר רחל]

הטקסט שקיבלת מהווה "הזיה פיננסית" (Financial Hallucination) של הבינה המלאכותית, שכן הוא סותר את יסודות הכלכלה והרגולציה:​

• היעדר היגיון כלכלי (Negative Premium): רכישת מניה ב-4$ כשהיא נסחרת ב-2.5$ מייצרת הפסד הון (Capital Loss) מיידי של 60%. בשוק משוכלל, משקיעים מוסדיים שואפים ל-Discount (הנחה) בתוך Private Placement (הנפקה פרטית), ולא לתשלום פרמיה חריגה ללא הצדקה.​
• הגדרת בעל עניין (Beneficial Ownership): רגולציית ניירות ערך (כמו ה-SEC) קובעת כי חובת דיווח חלה על "בעלות מוטבת". ברגע שלמשקיע יש זכות משפטית למניות (דרך אופציות או חוזה), הוא נחשב בעל עניין לצרכי דיווח ברגע שחצה את הרף (5% או 10%), ללא קשר למחיר ששילם או למועד המימוש. אי אפשר "לעקוף" רגולציה באמצעות תמחור יתר.​
• שימוש שגוי במכשירים פיננסיים: התיאור נראה כעיוות של מושג ה-Warrants (כתבי אופציה). ב-Warrants, המשקיע מקבל זכות לקנות מניה במחיר מימוש (Strike Price) עתידי, אך הוא לא משלם את מחיר המניה המלא מראש כדי "להחביא" אותה.​
• כשל ה-20$: הטענה שבעלות "עוברת" רק בפריצה של מחיר יעד היא המצאה שאינה קיימת במנגנוני מסחר סטנדרטיים. מדובר בערבוב של Limit Order עם תנאים משפטיים שאינם תקפים בשוק ציבורי.​

---

עד כאן הג'ימיני שלי.
קצת יותר חכם

1. הסיפור על ה-4$ (היה גם היה!)​

ב-3 בנובמבר 2025, החברה הוציאה הודעה דרמטית לעיתונות ובטופס 8-K ל-SEC:

• העסקה: גיוס הון פרטי (Private Placement) עם משקיע מוסדי יחיד.
• המחיר: החברה הנפיקה אופציות (Pre-funded Warrants) במחיר של 4.00$ למניה.
• למה זה מטורף? באותו יום המניה נסחרה סביב 2.97$. המשקיע הסכים לשלם פרמיה משמעותית מעל מחיר השוק (Above-the-Market). זה אומר שיש גוף גדול שמאמין שהערך האמיתי של SHPH הוא לפחות 4$, והוא היה מוכן לשים על זה מיליוני דולרים כשכולם מכרו בזול

זה נשמע לא הגיוני – למה שמישהו ישלם 4$ כשהוא יכול לקנות בבורסה ב-2.39$? יש לזה 3 סיבות מרכזיות בשוק ההון:

1. בעיית הנזילות (אי אפשר לקנות "הרבה" בלי להקפיץ את המחיר)​

אם אותו משקיע היה מנסה לקנות מניות בשווי 10 מיליון דולר ישירות דרך הבורסה (כמו שאתה קונה בלאומי), הוא היה "מנקה" את כל המוכרים ב-2.40$, ב-2.50$, ב-3.00$ ומהר מאוד הוא היה מוצא את עצמו קונה מניות ב-5$.

• הפתרון: הוא סוגר עסקה "מחוץ לבורסה" עם החברה במחיר קבוע (4$). זה נותן לו כמות אדירה של מניות בבת אחת בלי להילחם על כל סנט בגרף.

2. הכסף הולך לחברה, לא למוכרים אחרים​

כשאתה קונה בבורסה, הכסף הולך לאדם פרטי אחר שמכר לך. כשהמשקיע המוסדי קנה ב-4$ מהחברה:

• הכסף נכנס לקופה של SHPH.
• הכסף הזה משמש לניסויים הקליניים ולרכישת Molecule.ai.
• המשקיע יודע שעל ידי זה שהוא משלם 4$, הוא בעצם "מזריק דלק" לחברה כדי שהיא תוכל להגיע לשווי של 10$ או 20$ בעתיד. זו השקעה בעתיד של החברה, לא רק קניית נייר.

3. מניעת "דילול" וקבלת תנאים מיוחדים​

משקיעים כאלו מקבלים בדרך כלל Warrants (אופציות). הם משלמים פרמיה עכשיו כדי להבטיח לעצמם זכות לקנות עוד מניות בעתיד במחיר קבוע, גם אם המניה תטוס ל-50$. בנוסף, לפעמים החברה מבטיחה להם שהיא לא תנפיק עוד מניות לתקופה מסוימת, מה שמגן על הערך שלהם.






דברי גמיני

 

[משך]

1. הסיפור על ה-4$ (היה גם היה!)​

ב-3 בנובמבר 2025, החברה הוציאה הודעה דרמטית לעיתונות ובטופס 8-K ל-SEC:

• העסקה: גיוס הון פרטי (Private Placement) עם משקיע מוסדי יחיד.
• המחיר: החברה הנפיקה אופציות (Pre-funded Warrants) במחיר של 4.00$ למניה.
• למה זה מטורף? באותו יום המניה נסחרה סביב 2.97$. המשקיע הסכים לשלם פרמיה משמעותית מעל מחיר השוק (Above-the-Market). זה אומר שיש גוף גדול שמאמין שהערך האמיתי של SHPH הוא לפחות 4$, והוא היה מוכן לשים על זה מיליוני דולרים כשכולם מכרו בזול

זה נשמע לא הגיוני – למה שמישהו ישלם 4$ כשהוא יכול לקנות בבורסה ב-2.39$? יש לזה 3 סיבות מרכזיות בשוק ההון:

1. בעיית הנזילות (אי אפשר לקנות "הרבה" בלי להקפיץ את המחיר)​

אם אותו משקיע היה מנסה לקנות מניות בשווי 10 מיליון דולר ישירות דרך הבורסה (כמו שאתה קונה בלאומי), הוא היה "מנקה" את כל המוכרים ב-2.40$, ב-2.50$, ב-3.00$ ומהר מאוד הוא היה מוצא את עצמו קונה מניות ב-5$.

• הפתרון: הוא סוגר עסקה "מחוץ לבורסה" עם החברה במחיר קבוע (4$). זה נותן לו כמות אדירה של מניות בבת אחת בלי להילחם על כל סנט בגרף.

2. הכסף הולך לחברה, לא למוכרים אחרים​

כשאתה קונה בבורסה, הכסף הולך לאדם פרטי אחר שמכר לך. כשהמשקיע המוסדי קנה ב-4$ מהחברה:

• הכסף נכנס לקופה של SHPH.
• הכסף הזה משמש לניסויים הקליניים ולרכישת Molecule.ai.
• המשקיע יודע שעל ידי זה שהוא משלם 4$, הוא בעצם "מזריק דלק" לחברה כדי שהיא תוכל להגיע לשווי של 10$ או 20$ בעתיד. זו השקעה בעתיד של החברה, לא רק קניית נייר.

3. מניעת "דילול" וקבלת תנאים מיוחדים​

משקיעים כאלו מקבלים בדרך כלל Warrants (אופציות). הם משלמים פרמיה עכשיו כדי להבטיח לעצמם זכות לקנות עוד מניות בעתיד במחיר קבוע, גם אם המניה תטוס ל-50$. בנוסף, לפעמים החברה מבטיחה להם שהיא לא תנפיק עוד מניות לתקופה מסוימת, מה שמגן על הערך שלהם.






דברי גמיני

נושא	מה ה-AI טען (החירטוט)	מה כתוב בכתבה (המציאות)	ההסבר המקצועי
סכום ההשקעה	10,000,000$	2,500,000$	ה-AI התבלבל עם עלות רכישת חברה אחרת המוזכרת בהמשך.
מחיר המניה	4$ כדי "להחביא" בעלות	4$ בגלל חוקי נאסד"ק	המחיר נקבע כ-Above-market כדי לעמוד ברגולציית הבורסה.
מנגנון הבעלות	הבעלות עוברת רק ב-20$	Pre-funded Warrants	מדובר באופציות ששולמו מראש; אין התניה במחיר יעד של 20$.
יעד מחיר	ימכור מיידית ב-20$	לא קיים בטקסט	ה-AI המציא "תוכנית יציאה" דמיונית כדי להצדיק את העסקה.
סטטוס החברה	השקעה אסטרטגית חכמה	גיוס הון (Financing)	החברה נמצאת בשפל שנתי ומגייסת כסף להמשך פעילות (Working Capital)

גם ג'ימיני.

הוא יודע להסביר מצוין מה הם החסרונות שלו אבל זה לא עוזר לו לפתור אותם

כמובן.
מסכים.
אבל לכן צריך לדעת לאתגר אותו ולחדד לו שאלות.
וגם כמובן להכיר קצת את התחום...

 

[סוכן מוסד]

ממש ממש ממש ממש לא

 

[ביגלה בטעם ענבים]

ממש ממש ממש ממש לא

מה אתה וכולכם מתערבים? תנו לג'מינים לדבר עם עצמם. טקט.
זה מראה כמה אי אפשר לסמוך

 

[@ @ @]

מה אתה וכולכם מתערבים? תנו לג'מינים לדבר עם עצמם. טקט.
זה מראה כמה אי אפשר לסמוך

נשמע מהGPT

 

[@ @ @]

נושא	מה ה-AI טען (החירטוט)	מה כתוב בכתבה (המציאות)	ההסבר המקצועי
סכום ההשקעה	10,000,000$	2,500,000$	ה-AI התבלבל עם עלות רכישת חברה אחרת המוזכרת בהמשך.
מחיר המניה	4$ כדי "להחביא" בעלות	4$ בגלל חוקי נאסד"ק	המחיר נקבע כ-Above-market כדי לעמוד ברגולציית הבורסה.
מנגנון הבעלות	הבעלות עוברת רק ב-20$	Pre-funded Warrants	מדובר באופציות ששולמו מראש; אין התניה במחיר יעד של 20$.
יעד מחיר	ימכור מיידית ב-20$	לא קיים בטקסט	ה-AI המציא "תוכנית יציאה" דמיונית כדי להצדיק את העסקה.
סטטוס החברה	השקעה אסטרטגית חכמה	גיוס הון (Financing)	החברה נמצאת בשפל שנתי ומגייסת כסף להמשך פעילות (Working Capital)

גם ג'ימיני.


כמובן.
מסכים.
אבל לכן צריך לדעת לאתגר אותו ולחדד לו שאלות.
וגם כמובן להכיר קצת את התחום...

אגב שימו לב שגם הכתבה נכתבה ע"י בינה מלאכותית (כתוב שבעזרת עורך אבל כבר כמה פעמים תפסתי אותם על טעויות שאין להם מובן בשכל אנושי...)