עזרה בעקבות האירוע העצוב במעון ילדים בירושלים, מודעות.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
עבדתי כמבשלת במעון במשך שנים
וראיתי מטפלות מקסימות! וגם מטפלת אחת שכמעט הרגה את הילדים
היתה מתישבת על ילד בן שלוש כדי שלא יברח מהמיטה
היא היתה חזקה במשמעת, הילדים רעדו ממנה
ולמנהלת המעון היה שווה להחזיק אותה,
אחרי כשנתיים היא פוטרה
אני לעולם בע"ה לא אשלח למעון
אני אשלח למטפלת שאני מכירה
ואני סומכת עליה.
ולא למוסד שכל יום מתחלפות המטפלות כמו גרביים
ומי הולכת היום להיות מטפלת במעון??????

עולה לי יותר כסף לשלוח למטפלת פרטית מאשר למעון מסובסד.
אני חושבת שיש עלייך חובת דיווח!
וגם על המנהלת וגם על כל מי שראה את זה ולא עצר את זה באותו רגע / דיווח על זה!!
איך אפשר לראות מבוגר יושב על ילד והמסקנה היחידה היא :
"אני אשלח את הילד שלי למקום יותר טוב?"

כשאני עבדתי במעון וראיתי מטפלת צורחת על ילדים תפסתי את המנהלת לשיחה
ואמרתי לה שאו שהיא מטפלת בזה או שאני אערב גורמים אחרים!
והיא טיפלה!
כשאחרת החזיקה ילדים חזק מדי - הערתי לה בצורה שלא משתמעת לשני פנים
נכון, עבודה עם ילדים היא קשה ומאתגרת ושוחקת מאד מאד מאאאאאאאד
ולכן חשוב לשים לב מי המטפלת וכמה אהבה לילדים יש לה וכמה יר"ש יש לה
(יש גם מטפלות מצויינות ממש!)
ולפרגן במילים ובמחוות קטנות פה ושם כדי לתת להן דלק להמשיך,
וכמה שעבודה משרדית שוחקת ומעייפת זה לא ישווה לעולם לעבודה במעון.
וכל מי שרואה עוולות שנעשות לחסר ישע ולא עוצר את זה - מבחינתי הוא שותף!!
שתיקה היא הסכמה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אני שלחתי למעון שהיה מפוקח ושייך לרשת ידועה
והסבל שעברנו שם בלתי ניתן לתיאור
זה ממש לא קשור
על מטפלת צריך לברר המוןןן ולהתפלל שתעשה תפקידה נאמנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
ללא קשר לאירוע הספציפי (במאמר המוסגר: ממליץ למחוק את ההודעות החסרות אחריות בנוגע למטרנה שנמכרת בזול, מדובר במטרנות עם תוקף למספיק זמן, אך נמכרות בזול עקב חידוש מלאי של רשות החירום הלאומית כפי שנכתב לפניי).

לגבי הנושא של האשכול,
אני חושב שנכון לכל הורה לוודא מול המטפלת/הגננת הפרטית 2 דברים, 1. שיש לה עוסק מוכר (פטור/מורשה) 2. ביטוח.

כן, ביטוח לא ח"ו כדי שתצטרכו להשתמש בו, אלא שני הדברים הללו מעידים על רצינות ואחריות מינימלית, ונכון זה עולה כמה שקלים, אז מכניסים את זה בתוך התחשיב של העסק.

בדיקה כזאת פשוטה תאמר לך מיד הרבה מאוד על הרצינות והאחריות של המטפלת/הגננת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
ללא קשר לאירוע הספציפי (במאמר המוסגר: ממליץ למחוק את ההודעות החסרות אחריות בנוגע למטרנה שנמכרת בזול, מדובר במטרנות עם תוקף למספיק זמן, אך נמכרות בזול עקב חידוש מלאי של רשות החירום הלאומית כפי שנכתב לפניי).

לגבי הנושא של האשכול,
אני חושב שנכון לכל הורה לוודא מול המטפלת/הגננת הפרטית 2 דברים, 1. שיש לה עוסק מוכר (פטור/מורשה) 2. ביטוח.

כן, ביטוח לא ח"ו כדי שתצטרכו להשתמש בו, אלא שני הדברים הללו מעידים על רצינות ואחריות מינימלית, ונכון זה עולה כמה שקלים, אז מכניסים את זה בתוך התחשיב של העסק.

בדיקה כזאת פשוטה תאמר לך מיד הרבה מאוד על הרצינות והאחריות של המטפלת/הגננת.
היום בנוסף לעוסק מורשה. צריך גם רשיון משרד החינוך. בעת צרה ח"ו הביטוח יתנער מתשלום אם לא היה פיקוח משרד החינוך. אפילו שזה עסק מורשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
שלום לכולם,
אני מנהל מעון יום מפוקח, ב"ה לא קרה אצלי כזה דבר ובעז"ה מתפלל יום יום שלא יקרה אפילו משהו רחוק מזה.
אבל.....
יש אמירה מאוד מקובלת בתחום הביקורת, ןמצטטים אותו כל מי שמתעסק בתחום.
"כל התקנות וחוקי הבטיחות נכתבו בדם" דהיינו כל תקנה יש לה סיפור מדמם וכואב מאחוריה.
אם כן, המסקנא הראשונית היא שאם לפני 10 שנים משרד העבודה התיר דבר מסויים כי עדיין לא קרה מקרה, לאחר 5 שנים נוספה תקנה שנכתבה בדם במעון מפוקח, זה מזעזע, אך גם בבתים קוראים כל יום דברים מזעזעים ולא צפויים.
האם מישהו מרגיש הורה לא אחראי בכך שהוא לא מחיל על עצמו ועל הבית שלו את הסטנדרטים שהוא מצפה ממעון? לא!!! וזה בסדר.
אז אני רוצה לנסות לצייר לכם אליבי, [ובסוף יש עוד אחד קטן..]
כדי שתרדו מאותה מטפלת, שעל פי העדויות היא מסורה ומבוקשת [ולדעתי אם היא תצא מכך בשלום ותמשיך להפעיל גן, היא תמשיך להיות מבוקשת, וכדלהלן],
זוכרים את הסיפור הנורא של משפ' גרוס בירושלים? היה שם מדביר שהשתמש בחומר ללא ריח, שממית חרקים בגז, והחומר המית ילדים טהורים שלא חטאו בביתם הבטוח.
ננתח: ילדים חפים מפשע, שהוריהם המסורים והצדיקים הזמינו מישהו בכדי שיהיה לילדים שלהם טוב בבית שלהם, ללא מזיקים וללא מטיילים, נספו ברצון ה' במקום הכי בטוח, בעקבות כוונה טובה ומצויינת של הורים אחראים ומסורים, אז מישהו בא בטענה להורים?
אז אולי במקום לחפש את הראש של המטפלת האומללה ואת ראשיהן של כלל המעונות והמטפלות בדרך [בהגיגים מצויינים לכתבות סאטירה על נושאים שאין אנשים מאחוריהם בלבד...] פשוט להבין שאנחנו לא יודעים כלום, ואולי המטפלת ניסתה לדאוג להן בדרך נורמטיבית שהיא ביררה במעון מוכר שככה עושים, והיא המקרה הראשון שבו קרה האסון, והיא תהיה המקרה שעליו יכתב בדם הפיסקה הבאה, וזה יכל לקרא בכל מקום? ולה' הסיבה למה הוא בחר בה...
אנחנו הרי לא אנשי ערוצי העם ששופטים ללא כללים וללא מעצורים ותאווים לדם של כל מי שטיפה מצליח ונפל.
אז מה בצע לנו?
שכולם ינמיכו פרופיל, יגידו תהילים, מקסימום יכתבו את ההגיגים, ויעשו במקום שלח, מחק!!!
כי לפעמים גם מילים זה מביא דם, ולא דווקא דם שמטפטף אלא דם בפנים של מטפלות מסורות שקוראות כאן את המלל ונפגעות מבין השיתין על לא עוול בכפיהן, כי אני אישית מכיר נשים רבות שעשו את כל התקנים כדי לקבל רשיון מעון או משפחתון ובסוף נשארו עם הבטיחות אך לא קיבלו רשיון [ואולי -אפרופו אליבי - גם שם מדובר בכזה מקרה????] והגן בבית שלהם הוא סופר בטוח אך ללא רשיון כי נגמרו ההקצאות למדינה....
חכמים הזהרו בדבריכם, אנשים אחים אנחנו, לא עת להשחיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
אנחנו לא מחפשים אשמים.
לא.
אנחנו לא שם.
אבל אנחנו כן מחפשים לקחת אחריות.
ואולי...
זו קריאת הצלה וזעקה של אלפי תינוקות שנמצאים במוסדות לא מפוקחים.
יודעת על כמה פעוטונים בשכונות חרדיות שיש בהם אכלוס הרבה מעל המותר עם תנאים לא הגיוניים בכלל...
שוב, אנחנו כאן ביחד כדי לעורר מודעות ולחשוב על אמצעי זהירות כפולים.
לא דנים או שופטים כאן אף אחד!
רק לחשוב על הילדים שלנו.
ולהיזהר מאד לא להגיע לרשלנות פושעת.
כי הכללים של משרד הבריאות במעונות הם לא כללים מפונטזים שצריך למצוא נתיבי בריחה כדי לעקוף אותם
הם החוקים היפים של התורה הקדושה שצוותה על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"!
ומחה ה' דמעה מעל כל פנים
והלוואי ולא נדע עוד שוד ושבר בגבולינו
אמן
בלת"ק ---
האם זה לא היה יכול לקרות גם בגן מפוקח? בפרט לאור המידע העכשווי שעדיין 'אין מידע'?
אם המקום מתנהלת באחריות, ומכירים את הנפשות הפועלות, אני סומך הרבה יותר על משפחות שאנחנו מכירים, מאשר איזה הצנחה של משרד החינוך, של גברת עם תעודה ובלי רגש....
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
עבדתי כמבשלת במעון במשך שנים
וראיתי מטפלות מקסימות! וגם מטפלת אחת שכמעט הרגה את הילדים
היתה מתישבת על ילד בן שלוש כדי שלא יברח מהמיטה
היא היתה חזקה במשמעת, הילדים רעדו ממנה
ולמנהלת המעון היה שווה להחזיק אותה,
אחרי כשנתיים היא פוטרה
אני לעולם בע"ה לא אשלח למעון
אני אשלח למטפלת שאני מכירה
ואני סומכת עליה.
ולא למוסד שכל יום מתחלפות המטפלות כמו גרביים
ומי הולכת היום להיות מטפלת במעון??????

עולה לי יותר כסף לשלוח למטפלת פרטית מאשר למעון מסובסד
הוצאת לי את המילים מהפה, אחד על אחד.
יש מטפלות פרטיות שאני מכירה אישית בתור נשים טובות ואחראיות, אני יודעת אילו ידיים אוחזות בתינוק, וכמו שאני לא בודקת אישורי משרד הבריאות כשהילד הולך לחבר של משפחה מוכרת, כנ"ל אצל מטפלת שכנה וכו' שמכירים.
מעון מפוקח? בלי לדבר על אף מעון ספציפי, יש במעונות תחלופת עובדות מטורפת, המון מנהלות מעון מביאות כל מי שרק מוכנה לומר כן מרוב מצוקת כוח אדם! הן יודעות שאם לא העובדות ההזויות האלה - אפשר לסגור את המעון.

ואתם ההורים תתרגזו מאוד.

ולפני שאתן מזדעזעות ממה שהיא כתבה, לכו לראות אם אתן יודעות מי טיפלה בילד שלכן היום. (אני מדברת רק על נשים ובחורות שנמצאות במעונות ולא ברור מה מו מי אצלן, לא על המטפלות שנותנות את נשמתן באמת ולא מתוגמלות כראוי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
כי הכללים של משרד הבריאות במעונות הם לא כללים מפונטזים שצריך למצוא נתיבי בריחה כדי לעקוף אותם
הם החוקים היפים של התורה הקדושה שצוותה על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"!
לא נעים לומר אבל חלקם מפונטזים או יותר נכון מוגזמים ועוד איך, כמעט מדי שנה נוספות דרישות חדשות מוגזמות והזויות מה שהופך את המציאות של פתיחת מעונות ומשפחתונים בפיקוח לרווחי ומשתלם פחות ופחות.

לא יודע אם נחשפת אבל ישנה הנחייה חדשה של משרד הבריאות שאסור שיהיו בכיתות לימוד "וילונות" כן כן וילונות על החלונות פשוט אסור, אולי נראה לי שצריך לכתוב את זה שוב כי אני מתפוצץ מצחוק כשאני כותב את זה אבל מה לעשות זוהי ההנחייה "אסור וילונות בכיתות לימוד"...

מרווחי הביטחון שמשרדי הממשלה לוקחים בכל הוראה שלהם בפרט כשזה לא על חשבון משלם המסים הם פשוט הזויים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
עבדת פעם במעון מפוקח ?? ליד הבית שלי יש מעון מפוקח של 120 ילדים. הכל עובד לפי הספר, אין שום יחס אנושי.. גם הפרות ברפת הם בפיקוח... ! !!
מאוד מעניין,
מאיפה את יודעת?
שולחת לשם? למעון רפת?
לא שולחת? איך את יודעת?
מומלץ לא להכפיש, ולהסתכל טוב על השכנים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
הלך מלאך המוות והתלונן
למה לי תפקיד כזה, שכולם תמיד יאשימו אותי וישנאו אותי?
ענה לו, אל דאגה, תמיד כשיקרה האסון כולם רק יחפשו את כל האשמים האפשריים
ואף אחד לא יזכור שאתה ביצעת את השליחות מאת ה' לקחת את הנשמה לגנזי מרומים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
לא נעים לומר אבל חלקם מפונטזים או יותר נכון מוגזמים ועוד איך, כמעט מדי שנה נוספות דרישות חדשות מוגזמות והזויות מה שהופך את המציאות של פתיחת מעונות ומשפחתונים בפיקוח לרווחי ומשתלם פחות ופחות.

לא יודע אם נחשפת אבל ישנה הנחייה חדשה של משרד הבריאות שאסור שיהיו בכיתות לימוד "וילונות" כן כן וילונות על החלונות פשוט אסור, אולי נראה לי שצריך לכתוב את זה שוב כי אני מתפוצץ מצחוק כשאני כותב את זה אבל מה לעשות זוהי ההנחייה "אסור וילונות בכיתות לימוד"...

מרווחי הביטחון שמשרדי הממשלה לוקחים בכל הוראה שלהם בפרט כשזה לא על חשבון משלם המסים הם פשוט הזויים.
זכורני מקרה שילד הסתבך בוילון ונחנק
שזה דווקא מוכיח את מה שכתב הכותב
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
עבדתי כמבשלת במעון במשך שנים
וראיתי מטפלות מקסימות! וגם מטפלת אחת שכמעט הרגה את הילדים
היתה מתישבת על ילד בן שלוש כדי שלא יברח מהמיטה
היא היתה חזקה במשמעת, הילדים רעדו ממנה
ולמנהלת המעון היה שווה להחזיק אותה,
אחרי כשנתיים היא פוטרה
את יודעת שכרגע הודית בביצוע עבירה פלילית?

לפי חוק העונשין (חובת דיווח), כל אדם שיש לו חשד סביר להתעללות או הזנחה של קטין או חסר ישע- חייב לדווח.
החובה חלה גם אם ההתעללות לא ודאית.
אי־דיווח הוא עבירה פלילית.
איש צוות, גננת, מטפלת, מנהלת מעון- חובת דיווח מחמירה יותר והעונש על אי־דיווח חמור יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
זכורני מקרה שילד הסתבך בוילון ונחנק
שזה דווקא מוכיח את מה שכתב הכותב
וכמו שכתב @10 בן 10 שאכן הכללים נכתבו בדם. אבל הם לא לוקחים שום סיכון גם הסביר ביותר, זכורני שלפי כ15 שנה, היה מקרה של ילד בן שנתיים שנפל מספה בבית שלו ול"ע נפטר, תמוה לחלוטין שאין עדיין הנחייה האוסרת למכור במדינת ישראל ספות.
כמובן שאני מקצין את העניין, אבל צריך לדעת שבכל הנוגע לדרישות שהם דורשים מעצמם במשרדים שלהם יש מושג שנקרא "ניהול סיכונים" ובכל הנוגע לאחרים ובפרט לעסקים הקטנים "שיסתדרו".
מבחינת ההיגיון הצרוף אמורים היו לשים משקל וחשיבה הגיונית מאחורי כל סעיף.

זה ממש נראה כאילו אם ח"ו לא יהיה באירוע הזה איזושהי מסקנה שתתווסף לדרישות הפיקוח וההגנה, אז לא מיצינו את כל הכיוונים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
שלא יצא מכשול תחת ידינו.
האשכול הזה נפתח במטרה לדון במקרים הנפוצים של מעונות לא מפוקחים בתוך הציבור שלנו.
מי שרוצה לדון במקרה שהיה בירושלים או לחקור אותו, כאן זה לא המקום...
שיפתח דיון חדש בבקשה!
תודה רבה!


ועוד משהו...
לקיחת אחריות היא מתוך תחושת הובלה ולא מתוך תחושת קורבנות.
זה לא אומר לקחת אחריות מה שקרה שם באופן ספציפי.
זה אומר למשל לא להאשים את היועמשי"ת.
למה?
כי זה מוביל אותנו אחורה ולא קדימה.
אנחנו לוקחים אחריות על החיים שלנו ובודקים לאן בתוך המציאות הזאת אנחנו יכולים להתקדם הכי חכם וטוב.
אפשר לחשוב שרק בציבור שלנו יש מעונות לא מפוקחות
בציבור הכללי רווח מאוד שמעונות מפוקחים הם בעיקר למי שאין להם כסף ומקרי רווחה וכד'.
כל אמא מתורבתת לא תשלח למפוקח רק למעונות פרטיים, וזה עולה להם אגב הרבה יותר מהמפוקח (ובד"כ זה גם חוקי ועם ביטוח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
הלך מלאך המוות והתלונן
למה לי תפקיד כזה, שכולם תמיד יאשימו אותי וישנאו אותי?
ענה לו, אל דאגה, תמיד כשיקרה האסון כולם רק יחפשו את כל האשמים האפשריים
ואף אחד לא יזכור שאתה ביצעת את השליחות מאת ה' לקחת את הנשמה לגנזי מרומים....
חג גדיא..
מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
וכמו שכתב @10 בן 10 שאכן הכללים נכתבו בדם. אבל הם לא לוקחים שום סיכון גם הסביר ביותר, זכורני שלפי כ15 שנה, היה מקרה של ילד בן שנתיים שנפל מספה בבית שלו ול"ע נפטר, תמוה לחלוטין שאין עדיין הנחייה האוסרת למכור במדינת ישראל ספות.
כמובן שאני מקצין את העניין, אבל צריך לדעת שבכל הנוגע לדרישות שהם דורשים מעצמם במשרדים שלהם יש מושג שנקרא "ניהול סיכונים" ובכל הנוגע לאחרים ובפרט לעסקים הקטנים "שיסתדרו".
מבחינת ההיגיון הצרוף אמורים היו לשים משקל וחשיבה הגיונית מאחורי כל סעיף.

זה ממש נראה כאילו אם ח"ו לא יהיה באירוע הזה איזושהי מסקנה שתתווסף לדרישות הפיקוח וההגנה, אז לא מיצינו את כל הכיוונים...
זה מה שנקרא כסת"ח
בבית שלו כל אחד יעשה מה שהוא רוצה בגדול
אבל במסגרת מפוקחת אף אחד לא רוצה לקחת אחריות
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
כל פעם שקורה אסון
מנסים להכניס את המדינה עמוק יותר לורידים שלנו.

זה פשוט דוחה.
גם במשפחה שלי קרה אסון נורא.
ולא לא היה אפשר לעשות שום דבר בצורה אחרת.

מתי תתחילו להאמין שיש בורא לעולם?
אכתוב כמה שיותר עדין,
אבל בגלל דעות כאלו קרה מה שקרה באסון מירון.

בוודאי שיש בורא עולם, אבל יש חובת ההשתדלות,
ואחרי אסון מירון כבר כולם מבינים [חוץ ממי שלא...] שההתנהלות ה'פנים-חרדית' מדי, ללא התערבות של המדינה ומוסדותיה, באופן שמתיימרים לחשוב ש"אנחנו יודעים יותר טוב מה'ציוניים' מה נכון", מובילה לדברים לא טובים וחלילה לאסונות.
ואכמ"ל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה