דרוש מידע בית ספר לילדה עם ASD

  • הוסף לסימניות
  • #61
סליחה, אבל אין לי משהו אחר להגיד על המשפטים האלה
אין לי בעיה שאת נדרכת כשאת קוראת דבר מה מאתגר.
ידעתי שזה יקפיץ כמה.
אבל זה רק מראה שכנראה לא עבדת בחינוך מיוחד.

אני חוזרת.
ההורים האלה מיוחדים מאד.
אני הראשונה שאצדיע בפניהם, ואעריץ אותם.
כי אני מכירה את הילד הנהדר והמקסים והמאתגר שלהם.

ואני עדיין עומדת על דעתי,
הדעה שלהם היא לא תמיד (בדגש על לא תמיד) אובייקטיבית.
לא אמרתי נכונה או לא. אין בזה נכון או לא.
לפעמים היא לא אובייקטיבית. זה הכל.

עריכה: עכשיו אני רואה שהייתי צריכה יותר להזהר כשאני מדברת על ההורים בצורה שיכולה להתפרש כמותחת ביקורת על ההורים. סליחה ממש לא התכוונתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אין לי בעיה שאת נדרכת כשאת קוראת דבר מה מאתגר.
ידעתי שזה יקפיץ כמה.
אבל זה רק מראה שכנראה לא עבדת בחינוך מיוחד.

אני חוזרת.
ההורים האלה מיוחדים מאד.
אני הראשונה שאצדיע בפניהם, ואעריץ אותם.
כי אני מכירה את הילד הנהדר והמקסים והמאתגר שלהם.

ואני עדיין עומדת על דעתי,
הדעה שלהם היא לא תמיד (בדגש על לא תמיד) אובייקטיבית.
לא אמרתי נכונה או לא. אין בזה נכון או לא.
לפעמים היא לא אובייקטיבית. זה הכל.

עריכה: עכשיו אני רואה שהייתי צריכה יותר להזהר כשאני מדברת על ההורים בצורה שיכולה להתפרש כמותחת ביקורת על ההורים. סליחה ממש לא התכוונתי.
את לא הראשונה שאני שומעת ממנה משפטים כאלה
וזה לרוב מגיע מאנשים שיותר מידי בטוחים בעצמם ולא מוכנים לראות שיש מה לשפר בהתנהלות שלהם,
נתקלתי במנהלות ועובדות בחנמ, שיש עליהם הרבה הערות מהורים, אבל הן לא מוכנות לשמוע ולתקן, וככה משפריצים בוץ על ההורים, כמה קל.

דיברתי עם מאות רבות של הורים, 99 אחוז מהם משלימים עם המציאות של הילד המיוחד, אבל רואים דברים שהצוות לא רואה, אין כמו הורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אני מסכימה שיכולים להיות קשיים הוריים בראיית המצב,
מכימה גם שבכל מקום יש פוליטיקות והתנהלויות פנימיות
ומסכימה גם שרבים מאנשי הצוות הם מלאכים חדורי מטרה - בעיקר המורות והסיעות והעובדות הפרא רפואיות. יש מהן אמנם שנגועות בשיפוטיות ובעמדת עליונות (ולפעמים ההערכה שהן מרעיפות על הורים היא מהשפה לחוץ), אבל בעקרון בעבודה הזו משובצות מלאכיות לרוב.

לצערי הרב, בעידן שטרום בוא המשיח שום מוסד לא קם מתוך נטיה אלטרואיסטית ששמה את הפוקוס אך ורק על הילד המיוחד וזכאויותיו. התחום הזה הוא כר קורץ לעשיית רווחים - לעתים לא ביושר ולא במשפט, תוך עושק הזכאויות של הילדים. אני נוהגת לומר בציניות שהרוצה להתעשר יפתח גן תקשורת... השאלה היא מהי תפיסת הבסיס של המוסד - הוגנות או פוילע שטיקים שמאשרים לו להתקיים ולעבור מבדקים מטעם משרד החינוך ומשרד הבריאות, אבל לא לספק תמורה נאותה. המלחמות המתנהלות כדי לאפשר מונופולים אזוריים וארציים בתחומי הטיפול מעידות כשהן לעצמן על אינטרסנטיות מסחרית שרואה במוסד כזה עסק ותו לא.

לשביעות רצון הורית ישנם גם מדדים אובייקטיביים ולא רק כאלו התלויים במד הרגש וביכולות הנפשיות והפסיכולוגיות של ההורים להתמודד עם כאבם - אספקה של שעות טיפול כנדרש, רמת המקצועיות של הצוות, מצבת צוות מלאה (ובעידן של קושי רב באיתור צוות פרא רפואי זה מראה שהם משלמים יותר מהמינימום המקובל בשוק), ובעיקר בעיקר המקום שמאפשר להם להשמיע את קולם ושומע אותם, כי עבודה טובה נבנית רק בשיתוף פעולה עם ההורים.

טריקת דלת בפני ביקורת בטענה שהיא נובעת מקושי סובייקטיבי של ההורה לא מראה על מקצועיות, אלא על שיפוטיות וחוסר נכונות לשפר. יתכן שההורים - גם הורים נגועים, עדיין מחזיקים טענות שיש להן אחיזה במציאות! איך אפשר לבטל את דבריהם? כתבת שלא תמיד הם אובייקטיביים, נכון, אבל יש והתחושה העולה מהשטח היא שההתיחסות אליהם תמיד היא כאל בלתי אובייקטיביים.


אה, ולא לכולם יש כאן אפשרות להביא הודעות פרטיות. בכללו של דבר, אני חושבת שעלו פה דברים חשובים ומשמעותיים, בדיון הזה. אולי טוב שנחשפו לעין כל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אין לי בעיה שאת נדרכת כשאת קוראת דבר מה מאתגר.
ידעתי שזה יקפיץ כמה.
אבל זה רק מראה שכנראה לא עבדת בחינוך מיוחד.

אני חוזרת.
ההורים האלה מיוחדים מאד.
אני הראשונה שאצדיע בפניהם, ואעריץ אותם.
כי אני מכירה את הילד הנהדר והמקסים והמאתגר שלהם.

ואני עדיין עומדת על דעתי,
הדעה שלהם היא לא תמיד (בדגש על לא תמיד) אובייקטיבית.
לא אמרתי נכונה או לא. אין בזה נכון או לא.
לפעמים היא לא אובייקטיבית. זה הכל.

עריכה: עכשיו אני רואה שהייתי צריכה יותר להזהר כשאני מדברת על ההורים בצורה שיכולה להתפרש כמותחת ביקורת על ההורים. סליחה ממש לא התכוונתי.
באמת היית צריכה להיזהר, אבל בלי קשר לזה -
מערכות החינוך המיוחד רגילות כנוהל לדון ולטחון את ההורים עד דק (נושא לדיון עגום ונפרד).
יש לי טענה על עובדיהן שמאבדים את הרגישות והכבוד כלפי הורים, גם אם כלפי חוץ הנימה היא "וואי כמה אנחנו מעריכים אתכם ".
ולפני שתאשימי אותי בחוסר אובייקטיביות, אין לי ילד בחנ"מ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
במקרה הזה, הורים הם לא תמיד הוכחה מספיקה.
כאחת שעבדה במוסדות רבים של חנוך מיוחד,
תקשורת ולא תקשורת,
אני יודעת שיכולים להיות הורים מרוצים עד הגג ולצידם הורים ממורמרים שלא גומרים לחפש את המערכת ולהרגיש שעושים להם עוול.
הורים לילדים בחינוך מיוחד הם אנשים יקרים ומיוחדים,
שלעיתים קרובות לא השלימו עם המציאות של הילד המיוחד שלהם,
מחפשים אשמים למצב של הילד שלהם,
או סתם אנשים שקשה להם ולכן רואים לפעמים דברים לא בצורה אובייקטיבית.
התפיסה שלך מייצגת לצערנו והגיע הזמן שהיא תשתנה.
פעם ברפואה היתה התפיסה שהרופא יודע והחולה כדאי לו שיקשיב,
היום הבמה השתנתה שאצל החולה יש ידע מאד משמעותי ביחס למחלה שלו גם אם אינו יודע להביע אותו במילים מקצועיות.
הגיע הזמן שתחום החנמ ילמד לאמץ אותה גם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
רק שאלה,
למה הדיון בעצם חשוב אם בסוף העירייה היא שמשבצת?
כמה משקל יש לבירורים ולהחלטה של ההורים על ההחלטה שבסוף תיתן וועדת ההשמה?
(שואלת באמת, כאמא לילד בגן תקשורת שכבר מגששת מה האופציות להמשך..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
רק שאלה,
למה הדיון בעצם חשוב אם בסוף העירייה היא שמשבצת?
כמה משקל יש לבירורים ולהחלטה של ההורים על ההחלטה שבסוף תיתן וועדת ההשמה?
(שואלת באמת, כאמא לילד בגן תקשורת שכבר מגששת מה האופציות להמשך..)
מתשנה מעיריה לעיריה, ותלוי כמה מקום יש במסגרות.
אם יש מקום במוסד הרצוי, ברשויות מקומיות נורמליות יתחשבו ברצון של ההורים, במיוחד אם הוא מגובה בטיעונים למה מוסד ספציפי מתאים לילד ספציפי.
יכול לעזור גם לדבר ישירות עם המוסד (מומלץ בכל מקרה ללכת להתרשם ולדבר עם הצוות), אם הם חושבים שהילד מתאים ומעוניינים לקלוט אותו זה יכול לעזור גם מול הרשות המקומית.
אגב, זה לא ועדת השמה אלא ועדת שיבוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
ידעתי שזה יקפיץ כמה.
@חני בנני @ארבע @DvoraVidman
אין כמו הורים.
נכון. נכון מאד.
לא סותר.
אה, ולא לכולם יש כאן אפשרות להביא הודעות פרטיות. בכללו של דבר, אני חושבת שעלו פה דברים חשובים ומשמעותיים, בדיון הזה. אולי טוב שנחשפו לעין כל.
אם אין דרך למסור מידע פרטי מותר לכתוב לשון הרע? איפה זה כתוב? (אחרי הכל יש כאן פורום חרדי)
למיטב ידיעתי גם את מבקשת שיפנו אליך אישית בנושאים רגישים יותר.
התפיסה שלך מייצגת לצערנו והגיע הזמן שהיא תשתנה.
פעם ברפואה היתה התפיסה שהרופא יודע והחולה כדאי לו שיקשיב,
התפיסה שלי היא לא שאני יודעת הכל. גם אני נגועה.
אבל מכירה מגוון רחב של הורים.
כולם מדהימים (ולא אומרת את זה מהשפה ולחוץ @ארבע )
אבל יש כאלה אובייקטיביים יותר, ויש כאלה שפחות.

גם ברפואה בסוף הרופא הוא האיש מקצוע, והוא זה שמתייחס לפציינט.
ואני חושבת שחינוך מיוחד הוא אחד המקצועות שלהורים יש מקום מאד מאד מכובד בחלק בטיפול והחלטה על סגנון הטיפול בילד. (עיין ערך תל"א שנכתבות עם ההורים/ מוגשות להורים ומפורטות, קשר רציף בין הצוות להורים, שיתוף בתהליכים).
מי שלא מכיר את זה, או שהוא לא מכיר התנהלות של מוסד חנ"מ מקרוב,
או שהוא מכיר מוסד לא מקצועי בעליל.
טריקת דלת בפני ביקורת בטענה שהיא נובעת מקושי סובייקטיבי של ההורה לא מראה על מקצועיות,
אני ממש לא טורקת את הדלת. אם לא הבנת את זה, כנראה לא קראת היטב מה שכתבתי.
אני כן אומרת שצריך להיות מודעים לנתון הזה כשמדברים על שביעות רצון של הורים כמדד.

ולכן: ההבנה שלי בנידון (שכל אחד יעשה את החשבון שלו) שצריך לקחת הרבה נתונים בחשבון:
גם דעות הורים
גם לשמוע מהמקום על המענה המקצועי
גם לשמוע אנשי צוות מבפנים (יודעת על כאלה שאמרו להורים לא לשלוח לאיפה שהן עובדות כי...)
וגם, ובעיקר, להקשיב לעצמי מה הכי נכון לילד שלי ומה המענה המדויק שהוא צריך.
(ומשהו שלא קשור דוקא לדיון פה- לדבר עם אנשי מקצוע, לא להתייעץ בפרוג)
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אם אין דרך למסור מידע פרטי מותר לכתוב לשון הרע? איפה זה כתוב? (אחרי הכל יש כאן פורום חרדי)
למיטב ידיעתי גם את מבקשת שיפנו אליך אישית בנושאים רגישים יותר.
אישית לא נקבתי בשמות לגריעותא. לא מרגישה שרובץ עלי שום כתם של לשון הרע בנדון דידן.
בבקשה אל תשווי את תחומי העיסוק שלי בעולם הטיפול, בהם הדיסקרטיות מתבקשת, לכתיבה גלויה של חוות דעת על קריטריונים לבחירת מוסד ועל הפוליטיקות שמנהלות את העולם הזה. לא רואה שום השקה בין התחומים.

אני כן אומרת שצריך להיות מודעים לנתון הזה כשמדברים על שביעות רצון של הורים כמדד.
ציינתי בהחלט גם מדדים אובייקטיבים לבדיקת מוסד.


(ומשהו שלא קשור דוקא לדיון פה- לדבר עם אנשי מקצוע, לא להתייעץ בפרוג)
ההתיחסות לפרוג כאל מקבץ אנונימי של אלמונים בעלי דעות לא רלוונטיות היא חרב פיפיות. כי מאחורי ניקים יכולים לעמוד לא רק בורים המנסחים בביטחון את הגיגי איוולתם, אלא כאלו שהם עצמם אנשי מקצוע ועם הכשרות רלוונטיות. אפשר לא פעם למשש ולהתרשם על סמך הודעות קודמות וסגנון על מי ניתן לסמוך ומי רכש קרדיט ביושר. וזכות כל אדם להוועץ בחכמת ההמונים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
ואני חושבת שחינוך מיוחד הוא אחד המקצועות שלהורים יש מקום מאד מאד מכובד בחלק בטיפול והחלטה על סגנון הטיפול בילד. (עיין ערך תל"א שנכתבות עם ההורים/ מוגשות להורים ומפורטות, קשר רציף בין הצוות להורים, שיתוף בתהליכים).
מי שלא מכיר את זה, או שהוא לא מכיר התנהלות של מוסד חנ"מ מקרוב,
או שהוא מכיר מוסד לא מקצועי בעלי
מי שמכיר יודע עד כמה השיתוף הזה ולעתים הדיון שמאחוריו עלול להגיע בקלות לשיפוטיות ופסילה.
והכי מדהים אותי נשות מקצוע צעירות וחסרות ניסיון בגידול ילדים שבטוחות שהן מבינות מה ההורים צריכים לשפר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
והכי מדהים אותי נשות מקצוע צעירות וחסרות ניסיון בגידול ילדים שבטוחות שהן מבינות מה ההורים צריכים לשפר....
נשמע שפגשת חויה לא קלה מול צוות בחנ"מ. את אומרת שאת לא אמא לחנ"מ, אז כנראה מהכרות קרובה.

אני לא רואה טעם להמשיך ויכוח. בסך הכל כתבתי את מה שאני חושבת, מתוך הנסיון שלי (מנקודת מבט שונה שמן הסתם אין להרבה הורים) במוסדות (רבים!) של חנ"מ.
רוצה? תקבלי.
לא רוצה? תזרקי לפח הקרוב.

זה בסדר.

(תגובה זו מיועדת גם ל @ארבע )
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אני לא אכתוב בגנות מוסד או רשת אחרים, ולא נכנס פה לויכוח שהתעורר בדיני לה"ר והמסתעף...

ביודעי ומכירי, בבית ספר שיר למעלות בבית שמש של רשת סולם, משקיעים את הנשמה בכל תלמידה, לא חוסכים בכל מענה מקצועי.
בית הספר מיועד לציבור האיכותי, חותר להשתוות מבחינה רוחנית לבתי יעקב האיכותיים ביותר, יש כיתות אידיש ועברית.
ואכן זה מיעוד לתפקוד גבוה, אז תחשבו את צעדיכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
ביודעי ומכירי, בבית ספר שיר למעלות בבית שמש של רשת סולם, משקיעים את הנשמה בכל תלמידה, לא חוסכים בכל מענה מקצועי.
בית הספר מיועד לציבור האיכותי, חותר להשתוות מבחינה רוחנית לבתי יעקב האיכותיים ביותר, יש כיתות אידיש ועברית.
ואכן זה מיעוד לתפקוד גבוה, אז תחשבו את צעדיכם.
תודה על התגובה העניינית, לעומת תגובות אחרות פה בפורום
אין להם תפקודים נוספים כלל? (אני מחפשת בינוני גבוה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
יתכן שבינוני גבוה גם יכול להתאים, תלוי בקבוצות המתגבשות, כדאי לבדוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אני גם צריכה בי"ס לילדה לשנה הבאה תפקוד בינוני בבית שמש.
אמרו לי שסולם בבית שמש רמה מאוד גבוהה והם כל הזמן מנסים להביא אותם לרמה של כיתות רגילות..
לי פחות רלוונטי אז נשאר שתילים שהם היחידים (לציבור החרדי) בבית שמש עם תפקוד בינוני
אז גם אשמח ממש למידע על שתילים בבית שמש דווקא.
לי יש ילדה בשתילים , ואני מאוד נהנית ,
יש שם מנהלת שמאוד משקיעה וכן מורות מהממות (מדברת על סניף בית שמש)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה