מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

רומפלסט חנות לטפטים ברח' מאה שערים
אולי עור-פלסט
1768076624739.png
 
מה פתאום שוואקי ומושקוביץ?
הם הרבה אחרי.
כבר הייתי נשואה כשהם החלו בקריירת השירה שלהם

כשאני הייתי ילדה היה רק אברהם פריד, MBD, ולכאורה היו עוד כמה זמרים אבל לא זוכרת כבר מי.
כשבגרתי מעט התחיל דדי גראוכר נראה לי, אולי עם שיר חברון עיר האבות


אבל לא אלו שהזכרתם. הם לדעתי כבר מאחרי שנת 2000
כמובן שאי אפשר לשכוח את הקלטות של 'שלמה קרליבך'
אבל האמת שזה לא ממש נוסטלגיה כי שיריו מהדהדים בכל בית עד עצם היום הזה...
 
תל אביבים, מי זוכר את המכולת של יקטר?
רק שם מצאו מוצרים כשרים לפסח למהדרין.
וזאת רשימת המוצרים: שמן זית "עץ הזית" בפחיות מתכת
קמח תפוחי אדמה לילדים, סוג אחד בלבד באריזת נייר.
קוביות סוכר
סוכר
מלח גס
בקבוקי חלב מעוקר
תה ויסוצקי - עלים באריזות מתכת אדומות.
יין מתוק של כרמל מזרחי
מיץ ענבים תירוש
מצות מרובעות
כששולחים ילדים לקנייה, צריך לתת להם רשימה או שהם יזכרו גם בעל פה?!
 
תל אביבים, מי זוכר את המכולת של יקטר?
רק שם מצאו מוצרים כשרים לפסח למהדרין.
וזאת רשימת המוצרים: שמן זית "עץ הזית" בפחיות מתכת
קמח תפוחי אדמה לילדים, סוג אחד בלבד באריזת נייר.
קוביות סוכר
סוכר
מלח גס
בקבוקי חלב מעוקר
תה ויסוצקי - עלים באריזות מתכת אדומות.
יין מתוק של כרמל מזרחי
מיץ ענבים תירוש
מצות מרובעות
כששולחים ילדים לקנייה, צריך לתת להם רשימה או שהם יזכרו גם בעל פה?!
שמן קוקוס?
 
לא ה
לא היה אז.
כתבתי רשימה מדויקת של מה שהיה.
אולי החסרתי חמאה. וגבינה טוב טעם, שרק זה היה כשר לפסח מהדרין, וברוב הבתים השתמשו רק לילדים.
אבל לבן וגבינה לבנה גם לא היה
 
כן, ואיזה זמרים היו אז?
MBD,
אברהם פריד
יעקב שוואקי היה חידוש מרענן ממש...
וגם אוהד מושקוביץ
ונראה לי זהו

וכמה זמרים יש היום.....
היה את לייבלה השל,
בנציון שנקר,
דוד ורדיגר,
אברהם פריד,
זהר

שוואקי כנראה עדיין היה ילד,
כנ"ל גם אוהד מושקוביץ,
היו הרבה "פרחי", פרחי לונדון, פרחי יוהנסבורג, פרחי אגודה, מקהלתו של חיים בנט, פרחי ירושלים בתחילת דרכו.
היו עוד שכרגע לא נזכרת בהם.
היה את קול סלוניקי, עמודי שש, רגש,

תוסיפו מזכרונכם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה