התייעצות "ככה בית ספר צריך להיראות" - איך ייראה בית הספר המושלם?

[שרה מגד]

נכון, כשיושבים בח' המורה רואה את כולם
אבל - כולן גם רואות אותה, וקרובות אליה, ולא מרגישות נזנחות בסוף
כן, אני יודעת שבכיתות הגבוהות כולן נהנות מישיבה ב"יציע", אבל זה שהן נהנות לא אומר שזה עוזר להן ללמוד, נכון?
וגם אלו שיושבות בראשון לא ממש מצליחות ללמוד מהזוית שמתחת הסנטר של המורה, שהיא רואה בעיקר אותן
בעיני ישיבה בח' מאוזנת לחלוטין, המורה יכולה לראות ככה את כולן בבת אחת
אני באמת לא מבינה למה לא לעשות את זה, סך הכל זה לא דורש שינוי במערכת החינוך
(טוב, זה דורש פחות מ40 ילדות בכיתה )

 

[שרה מגד]

מערכת

מערכת

דווקא אצלנו בבית ספר אהבו לשבת בסוף- כי ככה אפשר לעשות כל מה שרוצים בלי שהמורה תשים לב...
ובסוף בפינה?- בכלל- מסתירים ספר מאחורי מעיל שתלוי על הוו שמעליך ונגמר הסיפור...

 

[למנצח מזמור]

שמורות יתנו לב למצב החברתי של כל בת

 

[ליליאן]

כיתות קטנות
הכי הרבה 20 ילד
בלי כיתו מקבילות
ישיבה בקבוצות למידה כנמו שמקובל היום החילוני ובדת"ל

הרבה פחות בעיות משמעת,
והרבה פחות עונשים סתם.

הרבה שיעורים יצירה, שמש,
לימוד בחוץ מהטבע

מכירה מלמד שנוסע עם הילדים בכיתה א' לכל מקום שלומדים בחומש בראשית שהאבות הגיעו
באר שבע. חברון. בית אל. שכם. (מתנחלים)

אז לא התכוונתי להעתיק פתרונות,
אבל כן לחשוב על למידה מענינת מהתנסות.

טיפולים פארא רפואיים בבית ספר
שיועצות לא יהיו סתומות ומתקתקות
בלי לעזור בגרם
להקשיב להורים! להתגמש!


לסמינרים להביא רבנים לקבוצות עם הבנות - בלי המורות.
לפתח חשיבה
לא להבהל משאלות
להוריד בתקנונים סעיפים שבידוע שזה לא צניעות רק נרווים

מגמות רלווטיות
וגם פעילות של כיף
למה לא שיעור קומזיץ שבועי
למה לא שיעור צביעה בשמן
זה מרגיע ומווסת
וגיל ההתבגרות, צריך את זה.

לא לבהל מחברויות משנתונים שונים
לעודד חברות בריאה במקום להפחיד מחברות לא בריאה

בכל כללי להשפי טוב יותר מלהזהיר על הגרוע

אני כן בעד ש..ב. עבודות
בחיידרים שאין,
ראיתי כמה קשה לפתח הרגלי עבודה, קשב, אחריות,

 

[ליליאן]

להקל על הילדים את הארגון
לחלק טבלה של לוח מבחנים/עבודות
לאגוד את כל המחברות
להשאיר בבית ספר ספרים
לפתוח חנות של מכשירי כתיבה בבית ספר שלא ישאר ילד בלי
כנ"ל על אוכל
זה קיים בחנוך הכללי
לשים לוקרים
להחליף לתלבושת נעימה לתחושתיות

 

[ליליאן]

מבחנים זה כורח המציאות, גם בבית הספר האידיאלי.

לא נכון
אפשר להחליף בעבודות
בכל מקרה זה מאבד רלוינטיות עם המידע הזמין היום
כל העולם עובר את השינוי הזה גם בבי"ס

באקדמיה יש מקצוע של הרבה בחנים (פסיכולוגיה)
יש שדל הרבה עבודות (עו"ס)
וצריך להתאים. לחשוב על המטרה ומה מהות המקצוע, כמה צריך אותו חיים, מה צורה הלמידה שלו, וכו'

זה נותן מבט למורה וכן לילד איפה הוא נמצא מבחינת הלמידה

גם עבודות
אולי יותר.
גם לקחת לבדירקה עבודות כיתה או ש.ב.

 

[ליליאן]

רעיון,
אבל למה מרגיש לי שהבישול יהיה ברמת חוג כלכלת בית של כתה ב' - ע"ע כדורי שוקולד?

ללנו היה כלכלת בית 3 שנים
ולמדנו דברים חשובים באפיה
להפריד ביצים, לקפל חלבון מוקצף,ללוש, לעבוד עם שמים ובצקים אחרים
להפריד עוגות לשכבות, לגלגל רולדות

 

[ליליאן]

אין רואים מי עובדת בבית ספר ומי לא..
להזויות שמביניכן:
אם הילדה שלך מגיעה ממשפחה שאין להם שקל וכל הבגדים שלה זה יד 8 גם היית רוצה שחברות שלה ינקרו לה את העיניים עם בגדים חדשים על כל שניה?

ובעבודה היא לא תצטרך להתמודד עם זה?
ובבנין? ובכיתה? ובמשפחה המורכבת? ובחוגים?

 

[ליליאן]

יחס חם להורים
לא הרגששה של מפעל ילדים
זה יותר גרוע ממעון

 

[חלוש]

אישית בעד רב הדברים שדוברו לעיל,
אך במבחן המציאות, לדברי פסיכולוג חינוכי שדיברתי איתו, בתי ספר מונטסורים ודומיהם לא מחזיקים מעמד, התלמידים פורקים את המשמעת.
מהכירות קרובה עם משפחה ששלחה לשני בתי ספר כאלו בירושלים (חוצניקים לא ממש חרדים) הם לא היו מרוצים, אני חושבת שלטענתם התלמידים לא לומדים כלום...

 

[ליליאן]

עוד משהו שהפריע לי בתור ילד, הוא שההנהלה בחרה בשביל כל כיתה מה התלמידים ילמדו בתור מקצועות קודש,

ולדעתי מה שצריך להיות הוא שכל תלמיד יבחר בשביל עצמו את הספר/מסכת שהוא רוצה ללמוד

באיך יתקיים השיעור?..
זה מתאים אולי לישיב שלומדים החברותות.

אם כבר,
לתת כמה מגמות שבכל אחת למדים ספר קודש אחר

 

[ליליאן]

מבחני כבוד
להחזיר את אחות לבי"ס

 

[ליליאן]

הכיתה אמורה להיות עם ספות, נדנדות ,כסאות , ומסך גדול להמחשת החומר הנלמד.

דווקא אני לא רואה בלימודים גבובהים שמצגות עוסזרות
זה מפצל קשב ומקשה

 

[ליליאן]

בחינוך החרדי זה ככה.
אין מספיק תקציבים כנראה ולכן זה המצב

הגישה נוקשה ולא מוכנה לשינויים

 

[ישראל שלי 2]

שמורות יתנו לב למצב החברתי של כל בת

זה תלוי באופי של כל המורה, גם היום יש מורים/מורות שמתנהגים/ות ככה

 

[על הדבש ועל העוקץ]

הגישה נוקשה ולא מוכנה לשינויים

גם
וגם יש מסורת

 

[חלוש]

בשבוע שעבר היה לי מיני ויכוח עם מחנכת כיתה א' של ביתי, אישה חמה ומסורה,
התפלאתי על כך שבנותי מסרבות לפנות אל המחנכת כשיש להן קושי / חסר להן משהו,
היא טענה בתוקף שבית הספר לא אמור לדאוג לבנות ששכחו: אוכל, שתיה, חפצים, וכדו',
וכי בדור האינסטנט של היום, מקרים כאלו מחשלים את הבנות ומלמדים אותן להתמודד.
לא התחברתי.
בעני זה קר ומנוכר, ופחות הגיוני שמי שאמור להשפיע על החינוך מתוך חיבור יהיה מישהו שנמצא בעמדה שלא נעים לפנות אליו עם בעיה אישית.
סבורה שזה עניין של אילוץ. תקציבים , גודל כיתה וכו'.
המצער היה שהמורה חשבה שזה לכתחילה.

 

[ישראל שלי 2]

הגישה נוקשה ולא מוכנה לשינויים

לא בדיוק, מאוד סביר שאם תיגשי לגדולי ישראל עם הצעת ייעול בנושא וההצעה תהיה רלוונטית ישקלו אותה בכובד ראש וייתכן שתשפיעי.
אבל בעיקרון את צודקת, לצערנו בציבור שלנו ברוב הפעמים כשבאים עם הצעה לשיפור משהו שנמצא באותה מתכונת שנים רבות, ישר אוטמים את האוזניים.
[כמובן שיש יוצאים מן הכלל, ע"ע "חדש אסור מן התורה"]

 

[ליליאן]

אם למשל יש בכיתה 4 פינות של בישול אומנות סדנאות וכו - במילים אחרות (ואני רואה מה זה בנות בי"ס)
זה יהיה רעש שקשה לשלוט עליו

לגבי העצמת האומנות - אני בתור אחת שהייתי חלשה ממש במלאכה הסיוט הגדול שלי היה השיעור הזה

אפשר לעשות מגמות
בישול אומנות אלקטרוניקה, משחקי חשיבה ,
ככה גם הקבוצות יהיה יותר קטנות.

לי היה בי"ס אפיה ואלקטרוניקה
הי נפלא
באפיה היה אוירה כיפית וונינוחה
ואלקטרוניקה היה ממש שיעור

ואז מה תבחר לעבוד?
והאם בעבודה החיים יפנקו אותה וירפדו לה את הדרך??

עולם העבודה מחפש אנשים עם חשיבה יצירתית
עם יכולות ניהוליות גבוהות -
קבלת נחלטות, הגדרת עדיפויות, פתרון בעיות, יחסי אנוש מעולים
זה לא נמצא בלימודים הקלאסיים
בטח לא כשהידע כ"כ נגיש
אין הרבה טעם למבחנים של זכירה

.
אם לא הבי"ס ילמד אותם את זה איפה הם ילמדו? בחיים האמיתיים?

איזה מחשבה מוזרה
כמו לפני שרה שנירר

שיחטפו כאפות פתאום בעבודה או בחיי הזוגיות?

למה עם לומדים ברוגע וביצירתיות ובשיתוף פעולה ועבודה בקבוצות
מקבלים כאפות בחיי זוגיות?
אולי מנהלים בית יותר טוב,
חשבים יצירתי ורגוע,
מתקשרים יותר טוב?

 

[ליליאן]

אני עובדת בבית ספר שזה כבר קיים בו- שליש כיתה עם דשא סינטטי וכריות לישיבה.
ובנוסף בשולחנות והכסאות יש גם דרגשים נמוכים וכיסא מבד בגובה של הרצפה- בערך 4 ילדים על כאלה.

וגם כל אלה שכתבו על צורות ישיבה מגוונות ולא טורים- זה כבר קיים.

חרדי?