תח"צ חטיפה בנווה יעקב בירושלים ע"י נהג אוטובוס. חרדה פסיכית. מה עושים?

מצב
הנושא נעול.
בסוף החודש האחרון כשהיה את סופת ביירון הייתי צריכה לצאת מהעיר לארוע משפחתי, עליתי לאוטובוס עם 7 ילדיי וכשביקשתי לפתוח את התא מטען הנהג {הערבי, איך לא?} לא הסכים לפתוח בלי סיבה כלשהי פשוט לא היה בא לו, אמרתי לו אבל יש לי עגלה, אמר לי אז תשאירי אותה למטה, אמרתי לו אבל אתה חייב לפתוח לפי החוק, לא עניין אותו ובשביל לאיים עליי סגר את הדלת של האוטובוס וכמעט התחיל לנסוע, כשאמרתי לו שאני אתלונן עליו שהוא מנסה לחטוף לי את הילדים {מה זה אם לא?} הוא נעלב ואמר לי אני מזמין לך משטרה {בטח, וא יודע שהמשטרה שלנו תצדיק אותו} ואכן הזמין משטרה, ולא המשיך את הנסיעה, כשהשוטרים הגיעו השוטרת הצדיקה אותו, אמרתי לה תגידי את נורמלית? הוא ניסה לחטוף לי את הילדים אז היא אומרת לי זו הפרשנות שלך, מי אמר לך שזה מה שהוא תכנן לעשות? אמרתי לה הוא סגר את הדלת והתחיל כמעט בנסיעה כשכל הילדים שלי יושבים למעלה, אמרה לי כי דיברת אליו לא יפה, אמרתי לה הוא טען שדיברתי אליו לא יפה רק אחרי שהוא סגר את הדלת, אז הוא סגר את הדלת לפני שדיברתי אליו "לא יפה" {דיברתי אליו כ"כ בעדינות כמו ישראלית פחדנית ממושמעת, אבל הוא "נפגע"}, בקיצור לא הלאה אתכם, תכל'ס השוטרים פטרו אותו בכלום ואפילו כ"כ ריחמו עליו ואמרו לו שהוא לא צריך לעשות את הנסיעה, כך שגם הורדנו מהאוטובוס באמצע הגשם המטורףףף שירד באותה סופה, עם 7 ילדים ש"לרוע מזלם" נולדו יהודים ולא ערבים.
כך לצערינו במדינה שלנו אתה ערבי? בא קבל את כל ההטבות שרק אפשר ואם מישהו ח"ו יפגע בך יעליב אותך יסתכל עליך נלטף אותך ונאהב אותך עד כלות....
איך כבר נאמר: " מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים"- הסיפור שלנו הוא הסיכום של המשפט הזה- ריחמה על הערבי האכזר הזה, והתאכזרה ל 7 ילדים קטנטנים מגיל 11 ומטה, ואמא שלהם דקה לפני לידה....
חוצפה של התנהלות משטרתית
כדאי להגיש תלונה במשרד התחבורה, גם אם בסוף לא תגיעו להעיד זה משפיע על הנהג.
 
הבעיה שמי שלא חווה את התלות בבריונים אנטישמיים יום יום אשכרה לא מסוגל להבין את חשיבות הנושא.
ושוב, ברור שצריך לטפל בילדים שמתפרעים, זה לא סותר.
המשפט הזה חשוב, כי במסגרת הניסיון "להפריד" בין שני המקרים היו כאלו שטענו ש"אין בכלל סיכוי שהילדים הצדיקים שלנו הפריעו אי פעם לנהג".
נכון הדבר שלא ידוע אם המקרה שעליו נפתח האשכול הגיע על רקע כזה או לא, ונכון בהחלט שיש נהגים מסוכנים בלי קשר לרקע כלשהו. מותר להודות שיש גם מקרים שהגיעו על רקע של התעללות בנהג.
והאמת והשלום אהבו.
 
מי מעסיק את החברה?
אקסטרה היא לא בבעלות חרדית? @מנוי פרימיום ?

הבעיה שבציבור שלנו אין פלאפונים חכמים ככה שממש קשה לתעד
!! למשל לתיעוד מקרים נפוצים כמו שימוש של הנהג בטלפון נייד לכתיבת הודעות תו״כ נהיגה פרועה..
במידה והיה תיעוד כל תלונה הייתה זוכה להתייחסות משטרתית ומשרדית גבוהה הרבה יותר!

לרוב יש הסעה אבל היא לא בחינם, בסביבות 500 ש"ח לחודש במקרה הטוב, בהתחשב בזה שחופשי לנוער עולה כרגע 157.5 לחודש אפשר בהחלט להבין הורים שלא שולחים בהסעה, בפרט כשצריך להכפיל ב3-4 ילדים.
בכל הכבוד הראוי,
היות וכרגע אנו בגלות ואין אפשרות לחנך את את ״בני הדודים״,

כל ת״ת שכבר עושה הסעות חייב לאסור באופן מוחלט על נסיעת תלמידים בתחב״צ!

ומכאן קריאה לתתי״ם אנא בצעו הסעות מאורגנות לכלל התלמידים ואיסרו באופן מוחלט על נסיעה בתחב״צ..

ובעניין העלות הכלכלית ככה״נ {אינני פוסק..} זה כלול בהבטחת חז״ל על ״הוצאות בניו לת״ת שחוזרות״..

איך ידעת שזה הקו המיוחל ?
תעיין בחתימה של @מנוי פרימיום
ישנו שם קו למידע בזמן אמת המקריא גם את מספר הרישוי של האוטובוס שאמור להגיע..
 
וואו האמת שיש פה דיון מעניין אם יורשה לי להגדיר את זה כך יש פה שאלה תמימה מה עושים עם נהג ערבי שאיים על ילדים בחטיפה ובפועל הוריד אותם רחוק כלומר קיים מעט מדבריו כך היה, -עכשיו הגיעו פה שני דרכי התמודדות דרך אחת היא בוא נחפש איך שלא יקרה עוד פעם וזה עבר דרך רעיונות לחינוך או כל מיני האשמות, והיתה פה דרך שניה שהיא אמרה בוא נראה אותו כאשם בלעדי אותו ואת כל אחיו הערביים ומילא יושת עליו חומרת העונש וכו', (כמובן שהיו דעות יותר באמצע ממה שהצגתי...)
אם יורשה אציע את דעתי אולי שני הצדדים צודקים, כלומר בואו ננסה לא לסכן את עצמנו ואת ילדינו ו-כן עדיף להפסיד כולל וללכת עם הילד לפארק משחקים -(כמובן שלא תמיד מתאפשר) מאשר שימצא דרכים מקוריות להוציא את האנרגיות שבו וכמובן כן לקחת אחריות וכאשר רואים ילדים מתעללים בנהג להגיע ולומר מילה או שתיים לנהג שאנחנו איתו ושהוא נהג טוב ולהוציא אותו צודק ואת הילדים לא מחונכים -שזאת תהיה התחושה שלו, אבל גבולות הניחומים חייבים להיות ברורים אין לנו מטרה לפגוע סתם בערבי ואולי אולי אולי הוא אפי' אדם טוב אולי... אבל כל עוד שהוא שומר על עצמו אנחנו איתו ברגע שהוא הנהג חצה את הכביש לאיזה שהוא איום או כל שכן מעשה אנחנו נגדו בכל הכח אם על ידי צעקה ואם על ידי הזמנת משטרה ולפעמים צריך נכונות לבצע מעשה לדוגמא כאשר הוא מבצע מעשה, ולא חייב להיות שהמעשה שנעשה זה יהיה סטירה אלא גם אם נעמוד שנים או שלושה אנשים בקדמת האוטובוס ונבהיר לו בכל רם הרבה פעמים די בזה, (ומותר לנו לפעמים לתת יותר לא צריך לחכות שהוא יתן את המכה, למרות שנוכל להיקלע מתוך זה לסיבוך משפטי אני חושב שמי שיראת השם בליבו יעדיף את שלום אחיו על פני שקט תעשייתי...) וכמובן שאין לדון את האסלאם לכף זכות שכאשר הוא מאיים הוא לא מבצע כיון שהיה מספיק תרחישים שהם עשו מילא התסריט אפשרי ועלינו להשתדל להיות אנשים במקום שאין אותם...
 
אין מה להכליל "כל הנהגים הישמעאליים כך", כי אני יכולה להעיד שנסעתי בערב שבת עם נהג ערבי והאוטובוס שבת, וכמה יפה הוא התנהג, והסביר לכל האוטובוס מה עושים, ואף רדף אחרי האוטובוס החילופי כדי להחזיר מוצץ שנשכח באוטובוס שלו...
כמובן שאני לא חושבת שהוא אוהב אותנו, אלא שזה האינטרסים שלו. אבל זה תלוי באופי של הבנ"א, כמה הציקו לו או על איזה צד הוא קם הבוקר... כי אני שמעתי על נהג יהודי שאינו שומר תומ"צ שלא הסכים ל2 בנות לרדת, וטען שהן מזלזלות, ונותנות לו לחכות סתם... רק אחרי 3 תחנות, שהוא פתח את הדלת שהן לא עמדו בה, או פתח וסגר מיד- הן פשוט חיכו ב2 הדלתות, ועצרו את הדלת בכוח מלהיסגר, וירדו עם כל החבילות תוך כדי שהוא צועק ומתעצבן. כמובן שחטיפה זה יותר חמור, וחייבים לטפל בזה אבל צריך להשגיח על כולם, כי לכל אחד יש חולשות. (היה גם מקרה שנהג יהודי סרב לפתוח לנערה שהייתה לבד באוטובוס, ב11 בלילה, עד שהיא איימה שתתקשר למשטרה והוא פתח לה.)
 
אין מה להכליל "כל הנהגים הישמעאליים כך", כי אני יכולה להעיד שנסעתי בערב שבת עם נהג ערבי והאוטובוס שבת, וכמה יפה הוא התנהג, והסביר לכל האוטובוס מה עושים, ואף רדף אחרי האוטובוס החילופי כדי להחזיר מוצץ שנשכח באוטובוס שלו...
כמובן שאני לא חושבת שהוא אוהב אותנו, אלא שזה האינטרסים שלו. אבל זה תלוי באופי של הבנ"א, כמה הציקו לו או על איזה צד הוא קם הבוקר... כי אני שמעתי על נהג יהודי שאינו שומר תומ"צ שלא הסכים ל2 בנות לרדת, וטען שהן מזלזלות, ונותנות לו לחכות סתם... רק אחרי 3 תחנות, שהוא פתח את הדלת שהן לא עמדו בה, או פתח וסגר מיד- הן פשוט חיכו ב2 הדלתות, ועצרו את הדלת בכוח מלהיסגר, וירדו עם כל החבילות תוך כדי שהוא צועק ומתעצבן. כמובן שחטיפה זה יותר חמור, וחייבים לטפל בזה אבל צריך להשגיח על כולם, כי לכל אחד יש חולשות. (היה גם מקרה שנהג יהודי סרב לפתוח לנערה שהייתה לבד באוטובוס, ב11 בלילה, עד שהיא איימה שתתקשר למשטרה והוא פתח לה.)
יש כלל ויש יוצא מן הכלל.
המקרים שציינת הם במסגרת היוצא מן הכלל וברור שיש גם כאלו.
באופן כללי, הנהגים שאינם בני ברית הם אלימים פי מאה מהנהגים היהודים.
ושוב, מי שלא חי את זה יום יום כמו בירושלים ובנוה יעקב בפרט לא יבין עד כמה הם אנטישמים ואלימים.
 
(היה גם מקרה שנהג יהודי סרב לפתוח לנערה שהייתה לבד באוטובוס, ב11 בלילה, עד שהיא איימה שתתקשר למשטרה והוא פתח לה.)
בלי קשר להנ"ל, לנערה אסור להיות לבד באוטובוס, בוודאי לא ב11 בלילה.
 
אני מזועזעת מהמקרה
מזועזעת עוד יותר מהתגובות
ואם הילד שלכם היה כמעט נחטף ועם טראומה גם הייתם אומרים שהכל באשמתו???
אני מזועזעת.
 
בס"ד

נדמה לי שהתגובות כאן מתערבבות ואינן נוגעות ישירות לדיון עצמו.

אכן קיימת תופעה חמורה ומקוממת של ילדים שמתגרִים בנהגי אוטובוס. זה פסול לחלוטין, ומעורר שאלות קשות על החינוך שהם קיבלו ועל האחריות שלנו כחברה.

עם זאת, אין לכך קשר למקרה המתואר כאן. מעבר לכך שאירוע כזה עלול להותיר צלקת נפשית בילדים לשנים רבות, מדובר כאן בסכנת נפשות של ממש. לכן חובה לשים לב, לעקוב, לדווח, ומי שיכול – אף לעורר רעש ציבורי ותקשורתי, למען כולנו.

ישנם כמה אנשים שטיפול במקרים מעין אלו הוא חלק מתחום עיסוקם; מצרף כמה שעולים בזיכרוני:

ידידה אפשטיין- 053-547-0040
לי עייש - 054-322-0895
ינון מגל - 054-795-0480
אליה אביב – כתב השטחים של ערוץ 14
 
אני מזועזעת מהמקרה
מזועזעת עוד יותר מהתגובות
ואם הילד שלכם היה כמעט נחטף ועם טראומה גם הייתם אומרים שהכל באשמתו???
אני מזועזעת.
אני חושבת שיש להבהיר שמתקיימים כאן במקביל שני דיונים שונים, כל אחד חשוב לכשעצמו. ישנו העניין של הנהגים הערבים שבהחלט הוא ענין חמור ויש לגשת ולטפל בעניין בחומרה באופן מידי, ובמקביל יש את העובדה שהילדים בהחלט מציקים לנהג, ובלי לציין שלהסיח את דעתו של הנהג תוך כדי נסיעה זה עניין מפחיד ומסוכן- בין אם הנהג הוא ערבי או לא- כשהנהג הוא ערבי ומחכה להזדמנות לפעול לכאורה- אל לנו להגיש לו את ההזדמנות על מגש של כסף.
עלינו לדעת שאין לנו השפעה מיידית על הנהגים ועל מעשיהם, וכדי להוריד באופן משמעותי את אחוזי הייתכנות למקרה שכזה שוב- עלינו להבהיר לילדים שהם צריכים וחייבים להפסיק את ההתנהגות המזלזלת שלהם בנהגי האוטובוסים ולשמור על פרופיל נמוך בזמן הנסיעה.
אני לא מתכוונת בכלל להישמע כתומכת בערבים חלילה ואני לא ב'צד' שלהם. אבל ברור לי שאם אין לנו אופציה לשנות אותם- אנחנו צריכים לנסות לשנות את עצמנו עד כמה שאפשר במקביל לטיפול בבעיית הנהגים הערבים.

באשכול הזה לבדו הועלו כמה וכמה סיפורים של התעללות מצד הנהגים בנוסעים תמימים,
ואני בטוחה שאם מישהו אחראי שיכול לארגן כזה דבר יאסוף את כל העדויות והסיפורים וילך לתקשורת- נוכל להשפיע על המשך ההתנהלות של נהגי החברה.
 
מכיר נערה בת 14 שהייתה לבד והנהג התחיל לדבר איתה ולשאול אותה לאן היא הולכת ודברים כאלה והיא פשוט צעקה עליו ''אני יורדת עכשיו!!''
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה