התייעצות "ככה בית ספר צריך להיראות" - איך ייראה בית הספר המושלם?

[-רות-]

לגבי העצמת האומנות - אני בתור אחת שהייתי חלשה ממש במלאכה הסיוט הגדול שלי היה השיעור הזה
הייתי צריכה לגמור לרקום ולא הייתי טובה בזה עד שאמא שלי הצדיקה הייתה מתפנה לגמור לי ששיעור הבא המורה לא תכעס... לעומת זאת היסטוריה מטמטיקה אהבתי מאוד - והצלחתי וקבלתי סיפוק..
אז לא כולם האומנות מדברת.... אם הייתי בבי"ס של אומנות הייתי סובלת...

שיעור מלאכה בביתי הספר שאני מכירה, הוא לא שיעור אומנות לצערי.
אני אמנית בנשמתי, אהבתי בתור ילדה אומנות, ואת שיעורי מלאכה בבית הספר שנאתי!
למה? כי הוא לא נותן את מה שהוא היה יכול לתת...

בשיעורים הללו מביאים ערכות, מה שלא נותן במה ליצירתיות - אז מתסכל את האומנותיות, שאמורות לאהוב את השיעור.
יש דגש בעיקר על התוצאה במקום על החוויה - שזה ההיפך הגמור מאומנות אמיתית.
ובאופן כללי הוא נוקשה וחסר גמישות, כמעט כמו שיעור חשבון...
לצערי, בהרבה בתי ספר שולחים לשיעורים מלאכה את המורות שרוצות שעות נוספות, ממש לא מורות שהתמחו באומנות, חלקן קצת מבינות באומנות וחלקן הגדול מאוד לא...

שיעור אמיתי באומנות לא אמור להקשות, אין דבר כזה חלשה באומנות, יש דבר כזה חלשה במוטוריקה אבל אם הדגש הוא על החוויה והמעוף שבאומנות - המוטוריקה זה תחום זניח ממש.
זה כמו שאין מישהו שלא אוהב ונתרם ממוזיקה, יש אמנם אנשים זיפנים כרונים אבל גם הם אוהבים לשמוע ויכולים להיתרם ממוזיקה, לא צריך להיות מוזיקלי בשביל לאהוב לשיר...

 

[yudit10]

דעתך זה מנסיון?
לדעתי, מנסיון, 20 בנות זה לא מעט מידי כדי לגבש חיי חברה גם כשכל אחת סגנון שונה.

מנסיון.
תלוי עד כמה שונה
תחשבי על 20 בנות שאחת מהן על גבול הרצף
אחת על גבול מש"ה
אחת על גבול הנשירה
אחת חוצניקית בסגנון שונה
אחת בעלת תשובה

וזה עוד לפני שדיברנו על מגוון העדות והחוגים (שבעיני זה לא חיסרון, אבל יכול להוות קושי בהתהוות חברתית)

בכיתה של 20 בנות הגיוני שיצא מדגם של כמה קיצונויות

 

[-רות-]

אני הייתי בבי"ס הקלאסי והרגיל היו דברים קשוחים גם ו..-כן חושבת שיש גם מה לשפר
אבל בסופו של דבר חישל אותי לחיים וזה מה שאני רוצה שיקרה לבנותיי - שיתחשלו , יתחזקו ויבנו את עצמם
שיבינו שיש היררכיה ושיש חוסר צדק לפעמים ושצריך להסתדר בחיים ולהיות חכמים ולא צודקים
שילמדו להסתדר גם אם האנשים שהם פוגשים לא בדיוק מוצאים חן בעיניהם
להסתדר גם עם שיעורים שפחות אוהבים..
אם לא הבי"ס ילמד אותם את זה איפה הם ילמדו? בחיים האמיתיים? שיחטפו כאפות פתאום בעבודה או בחיי הזוגיות?
מאוד היום בגישה פנקנית ומה שטוב לילד ובואו נרפד אותך בעננים -- זה לפעמים רק הורס...

זה כי התחשלת ולא התרסקת...

וברור שתמיד תמיד בבית ספר יהיה היררכיה, חייב להיות, גם בבית יש היררכיה, ובכל כיתה - גם קטנה - הילד יצטרך ללמוד להסתדר עם אנשים נוספים ורצונות נוספים שעלולים להתנגש עם רצונותיו.
אין דבר כזה לרפד לילד את החיים.

הרצון של האנשים כאן כשדובר על מגמות ונתינת אפשרויות נוספות ללמידה, זה מתוך רצון להוציא את הילדים שלנו מתוך מיטת הסדום שהקיימת היום במוסדות.
אנשים זה לא ספר, ילדים זה לא ספר. אין סיבה שהם יהיו כולם אותו דבר. לכל אחד יש אופי, כישורים, יכולות ונטיות לב...

קיבלתי את זה לאחרונה, הכי מבטא לדעתי.

 

[BIZZARC- עשירה]

מנסיון.
תלוי עד כמה שונה
תחשבי על 20 בנות שאחת מהן על גבול הרצף
אחת על גבול מש"ה
אחת על גבול הנשירה
אחת חוצניקית בסגנון שונה
אחת בעלת תשובה וכו' וכו'

בכיתה של 20 בנות הגיוני שיצא מדגם של כמה קיצונויות

גם בסגנון שתיארת לא ראיתי קושי בלגבש חיי חברה, אבל כל אחת והנסיון שלה

 

[-רות-]

לכל אלה שכתבו כיתות של 20 בנות
כנראה מעולם לא למדו בכיתה כזו
לדעתי 20 זה מעט מדי
(בכיתות הגבוהות)
אם בדיוק מסתדר 20 בנות שכל אחת מסגנון שונה לגמרי קשה מאוד לגבש חיי חברה

דעתך זה מנסיון?
לדעתי, מנסיון, 20 בנות זה לא מעט מידי כדי לגבש חיי חברה גם כשכל אחת סגנון שונה.

אני מאמינה שזה תלוי על איזה גיל אתן מדברות.
רוב השיח כאן הוא על גילאי בית ספר יסודי. בגיל תיכון זה באמת שונה.

 

[היופי בעיניים שלך]

יכולה להעיד על עצמי
מנסיון כתלמידה שלא ליקקה דבש ביסודי, לא הסתדרה עם המורות ואפס בחברה,
(וכל זה כי אני ב''ה מוכשרת ולא צריכה לשמוע אלף פעם כל פיפס...)
אני חושבת שכמה שהשנים האלו לא היו הכי טובות שלי, עדיין זה היה שלב טוב שעברתי בחיי, ובנה אותי.
לדעת להתמודד עם דחיה, עם עונשים, עם רגעים חלשים וקשים.
לאהוב את עצמי. לאט לאט פחות להתחצף ולהתבגר...
בסמינר הייתי חביבת המורות, ומרכז החברה.
אבל אני לא מוחקת את השנים שלפני זה.
גם אם לא באתי לידי מימוש וכו'.
גם היום בחיים שלי אני לפעמים עובדת קשה, ולא נהנית.
אז מה? מותר!
(כמובן כל עוד זה נעשה ע''י צוות איכותי וירא שמיים, שגם אם לא מספיק יודע להבין לנפש הילד, יודע לפחות לא להחריב אותה יותר מדיי.

 

[צילומנציה]

כל כך הרבה תסכול עולה על בתי הספר
אז בואו נלך רגע לצד השני.
דף חלק. אין נהלים, אין "ככה רגילים", אין מגבלות.

איך נראה בית ספר שהייתם שולחים אליו את הילדים בשקט גמור,
או קמים אליו בבוקר בשמחה לעבוד בו?

בואו נכתוב חופשי, בכמה מילים או שורות:
"ככה בית ספר צריך להיראות."
ומי יודע, אולי אי פעם ייצא מזה משהו טוב

אולי קודם נחשוב על השאלה "איך יראה האדם המושלם"?
ואז כשיהיו לנו מורים מושלמים (כמונו )
אז גם בתי הספר יהיו מושלמים בהתאם

 

[leaha]

גם אני רואה במורות חלק מאוד גדול מהצלחה בלימודים.
מורות שאוהבות את המקצוע אוהבות את התלמידות יודעות להשליט משמעת ויודעות ללמד
זה תנאי הסף
המינימום
שלצערי לא קיים
והרבה בגלל חוסר התגמול המתאים
שמוריד מתפוקת המורים הטובים
ומביא לענף כוח אדם לא מותאם.
ישלי עוד רשימה ארוכה
אבל אני בטוחה שאם יחול שינוי בתחום הזה זה ישפיע רבות.

 

[תנשמת]

יכולה להעיד על עצמי
מנסיון כתלמידה שלא ליקקה דבש ביסודי, לא הסתדרה עם המורות ואפס בחברה,
(וכל זה כי אני ב''ה מוכשרת ולא צריכה לשמוע אלף פעם כל פיפס...)
אני חושבת שכמה שהשנים האלו לא היו הכי טובות שלי, עדיין זה היה שלב טוב שעברתי בחיי, ובנה אותי.
לדעת להתמודד עם דחיה, עם עונשים, עם רגעים חלשים וקשים.
לאהוב את עצמי. לאט לאט פחות להתחצף ולהתבגר...
בסמינר הייתי חביבת המורות, ומרכז החברה.
אבל אני לא מוחקת את השנים שלפני זה.
גם אם לא באתי לידי מימוש וכו'.
גם היום בחיים שלי אני לפעמים עובדת קשה, ולא נהנית.
אז מה? מותר!
(כמובן כל עוד זה נעשה ע''י צוות איכותי וירא שמיים, שגם אם לא מספיק יודע להבין לנפש הילד, יודע לפחות לא להחריב אותה יותר מדיי.

איזה כיף שאת יצאת ככה
אני לא נהנתי בבית ספר
אפילו שאני אוהבת ונהנית ללמוד ותמיד אהבתי והצלחתי ב"ה
שנאתי אותו בכל מובן שהוא. לא הצלחתי בחברה כי היינו 40 בנות ומי שלא חזקה מספיק אף אחד לא שם עליה
המורות ראו את העשירון העליון האלו שמגיעות עם ביטחון עצמי בירח או אלה שעושות בעיות
כל ה20-30 אחרות לא מקבלות יחס חוץ מזמן התעודות במקרה שהמורה הסכימה לפרגן לילדה חמש דקות ולא חילקה את הדפים כמו לחמניות
שום מילה חמה או אכפתית, שום יחס אישי. אפס!!
שום קידום אישי בתחומים שהמון בנות טובות בהם ולא מקבלות הזדמנות כמו מוזיקה, דרמה, ואומנות שמי שאמר ששיעורי מלאכה הן אומנות כנראה לא ביקר מעודו בבית ספר. חלוקת ערכות ו'תסתדרו לבד'
זה נשמע הגיוני? זה נקרא התחשלות? למה ילדה צריכה לסבול שמונה שנים?
זה אמור להיות שנים יפות ומשמחות, שנים שמלמדות אותך לחיים אבל למה בדרך קשה???

 

[זה שמי לעלם]

א. עד עשרים תלמידים \ תלמידות בכיתה
ב. צוות מלווה מקצועי
ג. כלל צוות ההוראה יהיו אנשים המתאימים באמת ובתמים לתפקידם, אשר קיבלו הכשרה יסודית ומותאמת ואשר אחת לתקופה יערכו להם השתלמויות בדיקות ובחינות בזה, כלל צוות ההוראה יהיו חדורי תחושת שליחות ונחושים להצליח בתפקידם.
ד. ילמדו הרבה כישורי חיים ופיתוח תחביבים שונים אשר יאפשר לכל ילד או ילדה למצוא את המקום שלו.
ה. כלל צוות ההוראה שכרם יוצמד למדד משכורות ההייטק.

 

[ארבע]

כלל צוות ההוראה שכרם יוצמד למדד משכורות ההייטק.

למה להייטק? לכו בגדולות...

 

[yudit10]

גם בסגנון שתיארת לא ראיתי קושי בלגבש חיי חברה, אבל כל אחת והנסיון שלה

במציאות, ישנם את האנשים הסטנדרטים, שהם הרוב
ומעט אנשים בשוליים ובקיצון
שזה מה שטוב לכיתה הטרוגנית
אבל סטטיסטית, במדגם בן פחות מ30 אנשים, (שלא לדבר על 20 ומטה) יש יותר סיכוי שיווצרו מרקמים לא מאוזנים
נניח כיתה מאוד חלשה / כיתה מאוד חזקה / כיתה שאין בה כמעט מקרי אמצע
וזה עוד לפני מקרי קיצון כמו שציינתי
בכיתות כאלה יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן (למשל בת אחת חזקה כשהרוב חלשות והפוך) ושהמרקם החברתי לא בדיוק יצליח, ואפילו ללמידה זה לא תמיד טוב.

לגבי מקצועות בהם צריך אכן למידה אפקטיבית- צריך הקבצות קטנות
וכנ"ל גם לגבי הוראת קריאה והכיתות הנמוכות
אבל בשאר, אני לא בטוחה

 

[אפוגטו]

הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור

 

[-קומפלט-]

הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור

הייתי ממליצה לך לקבל את המלצתך החמה ולפעול על פיה.
הזמן הוא מצרך יקר.
ולא. חוץ מהודעה זו לא קראתי מאומה.
שמחתי לעזור

 

[mmt3]

הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור

בהערכה רבה על כך שבזבזת את זמנך היקר ונרשמת לפורום רק בשביל להחכים אותנו אודות חשיבות הזמן!
ביצעת את שליחותך על הצד הטוב ביותר וכעת מן הסתם תחזור לעסוק בדברים החשובים.

 

[תנשמת]

הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור

טרול חמוד חדש

 

[MIRIBZ00]

מורה מלמד עד 10 תלמידם ועד 5 שעות ביום
מורה שמקבל פידבק -שרואים אותו
חללי כיתה ומרחבים גדולים
ש.ב. -מינימום
במקצועות קודש-עבודות. ובחשבון ובאנגלית מבחנים
שיעורים חוויתים
שעורי מלאכה-לא פיטים ואל רקמה
קשר מורה תלמיד ממקום מקדם ומרים ולא ממקום משפיל, מאים, מםחיד
ארוחות בוקר כיתיות

 

[BIZZARC- עשירה]

במציאות, ישנם את האנשים הסטנדרטים, שהם הרוב
ומעט אנשים בשוליים ובקיצון
שזה מה שטוב לכיתה הטרוגנית
אבל סטטיסטית, במדגם בן פחות מ30 אנשים, (שלא לדבר על 20 ומטה) יש יותר סיכוי שיווצרו מרקמים לא מאוזנים
נניח כיתה מאוד חלשה / כיתה מאוד חזקה / כיתה שאין בה כמעט מקרי אמצע
וזה עוד לפני מקרי קיצון כמו שציינתי
בכיתות כאלה יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן (למשל בת אחת חזקה כשהרוב חלשות והפוך) ושהמרקם החברתי לא בדיוק יצליח, ואפילו ללמידה זה לא תמיד טוב.

לגבי מקצועות בהם צריך אכן למידה אפקטיבית- צריך הקבצות קטנות
וכנ"ל גם לגבי הוראת קריאה והכיתות הנמוכות
אבל בשאר, אני לא בטוחה

ועם כל זה, הנסיון שלי כתלמידה בכיתה קטנה וכיתה גדולה, מדריכה בכיתות קטנות שונות עם מגוון פערים עצומים וכיתות גדולות יותר הומוגניות
לא ראיתי שבכיתות הקטנות יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן ושהמרקם החברתי יצליח פחות מבכיתות הגדולות.

 

[sllg]

במציאות, ישנם את האנשים הסטנדרטים, שהם הרוב
ומעט אנשים בשוליים ובקיצון
שזה מה שטוב לכיתה הטרוגנית
אבל סטטיסטית, במדגם בן פחות מ30 אנשים, (שלא לדבר על 20 ומטה) יש יותר סיכוי שיווצרו מרקמים לא מאוזנים
נניח כיתה מאוד חלשה / כיתה מאוד חזקה / כיתה שאין בה כמעט מקרי אמצע
וזה עוד לפני מקרי קיצון כמו שציינתי
בכיתות כאלה יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן (למשל בת אחת חזקה כשהרוב חלשות והפוך) ושהמרקם החברתי לא בדיוק יצליח, ואפילו ללמידה זה לא תמיד טוב.

לגבי מקצועות בהם צריך אכן למידה אפקטיבית- צריך הקבצות קטנות
וכנ"ל גם לגבי הוראת קריאה והכיתות הנמוכות
אבל בשאר, אני לא בטוחה

בכיתה קטנה פחות קורה שתלמידה 'אובדת', וגם כולן חברות של כולן ולא נוצרות קבוצות בתוך הכיתה

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

בלת"ק
סגנון יותר כמו מונטסורי או ארתופוסופי.
כל בנותי בבית יעקב קלאסי בגלל שאין תחליף עם יראת שמים, אבל הלוואי והיה.