מידע שימושי שוב חרם?😱 תראו מה ילד בן 14 כתב כשהרגיש לבד.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
מה שעצוב זה שבדרך כלל כמה ילדים בודדים סוחפים את האחרים להתנהגות הבריונית.
והבודדים האלו בהרבה מהמקרים, תאמינו או לא, מקבלים על זה גיבוי מלא מהבית...

כן כן, יש הורים שרואים את הילד שלהם פוגע / משפיל / אפילו מרביץ, וצוחקים... בעיני ראיתי אישה כזאת. ויש גם הורים שהצוות / הורי החברים מנסים לנהל איתם שיח מכובד ולדבר על ההתנהגות הבעייתית, וההורים פשוט לוקחים את הצד שלו ומצדיקים את ההתנהגות הזו...
וכשההורים עושים את זה, מה אפשר לצפות מהילד שלהם 😞😢

וברור שחד משמעית צריך לעשות משהו, אבל מה?
ההורים מגבים אלימות???😨
ומה עם הצוות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ההורים מגבים אלימות???😨

גיבוי אלימות יכול להיות מאוד אלגנטי ויפה, בהחלט כן!
אימהות, יצא לכן לשלוח פתק למורה ולבקש להעביר את הילדה שלכן מקום כשהיא ביקשה? ביררתם למה?
יצא לכן לעקם פרצוף מול כינים, ולומר לילדה "אל תשחקי עם X"?
חשבת מה אתן עושות לילדה ההיא מהכיתה של הבת שלכן?

יותר מזה
אתן נוהגות להתחמק ממפגש בבנין עם השכנה הלא-מספיק-נקיה בעיניכן?
אתן מתעלמות מבקשות של השכנים מלמטה לשמור על הילדים שלא יזרקו אליהם חפצים?
עשיתם הרחבה על חשבון השכנים? או בלי אישורם? או עם לחץ פסיכולוגי רגשי שיסכימו?
למה זה שונה מחרם כיתתי?

כן, זה עצוב, אבל יש הרבה ילדות שפשוט למדו מההורים שלהן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
גיבוי אלימות יכול להיות מאוד אלגנטי ויפה, בהחלט כן!
אימהות, יצא לכן לשלוח פתק למורה ולבקש להעביר את הילדה שלכן מקום כשהיא ביקשה? ביררתם למה?
יצא לכן לעקם פרצוף מול כינים, ולומר לילדה "אל תשחקי עם X"?
חשבת מה אתן עושות לילדה ההיא מהכיתה של הבת שלכן?

יותר מזה
אתן נוהגות להתחמק ממפגש בבנין עם השכנה הלא-מספיק-נקיה בעיניכן?
אתן מתעלמות מבקשות של השכנים מלמטה לשמור על הילדים שלא יזרקו אליהם חפצים?
עשיתם הרחבה על חשבון השכנים? או בלי אישורם? או עם לחץ פסיכולוגי רגשי שיסכימו?
למה זה שונה מחרם כיתתי?

כן, זה עצוב, אבל יש הרבה ילדות שפשוט למדו מההורים שלהן...
נכון, אבל..
לא לכל מקרה אפשר וצריך להסכים.
אם זה מול השכנים, המורה וכו'..

ההורים כמובן צריכים להפעיל שיקול דעת מתי להגיב והכי חשוב איך להגיב.
וכמו שכתבת "לעקם פרצוף" "להתעלם מבקשות של השכנים" וכיו"ב.
זה המסר והמוסר הגדול שאנחנו מעבירים הלאה. כמו שכתוב ודרשו "כי באפם הרגו איש".

יה"ר שלא נכשל ולא נכלם בזה ובבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכון, אבל..
לא לכל מקרה אפשר וצריך להסכים.
אם זה מול השכנים, המורה וכו'..

ההורים כמובן צריכים להפעיל שיקול דעת מתי להגיב והכי חשוב איך להגיב.
וכמו שכתבת "לעקם פרצוף" "להתעלם מבקשות של השכנים" וכיו"ב.
זה המסר והמוסר הגדול שאנחנו מעבירים הלאה. כמו שכתוב ודרשו "כי באפם הרגו איש".

יה"ר שלא נכשל ולא נכלם בזה ובבא.

כוונתי היתה כזאת:
כל חרם כולל בתוכו מספר מצומצם של ילדים שמובילים אותו, וכל השאר ניגררים או פוחדים להתנגד.
אם אתם רוצים לגדל ילדים שלא יובילו חרם, קודם כל תהיו אתם אנשים מתחשבים ונעימים.
ילד דורס גדל במרבית הפעמים בבית דורס.
ילד מתנשא גדל במרבית המקרים עם הורים מתנשאים.

אחר כך כמובן יש לדבר על הילדים שמסביב. שאכן - לא תמיד יכולים להתנגד, מערכת חברתית היא ענין מורכב שאי אפשר לדבר עליו בכללים יבשים. לא תמיד אנחנו יכולים לצפות מהילדים שלנו להתנגד ולסכן את מעמדם שלהם, במיוחד כאשר הם עצמם לא מספיק בפיסגת החברה.
וכן, ברור שגם כמבוגרים מתחשבים אנחנו לא תמיד חייבים להתקפל מול השכנים, גם מרקם חברתי של שכנים הוא מורכב לפעמים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כוונתי היתה כזאת:
כל חרם כולל בתוכו מספר מצומצם של ילדים שמובילים אותו, וכל השאר ניגררים או פוחדים להתנגד.
אם אתם רוצים לגדל ילדים שלא יובילו חרם, קודם כל תהיו אתם אנשים מתחשבים ונעימים.
ילד דורס גדל במרבית הפעמים בבית דורס.
ילד מתנשא גדל במרבית המקרים עם הורים מתנשאים.

אחר כך כמובן יש לדבר על הילדים שמסביב. שאכן - לא תמיד יכולים להתנגד, מערכת חברתית היא ענין מורכב שאי אפשר לדבר עליו בכללים יבשים. לא תמיד אנחנו יכולים לצפות מהילדים שלנו להתנגד ולסכן את מעמדם שלהם, במיוחד כאשר הם עצמם לא מספיק בפיסגת החברה.
וכן, ברור שגם כמבוגרים מתחשבים אנחנו לא תמיד חייבים להתקפל מול השכנים, גם מרקם חברתי של שכנים הוא מורכב לפעמים :)
לזה בדיוק התכווין המשורר..😊
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
רק שלא תחשבו שחרם בכיתה מופנה רק כלפי הילדים הדוחים/ הלא נקיים/ עם הכינים וכו'
ממש לא.
יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.
ברור!!!
בד"כ זה ילדים חלשים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.
לפעמים דווקא ילדים כאלה הם מושא לקנאה, דבר שגורר חרם / דחיה / התעללות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.
זה נכון כמובן.
אפשר לומר שקל תמיד לתת כללים על הילדים בעלי הכינים וכו', אולי כי הגורם למצוקה יותר בולט.
אבל בהחלט יש פעמים זה לא כך.
אם כי, אני נוטה להאמין שילד שנקלע לחרמות ביותר ממוסד אחד, כמו זה שפתח את השירשור, יש איזה גורם לכך, אולי לא הזנחה חיצונית אבל אולי בעיה רגשית, דימוי עצמי חלש, ביטחון עצמי רעוע, קושי בתקשורת או בהבעה...
כמובן שמאוד יכול להיות שהקושי הרגשי נוצר מתוך החרם, כתוצאה של העלבונות, אבל דבר כזה יכול להזין את המשך קיומו של חרם, או את החרם הבא במוסד הבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זה נכון כמובן.
אפשר לומר שקל תמיד לתת כללים על הילדים בעלי הכינים וכו', אולי כי הגורם למצוקה יותר בולט.
אבל בהחלט יש פעמים זה לא כך.
אם כי, אני נוטה להאמין שילד שנקלע לחרמות ביותר ממוסד אחד, כמו זה שפתח את השירשור, יש איזה גורם לכך, אולי לא הזנחה חיצונית אבל אולי בעיה רגשית, דימוי עצמי חלש, ביטחון עצמי רעוע, קושי בתקשורת או בהבעה...
כמובן שמאוד יכול להיות שהקושי הרגשי נוצר מתוך החרם, כתוצאה של העלבונות, אבל דבר כזה יכול להזין את המשך קיומו של חרם, או את החרם הבא במוסד הבא.
אני גם עברתי חרם לא פשוט בת"ת. כנראה לכן אני מאוד רגיש...
בישיבה קטנה וגדולה לא היו לי ממש חברים.
היום - אחרי שנים אני יודע שיש ילדים חלשים, ועם קשיים שהם חייבים להחרים מישהו כדי להרגיש גדולים. אלו שמחרימים זה בד"כ ילדים שגם (ובמיוחד) הם צריכים טיפול.
מקווה לפחות שאנשי הצוות לא מעודדים את זה...
מיותר לציין שאני לא מבעלי הכינים וכו' למיניהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני גם עברתי חרם לא פשוט בת"ת. כנראה לכן אני מאוד רגיש...
בישיבה קטנה וגדולה לא היו לי ממש חברים.
זה לפעמים קצת שאלת הביצה והתרנגולת, ולא תמיד יש על זה תשובות.
האם בעצם הרגישות הביאה את החרם, או החרם הביא את הרגישות? קשה לדעת...
זאת היתה כוונתי, הרבה פעמים יש איזו חולשה רגשית, אי-יציבות או חוסר ביטחון, שעלול "לקרוא" לחרם...
וכן, לפעמים חרם אחד יביא חוסר ביטחון, שיביא את החרם השני וכן הלאה, אנחנו לא תמיד נדע מה היה הראשון...

היום - אחרי שנים אני יודע שיש ילדים חלשים, ועם קשיים שהם חייבים להחרים מישהו כדי להרגיש גדולים. אלו שמחרימים זה בד"כ ילדים שגם (ובמיוחד) הם צריכים טיפול.
נכון, אפשר לראות את זה הרבה פעמים.
יצא לי לחוות עלבונות במשך תקופה מצד ילדה שהיתה חדשה בכיתה, וביססה את מעמדה על גבי.
במבט לאחור אני יכולה להבין שהיא עברה לכיתה שלנו מהכיתה במקבילה כי היא לא התמודדה שם חברתית, ולמעשה כנראה היה לה קושי חברתי / רגשי.
למזלי זו היתה תקופה די קצרה עד שהיא עזבה אותי באופן ספציפי, אבל היא בהחלט נשארה עם סגנון דיבור עוקצני וציני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
זה לפעמים קצת שאלת הביצה והתרנגולת, ולא תמיד יש על זה תשובות.
האם בעצם הרגישות הביאה את החרם, או החרם הביא את הרגישות? קשה לדעת...
זאת היתה כוונתי, הרבה פעמים יש איזו חולשה רגשית, אי-יציבות או חוסר ביטחון, שעלול "לקרוא" לחרם...
וכן, לפעמים חרם אחד יביא חוסר ביטחון, שיביא את החרם השני וכן הלאה, אנחנו לא תמיד נדע מה היה הראשון...


נכון, אפשר לראות את זה הרבה פעמים.
יצא לי לחוות עלבונות במשך תקופה מצד ילדה שהיתה חדשה בכיתה, וביססה את מעמדה על גבי.
במבט לאחור אני יכולה להבין שהיא עברה לכיתה שלנו מהכיתה במקבילה כי היא לא התמודדה שם חברתית, ולמעשה כנראה היה לה קושי חברתי / רגשי.
למזלי זו היתה תקופה די קצרה עד שהיא עזבה אותי באופן ספציפי, אבל היא בהחלט נשארה עם סגנון דיבור עוקצני וציני...
היה לי ביטחון עצמי רגיל.
בישיבה כבר לא נשאר ממנו כלום כך ששם ייתכן מאוד שזה היה הטריגר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
וואו!
קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.
וואו! פשוט נורא!!
תודה שהבאת דעת תורה בעניין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
זה נכון כמובן.
אפשר לומר שקל תמיד לתת כללים על הילדים בעלי הכינים וכו', אולי כי הגורם למצוקה יותר בולט.
אבל בהחלט יש פעמים זה לא כך.
אם כי, אני נוטה להאמין שילד שנקלע לחרמות ביותר ממוסד אחד, כמו זה שפתח את השירשור, יש איזה גורם לכך, אולי לא הזנחה חיצונית אבל אולי בעיה רגשית, דימוי עצמי חלש, ביטחון עצמי רעוע, קושי בתקשורת או בהבעה...
כמובן שמאוד יכול להיות שהקושי הרגשי נוצר מתוך החרם, כתוצאה של העלבונות, אבל דבר כזה יכול להזין את המשך קיומו של חרם, או את החרם הבא במוסד הבא.
עדיין, גם אם הבעיה שלו, זה לא אומר שמותר להתעלל בו.
אולי הפוך, ילד עם דמוי עצמי גבוה, מצב רגשי תקין ו/או הורים תומכים יתמודד יותר טוב מאשר ילד שגם בלי החרם התמודד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.
אפשר לדעת איפה קראת את זה ?
לא שאני לא מאמין לך, רק אני רוצה מקור
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
עדיין, גם אם הבעיה שלו, זה לא אומר שמותר להתעלל בו.
אולי הפוך, ילד עם דמוי עצמי גבוה, מצב רגשי תקין ו/או הורים תומכים יתמודד יותר טוב מאשר ילד שגם בלי החרם התמודד...
חד משמעית! שלא ישמע מדברי אחרת!
אין שום סיבה שמתירה התעללות משום סוג שהוא.
הדיבור כאן הוא נטו מתוך נסיון להבין את הצד הפסיכולוגי של התופעה המצערת, ונטו מתוך רצון לצמצם את קיומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אפשר לדעת איפה קראת את זה ?
לא שאני לא מאמין לך, רק אני רוצה מקור
זה סיפור שמסתובב.
אני גם שמעתי.
ויש עוד סיפור, נראה לי הרב כהנמן שנכנס לבית יתומים ולא נתן להם להתפלל כשיש ילד דחוי...
לא בטוח שיש מקור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני כל הזמן חושב
שצריך לעשות משהו בתלמודי התורה בתי ספר וישיבות בכלל המגזרים
שבכל תלמוד תורה בית ספר ישיבה יהיו קבוצת בחורים שהם אילו שבמקרה שיש חרם על ילד אז הם הקבוצה שהיו איתו וידעו תמיד לידע את הצוות.
ולמה נראה לך שהצוות תמיד יעזור?
עובדות, צוותים מתעלמים, כי קשה לטפל בבעייה כזאת.
אהבתי את מה שכתב "מקצה הארץ"
צריך להעלות מודעות, לדבר עם הילדים שלנו, כדי לעזור להם, וכדי לעזור לאחרים.
צריך לדבר הרבה על עשיית הטוב, וגם על נוחות ורכות.
לצערי, בעבודה עם נוער נושר/בסיכון/מתמודד - אנחנו פוגשים את זה הרבה, ובחלק גדול מהמקרים, העבודה הנכונה אתם מגדלת את העוזרים, ומצילה את הנחשלים.
ה' ייתן בנו חכמה לעשות תמיד את הנכון והטוב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גם אני כמו כולם רציתי לבדוק, איזה מודל תמונות מוגדר הכי טוב כיום,
לכן החלטתי לקחת את כל המודלים שדוברו באשכול הזה:
https://www.prog.co.il/threads/המודלים-הכי-טובים-היום-בai.1128566/post-16227904
ולנסות את כולם.
לכל אחד מהכלים לקחתי את אותו הפרומפט - של GPT עם קצת שיפורים שלי.
לא אוכל להעלות כאן את כלל התמונות, אבל התוצאה של פלואו השאירה לכל השאר אבק בפנים.
Ultra-realistic cinematic 8K photograph of a fully Haredi Jewish man standing in the center of a busy urban street at night during light rain. The man must look completely and authentically Haredi in every detail, based on real-world references and accurate visual characteristics from real photos (as seen on Google images).

He is wearing full traditional Haredi attire: a classic black suit, white shirt, and a black hat with a short brim (8.5 cm), clearly visible and proportionally accurate. His appearance, posture, and styling must strictly match authentic Haredi Jewish men.

The street scene is also entirely Haredi: all pedestrians are clearly Haredi men only, wearing similar traditional clothing (black suits, hats, modest appearance), with no deviation. Absolutely no women in the scene under any circumstances.

The street is wet from light rain, with realistic reflections of street lights and car headlights on the asphalt. A few אנשים ברחוב but not crowded. Cars are driving naturally with subtle motion blur and headlights reflecting on the wet road.

Camera: 85mm lens, shallow depth of field, slight focus on the main subject, background softly blurred. Natural proportions, realistic lighting, soft cinematic contrast. Raindrops visible in the air and on surfaces.

Highly detailed textures, photorealistic skin, fabric, and environment. No surreal elements, no exaggeration, normal physics, real-world accuracy.

--no women, female, girl, נשים, feminine features, long hair typical of women
אמנם אחרי זה, הייתי צריך לעשות שוב עם עוד טיפה הוספות בפרומפט בשביל עברית תיקנית, אבל התוצאה מטורפת.
0 תגובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
שלום,
הגדול שלי בן 4 ילד חכם מעל הממוצע ,
ילד עדין וכובש , חברותי ושמח. מביע רגשות ותקשורתי.
בחודשים האחרונים אני שמה לב שהוא משתנה בסגנון השיח,
השיח שלו נהיה אלים..
אני אציין שמדובר בילד מאד מאד מדומיין,
הוא מאד מושפע מסיפורי פרשת השבוע בחיידר,
אני רואה שהוא נוטה יותר לכעוס, יש יותר התפרצויות,
וזה גם לא נעים לאווירה בבית..
בשביל להשיג את מה שרוצה הוא הרבה מאיים על אחותו: "אני יזרוק אותך לבור ואת תהיי עם כל הנחשים" (כמו את יוסף..) ועוד שלל דוגמאות אקטואליות לאותו שבוע... ועכשיו עם עשרת המכות בכלל יש שפע....
או שאם מסרבים לבקשה שלו: אם לא תביאי לי אני ישבור.. אני ייקח לבד.. לא בא לי.. אמא חצופה.. אני לא יזמין אותך לחיידר שלי רק אֶת...😂

כל מה שניסיתי לא עובד!
הגישה שלי היא יותר מאופקת, אני לא מאבדת שליטה.. אני אומרת לאמא אסור להגיד X Y Z... תבקש סליחה מ...
במקרים מוגזמים להיכנס לחדר למחשבה ולהירגע

במקרים מסויימים אני שואלת אותו מה ירגיע אותך אולי חיבוק חזק? הוא אומר כן אבל אני לא הייתי שמח אז לא ביקשתי.. (חמוד..)

אני כבר לא יודעת מה נכון..
יש הרבה התעסקות סביב זה בבית
כך זה אצל כל הבתים בגיל הזה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה