מידע שימושי שוב חרם?😱 תראו מה ילד בן 14 כתב כשהרגיש לבד.

[יצחק.]

מה שעצוב זה שבדרך כלל כמה ילדים בודדים סוחפים את האחרים להתנהגות הבריונית.
והבודדים האלו בהרבה מהמקרים, תאמינו או לא, מקבלים על זה גיבוי מלא מהבית...

כן כן, יש הורים שרואים את הילד שלהם פוגע / משפיל / אפילו מרביץ, וצוחקים... בעיני ראיתי אישה כזאת. ויש גם הורים שהצוות / הורי החברים מנסים לנהל איתם שיח מכובד ולדבר על ההתנהגות הבעייתית, וההורים פשוט לוקחים את הצד שלו ומצדיקים את ההתנהגות הזו...
וכשההורים עושים את זה, מה אפשר לצפות מהילד שלהם ☹

וברור שחד משמעית צריך לעשות משהו, אבל מה?

ההורים מגבים אלימות???
ומה עם הצוות?

 

[מקצה הארץ-:)]

אצל בנות בד"כ זה יכול להיות בהפוכה ובלי אלימות, פשוט -
"מלכת הכיתה".

 

[-רות-]

ההורים מגבים אלימות???

גיבוי אלימות יכול להיות מאוד אלגנטי ויפה, בהחלט כן!
אימהות, יצא לכן לשלוח פתק למורה ולבקש להעביר את הילדה שלכן מקום כשהיא ביקשה? ביררתם למה?
יצא לכן לעקם פרצוף מול כינים, ולומר לילדה "אל תשחקי עם X"?
חשבת מה אתן עושות לילדה ההיא מהכיתה של הבת שלכן?

יותר מזה
אתן נוהגות להתחמק ממפגש בבנין עם השכנה הלא-מספיק-נקיה בעיניכן?
אתן מתעלמות מבקשות של השכנים מלמטה לשמור על הילדים שלא יזרקו אליהם חפצים?
עשיתם הרחבה על חשבון השכנים? או בלי אישורם? או עם לחץ פסיכולוגי רגשי שיסכימו?
למה זה שונה מחרם כיתתי?

כן, זה עצוב, אבל יש הרבה ילדות שפשוט למדו מההורים שלהן...

 

[אליז]

קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.

 

[מקצה הארץ-:)]

גיבוי אלימות יכול להיות מאוד אלגנטי ויפה, בהחלט כן!
אימהות, יצא לכן לשלוח פתק למורה ולבקש להעביר את הילדה שלכן מקום כשהיא ביקשה? ביררתם למה?
יצא לכן לעקם פרצוף מול כינים, ולומר לילדה "אל תשחקי עם X"?
חשבת מה אתן עושות לילדה ההיא מהכיתה של הבת שלכן?

יותר מזה
אתן נוהגות להתחמק ממפגש בבנין עם השכנה הלא-מספיק-נקיה בעיניכן?
אתן מתעלמות מבקשות של השכנים מלמטה לשמור על הילדים שלא יזרקו אליהם חפצים?
עשיתם הרחבה על חשבון השכנים? או בלי אישורם? או עם לחץ פסיכולוגי רגשי שיסכימו?
למה זה שונה מחרם כיתתי?

כן, זה עצוב, אבל יש הרבה ילדות שפשוט למדו מההורים שלהן...

נכון, אבל..
לא לכל מקרה אפשר וצריך להסכים.
אם זה מול השכנים, המורה וכו'..

ההורים כמובן צריכים להפעיל שיקול דעת מתי להגיב והכי חשוב איך להגיב.
וכמו שכתבת "לעקם פרצוף" "להתעלם מבקשות של השכנים" וכיו"ב.
זה המסר והמוסר הגדול שאנחנו מעבירים הלאה. כמו שכתוב ודרשו "כי באפם הרגו איש".

יה"ר שלא נכשל ולא נכלם בזה ובבא.

 

[-רות-]

נכון, אבל..
לא לכל מקרה אפשר וצריך להסכים.
אם זה מול השכנים, המורה וכו'..

ההורים כמובן צריכים להפעיל שיקול דעת מתי להגיב והכי חשוב איך להגיב.
וכמו שכתבת "לעקם פרצוף" "להתעלם מבקשות של השכנים" וכיו"ב.
זה המסר והמוסר הגדול שאנחנו מעבירים הלאה. כמו שכתוב ודרשו "כי באפם הרגו איש".

יה"ר שלא נכשל ולא נכלם בזה ובבא.

כוונתי היתה כזאת:
כל חרם כולל בתוכו מספר מצומצם של ילדים שמובילים אותו, וכל השאר ניגררים או פוחדים להתנגד.
אם אתם רוצים לגדל ילדים שלא יובילו חרם, קודם כל תהיו אתם אנשים מתחשבים ונעימים.
ילד דורס גדל במרבית הפעמים בבית דורס.
ילד מתנשא גדל במרבית המקרים עם הורים מתנשאים.

אחר כך כמובן יש לדבר על הילדים שמסביב. שאכן - לא תמיד יכולים להתנגד, מערכת חברתית היא ענין מורכב שאי אפשר לדבר עליו בכללים יבשים. לא תמיד אנחנו יכולים לצפות מהילדים שלנו להתנגד ולסכן את מעמדם שלהם, במיוחד כאשר הם עצמם לא מספיק בפיסגת החברה.
וכן, ברור שגם כמבוגרים מתחשבים אנחנו לא תמיד חייבים להתקפל מול השכנים, גם מרקם חברתי של שכנים הוא מורכב לפעמים

 

[מקצה הארץ-:)]

כוונתי היתה כזאת:
כל חרם כולל בתוכו מספר מצומצם של ילדים שמובילים אותו, וכל השאר ניגררים או פוחדים להתנגד.
אם אתם רוצים לגדל ילדים שלא יובילו חרם, קודם כל תהיו אתם אנשים מתחשבים ונעימים.
ילד דורס גדל במרבית הפעמים בבית דורס.
ילד מתנשא גדל במרבית המקרים עם הורים מתנשאים.

אחר כך כמובן יש לדבר על הילדים שמסביב. שאכן - לא תמיד יכולים להתנגד, מערכת חברתית היא ענין מורכב שאי אפשר לדבר עליו בכללים יבשים. לא תמיד אנחנו יכולים לצפות מהילדים שלנו להתנגד ולסכן את מעמדם שלהם, במיוחד כאשר הם עצמם לא מספיק בפיסגת החברה.
וכן, ברור שגם כמבוגרים מתחשבים אנחנו לא תמיד חייבים להתקפל מול השכנים, גם מרקם חברתי של שכנים הוא מורכב לפעמים

לזה בדיוק התכווין המשורר..

 

[קופיריטרית]

רק שלא תחשבו שחרם בכיתה מופנה רק כלפי הילדים הדוחים/ הלא נקיים/ עם הכינים וכו'
ממש לא.
יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.

 

[יצחק.]

רק שלא תחשבו שחרם בכיתה מופנה רק כלפי הילדים הדוחים/ הלא נקיים/ עם הכינים וכו'
ממש לא.
יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.

ברור!!!
בד"כ זה ילדים חלשים...

 

[צביה ר.]

יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.

לפעמים דווקא ילדים כאלה הם מושא לקנאה, דבר שגורר חרם / דחיה / התעללות.

 

[-רות-]

יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.

זה נכון כמובן.
אפשר לומר שקל תמיד לתת כללים על הילדים בעלי הכינים וכו', אולי כי הגורם למצוקה יותר בולט.
אבל בהחלט יש פעמים זה לא כך.
אם כי, אני נוטה להאמין שילד שנקלע לחרמות ביותר ממוסד אחד, כמו זה שפתח את השירשור, יש איזה גורם לכך, אולי לא הזנחה חיצונית אבל אולי בעיה רגשית, דימוי עצמי חלש, ביטחון עצמי רעוע, קושי בתקשורת או בהבעה...
כמובן שמאוד יכול להיות שהקושי הרגשי נוצר מתוך החרם, כתוצאה של העלבונות, אבל דבר כזה יכול להזין את המשך קיומו של חרם, או את החרם הבא במוסד הבא.

 

[יצחק.]

זה נכון כמובן.
אפשר לומר שקל תמיד לתת כללים על הילדים בעלי הכינים וכו', אולי כי הגורם למצוקה יותר בולט.
אבל בהחלט יש פעמים זה לא כך.
אם כי, אני נוטה להאמין שילד שנקלע לחרמות ביותר ממוסד אחד, כמו זה שפתח את השירשור, יש איזה גורם לכך, אולי לא הזנחה חיצונית אבל אולי בעיה רגשית, דימוי עצמי חלש, ביטחון עצמי רעוע, קושי בתקשורת או בהבעה...
כמובן שמאוד יכול להיות שהקושי הרגשי נוצר מתוך החרם, כתוצאה של העלבונות, אבל דבר כזה יכול להזין את המשך קיומו של חרם, או את החרם הבא במוסד הבא.

אני גם עברתי חרם לא פשוט בת"ת. כנראה לכן אני מאוד רגיש...
בישיבה קטנה וגדולה לא היו לי ממש חברים.
היום - אחרי שנים אני יודע שיש ילדים חלשים, ועם קשיים שהם חייבים להחרים מישהו כדי להרגיש גדולים. אלו שמחרימים זה בד"כ ילדים שגם (ובמיוחד) הם צריכים טיפול.
מקווה לפחות שאנשי הצוות לא מעודדים את זה...
מיותר לציין שאני לא מבעלי הכינים וכו' למיניהם...

 

[-רות-]

אני גם עברתי חרם לא פשוט בת"ת. כנראה לכן אני מאוד רגיש...
בישיבה קטנה וגדולה לא היו לי ממש חברים.

זה לפעמים קצת שאלת הביצה והתרנגולת, ולא תמיד יש על זה תשובות.
האם בעצם הרגישות הביאה את החרם, או החרם הביא את הרגישות? קשה לדעת...
זאת היתה כוונתי, הרבה פעמים יש איזו חולשה רגשית, אי-יציבות או חוסר ביטחון, שעלול "לקרוא" לחרם...
וכן, לפעמים חרם אחד יביא חוסר ביטחון, שיביא את החרם השני וכן הלאה, אנחנו לא תמיד נדע מה היה הראשון...

היום - אחרי שנים אני יודע שיש ילדים חלשים, ועם קשיים שהם חייבים להחרים מישהו כדי להרגיש גדולים. אלו שמחרימים זה בד"כ ילדים שגם (ובמיוחד) הם צריכים טיפול.

נכון, אפשר לראות את זה הרבה פעמים.
יצא לי לחוות עלבונות במשך תקופה מצד ילדה שהיתה חדשה בכיתה, וביססה את מעמדה על גבי.
במבט לאחור אני יכולה להבין שהיא עברה לכיתה שלנו מהכיתה במקבילה כי היא לא התמודדה שם חברתית, ולמעשה כנראה היה לה קושי חברתי / רגשי.
למזלי זו היתה תקופה די קצרה עד שהיא עזבה אותי באופן ספציפי, אבל היא בהחלט נשארה עם סגנון דיבור עוקצני וציני...

 

[יצחק.]

זה לפעמים קצת שאלת הביצה והתרנגולת, ולא תמיד יש על זה תשובות.
האם בעצם הרגישות הביאה את החרם, או החרם הביא את הרגישות? קשה לדעת...
זאת היתה כוונתי, הרבה פעמים יש איזו חולשה רגשית, אי-יציבות או חוסר ביטחון, שעלול "לקרוא" לחרם...
וכן, לפעמים חרם אחד יביא חוסר ביטחון, שיביא את החרם השני וכן הלאה, אנחנו לא תמיד נדע מה היה הראשון...


נכון, אפשר לראות את זה הרבה פעמים.
יצא לי לחוות עלבונות במשך תקופה מצד ילדה שהיתה חדשה בכיתה, וביססה את מעמדה על גבי.
במבט לאחור אני יכולה להבין שהיא עברה לכיתה שלנו מהכיתה במקבילה כי היא לא התמודדה שם חברתית, ולמעשה כנראה היה לה קושי חברתי / רגשי.
למזלי זו היתה תקופה די קצרה עד שהיא עזבה אותי באופן ספציפי, אבל היא בהחלט נשארה עם סגנון דיבור עוקצני וציני...

היה לי ביטחון עצמי רגיל.
בישיבה כבר לא נשאר ממנו כלום כך ששם ייתכן מאוד שזה היה הטריגר.

 

[רבט]

וואו!

קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.

וואו! פשוט נורא!!
תודה שהבאת דעת תורה בעניין!

 

[רבט]

זה נכון כמובן.
אפשר לומר שקל תמיד לתת כללים על הילדים בעלי הכינים וכו', אולי כי הגורם למצוקה יותר בולט.
אבל בהחלט יש פעמים זה לא כך.
אם כי, אני נוטה להאמין שילד שנקלע לחרמות ביותר ממוסד אחד, כמו זה שפתח את השירשור, יש איזה גורם לכך, אולי לא הזנחה חיצונית אבל אולי בעיה רגשית, דימוי עצמי חלש, ביטחון עצמי רעוע, קושי בתקשורת או בהבעה...
כמובן שמאוד יכול להיות שהקושי הרגשי נוצר מתוך החרם, כתוצאה של העלבונות, אבל דבר כזה יכול להזין את המשך קיומו של חרם, או את החרם הבא במוסד הבא.

עדיין, גם אם הבעיה שלו, זה לא אומר שמותר להתעלל בו.
אולי הפוך, ילד עם דמוי עצמי גבוה, מצב רגשי תקין ו/או הורים תומכים יתמודד יותר טוב מאשר ילד שגם בלי החרם התמודד...

 

[ברוך ר]

קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.

אפשר לדעת איפה קראת את זה ?
לא שאני לא מאמין לך, רק אני רוצה מקור

 

[-רות-]

עדיין, גם אם הבעיה שלו, זה לא אומר שמותר להתעלל בו.
אולי הפוך, ילד עם דמוי עצמי גבוה, מצב רגשי תקין ו/או הורים תומכים יתמודד יותר טוב מאשר ילד שגם בלי החרם התמודד...

חד משמעית! שלא ישמע מדברי אחרת!
אין שום סיבה שמתירה התעללות משום סוג שהוא.
הדיבור כאן הוא נטו מתוך נסיון להבין את הצד הפסיכולוגי של התופעה המצערת, ונטו מתוך רצון לצמצם את קיומה.

 

[יצחק.]

אפשר לדעת איפה קראת את זה ?
לא שאני לא מאמין לך, רק אני רוצה מקור

זה סיפור שמסתובב.
אני גם שמעתי.
ויש עוד סיפור, נראה לי הרב כהנמן שנכנס לבית יתומים ולא נתן להם להתפלל כשיש ילד דחוי...
לא בטוח שיש מקור.

 

[סמינר דוד]

אני כל הזמן חושב
שצריך לעשות משהו בתלמודי התורה בתי ספר וישיבות בכלל המגזרים
שבכל תלמוד תורה בית ספר ישיבה יהיו קבוצת בחורים שהם אילו שבמקרה שיש חרם על ילד אז הם הקבוצה שהיו איתו וידעו תמיד לידע את הצוות.

ולמה נראה לך שהצוות תמיד יעזור?
עובדות, צוותים מתעלמים, כי קשה לטפל בבעייה כזאת.
אהבתי את מה שכתב "מקצה הארץ"
צריך להעלות מודעות, לדבר עם הילדים שלנו, כדי לעזור להם, וכדי לעזור לאחרים.
צריך לדבר הרבה על עשיית הטוב, וגם על נוחות ורכות.
לצערי, בעבודה עם נוער נושר/בסיכון/מתמודד - אנחנו פוגשים את זה הרבה, ובחלק גדול מהמקרים, העבודה הנכונה אתם מגדלת את העוזרים, ומצילה את הנחשלים.
ה' ייתן בנו חכמה לעשות תמיד את הנכון והטוב.