תח"צ עומסי תנועה בבני ברק בעקבות אוטובוס תקוע - האם הנוסעים יגיעו ליעדם לפני כניסת השבת?

בתרחיש א' אנחנו מסנכרנים את השעה שבה שלושת הקווים שבתמונה מסיימים את מסלול האיסוף ויוצאים מהעיר. התוצאה - הקו בעל המסלול הכי קצר יוצא בשעה הכי מאוחרת, וממילא אנשים מעדיפים להשתמש בו, מה שגורם לקריסה של הקו.
בתרחיש ב' אנחנו מסנכרנים את השעה שבה שלושת הקווים יוצאים מתחנת המוצא, זה יוצר פער בשעת סיום מסלול האיסוף והיציאה מהעיר של האוטובוס האחרון בכל קו. הקו בעל המסלול הכי ארוך נותן שירות בתוך העיר לאחר שהקווים הקצרים כבר יצאו מהעיר, וממילא הוא מושך אליו את כל הנוסעים הנותרים וקורס.

האם יש פתרון שיכול לאזן את שני הקצוות?

לפני שנבדוק האם יש פתרון בשביל לאזן את שני הקצוות, בא נשאל שאלה אחרת.

אם אנחנו יודעים שאחד הקווים אמור לקרוס, איזה עדיף שיקרוס, הקו עם המסלול הקצר או הקו עם המסלול הארוך?
גם בלי להיות מתכנן תח"צ, לכאורה התשובה ברורה: הקו עם המסלול הקצר ביותר הוא העדיף ביותר לקרוס!

קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר וממילא קריסה שלו היא הרבה פחות קטסטרופלית מקו עם מסלול ארוך.
לכן גם בהינתן שאכן הקריסה ברורה וידועה עדיף 'להקריס' את קווי גהה הקצרים ולא את קווי רבי עקיבא הארוכים.

עד כאן מוסכם?

עכשיו קומה שניה:
המציאות הנוכחית היא לא אסטרטגית כפי שצועק @מרכז מידע , המציאות כעת שבשעה 13:30 יש רק אוטובוסים בקווי 401,409 גורמת להרבה מאוד אוטובוסים ואנשים שלא היו צריכים לעבור ברחובות העיר לעשות את דרכם דרך העיר.
בנוסף ציבור גדול לא יכול בכלל לצאת מוקדם יותר ולכן הקריסה הצפויה בקווי 401,409 אמורה להיות גדולה הרבה יותר מבאפשרות השניה.
במילים אחרות הוספת נסיעות בקווי 400,404 תגרע מהעומס בעיר, ותפחית מהקריסה בקווי רבי עקיבא.

אם גם זה מוסכם נמשיך הלאה
@אופקים 1 תמיד צועק כאן שרחובות בני ברק צרים מלהכיל את כל האוטובוסים הרבים הצובאים על רחובותיה והוא צודק, הוא גם אומר שעודף תגבור בצירים צרים לפעמים פוגע יותר ממה שהוא נותן וגם בזה הוא צודק.
אם צדקו דבריכם שהוספת נסיעות בקווי גהה תפחית נוסעים ותגבורים מקווי העיר חובה על כל מתכנן תח"צ שמוח בקדקודו להוסיף כמה שיותר נסיעות בקווי גהה ולתגברם כראוי שלא יקרסו כי הצלחת מהלך זה תגרע אוטובוסים לאין שיעור מהעיר פנימה.

היוצא מדברינו כי לפי סיכום כל דעות המומחים דפה יוצא שצריך להגביר נסיעות בקווי גהה ולא להפחית.
 
אם אנחנו יודעים שאחד הקווים אמור לקרוס, איזה עדיף שיקרוס, הקו עם המסלול הקצר או הקו עם המסלול הארוך?
גם בלי להיות מתכנן תח"צ, לכאורה התשובה ברורה: הקו עם המסלול הקצר ביותר הוא העדיף ביותר לקרוס!

קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר וממילא קריסה שלו היא הרבה פחות קטסטרופלית מקו עם מסלול ארוך.
לכן גם בהינתן שאכן הקריסה ברורה וידועה עדיף 'להקריס' את קווי גהה הקצרים ולא את קווי רבי עקיבא הארוכים.
נתחיל עם הנחת היסוד הראשונה שעליה בנוי כל הבניין -
מנין הקביעה הנחרצת ש'קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר'?
האם יש דרך לייצר אוטובוסים בלתי קיימים דווקא כאשר המסלול קצר יותר?
האם מסלול של קו קצר עם עומס נוסעים גבוה הוא זה שיפתור את המחסור בנהגים?
אולי עדיף לפזר את הקריסה והעומס על פני מסלול ארוך יותר עם פחות ריכוז של אנשים בכל תחנה?

רק מעלה כיוון מחשבה נוסף
 
לפני שנבדוק האם יש פתרון בשביל לאזן את שני הקצוות, בא נשאל שאלה אחרת.

אם אנחנו יודעים שאחד הקווים אמור לקרוס, איזה עדיף שיקרוס, הקו עם המסלול הקצר או הקו עם המסלול הארוך?
גם בלי להיות מתכנן תח"צ, לכאורה התשובה ברורה: הקו עם המסלול הקצר ביותר הוא העדיף ביותר לקרוס!

קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר וממילא קריסה שלו היא הרבה פחות קטסטרופלית מקו עם מסלול ארוך.
לכן גם בהינתן שאכן הקריסה ברורה וידועה עדיף 'להקריס' את קווי גהה הקצרים ולא את קווי רבי עקיבא הארוכים.

עד כאן מוסכם?

עכשיו קומה שניה:
המציאות הנוכחית היא לא אסטרטגית כפי שצועק @מרכז מידע , המציאות כעת שבשעה 13:30 יש רק אוטובוסים בקווי 401,409 גורמת להרבה מאוד אוטובוסים ואנשים שלא היו צריכים לעבור ברחובות העיר לעשות את דרכם דרך העיר.
בנוסף ציבור גדול לא יכול בכלל לצאת מוקדם יותר ולכן הקריסה הצפויה בקווי 401,409 אמורה להיות גדולה הרבה יותר מבאפשרות השניה.
במילים אחרות הוספת נסיעות בקווי 400,404 תגרע מהעומס בעיר, ותפחית מהקריסה בקווי רבי עקיבא.

אם גם זה מוסכם נמשיך הלאה
@אופקים 1 תמיד צועק כאן שרחובות בני ברק צרים מלהכיל את כל האוטובוסים הרבים הצובאים על רחובותיה והוא צודק, הוא גם אומר שעודף תגבור בצירים צרים לפעמים פוגע יותר ממה שהוא נותן וגם בזה הוא צודק.
אם צדקו דבריכם שהוספת נסיעות בקווי גהה תפחית נוסעים ותגבורים מקווי העיר חובה על כל מתכנן תח"צ שמוח בקדקודו להוסיף כמה שיותר נסיעות בקווי גהה ולתגברם כראוי שלא יקרסו כי הצלחת מהלך זה תגרע אוטובוסים לאין שיעור מהעיר פנימה.

היוצא מדברינו כי לפי סיכום כל דעות המומחים דפה יוצא שצריך להגביר נסיעות בקווי גהה ולא להפחית.
שכוייח!!!! היטבת לתאר..!
כבר חששתי שבאמת אין לי מושג...

נתחיל עם הנחת היסוד הראשונה שעליה בנוי כל הבניין -
מנין הקביעה הנחרצת ש'קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר'?
האם יש דרך לייצר אוטובוסים בלתי קיימים דווקא כאשר המסלול קצר יותר?
האם מסלול של קו קצר עם עומס נוסעים גבוה הוא זה שיפתור את המחסור בנהגים?
אולי עדיף לפזר את הקריסה והעומס על פני מסלול ארוך יותר עם פחות ריכוז של אנשים בכל תחנה?

רק מעלה כיוון מחשבה נוסף
נדמה שכוונת המשורר היא,
שקל יותר לדעת מה המצב בשטח.. ככל שמספר התחנות קטן יותר..
וכן קל יותר לשלוח תיגבור במידת הצורך.. {תנסה לשלוח תיגבור לחזו״א/ר״ע....}
{בדומה למה שאמור לקרוא בתחנ״מ..}
 
לפני שנבדוק האם יש פתרון בשביל לאזן את שני הקצוות, בא נשאל שאלה אחרת.

אם אנחנו יודעים שאחד הקווים אמור לקרוס, איזה עדיף שיקרוס, הקו עם המסלול הקצר או הקו עם המסלול הארוך?
גם בלי להיות מתכנן תח"צ, לכאורה התשובה ברורה: הקו עם המסלול הקצר ביותר הוא העדיף ביותר לקרוס!

קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר וממילא קריסה שלו היא הרבה פחות קטסטרופלית מקו עם מסלול ארוך.
לכן גם בהינתן שאכן הקריסה ברורה וידועה עדיף 'להקריס' את קווי גהה הקצרים ולא את קווי רבי עקיבא הארוכים.

עד כאן מוסכם?

עכשיו קומה שניה:
המציאות הנוכחית היא לא אסטרטגית כפי שצועק @מרכז מידע , המציאות כעת שבשעה 13:30 יש רק אוטובוסים בקווי 401,409 גורמת להרבה מאוד אוטובוסים ואנשים שלא היו צריכים לעבור ברחובות העיר לעשות את דרכם דרך העיר.
בנוסף ציבור גדול לא יכול בכלל לצאת מוקדם יותר ולכן הקריסה הצפויה בקווי 401,409 אמורה להיות גדולה הרבה יותר מבאפשרות השניה.
במילים אחרות הוספת נסיעות בקווי 400,404 תגרע מהעומס בעיר, ותפחית מהקריסה בקווי רבי עקיבא.

אם גם זה מוסכם נמשיך הלאה
@אופקים 1 תמיד צועק כאן שרחובות בני ברק צרים מלהכיל את כל האוטובוסים הרבים הצובאים על רחובותיה והוא צודק, הוא גם אומר שעודף תגבור בצירים צרים לפעמים פוגע יותר ממה שהוא נותן וגם בזה הוא צודק.
אם צדקו דבריכם שהוספת נסיעות בקווי גהה תפחית נוסעים ותגבורים מקווי העיר חובה על כל מתכנן תח"צ שמוח בקדקודו להוסיף כמה שיותר נסיעות בקווי גהה ולתגברם כראוי שלא יקרסו כי הצלחת מהלך זה תגרע אוטובוסים לאין שיעור מהעיר פנימה.

היוצא מדברינו כי לפי סיכום כל דעות המומחים דפה יוצא שצריך להגביר נסיעות בקווי גהה ולא להפחית.
ברור (מתוך הנחה שיש מי שמנהל את הקו) שיותר קל לנהל קו קצר ולשלוח תוספות לפי הצורך
וברור שקו שפועל בז'בוטינסקי במקום להכנס לרב כהנמן מפחית עומסים
אלא שלפי כמויות האוטובוסים שיש ב422 לעומת 404, לא נראה שיש יותר מידי משמעות להארכת השירות של 404 מבחינת העומסים, ועוד פחות לקו 400.

הארכת השירות בקווים הללו זה תשפר את השירות עבור הנוסעים (המעטים) בהם, אבל לא תשנה את מאזן העומסים בבני ברק.

פניתי למשרד התחבורה לגבי 404 וכל אחד שחפץ בכך, יכול לעשות כמוני.
נראה מה תהיה תגובתם.
 
נתחיל עם הנחת היסוד הראשונה שעליה בנוי כל הבניין -
מנין הקביעה הנחרצת ש'קו קצר יש לו גמישות תפעולית גבוהה יותר'?
האם יש דרך לייצר אוטובוסים בלתי קיימים דווקא כאשר המסלול קצר יותר?
האם מסלול של קו קצר עם עומס נוסעים גבוה הוא זה שיפתור את המחסור בנהגים?
אולי עדיף לפזר את הקריסה והעומס על פני מסלול ארוך יותר עם פחות ריכוז של אנשים בכל תחנה?

רק מעלה כיוון מחשבה נוסף
כיווני מחשבה זה טוב, בפרט שאני לא מתכנן קווי תח"צ וכל עוד אני לא יודע מי אתה, יכול להיות שאתה כן.

ועדיין
קו קצר יש לו סבירות נמוכה יותר לתקלות, בנושא שלנו של מניעת חילולי השבת זה אמור להיות הדגל בראש התורן והמערכת אמורה לתעדף קווים עם סיכון נמוך יותר לתקלות.

גמישות תפעולית גבוהה הכוונה שיש יותר סיכויים שנהג חוזר מנסיעה קודמת יוכל לבצע נסיעה נוספת, אחרי שהוכרע ברוב קולות ששעה 12:00 בצהריים נחשבת כשעת שיא יוכלו כל הנהגים החוזרים לבצע נסיעה נוספת בשעה 13:20-13:30.
בשונה ממסלולי רבי עקיבא שאורכם כשעתיים וחצי עד שלוש ואין סיכוי שנהג יוכל לבצע יותר מנסיעה אחת בזמן השיא.

בנוסף בזמן קריסה קיצוני שהסדרן מחפש עוד כמה נהגים להשלים את האוטובוסים האחרים שנתקעו בפקקים יש סיכוי גבוה בהרבה שנהג יסכים לעשות נסיעה נוספת של שעה וחצי מאשר נסיעה נוספת של שלוש.

זה נקודות שאני כאחד שאינו מתכנן תח"צ חושב שהם נכונות, דברים כאלו יחד עם הסיכון הנמוך יותר לתקלות ופקקים אמורים ליצור 'גמישות תפעולית גבוהה' 'נהגים נוספים' וכמובן גם 'אוטובוסים בלתי קיימים'.
אם מנסיונך הוותיק אתה יודע שלא כך אבטל את דעתי.

פיזור הקריסה על מספר תחנות נמוך הוא לדעתי ערובה טובה יותר להצלחה ולא להיפך.
 
ברור שקו שפועל בז'בוטינסקי במקום להכנס לרב כהנמן מפחית עומסים
אלא שלפי כמויות האוטובוסים שיש ב422 לעומת 404, לא נראה שיש יותר מידי משמעות להארכת השירות של 404 מבחינת העומסים, ועוד פחות לקו 400.

הארכת השירות בקווים הללו זה תשפר את השירות עבור הנוסעים (המעטים) בהם, אבל לא תשנה את מאזן העומסים בבני ברק.
הטענה הרציונלית היחידה שהועלתה לאורך האשכול למה לא להאריך את קווי גהה היתה שזה יגרום ל'עומסים קיצוניים' וכתוצאה מכך ל'קריסת הקו'.
רק אמרתי שאם כנים הדברים זה סיבה להאריך את השירות בקווי גהה ולא להיפך כי אם אכן יהיו עומסים קיצוניים בקווי גהה זה יצמצם את האוטובוסים הנצרכים לעבור כעת בתוך העיר ולכולם תהיה הרווחה ולא להיפך.

לגופם של דברים, אם יש לך אוטובוס שגם עובר מתחת הבית וגם נוסע עד שעה מאוחרת יותר אין שום סיבה שתלך לאוטובוס שמסיים מוקדם יותר ורחוק יותר מהבית.
הדברים ברורים ואת זה צריך לשנות.
 
הטענה הרציונלית היחידה שהועלתה לאורך האשכול למה לא להאריך את קווי גהה היתה שזה יגרום ל'עומסים קיצוניים' וכתוצאה מכך ל'קריסת הקו'.
רק אמרתי שאם כנים הדברים זה סיבה להאריך את השירות בקווי גהה ולא להיפך כי אם אכן יהיו עומסים קיצוניים בקווי גהה זה יצמצם את האוטובוסים הנצרכים לעבור כעת בתוך העיר ולכולם תהיה הרווחה ולא להיפך.

לגופם של דברים, אם יש לך אוטובוס שגם עובר מתחת הבית וגם נוסע עד שעה מאוחרת יותר אין שום סיבה שתלך לאוטובוס שמסיים מוקדם יותר ורחוק יותר מהבית.
הדברים ברורים ואת זה צריך לשנות.
בכירי המשרד מעדיפים לפזר את העומס על פני מספר קווים במקום לרכז אותו על קו בודד.
ריכוז של קהל נוסעים גדול על תחנות בודדות יגרום לכאוס בתחנה - במקום 20 איש בכל תחנה במסלול ארוך, יהיו 40 איש בכל תחנה במסלול הקצר, מה שיגרום לכאוס בעלייה לאוטובוסים.
 
בכירי המשרד מעדיפים לפזר את העומס על פני מספר קווים במקום לרכז אותו על קו בודד.
ריכוז של קהל נוסעים גדול על תחנות בודדות יגרום לכאוס בתחנה - במקום 20 איש בכל תחנה במסלול ארוך, יהיו 40 איש בכל תחנה במסלול הקצר, מה שיגרום לכאוס בעלייה לאוטובוסים.
כיום כלל הקווים נעים על שני צירים בלבד בתוך העיר.. ומה זה משנה שהם ממוספרים לעשרה קווים שונים..??
גם בציר גהה כבר קיימים שני קווים מרכזיים {400,404} ועוד כמה קווי משנה {409,428,429}
ואם זה מה שמשפיע על המשרד אפשר למספר שם עוד חמישה קווים במקום לתגבר את הקיים...

עם קצת רצון כפי שהסביר @עוילם הישיבעס
יתגברו את הקווים הנ״ל {או להוסיף עליהם עוד עשרה קווים כדי לתגבר בצורה עקיפה..}
במקום רק לתגבר אינסופי את הקווים המאספים בכל העיר..

ובסופו של דבר יגיעו לאותה תוצאה שיש כיום..
אלא שההבדל יהיה שיוכלו לספק שירות אמין מרכזי ומהיר עד שעה יותר מאוחרת והגיונית..
ובכך ישתנה המצב המשונה בו הקו מאסף נוסע מאוחר, ואילו המהיר בציר המרכזי נוסע שעה יותר מוקדם..
 
כיום כלל הקווים נעים על שני צירים בלבד בתוך העיר.. ומה זה משנה שהם ממוספרים לעשרה קווים שונים..??
גם בציר גהה כבר קיימים שני קווים מרכזיים {400,404} ועוד כמה קווי משנה {409,428,429}
ואם זה מה שמשפיע על המשרד אפשר למספר שם עוד חמישה קווים במקום לתגבר את הקיים...

עם קצת רצון כפי שהסביר @עוילם הישיבעס
יתגברו את הקווים הנ״ל {או להוסיף עליהם עוד עשרה קווים כדי לתגבר בצורה עקיפה..}
במקום רק לתגבר אינסופי את הקווים המאספים בכל העיר..

ובסופו של דבר יגיעו לאותה תוצאה שיש כיום..
אלא שההבדל יהיה שיוכלו לספק שירות אמין מרכזי ומהיר עד שעה יותר מאוחרת והגיונית..
ובכך ישתנה המצב המשונה בו הקו מאסף נוסע מאוחר, ואילו המהיר בציר המרכזי נוסע שעה יותר מוקדם..
קו 401 הוסט בחנוכה לציר הנ"ל, מנקודת המבט שלי ומנסיעה בו, נראה כפתרון יעיל לקו מהיר שמגיע לשפע חיים / בעלזא / רוממה. זמן הנסיעה שלו קצר יותר ביחס לקו 402.
 
קו 401 הוסט בחנוכה לציר הנ"ל, מנקודת המבט שלי ומנסיעה בו, נראה כפתרון יעיל לקו מהיר שמגיע לשפע חיים / בעלזא / רוממה. זמן הנסיעה שלו קצר יותר ביחס לקו 402.
אם זה רמז לבאות זה מעולה.. והלוואי ובכוחך תפעל לטובת העניין לכל השנה כולה..!
כל זמן שזה רק לחנוכה זה לא נותן הרבה....
לעצם העניין
גם אם יהיו קווים רבים בציר גהה אם הם יתחילו קו אחרון בשעה אחידה של קווי המאסף,
זה לא יועיל לנושא המדובר כאן באשכול..
חובה לקבוע שעת יציאה אחרונה מאוחרת יותר לקווים המהירים בציר המרכזי הסובב את העיר..

ואם כבר הוזכר 401 לחנוכה שימו לב:
א. על פי הנראה ב״אוטובוס קרוב״ כלל קווי חנוכה״ בב״ב לי-ם ולהיפך מחר יום ו׳ פועלים כבכל החנוכה,
למעט
401 שיפעל כבכל השנה..

ב. הניסוי בציר המרכזי הוא בעייתי מאוד,
מכיון ולכיוון ירושלים אין תחנות איסוף ממכון מור ועד סוקולוב..
ולכיוון ב״ב אין תחנות הורדה ב״מחלף גב״ש״ וכן בז׳בוטינסקי אין מאהרונוביץ׳ ועד ר״ע..״
מה שמעקר חצי מהקו מתוכן.. ולא נותן באמת אופציה ראויה לתושבים המעונינים לנסוע בציר המרכזי ולא דרך העיר..
 
נערך לאחרונה ב:
על פי הנראה ב״אוטובוס קרוב״ כלל קווי חנוכה״ בב״ב לי-ם ולהיפך מחר יום ו׳ פועלים כבכל החנוכה,
למעט
401 שיפעל כבכל השנה..
למרות האמור,
רוב מוחלט של האוטובוסים נוסעים כמו המסלול של חנוכה,
ומיעוט ממש נוסע כמו המסלול הרגיל..

{ניתן לראות בדאטאבוס שהקווים ברובם המוחלט חורגים מהמסלול המיועד להם! והם כן אמורים לנסוע דרך העיר!}
 
בכירי המשרד מעדיפים לפזר את העומס על פני מספר קווים במקום לרכז אותו על קו בודד.
ריכוז של קהל נוסעים גדול על תחנות בודדות יגרום לכאוס בתחנה - במקום 20 איש בכל תחנה במסלול ארוך, יהיו 40 איש בכל תחנה במסלול הקצר, מה שיגרום לכאוס בעלייה לאוטובוסים.
תגיד לבכירי המשרד שכרגע הם מרכזים את כל העומס של קווי בני ברק-ירושלים בימי שישי מהשעה 13:00 ועד 14:00 ולמעלה בקודש רק על קווי 401,409.
חבל לרכז את העומס, עדיף לפזר אותו גם לקווים האחרים ע"י הארכת הפעילות שלהם.
 
תגיד לבכירי המשרד שכרגע הם מרכזים את כל העומס של קווי בני ברק-ירושלים בימי שישי מהשעה 13:00 ועד 14:00 ולמעלה בקודש רק על קווי 401,409.
יש גם את קו 402.
כרגע הם מעדיפים לפזר את העומס על פני מספר רב יותר של תחנות ככל הנראה, כפי שהוסבר לעיל.

אגב, שעת היציאה האחרונה של קווי דרך אגד אוחרה ביום שישי האחרון לשעה 12:35.
 
מה הסיפור של "הקו יקרוס"? שיתגברו אותו!
קריסה של קו זה אומר שהתחנה מוגבלת בשטח - עד 2 אוטובוסים יכולים בו זמנית לקלוט נוסעים בצורה בטוחה.
ברגע שיש מעל X נוסעים בתחנה נוצר כאוס ובלגן שלא מיטיב עם אף אחד מהצדדים. נוסעים יורדים לכביש וחוסמים אוטובוסים, האוטובוסים הבאים לא יכולים להגיע וכולם סובלים.
 
קריסה של קו זה אומר שהתחנה מוגבלת בשטח - עד 2 אוטובוסים יכולים בו זמנית לקלוט נוסעים בצורה בטוחה.
ברגע שיש מעל X נוסעים בתחנה נוצר כאוס ובלגן שלא מיטיב עם אף אחד מהצדדים. נוסעים יורדים לכביש וחוסמים אוטובוסים, האוטובוסים הבאים לא יכולים להגיע וכולם סובלים.
אם יהיה תגבור לא ישארו כ"כ הרבה נוסעים בתחנה
נגיד היה אמור להיות שלושה סוגי קווים מב"ב לי-ם קו קצר בינוני וארוך כולם עד 2 בצהריים, לצערינו הקו הארוך הגיע בשבועות האחרונים ליעדו בצפצוף,
מייד קיצרו את שלושתם עד 12 וחצי,
מה שצריך לעשות זה מ12 עד שתיים כל האוטובוסים שהיו מיועדים להיות לכל הקווים יהיו כולם לקו הקצר- אם תדירות הקו הקצר בין 12 וחצי ל2 תהיה פי 3, לא יצטברו נוסעים בתחנה.
 
יש גם את קו 402.
מגיע בד״כ כרבע שעה מוקדם יותר ליציאה מבני ברק..
אגב, שעת היציאה האחרונה של קווי דרך אגד אוחרה ביום שישי האחרון לשעה 12:35.
איפה ראית? תבדוק ליום שישי הקרוב, לא קיים עידכון כזה..
{בדאטאבוס מראה מה היה בפועל, לא הלו״ז הרשמי..}

קריסה של קו זה אומר שהתחנה מוגבלת בשטח - עד 2 אוטובוסים יכולים בו זמנית לקלוט נוסעים בצורה בטוחה.
ברגע שיש מעל X נוסעים בתחנה נוצר כאוס ובלגן שלא מיטיב עם אף אחד מהצדדים. נוסעים יורדים לכביש וחוסמים אוטובוסים, האוטובוסים הבאים לא יכולים להגיע וכולם סובלים.
ביקשו פריסה של עוד שעות יציאה, נוספות ומאוחרות יותר, לא תוספת אוטובוסים באותה השעה!!
{ניתן לראות בחנוכה האחרון את קו 401.. קו כזה יכול לעבוד בחורף בשקט עד 13:15 ויותר..}

וגם ביום שישי האחרון ,
האוטובוסים האחרונים לנוף הגליל ובאר שבע ,
יצאו בפועל מבני ברק חצי שעה אחרי קו 400 האחרון..
 
האוטובוסים האחרונים לנוף הגליל ובאר שבע ,
יצאו בפועל מבני ברק חצי שעה אחרי קו 400 האחרון..
כל האוטובוסים האחרונים לנוף הגליל שיצאו ב-13:15 הגיעו לתחנה הסופית בין 15:41 ו-15:48, כאשר זמן הדלקת הנרות היה ב-16:06, ומדובר בערב שבת חנוכה...
האוטובוס האחרון לבאר שבע (נסיעה יחידה ביום שישי בקו זה לכל צד) הגיע לתחנתו הסופית כשעה לפני כניסת השבת בבאר שבע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה