בקשה בקשה מהחברים שמתגוררים בערי השדה

זה ברור שאף פעם לא יהיה אוטובוס ישיר מכל עיר לכל עיר בתדירות נורמאלית.

לכן אני מציע את הרעיון כדלהלן
יעשו אוטובוסים בתדירות של כל 25 דקות
ביתר ובית שמש לחריש,
מודיעין עילית ואלעד לחריש,
אופקים, נתיבות קריית גת לחריש וכו'

ומחריש יהיו קווי אוטובוס כל 25 דקות
שיעשו מסלול של הר יונה טבריה, כרמיאל צפת, רכסים קריית אתא,
הקו של עפולה כבר היום עובר ליד כל 20 דקות רק צריך להכניס אותו לעיר,ולתגבר את הקו של חיפה.

ככה של אחד יכול לנסוע מכל עיר לכל פריפריה בכל זמן בלי להיות כבול ללוחות זמנים של אוטובוס פעם ב 5 שעות...
 
נערך לאחרונה ב:
זה ברור שאף פעם לא יהיה אוטובוס ישיר מכל עיר לכל עיר בתדירות נורמאלית.

לכן אני מציע את הרעיון כדלהלן
יעשו אוטובוסים בתדירות של כל 25 דקות
ביתר ובית שמש לחריש,
מודיעין עילית ואלעד לחריש,
אופקים, נתיבות קריית גת לחריש וכו'

ומחריש יהיו קווי אוטובוס כל 25 דקות
שיעשו מסלול של הר יונה טבריה, כרמיאל צפת, רכסים קריית אתא,
הקו של עפולה כבר היום עובר ליד כל 20 דקות רק צריך להכניס אותו לעיר,ולתגבר את הקו של חיפה.

ככה של אחד יכול לנסוע מכל עיר לכל פריפריה בכל זמן בלי להיות כבול ללוחות זמנים של אוטובוס פעם ב 5 שעות...
רעיון משונה מאד.
חריש לכאורה על הכביש אבל אחת הערים עם הכניסה/יציאה הכי קשה שיש
אפשר להתקע שם שעות...
אתה מציע סוג של תחנת ביניים- אין בעיה. אבל לא בחריש.
אולי באלונית?
 
רעיון משונה מאד.
חריש לכאורה על הכביש אבל אחת הערים עם הכניסה/יציאה הכי קשה שיש
אפשר להתקע שם שעות...
בעבר, היום לא
אתה מציע סוג של תחנת ביניים- אין בעיה. אבל לא בחריש.
אולי באלונית?
אני רוצה שזה יהיה נורמאלי ומוסדר בעיר
גם שיש לזה מקום טכנית ,
וגם אפשר להסתובב יש חנויות וכל מה שצריך לנוסעים ולנהגים
ולא מפחיד באמצע כביש מהיר בלי כלום
ומצריך השקעה גדולה מחינת תשתיות

בחריש אתה גם חוסך ומנצל משאבים קיימים.
יש את קו 825 כל 20 לעפולה ועובר גם דרך מחלף נתניה שעוצר 3 דקות מחריש בצומת מנשה
אפשר להכניס אותו לחריש ואז חוסכים קו לעפולה, וגם לצאנז זה עוזר לצפת וטבריה.

יש קו קיים לחיפה, קווים לחדרה, ויש קו 160 לקיסריה שאפשר להאריך אותו לזכרון יעקב.
 
נערך לאחרונה ב:
בשורה בתוך טבריה.
שכונת המושבה שהתחילה להתאכלס לפני מספר שבועות כבר מקבלת תחבורה פנימית
קווים 8 ו9 החלו לעבור בשכונה
 

קבצים מצורפים

  • צילום מתוך אתר מוביט מפת קו 8.png
    צילום מתוך אתר מוביט מפת קו 8.png
    KB 503.2 · צפיות: 18
בעבר, היום לא

אני רוצה שזה יהיה נורמאלי ומוסדר בעיר
גם שיש לזה מקום טכנית ,
וגם אפשר להסתובב יש חנויות וכל מה שצריך לנוסעים ולנהגים
ולא מפחיד באמצע כביש מהיר בלי כלום
ומצריך השקעה גדולה מחינת תשתיות

בחריש אתה גם חוסך ומנצל משאבים קיימים.
יש את קו 825 כל 20 לעפולה ועובר גם דרך מחלף נתניה שעוצר 3 דקות מחריש בצומת מנשה
אפשר להכניס אותו לחריש ואז חוסכים קו לעפולה, וגם לצאנז זה עוזר לצפת וטבריה.

יש קו קיים לחיפה, קווים לחדרה, ויש קו 160 לקיסריה שאפשר להאריך אותו לזכרון יעקב.
גם היום הכניסה לחריש תאריך את הדרך משמעותית, בנוסף אני לא חושב שזה מעשי כי אם יעשו קוים מאספים לכל הערים, כל נסיעה תקח הרבה יותר זמן, עדיף שיהיה פחות תדירות אבל לפחות נסיעה נורמלית, בלי סיבובים מיותרים.
 
זה בעצם המצב היום,
ונראה הציבור סובל ולא מרוצה
תאמין לי שהציבור יהיה הרבה יותר לא מרוצה אם הנסיעות מהצפון שהם בכל מקרה ארוכות מאד, יתארכו עוד יותר עם סיבובים בכמה ערים, יש באמת בעיה עם התדירות של האוטובוסים בחלק מהמקומות, אבל זה לא הפתרון!!
 
יתארכו עוד יותר עם סיבובים בכמה ערים
גם היום יש סביבובים,
למשל האוטובוסים מירושלים לטבריה נוסעים דרך עפולה או דרך הבקעה ובית שאן,
מבני ברק לצפת גם רובם נוסעים דרך כביש החוף או דרך עפולה,
אני רק מציע לעשות את זה בצורה חכמה ומוסדרת שיאפשר הגעה גם מערים כמו בית שמש ומודיעין עילית
יש באמת בעיה עם התדירות של האוטובוסים בחלק מהמקומות
אוטובוס אחד או שתיים ביום מבי"ש או מ"ע וכו' זה פשוט לא נחשב, זה כלום
אבל זה לא הפתרון!!
אין פתרון אחר מלבד אוטובוס שנוסע כמה ערים,
עד העתיד הרחוק מאד שיושלמו מסילות הרכבת עד טבריה
 
אוטובוס שנוסע כמה ערים זה לא מציאותי כי זה יהיה נסיעה של שעות, כל כניסה לעיר לוקחת הרבה זמן, בקיצור זה לא מעשי, וזה נכון שצריך לתגבר את האוטובוסים למודיעין עילית ובי"ש.
עדיף שתעשה יותר רעש על תגבור האוטובוסים, זה יהיה הרבה יותר טוב.
 
זה ברור שאף פעם לא יהיה אוטובוס ישיר מכל עיר לכל עיר בתדירות נורמאלית.

לכן אני מציע את הרעיון כדלהלן
יעשו אוטובוסים בתדירות של כל 25 דקות
ביתר ובית שמש לחריש,
מודיעין עילית ואלעד לחריש,
אופקים, נתיבות קריית גת לחריש וכו'

ומחריש יהיו קווי אוטובוס כל 25 דקות
שיעשו מסלול של הר יונה טבריה, כרמיאל צפת, רכסים קריית אתא,
הקו של עפולה כבר היום עובר ליד כל 20 דקות רק צריך להכניס אותו לעיר,ולתגבר את הקו של חיפה.

ככה של אחד יכול לנסוע מכל עיר לכל פריפריה בכל זמן בלי להיות כבול ללוחות זמנים של אוטובוס פעם ב 5 שעות...
בעבר חילקו את כל הארץ למטרופולינים, זו היתה תוכנית רב שנתית שלא צלחה בכלל, ונזנחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה