התייעצות תודעת עוני

מצב
הנושא נעול.
אני חושבת שאפשר לחלק לשני דברים:
תלושים לחגים - שמקבלים רוב עמך בית ישראל, גם אם לא מקופת השכונה אז מהכולל או מהקהילה או הישיבה או ווטאבר, ולא צריך להיות עניים מרודים כדי לקבל, ובחלקם כמו כוללים, ישיבות וקהילות סגורות גם אין צורך לענות על קריטריון כלשהוא - די מובן שאם מדובר על עזרה מעבר בתקופת החגים אנשים ישתמשו בזה כראות עיניהם -
המחושבים והשקולים - יראו בזה כסף רגיל שצריך להחליט מה השימוש הכי טוב עבורו,
ויהיו את אלה שרואים בזה פינוק ואפשרות למותרות, ובהחלט רואים יותר ויותר משפחות שהתלושים הללו הרימו להם את רף הקניות לחגים, וחבל.
באמת לא רואה צורך לתרום למגביות הללו, וגם בד"כ הם ממומנים ע"י גבירים בסדר גודל.
דבר שני - הוא הסתמכות על צדקה למחיה החודשית, וכאן נראה לי ברור לכולם ששימוש למותרות הוא יותר הזוי ומקומם.
 
מי שנותן ויודע שמרמים אותו יש האומרים לאשפזו במחלקה סגורה
נו באמת,,,
מי שכותב שלא אכפת לו שיקנו ווילה מהצדקה ונותן כי הוא חושב שהוא עושה מצווה זה אומר שהוא יודע שמרמים אותו

ו
מי שנותן ויודע שמרמים אותו יש האומרים לאשפזו במחלקה סגורה
נו באמת,,,
 
מי שכותב שלא אכפת לו שיקנו ווילה מהצדקה ונותן כי הוא חושב שהוא עושה מצווה זה אומר שהוא יודע שמרמים אותו
זו דמגוגיה,
כי הרי לא כתבת אם מישהו יגיד לך שהוא רוצה וילה האם תיתן לו צדקה
רק שאלת מה תעשו אם הבנאדם יקנה וילה בכספי צדקה.
 
מי שנותן ויודע שמרמים אותו יש האומרים לאשפזו במחלקה סגורה
נו באמת,,, אני אולי תמימה עם ה' אבל לא טיפשה
מי שנותן צדקה בשביל מותרות או מותגים זה וודאי לא נקרא שנתן לעני מהוגן
ואולי לא רימו אותו כי הוא ידע הסכים ורצה
אבל כנראה מרמה את עצמו וצריך לשאול את היש אומרים דעתם בעניין
 
מי שנותן ויודע שמרמים אותו יש האומרים לאשפזו במחלקה סגורה
נו באמת,,, אני אולי תמימה עם ה' אבל לא טיפשה
קצת סותרת את עצמך.
את לא כתבת שאחרי שאת נותנת צדקה לא אכפת לך לאן הולך הכסף?
היה מובן ממך שגם אם הכסף שלך הולך לעשירים זה בסדר לך,
זה נקרא שאת במודע נותנת שירמו אותך.
 
זו דמגוגיה,
כי הרי לא כתבת אם מישהו יגיד לך שהוא רוצה וילה האם תיתן לו צדקה
רק שאלת מה תעשו אם הבנאדם יקנה וילה בכספי צדקה.
שאלתי אם זה סבבה לך שיקנו עם הצדקה שלך וילה
תשובתך הייתה
אני עושה את זה בשבילי ! בשביל המצווה שלי לא בשבילם
אולי אני אנוכית אבל מה לעשות....
ועוד כתבת שלא אכפת לך שיקנו מותרות
חפשי בהודעות של עצמך מה כתבת
בהצלחה
 
היה מובן ממך שגם אם הכסף שלך הולך לעשירים זה בסדר לך,

שאלתי אם זה סבבה לך שיקנו עם הצדקה שלך וילה
אני כתבתי שכשאני נותנת צדקה לא משנה לי דקה אחרי שהכסף יוצא מחשבוני מה הבנאדם עושה עם זה,
מצידי שיוריד באסלה...
לפני שאני נותנת, אני בוחרת למי לתת ואם מישהו מרמה אותי ולכן אני תורמת לו - עבירה שלו ויש לו כנראה מקום בגיהנום.
מה שהבנתם מעבר לזה על אחריותכם הבלעדית.
 
אני כתבתי שכשאני נותנת צדקה לא משנה לי דקה אחרי שהכסף יוצא מחשבוני מה הבנאדם עושה עם זה,
מצידי שיוריד באסלה...
לפני שאני נותנת, אני בוחרת למי לתת ואם מישהו מרמה אותי ולכן אני תורמת לו - עבירה שלו ויש לו כנראה מקום בגיהנום.
מה שהבנתם מעבר לזה על אחריותכם הבלעדית.
השם נתן לך שכל כדי שתחשבי בעצמך.
את טוענת טענות מתוך רגש.
 
אני כתבתי שכשאני נותנת צדקה לא משנה לי דקה אחרי שהכסף יוצא מחשבוני מה הבנאדם עושה עם זה,
מצידי שיוריד באסלה...
לפני שאני נותנת, אני בוחרת למי לתת ואם מישהו מרמה אותי ולכן אני תורמת לו - עבירה שלו ויש לו כנראה מקום בגיהנום.
מה שהבנתם מעבר לזה על אחריותכם הבלעדית.
אוקיי
ואפשר להסיק מכאן שמי שקונה מותרות זה לא על דעתך
ודעתך שכנראה יש לו מקום בגיהנום :unsure:
 
אוקיי
ואפשר להסיק מכאן שמי שקונה מותרות זה לא על דעתך
ודעתך שכנראה יש לו מקום בגיהנום :unsure:
הסקת מסקנות זו כבר פרשנות.
גהינום הצעתי למי שמרמה
וגם הוא יכול לחזור בתשובה עד יום מותו.
 
הסקת מסקנות זו כבר פרשנות.
גהינום הצעתי למי שמרמה
וגם הוא יכול לחזור בתשובה עד יום מותו.
ולזרוק כסף לפח זו רמאות אך לקנות מותרות לא ?
או שאולי במקום לכתוב זו פרשנות/הסקת מסקנות על כל דבר שכולם מבינים אותו מתוך מה שכתבת
תסבירי את עמדתך
 
כמי שטעמתי את הטעם המר, מר מאד, של הצד המקבל, אני רוצה להאיר את הצד המדהים של מה שעשית.
תאמיני לי, רוב רובם של האנשים הדחוקים כלכלית לא בחר בזה.
אנחנו בזמנו, לא בחרנו בזה, זה בטוח.
ה' בחר אותנו לזה ורק ניסינו לעמוד ככל יכולינו בעוז בנסיון הזה.

אנשים דחוקים, הם אנשים שהלב שלהם מכווץ כל היום.
הלב מכווץ מאמירות (טבעיות) של הילדים "אמא נגמר לי הרב-קו" "אמא צריך 15 שקל למסיבה"
הוא מכווץ (הרבה פעמים) מנסיונות נוספים, בריאותיים או אחרים שלא מרפים לרגע.
מכווץ מפחד מכל טלפון - אולי זה נושה שצריך לשלם לו חוב.
הוא מכווץ בלילה מחוסר האונים ותחושת חוסר התקווה

אבל....
זה שאין לאמא כסף לא אומר שאין לה טעם טוב, ואולי גם טעם טוב מאד.
זה שאין לאמא כסף, זה לא אומר שאין לה חלומות.
בתוך כל הכיווץ והעניות והדחקות - הדבר היחיד, לפעמים, שמחזיק אותה זה הדמיונות והתקוות.
הדמיון של ילדים לובשים סט חדש (אולי אפילו מפונפן).
הדמיון של ערב רגוע אחרי העברת שואב שוטף.
הדמיון להיות כאחת האדם, או אולי אפילו יותר....

@חדר האוצרות היקרה
את נכנסת לתוך לב מכווץ כזה של אמא, ופעם בשנה, אולי בשנים רבות, יישרת לה קצת את הכיווצים שיש לה בלב.
נתת לה להרים את הראש ולהרגיש "שווה" כשהיא הלכה עם הילדים שלה לשמחת תורה לבית הכנסת.
פינקת אותה בצורה שכל ערב, כשהיא מעבירה שואב שוטף, היא לא תרגיש רק "עלובה" אלא גם טיפה "מפונקת"
אשרייך,
אשרי חלקך
ויהי חלקי עמך
הרבה פעמים עניים יותר מרגישים 'צריכים'
אין להם 'פת בסלו'
 
לא,
אבל לא אכפת לי שיקנו עם זה שואב שוטף אפילו שאין לי.
אשרייך.....
לדעתי האשכול פה מלא אמוציות.......הרבה גם מקנאה[מתכוון גם על עצמי].......
פעם משהו היה חייב לי כסף תקופה ארוכה ארוכה,ראיתי אותו קונה מעדנים[פשוטים]בסופר,אשתי מאוד כעסה עליו....
אני הבנתי אותו,הילדים שלו גם צריכים לחיות נורמלי....אבל מה היה קורה עם הוא היה קונה מעדנים יוקרתיים שאני לא מפרגן לעצמי:unsure::unsure::unsure:
 
נערך לאחרונה ב:
השנקל שלי...
דבר ראשון שלא תתנסו בעניות. נקודה. עניות מעבירה את האדם מדעתו.
דבר שני אין מי שחושב שיש מצווה וצורך לתרום למי שלא צריך, אממה? שלהגדיר "צורך" זה מסובר
למה?
כי צורך זה עניין יחסי, נניח שראובן סוגר את החודש בערך, אבל סוגר, והוא ליטאי על מלא ואצלם (בסביבה, בקהילה, במשפחה, וכו') אי אפשר, אבל באמת אי אפשר בלי פאה של... או סט משפחתי כולל.. וכו'
אצלו- זה הצורך!!!! בלי זה אין לו (לה...) איך לצאת מהבית, אין לו איך להרגיש נכון.
אבל אל תשכחו שאצלו ממש אין צורך להוציא יותר מאלף שקל על הברית של הבן שנערך באיזה חור שמשום מה נקרא אולם באיזה מקלט שמשום מה נקרא בית כנסת...
לעומת זה אצל השכן שלו מהשכונה הקרובה לא צריך יותר ממטפחת ב30 ש"ח, וממש סבבה בגדים בתפזורת לכל המשפחה...
אבל שלא יהיה להם ברית כמו בנאדם(...) הוא קובר עצמו מבושה.
שניהם דומים שניהם שונים.
אצל אחד שטריימל באלפי דולר, אצל השני נסיעה לרבה באומן...
וכו' וכו' וכו'
רק אדם טיפש חושב שמה שאצלו זה לא צורך, או אפילו מותרות ממש, אסור שיהיה אצל האחר חובה בסיסית.
אני לדוגמא לא מצליח להבין, באמת, למה צריך לקנות כובע ב1200 ש"ח. אבל שאני לא יתן מכיסי לשכן הנחמד שמתקשה לעמוד בהוצאות החג לבני ביתו שבתוכם קניית 3 כובעים במחיר הנ"ל?
אצלו זה הנורמה.
כמובן אני לא מדבר על שיגעונות, אבל דברים שמצויים אצל רבים- ממש יתכן שבנסיבות מסויימות אצלי זה מותרות ואצל השכן זה בסיס.
 
נערך לאחרונה ב:
השנקל שלי...
דבר ראשון שלא תתנסו בעניות. נקודה. עניות מעבירה את האדם מדעתו.
דבר שני אין מי שחושב שיש מצווה וצורך לתרום למי שלא צריך, אממה? שלהגדיר "צורך" זה מסובר
למה?
כי צורך זה עניין יחסי, נניח שראובן סוגר את החודש בערך, אבל סוגר, והוא ליטאי על מלא ואצלם (בסביבה, בקהילה, במשפחה, וכו') אי אפשר, אבל באמת אי אפשר בלי פאה של... או סט משפחתי כולל.. וכו'
אצלו- זה הצורך!!!! בלי זה אין לו (לה...) איך לצאת מהבית, אין לו איך להרגיש נכון.
אבל אל תשכחו שאצלו
ומי שמרגיש שבלי מרצדס אין לו איך לצאת מהבית והוא מתבייש זה אולי הצורך שלו
אבל יש כאלו (ונראה לי שלא כל כך צריך לתקוף אותם) שזה צורך בשבילם לתת למי שצריך לאוכל ביגוד וכו' ולא לפאה ב20K או לשאר מותרות
 
ומי שמרגיש שבלי מרצדס אין לו איך לצאת מהבית והוא מתבייש זה אולי הצורך שלו
אבל יש כאלו (ונראה לי שלא כל כך צריך לתקוף אותם) שזה צורך בשבילם לתת למי שצריך לאוכל ביגוד וכו' ולא לפאה ב20K או לשאר מותרות
כתבתי שאני לא מדבר על שיגעונות ודברים לא רגילים
אבל רוב מה שדובר כאן- זה דברים שהבחלט בסיסייים אצל הרבה , גם אם אצלי זה לא עולה על הדעת (אלא אם כן יש איזה ירושה שאני לא שמעתי עלייה עדיין...)
 
אשרייך.....
לדעתי האשכול פה מלא אמוציות.......הרבה גם מקנאה[מתכוון גם על עצמי].......
פעם משהו היה חייב לי כסף תקופה ארוכה ארוכה,ראיתי אותו קונה מעדנים[פשוטים]בסופר,אשתי מאוד כעסה עליו....
אני הבנתי אותו,הילדים שלו גם צריכים לחיות נורמלי....אבל מה היה קורה עם הוא היה קונה מעדנים יוקרתיים שאני לא מפרגן לעצמי:unsure::unsure::unsure:
דבר ראשון יפה מאוד הגישה שלך ,
רק שיש הבדל בין הלוואה לצדקה
כי הרי הלוואה זה על מנת שיחזירו , לא נתת פה מתנה
ולכן אתה מצפה שיעשו הכל בשביל להחזיר לך .
בצדקה מוותרים בעצם על הכסף .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
15 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה