דיון עושר זה מצב תודעתי?

  • הוסף לסימניות
  • #21
אמנם כותרת האשכול מדברת על עושר, אבל הדיון פה סחב אותי דווקא למחוזות המחשבה על אושר, כי מהתאורים עולה שאנשים מחפשים לקנות אושר באמצעות אבזרים חומריים , מתוך תפיסה שככל שהללו ירבו, ירבה אושרם.
הרב וולף זצ"ל אמר: אושר הוא מידה ואינו מציאות.
מתחברת מאד להודעות שכתבו ששפע הוא תחושת סיפוק ורוויה פנימית שלא נאחזת בקניות אינסופיות שלעתים קרובות חורגות מהיכולת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
תודעת שפע יכולה למשל: למסור את הבגדים שכבר קטנים עלינו ואין באופק בן משפחה שיהנה מזה, לאחות/ חברה/ ארגון שיכול להשתמש בשמחה, מתוך תודעה מאמינה שבע"ה אם וכאשר נצטרך- ה' ישלח לנו כל צרכינו.
זה לא מדוייק כל אחד ותודעת השפע שלו
זה מאד משתנה ודינאמי בין סגנון חיים ומנטאליות

בעיני להעביר בגדים וכו' זה לא ענין של שפע, זה ברור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.
מכירה כזו משפחה,
בדיוק ישבתי לשוחח איתה,
ואמרתי לה:
את חיה בבית כלא מזהב,
היום יש לך מה שאת רוצה אבל כל הזמן את בלחץ שמחר גם יהיה לך, זה אומר שאת עניה,
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.
את מתארת משפחה שמתנהלת בהפקרות כלכלית ובחוסר אחריות כלפי העתיד, כאילו זו אידיליה.
זו האשליה שלך מהפוזיציה שלך.
נראה שלא נח לך באופן בו את מתנהלת כלכלית (זה שלך, טפלי בזה. מאיך שאת נקראת משתמע שאת מתנהלת נהדר ובאופן שמותאם לך) והדשא של השני מנצנץ לך.

את משתמשת בצורה לא נכונה במונח של תודעת שפע, גוגל איט.

תודה על הדיון המרתק שפתחת פה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
תודעת שפע היא ממש לא דווקא כלכלית
זה האמונה בטוב של הקב"ה לתת לי את כל מחסורי
ולהבין שהוא יודע הכי טוב מה הוא מחסורי
הנקודה העיקרית לדעתי היא תמיד להישאר עם אופטימיות ואמונה
שהקב"ה כל יכול ואם ירצה אין שום מניעה שיהיה לך שפע ואושר אינסופי
במקביל בחיי המעשה , הקניות והשימוש באמצעי תשלום אמור להיות מסונכרן עם העו"ש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מכירה משפחה, בצעירותם היתה להם הכנסה יפה מאוד , כל המשפחה המורחבת חיו בצמצום יחסית ורק הם היו מרשים לעצמם וחיו ברחבות גדולה מבלי לחסוך שקל. לימים איבדו את מקור כנסתם והיום מתפרנסים בקושי רב, אין להם שקל וזה ממש קשה לראות את זה כי התרגלו לנופשים, לבגדים וכו, גם היום עדיין יש דברים שהם לא מסוגלים לוותר עליהם והם חיים בלי קשר להכנסות תוך שהם נעזרים בצדקות וכו. דווקא הזוגות האחרים במשפחה שהתחילו את חייהם בעוני אבל חסכו מפת לחמם, במצב מצויין היום ויש להם חסכונות ומחתנים ילדים. תמיד חשבתי שהמשפחה הזאת שדיברתי עליה חייה בתודעת שפע והם גם דיברו על זה כל הזמן שמה שצריך קונים בכיף וכו היום אני חושבת שזה לא תודעת שפע זה טיפשות! שפע לא אומר תקנה מה שבא לך בלי לחשוב, שפע לא אומר אל תחסוך כי יש לך בשפע. מה הוא כן אומר? מה הנוסחה המדוייקת? עדיין לא מצאתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
תודעת שפע היא ממש לא דווקא כלכלית
זה האמונה בטוב של הקב"ה לתת לי את כל מחסורי
ולהבין שהוא יודע הכי טוב מה הוא מחסורי
הנקודה העיקרית לדעתי היא תמיד להישאר עם אופטימיות ואמונה
שהקב"ה כל יכול ואם ירצה אין שום מניעה שיהיה לך שפע ואושר אינסופי
במקביל בחיי המעשה , הקניות והשימוש באמצעי תשלום אמור להיות מסונכרן עם העו"ש.
כל מילה!

תודעת שפע היא קודם כל עניין של גישה פנימית - תודעה ולא מצב כלכלי.
כאשר אדם בוחר לרכוש מוצר מסוים, הוא יכול לעשות זאת ממקום של תחושת מחסור: "אין לי את המוצר, אני לא מסתדר, ואני חייב לקנות את זה".
מצד שני, הוא יכול לבחור לרכוש אותו מתוך בחירה מודעת, מתוך תחושת שפע: "החלטתי לקנות את זה כי זה נכון לי ואני צריך".
ובאופן דומה, גם כשנמנע מרכישה של מוצר מסוים, יש הבדל מהותי בגישה: אם נמנעים מלקנות מתוך תחושת מחסור, "אין לי כסף כרגע לקנות את זה", זה עשוי להוביל לתחושה של חוסר ושאיפה למשהו שאין.
לעומת זאת, אם אנחנו בוחרים לא לקנות מתוך מקום של שפע, "לא אקנה את זה עכשיו כי יש לי דברים אחרים שאני רוצה להשקיע בהם", אנחנו מרגישים שלמים עם ההחלטה והכוח בידינו.
אישית, ברגע שעברתי לגישה של "לא אקנה עכשיו כי זה לא הזמן הנכון לי", התודעה שלי השתנתה לחלוטין, ואני מרגישה הרבה יותר טוב עם כל מה שאני לא קונה. המצב הכלכלי לא חייב בהכרח להיות סיבה למפגש עם תחושת מחסור, ומכאן נבנית תודעת שפע אמיתית.
אין כסף, לא בהכרח צריך להוביל למקום של חוסר או תחושת מחסור.
כל אחד יכול לבחור להרגיש שלם עם החלטותיו, גם כשלא קונה את כל מה שהוא רוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
פוסט שכתבתי לפני כמעט שנה וממש רלוונטי דיון

 
  • הוסף לסימניות
  • #29
האמת, שאני לא מבינה את כל העניין הזה.
אם אנחנו כמשפחה מרוויחים יפה כדי לחיות בשפע, כרגע נהנים לחיות ולגדל את הילדים בצורה כזו.
ובמקביל גיסתי, מרוויחה יפה, אבל חוסכת להשקעה וללא יודעת מה עוד. .
עכשיו, החיים שלה הרבה יותר מורכבים, היא עובדת פי חמש ממני, מתחשבנת ולא קונה בכיף.
אז מה ההבדל, שלי טוב עכשיו, ולה יהיה טוב אח"כ?
ולמה הצורה היחידה היא- מי שמרוויח כסף ולא משקיע- בסוף כשלא יהיה לו כסף....
אולי להפך, עכשיו אני מרויחה סכום מסוים וככל שאני מתמקצעת יותר- אני ירוויח יותר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
את מתארת משפחה שמתנהלת בהפקרות כלכלית ובחוסר אחריות כלפי העתיד, כאילו זו אידיליה.
זו האשליה שלך מהפוזיציה שלך.
נראה שלא נח לך באופן בו את מתנהלת כלכלית (זה שלך, טפלי בזה. מאיך שאת נקראת משתמע שאת מתנהלת נהדר ובאופן שמותאם לך) והדשא של השני מנצנץ לך.

את משתמשת בצורה לא נכונה במונח של תודעת שפע, גוגל איט.

תודה על הדיון המרתק שפתחת פה
חשוב לציין שאני לא בעד התנהלות לא אחראית בכלכלה או בכל דבר.

אלא מדובר יותר בהבנה תודעתית מה זה כסף .
בסופו של דבר החסכן ישאר חסכן והפזרן ישאר פזרן אי אפשר לשנות אופי של אנשים.

יש כאן רצון להכיר בכך שיש עוד מקומות חוץ מצמצום וחיי חיסכון בתחושת מצוקה סביב כסף.

הכוונה שאפשר ללמד את עצמנו להתייחס לכסף כשליח, כאמצעי, לא כמטרה.
והאמצעי הזה אף פעם לא חשוב יותר מאיתנו.

בנוסף תודעת שפע אף פעם לא אומרת : אין לי יכולת.
אלא אומרת: זה לא מספיק חשוב לי.

לדעתי, להתבונן על אנשים שחיים בשפע זה מעניין מאוד, ומרחיב את הדעת בעיקר לאנשים כמוני, שמאוד מאמינים בצמצום ונבהלים משפע.

להתבונן על אנשים כאלה שחיים בצורה מאוד נדיבה זה אומר ללמוד ולהבין ששפע זה לא מפחיד, לא שלילי, זה קיים בעולם ואנשים יודעים לחיות טוב.
במקרה שלהם זו דוגמה קצת קיצונית, אבל הם באמת מתייחסים לכסף כמשרת שלהם.
לדוגמה פעם היינו בארוע ולא היה לחתן כסף לשלם לתזמורת, ולהם היה כסף מזומן (מהלוואה כנראה), והם החליטו לשלם את התזמורת. (זו היתה חתונה פשוטה והזמר לא לקח הרבה כסף כמו שנהוג).
הם היו שלמים עם זה, וזה לא נתפס להם כבזבוז ולא כחסד אלא יותר משהו כמו: "זה מה שצריך אז נעשה את זה".
כנראה שגם הקניות שלהם זה מתוך הבנה ש"זה מה שצריך".
אצלם זה קצת קיצוני, אבל הגישה הזו מעניינת. גישה שלא סוגדת לכסף אלא מתייחסת לכסף ככלי.

אני לא שם, אבל כן חשוב להכיר את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ואני מכירה משפחה שחיה בדיוק הפוך
זאת אומרת שגם בזמנים שיש להם כסף בשפע הם חיים כמו עניים
זאת אומרת שלילדים אף פעם אין יותר מ2 בגדים ליום חול וקונים מינימום אוכל ברמה שהילדים אוכלים בעיקר פחמימות , זה לדעתי לא פחות גרוע
אנשים צריכים לחיות ברמה סבירה וגם אם חסר אז לנסות שהילדים לא ירגישו שממש חסר להם דברים בסיסיים
כמובן לא לחיות בבזבוז אם אין אבל אם כן יש קצת כסף מיותר אז מותר להתפנק בדברים קטנים, לקנות פיצה טובה ולא זולה של 20 שח או לקנות במכולת ולא רק במשנת יוסף וכו וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני חושבת שתודעת שפע ז"א,
שגם קניה של חטיף קטן פעם בשבוע עושה לי כיף,
ושאני לא צריכה מעבר...
אני מסכימה ממש.
מצד שני, הרעיון סביב שפע וכסף אפשריים לא אמורים להבהיל אותנו.
אני חושבת על זה שאם אדם בתודעת עוני יזכה בכסף הוא יבהל או יתלהב מידי ויתנהל לא נכון.
צריך להבין שכסף הוא כמו כלי וצריך לקבל את זה שהוא אמור לשרת אותנו ואת העולם סביבנו.
המקום האידיאלי של כסף זה לא חסכונות, השקעות מפוקפקים או בזבוז.
כסף נועד לתרום לסביבה, לרווחה, לתחושת יציבות, לפיתוח ושגשוג.

כך שכדאי ללמוד להשתחרר מיחס מצומצם כלפי כסף, לכיוון יחס נדיב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אז מה ההבדל, שלי טוב עכשיו, ולה יהיה טוב אח"כ?
לא תאמיני כמה מהר היא תשיג אותך
היא רותמת את גלגל העושר (אני מקווה שהיא יודעת איפה להשקיע)
ואת בגלגל העוני
לכן היא תצליח להגיע מהר לרוגע כלכלי ואת כל הזמן מתרחקת ממנו.
אם אנחנו כמשפחה מרוויחים יפה כדי לחיות בשפע, כרגע נהנים לחיות ולגדל את הילדים בצורה כזו.
מסכנים הילדים
כל החיים הם יצטרכו להזין את המעגל הזה בשביל לחיות חיים נורמליים
וכדי להנות הם יצטרכו לעבוד קשה להשיג כסף
למה להעמיס עליהם?
אולי להפך, עכשיו אני מרויחה סכום מסוים וככל שאני מתמקצעת יותר- אני ירוויח יותר?
זה מרדף אינסופי להתמקצע יותר כדי להרוויח יותר
הרבה יותר קל להחליט לצאת מהסחרור
ולהתחיל להזין את גלגל העושר
בהצלחה במשחק של החיים "להיות טוב עם כסף"
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
שפע זה עניין תודעתי השאלה מה שאנחנו מספרים לעצמנו.
האדם לדעתי לא צריך הרבה.
אנחנו לא צריכים אוכל משובח ומוגזם או הרבה חפצים.
אנחנו צריכים לחוש שיש לנו מספיק, שלא חסר לנו כלום.
לכן במקום לחיות בתחושה של: אין לי.
לשנות את זה ל: יש לנו כל מה שצריכים (ויותר).
ולחיות בתחושת הודיה. באופן אישי אני חשה עשירה, ומלמדת את עצמי להודות על מה שיש לי.
כמי שלא היה לה בעבר 10 ש"ח לנסיעה באוטובוס, אני יודעת להעריך את היש.

מצד שני, כשאדם חי בשפע ומפרגן לעצמו בלי דאגה סביב כסף הוא חש ביטחון עצמי. זו דעתי כיום.
כך לא לומר "אין". אלא לומר "תודה על השפע שיש".
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עושר תודעתי זה לנקות את התודעה ממה שראיתי אצל החברות והשכנות, לקום בבוקר ולגלות מחדש כל יום ש -
קמתי, השמש זורחת, אני חיה, נושמת, רואה הכל, אני והמשפחה שלי בריאים ושלמים, אני נמצאת בבית משלי, ויש לי ארון מלא בגדים ומקרר שיש בו מה לאכול. ללמוד להעריך את הדברים האלו ולהרגיש כמה שאנחנו באמת עשירים.
ואם כבר מסתכלים על מישהו אחר, אז לחשוב כמה אנשים יש להם הרבה פחות מאיתנו והם נלחמים על מה שאצלנו ברור מאליו. ושוב לשמוח ולהודות.
איך השבים מהשבי מספרים? אני בר מזל שאני יכול ללכת לשירותים מתי שאני צריך, אני מרגיש אושר שאני יכול לפתוח את המקרר ולקחת מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
פשוט להתחיל להסתכל על מה שיש, ולכל אחד יש הרבה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לפותחת האשכול
ההודעה שלך מדברת על שני דברים

1. קרובי המשפחה שלך - הם לא ביקשו פה עיצה אז אני לא אדבר עליהם
למרות שיש משהו לקוי מאד בהתנהלות שלהם

2. את - ופה הסיפור הוא שונה
את לא בזבזנית אלא בדיוק ההיפך
מה שאת מתארת זה אדם שמחזיק חזק מידי בכסף ככסף ולא כאמצעי ,
כשאת מסתכלת על קרובי המשפחה שלך את מתפאלת,
ובניגוד לתגובות האשכול אני כן חושבת שיש לך ממה,
כאחת שאוגרת כסף מדהים אותך לראות אנשים שכסף אצלם היא לא המטרה.
ובזה את לגמרי צודקת!
זה לא אומר שאנחנו הולכים מחר לבזבז,
אבל אנחנו מרוויחים וחוסכים את הכסף כדי לחיות טוב יותר,
לא כדי לאגור בחשבון הבנק שיעלה שם עובש :)
השאלה היא מה הם חיים טובים?
בעיני חיים טובים הם לא קולה ושווארמה
בטח לא לקיחת הלוואות (ולחצים של החזרים וכו'),
אגירת כסף למטרה מסויימת כמו חיתון ילדים/שיפוץ בית/פתיחת עסק/השקעה וכו'
זה חיים טובים!!, זה לאסוף כסף כדי לחיות את החיים האמיתיים.

אבל בין לבין המטרות הגדולות יש חיים ושם צריך לדעת לפעמים לשחרר

עצתי לך
שימי לך תקציב מותרות קטן בכל חודש
תפנקי את עצמך כשצריך
ותוכלי להמשיך לחסוך כסף לדברים חשובים בכיף ובשמחה
מתוך רחבות הלב :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בעיניי תודעת עושר זה - איזהו עשיר השמח בחלקו.
אבל לשמוח באמת עם מה שיש לנו, שמחה שמרחיבה ומרגיעה את הנפש.
(ואז גם הגלים הכלכליים שיש בחיים לא מטלטלים כ"כ חזק כי השלוות נפש לא תלויה בכסף ובכמה יש לי- כמה יהיה לי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
קודם כל מסתייגת לנושא של החובות - אסור להכנס לחובות בשביל שטויות!

אבל לגבי תודעת שפע

אני מכירה הרבה שיש להם כסף והרבה אבל מרוב לחץ שיהיה להם יותר הם מתקמצנים וחיים בדיקדוקי עניות
אני חושבת שיש דבר כזה שקוראים לו כסף בכיס ויש כסף בראש
אם יש לך כסף ואתה רק בהסטריה להשקיע ולהגדיל ו... זה לא נחשב לכסף... בשביל שישאר לירושה?
אבל אם יש לך כסף בראש - אז אתה יכול גם להנות ממנו בצורה במשוקלת אבל לחיות נורמלי בשמחה בשפע!!!
העולם הזה נוצר בשביל שנהנה מימנו נשמח לא רק בשביל שכל פעם שנוציא כסף נדמיין מה היינו מרוויחים לו היינו שומרים חוסכים ומניינים אותו... (יש מילה כזו?)

אני מכירה גם אנשים שחיו בשפע בלי לחשוב הצילו איך נחתן את הילדים והצורת חיים הזו פתחה להם שפע אמיתי!
והם הסתדרו חבל על הזמן עם הילדים והחיים

שוב בחיים לא על חשבון הכסף של השני
שימו לב שאנשים טובים ונותנים צדקות או סתם מתנות ומפרגנים ומעניקים לשני לא תמיד יש להם כסף כ"כ הרבה!
וההפך אלה שיש המון הם האלה האנוכיים ומוצאים תרוצים למה לא להביא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני גדלתי בבית עם הכנסות מאוד יפות, והתנהלות כלכלית שתואמת משפחה בלי מקורות הכנסה כלל.
כל שקל - לחסכונות.
לא קונים בגדים אף פעם, רק מקבלים.
לא קונים אף פעם אוכל בחוץ, כמעט ללא בילויים, והכל מתוך התחשבנות מוגזמת ממש.
ברמה שלחתונה שלי ביקשתי שמפו יותר יקר בכמה שקלים!! ואמרו לי שאין שום צורך בזה.
וכל זה היה כדי שכעבור שנים נוכל לחיות בשפע.
השנים האלה הם עכשיו ממש וכמעט לא השתנה דבר.
אותם דקדוקי עניות ואותה התנהלות.

ובהתחלה הייתי גם כזאת.
זוכרת שיום אחד היה לי ממש חם, ומכרו לידי ארטיק בשקל, וממש רציתי, ואמרי לעצמי "את יכולה להמשיך לחיות בלי הארטיק הזה? כן. אז לא צריך".

היום ב"ה אני במקום אחר לגמרי.
לא מבזבזת ולא משתגעת, וחוסכת כמה שאפשר, אבל לא בהגזמה.
קונה לי דברים לפעמים סתם לכיף, יוצאת לפעמים לבית קפה עם אחיות, סתם לכיף.
לא על בסיס יומי וגם לא שבועי, ולא מפריזה עם הסכומים.
אבל עושה לי טוב וב"ה יש לי את היכולת.

ואני חושבת שמותר שקניות יעשו טוב לנפש, כל עוד אתה לא תולה בזה את האושר שלך.
אנחנו בני אדם ולפעמים כשאני בבאסה משמח אותי לקנות לי משהו קטן וטעים.
אבל כמובן לא בצורה חולנית של קניות נונסטופ כדי למלא חסכים בנפש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

רפורמת בעל עסק זעיר


מה מטרת הרפורמה?
רפורמת בעל עסק זעיר נועדה לפשט את הליכי עשיית העסקים בישראל על ידי כך שתפשט באופן משמעותי את עולם המסים עבור מאות אלפי עסקים קטנים ותפטור אותם מחובות שונות, כמו הגשת דו"ח שנתי, דרישת הכרה בהוצאות שונות ותשלום מקדמות למס הכנסה. בכך יחסכו בעלי עסקים קטנים זמן רב שמוקדש כיום למיצוי זכויות ודיווח.


מי יוגדר כ"בעל עסק זעיר"?
עוסק פטור או עוסק מורשה שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על התקרה לעוסק פטור. נכון לשנים 2024 ו-2025, מחזור העסקאות יהיה כ-120 אלף ₪.


באילו נסיבות תידחה בקשתו של עוסק להיחשב כ"בעל עסק זעיר", על אף שהמחזור השנתי אינו עולה על התקרה הקבועה בחוק?
בחוק נקבעו הוראות אנטי תכנוניות שונות, כדי למנוע ניצול לרעה של המודל. כך, לדוגמה, שכיר שעבר לספק שירותים כעצמאי עבור מעסיקו לשעבר לא יוכל להירשם כ"בעל עסק זעיר" ויהיה חייב ברישום כעסק רגיל. בנוסף, לא תתאפשר יציאה וחזרה מהמודל שנה אחר שנה כדי למנוע הסטת הוצאות בין השנים.


האם קיימת חובה להירשם כ"בעל עסק זעיר"?
קבלת מעמד "בעל עסק זעיר" מול מס הכנסה היא פעולה וולונטרית ובעלי עסקים שיבקשו להמשיך לדווח במסלול הקיים יוכלו לעשות זאת. עוסקים חדשים שיפתחו תיק "עוסק פטור" מקוון במע"מ יידרשו לציין במפורש בטופס כי הם אינם מעוניינים לדווח כ"בעל עסק זעיר". עסקים קיימים, עוסקים פטורים שייפתחו תיק במשרד ועוסקים חדשים שיפתחו תיק "עוסק מורשה" לא ייחשבו ל"בעל עסק זעיר" אם לא הגישו בקשה לכך.


מה המשמעות של ההגדרה כ"בעל עסק זעיר"?
"בעל עסק זעיר", זכאי לנכות מהכנסותיו הוצאות בשיעור של 30% מהמחזור במקום לדרוש הוצאות שהוצאו בפועל. ברוב המקרים, הכרה זו תחסוך מאותם עסקים את החובה להגיש דו"ח שנתי, תשלום מקדמות מס הכנסה וביצוע הצהרת הון.


האם מי שחייב להגיש דו"ח שנתי מסיבה אחרת, יכול עדיין לדווח כ"בעל עסק זעיר"?
כן. הוא לא יהיה זכאי לפטור מהגשת דו"ח שנתי, תשלום מקדמות מס הכנסה ופטור מהצהרת הון אבל עדיין יהיה זכאי לנכות הוצאה בשיעור של 30% מהמחזור בדו"ח השנתי.


כיצד מקבלים הכרה כ"בעל עסק זעיר"?
עוסק חדש שיפתח תיק "עוסק פטור" מקוון במע"מ יוגדר כבעל עסק זעיר במס הכנסה, אלא אם כן סימן בטופס פתיחת תיק "עוסק פטור" כי הוא אינו מעוניין בכך.
עוסקים קיימים, עוסקים פטורים שייפתחו תיק במשרד המס, ועוסקים חדשים המוגדרים במע"מ כ"עוסק מורשה", יוכלו לבקש לשנות את מעמדם במס הכנסה ל"בעל עסק זעיר" באמצעות הגשת בקשה דרך מערכת מקוונת באתר רשות המסים. את הבקשות ניתן להגיש לאורך כל שנת המס – מה-1 בינואר ועד ה-25 בדצמבר.


כיצד ידווח בעל עסק זעיר למס הכנסה?
עצמאי שקיבל הכרה כ"בעל עסק זעיר" ידווח לרשות המסים פעמיים עבור כל שנה.
בדיווח הראשון – שאותו ניתן לבצע לאורך כל שנת המס השוטפת (זו שעליה מדווחים), מה-1 בינואר ועד ל-30 בדצמבר – יבוצע חישוב שיעורי המס, בהסתמך על המחזור המשוער, הכנסות נוספות, הטבות מס, נקודות זיכוי וכדומה. הדיווח יבוצע במערכת תיאומי המס הקיימת כיום, שבאמצעותה מחושב ניכוי המס לשכירים בעלי הכנסה נוספת.
הצהרה לבעל עסק זעיר – שיבוצע במהלך שנת המס העוקבת (זו שלאחר השנה שעליה מדווחים),
מה-1 בינואר ועד ה-31 במרס – ידווח העוסק על המחזור בפועל, יקבל חיוב וישלם את המס.


האם בעל עסק זעיר צריך עדיין לדווח למע"מ?
בעל עסק זעיר זו הגדרה של מס הכנסה ולכן כל הדיווחים למע"מ לא משתנים.


האם המעבר למסלול "בעל עסק זעיר" משפיע על הזכאות להטבות מס כמו נקודות זיכוי, הטבה בגין מגורים בישוב מוטב ועוד?
בעל עסק זעיר זכאי לכל הטבות המס.
במהלך עריכת תיאום המס על ידכם, המערכת תזהה הקלות בחישוב המס המגיעות לכם, וכן תאפשר לכם בחירת הקלות אחרות. אם בעל עסק זעיר זכאי להטבות שלא ניתן לממש דרך מערכת תיאומי המס – ניתן לקבלן באמצעות הגשת בקשה להחזר מס.


האם שני בני זוג שיש להם עסקים זעירים נפרדים רשאים להיות "בעל עסק זעיר"?
כן.


האם בעל עסק זעיר יהיה חייב בהצהרת הון?
בעל עסק זעיר במסלול המקוצר לא יחויב באופן אוטומטי בהצהרת הון כמו בעלי עסקים אחרים, יחד עם זאת, במקרים שבהם רשות המסים תראה בכך צורך, תשלח דרישה להצהרת הון.


מה יקרה למי שלא יבצע בזמן (עד ה 31.12) תיאום המס?
בעל עסק זעיר שלא יבצע בזמן תיאום מס עד תום שנת המס (31.12) יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי מלא וכל שאר החובות שיש לעסק רגיל.


מה יקרה למי שלא יצהיר בזמן על המחזור בפועל בדיווח המקוצר (עד ה 31.3 של השנה העוקבת)?
בעל עסק זעיר שלא יצהיר על המחזור בפועל יועבר להיות עסק רגיל, ויהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי מלא וכל שאר החובות שיש לעסק רגיל.


האם בעל עסק זעיר פטור בכל מקרה מתשלום מקדמות?
בעל עסק זעיר לא יחויב באופן אוטומטי במקדמות כמו בעלי עסקים אחרים, יחד עם זאת, במקרים שבהם רשות המסים תראה בכך צורך, תשלח דרישה למקדמות.


האם בעל עסק זעיר שקיבל פטור רשאי בכל זאת לשלם מקדמות?
כן, פותחה מערכת חדשה לתשלום מקדמות לבעל עסק זעיר שבה בעל העסק הזעיר יוכל לשלם מקדמות במהלך השנה.


מה עושים עם עצמאי שהפך לבעל עסק זעיר במהלך שנת המס, ושילם מקדמות כעצמאי לפני המעבר?
המקדמות ששולמו כעצמאי יועברו להיות מקדמות של בעל עסק זעיר.


האם למעבר לדיווח כ"בעל עסק זעיר" יש השלכות על חובת ניהול ספרים?
לא. החוק לא השתנה לעניין זה. עצמאי שידווח כ"בעל עסק זעיר" עדיין חייב לנהל ספרים כחוק, ויכול למצוא את עצמו מוזמן לביקורת ניהול ספרים או דיונים.


האם למעבר לדיווח כ"בעל עסק זעיר" יש השלכות על התנהלות בעל העסק מול ביטוח לאומי וניכוי הוצאות ביטוח לאומי?
בשלב זה, לא יהיו השלכות על ההתנהלות מול ביטוח לאומי למעט שהוצאות על תשלומים לביטוח לאומי יוכרו במסגרת ההכרה של ההוצאות בשיעור 30% מהמחזור של בעל עסק זעיר.


האם עוסק זעיר צריך לפתוח תיק עצמאי בביטוח לאומי ?
בעת הגשת בקשה לפתיחת תיק לבעל עסק זעיר במערכת המקוונת, המידע עובר לביטוח לאומי באופן מקוון ונפתח תיק באופן אוטומטי. למעשה הבקשה המקוונת פותחת תיק אוטומטית במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. במקרים אחרים, יש לפתוח תיק בביטוח הלאומי.


  • תודה
Reactions: פגיעה ישירה1 //
9 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.
  • תודה
Reactions: ברוך בלייער1 //
92 תגובות
למה אנשים מצליחים לאורך זמן?

יש שני גורמים להצלחה:
רצון לקבל פרסום והכרה וכסף
גורם שני זה רצון לעשות טוב.

המניע הראשון מביא הצלחה רק בתנאים מסוימים לאנשים מסוימים בסיטואציות של יותר מזל ונסיבות מתאימות.

למניע השני קצת יותר קשה להגיע כי הוא מוציא את האדם מהמעטפת של עצמו לכיוון מקום יותר גבוה, אבל כשמגיעים אליו ומתחילים להביט על העולם באכפתיות מתוך הבנה שמה שאנחנו עוברים זו רק דוגמה למה שהעולם עובר ושכולנו בעצם אחד, משפיעים זה על זה בכל התחומים, בעיקר בתחום התודעתי, כך נצליח להגיע למקום נקי מאגו, כזה שרוצה להשפיע טוב כי זה מה שצריך ולכך נועדנו, וזה האור והשמחה של נשמתנו.

ברגע שנגיע ל'לשם שמים' לא יהיה גבול ליכולות שלנו כחברה וכיחידים, כי אדם שמגיע מתוך ראיית הזולת ורצון להשפיע (וגם ראיית עצמו זה לא סותר) הוא אדם עוצמתי וחזק שמצליח לחיות את החלום של עצמו בלי להתחשב בתוצאות או בנתונים האחרים, אלא אם הוא יתחשב בהם זה כדי למקסם את ההשפעה הטובה ולא מתוך מקום מסכן, צר ומתוסכל.
*
זה בעצם לימוד תורה:
בניגוד להבלי העולם שדורשים מהאדם להיכנע לאגו של עצמו, התורה דורשת מהאדם ללמוד אותה, וגם ללמוד את עצמו.
וכשאדם לומד תורה הוא לא מצפה לקבל תואר או משכורת או פרסום, אלא עצם הלימוד זה התכלית.
אותו דבר גם בהגשמה עצמית לשם שמים: האדם לא צריך לחיות סביב ציפיה לקבל דבר-מה, אלא עצם העשיה היא ההצלחה.
כמו שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו, ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
כי כשאדם מכניע את הכוחות האחרים שרוצים להשתלט עליו, ומוכן להסכים שההצלחה היא בעשיה עצמה, וברצון לעשות טוב, הוא פשוט מקשיב למציאות ופועל על פי הקוד הזה שעושה טוב, ולא צריך באמת דבר מה.

כך הוא תמיד זוכה להצלחה תמידית, מתוך הבנה שהעשיה עצמה מחוללת פלאות בעולם גם אם לא רואים דבר, כל עשיה מקדמת את העולם, וככל שהיא יותר לשם שמים ובלי פרסום, הכרה או כסף, כך היא פועלת יותר ויותר!

אפילו אם אדם מתקן משהו רק מול עצמו – גם זה פועל על כל העולם לטובה.
ןכולנו רוצים לפעול ולעשות טוב, זו נקודת האושר הכי גבוהה של האדם.

זו עבודה קשה, תמידית, לא באמת קל או אפילו בלתי אפשרי וקצת משעמם להכניע את הרצון לפרסום והכרה וכסף, אבל זה מה שיניב תועלת אמיתית ויאפשר חיים אמיתיים של עשיה ואור לעולם כולו.
אנשים רבים פוחדים לקנא בזולת, ואנשים רבים פוחדים שיקנאו בהם.

במהלך היציאה שלי לאור כתבו לי כמה דמויות, בסיטואציות שונות, שהן מקנאות בי, והן פרטו גם מדוע.
למרבה הפלא הן קינאו בי בדבר זהה:
על היכולת שלי לכתוב על עצמי בגלוי, ולספר על הבעיות שלי וכו'.
*
האמת שגם אני מקנאה בהן, כי תמיד יש על מה.

רציתי לכתוב להן שלא צריך לקנא בי, כי אם היו יודעות בדיוק מי אני, על יחסי האנוש המורכבים שלי ועל זה שאין לי חברות, בגלל האופי שלי. (כיום זה לא חסר לי, יש לי מכרות וזה מספיק לי).
אם היו יודעות מה אני עוברת ועד כמה אני ריקה וחסרה וכמה בעיות יש לי הן לא היו מקנאות, כנראה.
אבל לא כתבתי להן זאת.
מכיוון שגם אני מקנאה ואני יודעת מאיפה זה מגיע, כך שלשכנע אנשים באופן שיכלי שאין צורך לקנא זה לא כ"כ יעזור.
*
אני עובדת על מידת הקנאה שלי, אבל לא מתוך מקום של שכנוע שאנשים מסכנים כמוני או יותר, ורק אני לא יודעת עד כמה... (זה אומנם מעודד אבל לא הייתי רוצה תמיד להתעודד מהמחשבה עד כמה הזולת מסכן יותר ממני).
אלא מתוך הקשבה לעצמי והבנה שהקנאה היא התוצאה של הרצון שלי להתפתח ולהיות מאושרת ומחוברת לעצמי באמת.
הקנאה היא בריאה כי היא באה לומר לי: יש לך פוטנציאל, יש לך את עצמך, תסכימי לעצמך לשבור את המחסומים, תתקדמי, בבקשה!!!
*
מה אכפת לי מהזולת?
לא אכפת לי.
ונראה לי שאני אמורה לשמוח מאוד שהזולת מצליח ומשגשג.
אם אצליח לשמוח בפשטות בשמחת הזולת, אסכים לעצמי למצוא את הייעוד שלי בחיים ואסכים לעצמי להתקדם.
כי מה שתוקע אותי בחיים זו האמונה שאסור לי.
שאסור לי להיות באמת מאושרת.

אם אסכים שמותר לזולת להיות באמת מאושר, שמותר לזולת לחיות באופן נכון עבורו, אסכים גם לעצמי להיות באמת מאושרת.
ואז אחפש את הדרך שלי בביטחון עצמי מלא, בלי לבנות לעצמי מחסומים, אלא אקבל את העובדה שיש קשיים בדרך והקושי והאתגרים הם בעצם אמורים להקפיץ אותי בדרך.
ואם יש אנשים מאושרים עלי לשמוח בכך כי זה מוכיח שמכיוון שגם לי יש חלק בעולם, אז גם אני יכולה להיות מאושרת.

והאושר האמיתי - הוא ההסכמה שלי לעצמי שמותר לי לחיות, להרגיש חלק עם העולם, לתרום בדרכי ולהתקדם מהמקום שלי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה