בקשה גננות יקרות--- מעלה לדיון- אשמח לחוות דעת.

[רק בשמחה תמיד]

תראו כמה אנשים יש פה שאכפת להם...
אולי נחליט להקים מיזם, מישהו עם כשרון גרפי יעצב מכתב פשוט מלב אל לב, כמו שמחלקים הורים לילד אלרגי עם בקשה לא לשלוח את המאכל המסוכן...
משהו כזה:
הורים יקרים
כידוע ריבוי סוכרים גורם ל........
....(פה יכנסו תיאורים מכמירי לב, מחקרים מלחיצים ועובדות מצמררות)
...
...
אנו רוצים לשמור על בריאות ילדינו ככל האפשר, ולאפשר להם לצלוח את השנה בבטחה ובשלום
על כן נבקשכם בימי הולדת ואבא של שבת לחלק רק פרסים פשוטים וקטנים
תודה על ההתחשבות
ההורים של________________

כל אחד ידפיס ויחלק את זה בגן של ילדיו, נפיץ את הבשורה הלאה כמה שיותר
ניצור מצב שהסטייל הכי גדול הוא לחלק פרס! ומי שמחלק פרס- הכי שווה!

 

[ניק 146056]

חוזר מנכ''ל כיום אסור שום דבר מתוק - היינו שיש בו סוכר.
אפילו לא קטשופ...
יש מפקחים שכאשר הם עושים סיור בגנים בודקים את המלאי בארון ובמקרר,
חוקית - זה אסור.

מצד שני, אף אחד לא רוצה הקפדה מידי גדולה, ולכן לא כולם עומדים בתוקף על ענין חד פעמי או לא מהותי,
אבל - אם ההורים מדברים עם הגננות, זה כרגיל מסתדר.
אף גננת לא מחפשת דווקא טופי או סוכריה, אלא רצון להעביר חוויה נעימה ומועילה.

אני מזמינה מארז 20 חבילות מדבקות בטמו... עולה גרושים יותר זול מחבילת טופי
והילדה מתלהבת לחלק

 

[ח.ג.ג'.]

יש כאלה שמפחדים יותר מסוכריות קשות שזה כביכול נראה יותר סכנת חנק מאשר סוכריה רכה.
לכן כתבתי שזה היה סוכריית ג'לי דווקא ולא סוכריה קשה.

זה לא כביכול, סוכריה קשה היא אכן יותר מסוכנת. מוצצים אותה הרבה זמן ויש יותר סיכוי לשאוף אותה מאשר ג'לי שלועסים.
זה לא בא להמעיט מהסכנה שיש בג'לי בפני עצמו. ג'לי ממש לא מתאים לגיל שנתיים (אבל בגיל גדול יותר כשג'לי כבר לא מסוכן, סוכריה קשה עדיין כן)

 

[aster]

אני כתבתי שקשה לקנות חלה בחמישי
עקבת אחרי הדו שיח שהיה?

בסה"כ חיזקתי את דבריך, אבל אין לי כח להסביר...
אני בדעה שלך. תנוח דעתך

 

[משתמש משודרג]

וואי,
יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב ולומר על הנושא הזה,
למעלה מעשור אני היא זו שאחראית על חלוקת הממתקים בגן שלי,
לא שאני האחראית על הבאת הממתקים- אלא רק על חלוקתם,
ויש כ"כ הרבה דעות והסברים ורצונות של הורים שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכולן....:
הדוגמאות מכאן והילך- אמיתיות לחלוטין!!!!:

1. באחת השנים- בטלפון הראשון לאמא עוד לפני תחילת שנה"ל, כשבאתי לשאול אותה על הילדון המתוק שלה, איך הוא, ומה הוא אוהב לשחק, ומי אני ומי היא וכו'- היא לא הייתה פנויה לשיחה בכלל- מה שבער לה, אבל בעררררררררררררר בעצמותיה... היה לומר לי שהיא לא מרשה לי לתת ממתק וחצי ממתק לילד שלה, ובכלל למה צריך שיהיה בגן ממתקים..., מי אמר לה שאצלי בגן יש ממתקים?????, והיא באה מאנגליה ששם לא חלקו ממתקים והיה להם כ"כ טוב...
אמרתי לה שאשתדל מאוד לדאוג לילד שלה, אבל בלי אחריות, כי זו לא אלרגיה מסכנת חיים...
אתם לא מבינים מי היה הילד? הוא רדדדדףףףףף אחרי כל פרור ממתק, היה נשכב על הרצפה ללקק פרורים של עוגיות.../ הוא היה גונב באופן קבע מתיקי הילדים האחרים (גם מתיקי הגן הסמוך לגן שלנו...) כל מה שהיה נראה לו כממתק./ הוא למד לשקר כנשאל מה הוא אוכל.../ הוא היה ילד מ-ת-ו-ס-כ-ל!!!!
הגעתי למסקנה שלפי עניות דעתי ההתנהגות שלו כ"כ ברורה וצועקת- הילד הזה חייב ממתקים- לא לבריאות הגוף שלו- אלא לבריאות הנפש!!!!, ובסודי סודות ובלי לספר להורים- התחלתי להעלים עין מהילד- כשחלקו ממתקים- הוא קיבל!!! ואכל מיד- אלא מה? שישמור לבית???? וודאי שלא!!, לפעמים הוא היה נעמד פעם שניה בתור לקבלת הממתקים- התעלמתי!!!, וכו' וכו', עברה תקופה- והילד - נרגע!!!! (בגן, לא בבית....)

2. אצלי בגן מחלקים- ממתק אחד לאבא של שבת (ויש אבא אחד בכל שבוע) / מסיבה (5 הילדים שנבחרו למסיבה זו) ו- 2 ממתקים ופרס - ביום הולדת.
שנה שעברה הייתה לי אמא שבאופן קבע כששלחתי הודעה על מסיבה/ אבא של שבת/ יום הולדת וכו'- תמיד הייתה חריגה בכמות הממתקים שביקשתי- תמיד שלחה יותר- הייתי נותנת לילד שלה לבחור מה הוא מחלק מתוך השלל שהביא, לפעמים זו הייתה מלחמה - כי הוא רצה גם את זה וגם את זה, ואמא אמרה לו לחלק את שתיהם וכו' כשהערתי לאמא היא אמרה לי- מה הבעיה? זה ממש בושות לחלק רק ממתק אחד...

3. באחד השנים הגיעה אמא בתחילת שנה ואמרה שהילד שלה לא אוכל ממתקים ובמקום זה היא שולחת לו תפוחים, (שלמים)- הילד היה גורס 4 תפוחים ליום.... והאמא-"מה? 4 תפוחים? זה כמו 4 חטיפים..."
עד שנמאס לו והוא עבר לשביתת תפוחים...

4. הייתה אמא שוחרת בריאות למכביר ששלחה לי ל"אבא של שבת" לחמניות שהיא אפתה עם הילד עם קישוטי שוקולד צ'יפס לגירוי הילדים, אז נוכחתי לדעת שגם לילדים יש שכל - מה יותר טעים?..., היו ילדים שעשו ביסון והעיפו לפח, האחרים לא לקחו, הילד היה ממש מבואס ומסכן, כ"כ ריחמתי עליו, מה הוא אשם?

שימו את ה-

:
לגבי מגשי פירות או ירקות שהציעו פה כמה ניקים/יות - כשאתם שולחים פירות או ירקות- שימו לב שהם יהיו סופר אסטטים וסופר מגרים- כי פעמים רבות קיבלתי מגשים ממש לא אכילים.... שלא העזתי לגעת בהם, הנחתי אותם על כיסא וכל המעוניין יקח בכוחות עצמו.

כמו שכתבה @אמא של :-) פעמים רבות הרצון לחלק הרבה ממתקים הוא של גננות צעירות, זה יכול גם להגיע מחסכים... עם הזמן גם הגננות הללו מתעשתות...

 

[-רות-]

וואי,
יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב ולומר על הנושא הזה,
למעלה מעשור אני היא זו שאחראית על חלוקת הממתקים בגן שלי,
לא שאני האחראית על הבאת הממתקים- אלא רק על חלוקתם,
ויש כ"כ הרבה דעות והסברים ורצונות של הורים שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכולן....:
הדוגמאות מכאן והילך- אמיתיות לחלוטין!!!!:

1. באחת השנים- בטלפון הראשון לאמא עוד לפני תחילת שנה"ל, כשבאתי לשאול אותה על הילדון המתוק שלה, איך הוא, ומה הוא אוהב לשחק, ומי אני ומי היא וכו'- היא לא הייתה פנויה לשיחה בכלל- מה שבער לה, אבל בעררררררררררררר בעצמותיה... היה לומר לי שהיא לא מרשה לי לתת ממתק וחצי ממתק לילד שלה, ובכלל למה צריך שיהיה בגן ממתקים..., מי אמר לה שאצלי בגן יש ממתקים?????, והיא באה מאנגליה ששם לא חלקו ממתקים והיה להם כ"כ טוב...
אמרתי לה שאשתדל מאוד לדאוג לילד שלה, אבל בלי אחריות, כי זו לא אלרגיה מסכנת חיים...
אתם לא מבינים מי היה הילד? הוא רדדדדףףףףף אחרי כל פרור ממתק, היה נשכב על הרצפה ללקק פרורים של עוגיות.../ הוא היה גונב באופן קבע מתיקי הילדים האחרים (גם מתיקי הגן הסמוך לגן שלנו...) כל מה שהיה נראה לו כממתק./ הוא למד לשקר כנשאל מה הוא אוכל.../ הוא היה ילד מ-ת-ו-ס-כ-ל!!!!
הגעתי למסקנה שלפי עניות דעתי ההתנהגות שלו כ"כ ברורה וצועקת- הילד הזה חייב ממתקים- לא לבריאות הגוף שלו- אלא לבריאות הנפש!!!!, ובסודי סודות ובלי לספר להורים- התחלתי להעלים עין מהילד- כשחלקו ממתקים- הוא קיבל!!! ואכל מיד- אלא מה? שישמור לבית???? וודאי שלא!!, לפעמים הוא היה נעמד פעם שניה בתור לקבלת הממתקים- התעלמתי!!!, וכו' וכו', עברה תקופה- והילד - נרגע!!!! (בגן, לא בבית....)

2. אצלי בגן מחלקים- ממתק אחד לאבא של שבת (ויש אבא אחד בכל שבוע) / מסיבה (5 הילדים שנבחרו למסיבה זו) ו- 2 ממתקים ופרס - ביום הולדת.
שנה שעברה הייתה לי אמא שבאופן קבע כששלחתי הודעה על מסיבה/ אבא של שבת/ יום הולדת וכו'- תמיד הייתה חריגה בכמות הממתקים שביקשתי- תמיד שלחה יותר- הייתי נותנת לילד שלה לבחור מה הוא מחלק מתוך השלל שהביא, לפעמים זו הייתה מלחמה - כי הוא רצה גם את זה וגם את זה, ואמא אמרה לו לחלק את שתיהם וכו' כשהערתי לאמא היא אמרה לי- מה הבעיה? זה ממש בושות לחלק רק ממתק אחד...

3. באחד השנים הגיעה אמא בתחילת שנה ואמרה שהילד שלה לא אוכל ממתקים ובמקום זה היא שולחת לו תפוחים, (שלמים)- הילד היה גורס 4 תפוחים ליום.... והאמא-"מה? 4 תפוחים? זה כמו 4 חטיפים..."
עד שנמאס לו והוא עבר לשביתת תפוחים...

4. הייתה אמא שוחרת בריאות למכביר ששלחה לי ל"אבא של שבת" לחמניות שהיא אפתה עם הילד עם קישוטי שוקולד צ'יפס לגירוי הילדים, אז נוכחתי לדעת שגם לילדים יש שכל - מה יותר טעים?..., היו ילדים שעשו ביסון והעיפו לפח, האחרים לא לקחו, הילד היה ממש מבואס ומסכן, כ"כ ריחמתי עליו, מה הוא אשם?

שימו את ה-

:
לגבי מגשי פירות או ירקות שהציעו פה כמה ניקים/יות - כשאתם שולחים פירות או ירקות- שימו לב שהם יהיו סופר אסטטים וסופר מגרים- כי פעמים רבות קיבלתי מגשים ממש לא אכילים.... שלא העזתי לגעת בהם, הנחתי אותם על כיסא וכל המעוניין יקח בכוחות עצמו.

כמו שכתבה @אמא של :-) פעמים רבות הרצון לחלק הרבה ממתקים הוא של גננות צעירות, זה יכול גם להגיע מחסכים... עם הזמן גם הגננות הללו מתעשתות...

דברים כדורבנות
כמה תגובות
1 - מסתבר שהילד מהסיפור הזה עוד X שנים יהיה הורה עם חסכים שיהיה ל ודחוף לתת ממתקים
קיצוניות אף פעם לא טובה, לשום צד.
2 - בכל מקום יש אימהות שלא מצליחות לעמוד בדרישות פשוטות, סוג של שמיעה סלקטיבית...
3 - כנ"ל 1
4 - עוד יותר גרוע מ1 ו3, הילד גם ספג בושות בתוספת להכל.

בקיצור - אנחנו לא בעד לגדל ילדים ששונים באופן מובהק מהחברים שלהם, וודאי לא בעד לתת להם תחושה שהם מפסידים משהו נוצץ ושווה שכולם כן מקבלים...
אנחנו פשוט מנסים למצוא את שביל הזהב החמקמק...

 

[משתמש משודרג]

דברים כדורבנות
כמה תגובות
1 - מסתבר שהילד מהסיפור הזה עוד X שנים יהיה הורה עם חסכים שיהיה ל ודחוף לתת ממתקים
קיצוניות אף פעם לא טובה, לשום צד.
2 - בכל מקום יש אימהות שלא מצליחות לעמוד בדרישות פשוטות, סוג של שמיעה סלקטיבית...
3 - כנ"ל 1
4 - עוד יותר גרוע מ1 ו3, הילד גם ספג בושות בתוספת להכל.

בקיצור - אנחנו לא בעד לגדל ילדים ששונים באופן מובהק מהחברים שלהם, וודאי לא בעד לתת להם תחושה שהם מפסידים משהו נוצץ ושווה שכולם כן מקבלים...
אנחנו פשוט מנסים למצוא את שביל הזהב החמקמק...

בדיוק!

כתבתי את כל זה עמ"נ שגם ההורים שמאוד רוצים שהילד שלהם לא יאכל ממתקים ידעו איך הילד שלהם יכול להראות כלפי הסביבה...
לכל דבר צריך איזון.

סתם בצחוק- אני פעם אמרתי למישהו שיש אנשים שאוכלים ביס בריא ואחריו ביס לא בריא- כדי שיהיה מאוזן

 

[מקצה הארץ-:)]

חוזר מנכ''ל כיום אסור שום דבר מתוק - היינו שיש בו סוכר.
אפילו לא קטשופ...
יש מפקחים שכאשר הם עושים סיור בגנים בודקים את המלאי בארון ובמקרר,
חוקית - זה אסור.

מצד שני, אף אחד לא רוצה הקפדה מידי גדולה, ולכן לא כולם עומדים בתוקף על ענין חד פעמי או לא מהותי,
אבל - אם ההורים מדברים עם הגננות, זה כרגיל מסתדר.
אף גננת לא מחפשת דווקא טופי או סוכריה, אלא רצון להעביר חוויה נעימה ומועילה.

אפשר קישור לזה?
אני הולך לתלות את זה בכניסה לגנים

רק סיפור טרי מעכשיו-
לקחתי ילדה מהגן, היא קצת התפרצפה ויללה כשיצאנו
אז הגננת אמרה לה - בואי, אני יביא לך משהו ותפסיקי לבכות, טוב?
ניסיתי להתנגד, להגיד שהיא תשתה מהבקבוק ותרגע, אבל הגננת חזרה על זה שוב פעם שניה, ונתנה יד לילדה
לקחה אותה למטבחון והביאה לה מרשמלו
תגידו, מה הענין? מה דחוף עכשיו מרשמלו לילדה שיש לה בתיקיה 2 חטיפים מהאימהות של שבת?
למה כל בכי או יללה נענים במשהו מתוק? חסר פיתרונות אחרים?

ועכשיו אני צריכה להבין שככה זה לאורך שעות הגן? שהילדה הדי-בכינית שלי מקבלת סוכר על ימין ועל שמאל?

כי אנחנו ההורים היום 'מפחדים' מכל פוצי מוצי (קרי, התפרצפות) של הילדים.
אם אני בתור הורה יודע שזה לא טוב לילד, ואחר כל ההסברים עדיין לא קלט, כמובן כשהוא בר הבנה - מבחינתי שיבכה עד דלא ידע.
(מיותר לציין שבד"כ אחרי כמה דק' הוא נרגע. אא"כ הוא מהסוג הנודניק הזה שאוהבים לילל ולנג'ס עוד זמן רב..)

ההורים צריכים לדעת לומר "לא" כשצריך. גם במחיר שהילד מתפרצף (אהבתי את הלקסיקון)
בסוף הוא יקלוט נכון, יש כאלה שעד שאין להם בעצמם ילדים לא קולטים

 

[-רות-]

כי אנחנו ההורים היום 'מפחדים' מכל פוצי מוצי (קרי, התפרצפות) של הילדים.
אם אני בתור הורה יודע שזה לא טוב לילד, ואחר כל ההסברים עדיין לא קלט, כמובן כשהוא בר הבנה - מבחינתי שיבכה עד דלא ידע.
(מיותר לציין שבד"כ אחרי כמה דק' הוא נרגע. אא"כ הוא מהסוג הנודניק הזה שאוהבים לילל ולנג'ס עוד זמן רב..)

ההורים צריכים לדעת לומר "לא" כשצריך. גם במחיר שהילד מתפרצף (אהבתי את הלקסיקון)
בסוף הוא יקלוט נכון, יש כאלה שעד שאין להם בעצמם ילדים לא קולטים

זה הענין שגננת אמורה להיות מספיק מנוסה ומלומדת בשביל לא לפחד מהתפרצפות.
כן, גם צעירות, הן למדו חינוך לגיל הרך - לא?
לא למדתי גננות, אבל השכל הישר אומר לי שלדעת להתמודד עם ילד זה דבר די בסיסי, עוד לפני שלומדים על מערכי שעור ודידקטיקה.
איך יגדל כאן מבוגר שידע להתמודד עם תסכולים אם בתור ילד לא לימדנו אותו דחית סיפוקים?
אני לא מדברת כרגע על הבריאות, אני מדברת על כך שלא מקובל עלי שיטת החינוך הזאת שבה בכי נענה בממתק.

 

[ח.ג.ג'.]

אני חושבת שהפתרון לדילמה של בריאות מול מחיר הוא פשוט הפחתת המינון.
ילדים לא צריכים לקבל כל היום צ'ופרים, לא ממתקים ולא פרסים. כשהם מקבלים, מספיק אחד ולא חמישה.
זה ממילא לא חינוכי. הרבה יותר בריא לילדים לטווח ארוך שיחנכו אותם באמצעות חיזוקים פחות מוחשיים ויחגגו איתם בצורה קצת פחות חומרית.

 

[מקצה הארץ-:)]

זה הענין שגננת אמורה להיות מספיק מנוסה ומלומדת בשביל לא לפחד מהתפרצפות.
כן, גם צעירות, הן למדו חינוך לגיל הרך - לא?
לא למדתי גננות, אבל השכל הישר אומר לי שלדעת להתמודד עם ילד זה דבר די בסיסי, עוד לפני שלומדים על מערכי שעור ודידקטיקה.
איך יגדל כאן מבוגר שידע להתמודד עם תסכולים אם בתור ילד לא לימדנו אותו דחית סיפוקים?
אני לא מדברת כרגע על הבריאות, אני מדברת על כך שלא מקובל עלי שיטת החינוך הזאת שבה בכי נענה בממתק.

אמת ויציב.

גם זה לא מחייב שמרץ רב זה בגלל עודף סוכר,
יש עוד נתונים שמשפעים על המרץ והתזזיתיות.

מחייב ועוד איך..
וכמובן שיש עוד נתונים.

ובאוזני שמעתי את הרב נויבירט זצ"ל אומר לתת ממתק שווה על ברכה יפה ובקול.

צודק - מי אני שיצדיק אותו - אבל אני חושב בכוונתו לתת פידבק לילד שיראה שזה מה שחשוב וכמה זה דבר גדול וכו' ולכן הממתק הוא רק סימבולי.
ואפשר בהחלט לנרמל ולהרגיל לדברים בריאים או מחמיאים שהילד ירגיש שפינקו אותו כי ברך יפה, ולא חסר דוגמאות, וכמו שהרבה כתבו כאן.

 

[ניק 109835]

אפשר קישור לזה?
אני הולך לתלות את זה בכניסה לגנים

כי אנחנו ההורים היום 'מפחדים' מכל פוצי מוצי (קרי, התפרצפות) של הילדים.
אם אני בתור הורה יודע שזה לא טוב לילד, ואחר כל ההסברים עדיין לא קלט, כמובן כשהוא בר הבנה - מבחינתי שיבכה עד דלא ידע.
(מיותר לציין שבד"כ אחרי כמה דק' הוא נרגע. אא"כ הוא מהסוג הנודניק הזה שאוהבים לילל ולנג'ס עוד זמן רב..)

ההורים צריכים לדעת לומר "לא" כשצריך. גם במחיר שהילד מתפרצף (אהבתי את הלקסיקון)
בסוף הוא יקלוט נכון, יש כאלה שעד שאין להם בעצמם ילדים לא קולטים

https://apps.education.gov.il/mankal/horaa.aspx?siduri=501

 

[משב רוח]

אצלנו בגן מאד עומדים על הנושא
אין לחלק בימי הולדת ממתקים אלא פרסים
כשהתחילה חגיגה של חלוקת ממתקים עקב הולדת אח/ אחות אירוסי דוד וכו', עצרו את זה מיד, מאפשרים להביא מארז חטיף ולחלק לכל ילדה קצת.
ברכה!

 

[BIZZARC- עשירה]

צודק - מי אני שיצדיק אותו - אבל אני חושב בכוונתו לתת פידבק לילד שיראה שזה מה שחשוב וכמה זה דבר גדול וכו' ולכן הממתק הוא רק סימבולי.
ואפשר בהחלט לנרמל ולהרגיל לדברים בריאים או מחמיאים שהילד ירגיש שפינקו אותו כי ברך יפה, ולא חסר דוגמאות, וכמו שהרבה כתבו כאן.

כתבתי כבר שהוא ספציפית כן התכוון לממתק ולא למחמאות או דברים בריאים אחרים
אבל זה לא הלכה ולא הבאתי את זה כדי להורות שצריך לנהוג ככה (אני בעצמי לא נוהגת ככה) אלא להסביר שתי נקודות אחרות שכבר פירטתי במהלך האשכול כמה פעמים.

 

[הטעם המושלם]

וואי,
יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב ולומר על הנושא הזה,
למעלה מעשור אני היא זו שאחראית על חלוקת הממתקים בגן שלי,
לא שאני האחראית על הבאת הממתקים- אלא רק על חלוקתם,
ויש כ"כ הרבה דעות והסברים ורצונות של הורים שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכולן....:
הדוגמאות מכאן והילך- אמיתיות לחלוטין!!!!:

1. באחת השנים- בטלפון הראשון לאמא עוד לפני תחילת שנה"ל, כשבאתי לשאול אותה על הילדון המתוק שלה, איך הוא, ומה הוא אוהב לשחק, ומי אני ומי היא וכו'- היא לא הייתה פנויה לשיחה בכלל- מה שבער לה, אבל בעררררררררררררר בעצמותיה... היה לומר לי שהיא לא מרשה לי לתת ממתק וחצי ממתק לילד שלה, ובכלל למה צריך שיהיה בגן ממתקים..., מי אמר לה שאצלי בגן יש ממתקים?????, והיא באה מאנגליה ששם לא חלקו ממתקים והיה להם כ"כ טוב...
אמרתי לה שאשתדל מאוד לדאוג לילד שלה, אבל בלי אחריות, כי זו לא אלרגיה מסכנת חיים...
אתם לא מבינים מי היה הילד? הוא רדדדדףףףףף אחרי כל פרור ממתק, היה נשכב על הרצפה ללקק פרורים של עוגיות.../ הוא היה גונב באופן קבע מתיקי הילדים האחרים (גם מתיקי הגן הסמוך לגן שלנו...) כל מה שהיה נראה לו כממתק./ הוא למד לשקר כנשאל מה הוא אוכל.../ הוא היה ילד מ-ת-ו-ס-כ-ל!!!!
הגעתי למסקנה שלפי עניות דעתי ההתנהגות שלו כ"כ ברורה וצועקת- הילד הזה חייב ממתקים- לא לבריאות הגוף שלו- אלא לבריאות הנפש!!!!, ובסודי סודות ובלי לספר להורים- התחלתי להעלים עין מהילד- כשחלקו ממתקים- הוא קיבל!!! ואכל מיד- אלא מה? שישמור לבית???? וודאי שלא!!, לפעמים הוא היה נעמד פעם שניה בתור לקבלת הממתקים- התעלמתי!!!, וכו' וכו', עברה תקופה- והילד - נרגע!!!! (בגן, לא בבית....)

2. אצלי בגן מחלקים- ממתק אחד לאבא של שבת (ויש אבא אחד בכל שבוע) / מסיבה (5 הילדים שנבחרו למסיבה זו) ו- 2 ממתקים ופרס - ביום הולדת.
שנה שעברה הייתה לי אמא שבאופן קבע כששלחתי הודעה על מסיבה/ אבא של שבת/ יום הולדת וכו'- תמיד הייתה חריגה בכמות הממתקים שביקשתי- תמיד שלחה יותר- הייתי נותנת לילד שלה לבחור מה הוא מחלק מתוך השלל שהביא, לפעמים זו הייתה מלחמה - כי הוא רצה גם את זה וגם את זה, ואמא אמרה לו לחלק את שתיהם וכו' כשהערתי לאמא היא אמרה לי- מה הבעיה? זה ממש בושות לחלק רק ממתק אחד...

3. באחד השנים הגיעה אמא בתחילת שנה ואמרה שהילד שלה לא אוכל ממתקים ובמקום זה היא שולחת לו תפוחים, (שלמים)- הילד היה גורס 4 תפוחים ליום.... והאמא-"מה? 4 תפוחים? זה כמו 4 חטיפים..."
עד שנמאס לו והוא עבר לשביתת תפוחים...

4. הייתה אמא שוחרת בריאות למכביר ששלחה לי ל"אבא של שבת" לחמניות שהיא אפתה עם הילד עם קישוטי שוקולד צ'יפס לגירוי הילדים, אז נוכחתי לדעת שגם לילדים יש שכל - מה יותר טעים?..., היו ילדים שעשו ביסון והעיפו לפח, האחרים לא לקחו, הילד היה ממש מבואס ומסכן, כ"כ ריחמתי עליו, מה הוא אשם?

שימו את ה-

:
לגבי מגשי פירות או ירקות שהציעו פה כמה ניקים/יות - כשאתם שולחים פירות או ירקות- שימו לב שהם יהיו סופר אסטטים וסופר מגרים- כי פעמים רבות קיבלתי מגשים ממש לא אכילים.... שלא העזתי לגעת בהם, הנחתי אותם על כיסא וכל המעוניין יקח בכוחות עצמו.

כמו שכתבה @אמא של :-) פעמים רבות הרצון לחלק הרבה ממתקים הוא של גננות צעירות, זה יכול גם להגיע מחסכים... עם הזמן גם הגננות הללו מתעשתות...

הילד הראשון שנתת הוא בדיוק הדוגמא למה קיצוניות לא טובה.
הילד הזה מתנהג ככה כי הוא בחיים לא מקבל ממתקים. אם הוא היה מקבל ממתקים בכמות נורמאלית הוא לא היה רודף ככה ממתקים.

 

[aster]

(אהבתי את הלקסיקון)

אני בכלל קוראת לזה אחרת במקום מתפרצף - אני 'רואה על המצח של הילד כתוב': "אנא, תעשו לי גבול, עכשיו! הרגע! אני רוצה לראות הורה שהוא חזק ממני! עלה בי פחד פתאומי ומה שירגיע את הפחד זה שאני אדע שאתה חזק ממני!"
כמובן ברוגע בלי לצעוק אני אומרת בלילד בשיא השלווה: אני מבינה שכואב לך / מתוסכל לך, אתה מפחד / כואב / רוצה אני ממש מרשה לבכות עד שהכל יצא..."
דרך אגב, יש שיטה שאומרת שאכילה רגשית באה לדחוף פנימה רגש שעלה ומפחיד לנו להתמודד איתו, כי לרוב אנחנו מפחדים להתמודד עם רגשות (כי לא חינכו אותנו להתמודד איתם וכו' - מדי ארוך לפרט פה ממש על קצה המזלג) ה'חינוך' לזה מתחיל מגיל כזה ממש. לדוג': לא כל פעם שילד התקנא בבימבה של החבר צריך לקבל ממתק שווה. וכן הלאה על זו הדרך

 

[-רות-]

דרך אגב, יש שיטה שאומרת שאכילה רגשית באה לדחוף פנימה רגש שעלה ומפחיד לנו להתמודד איתו, כי לרוב אנחנו מפחדים להתמודד עם רגשות (כי לא חינכו אותנו להתמודד איתם וכו' - מדי ארוך לפרט פה ממש על קצה המזלג) ה'חינוך' לזה מתחיל מגיל כזה ממש. לדוג': לא כל פעם שילד התקנא בבימבה של החבר צריך לקבל ממתק שווה. וכן הלאה על זו הדרך

כל מילה
אוכל הוא צורך של הגוף, ואוכל נותן לגוף גם מענה רגשי, וזה אגב מתחיל מהנקה - שהיא רגשית מאוד.
אבל גם אימהות מניקות יודעות שלפעמים תינוק בוכה בגלל צורך אחר, לפעמים קר לו / רטוב לו / הוא עיף...
מה שנקרא - חינוך מתחיל בגיל אפס

 

[אודל 111]

אצל הבת שלי בגן
כל מסיבה נבחרות שתי בנו להביא ממתק
ובימי הולדת ממתק ולא פעקאלה -שקית ממתקים
והדובדבן שבקצפת זה ההארוחה משותפת זה לחמניה עם סלט
גננת מהממת ברוך ה זכינו
יש מה ללמוד ממנה

 

[מקצה הארץ-:)]

כל מילה
אוכל הוא צורך של הגוף, ואוכל נותן לגוף גם מענה רגשי, וזה אגב מתחיל מהנקה - שהיא רגשית מאוד.
אבל גם אימהות מניקות יודעות שלפעמים תינוק בוכה בגלל צורך אחר, לפעמים קר לו / רטוב לו / הוא עיף...
מה שנקרא - חינוך מתחיל בגיל אפס

אגב, שמעתי מהרב קוואס ושיש ע"כ מחקרים, שתינוק בהיותו עובר היה רגיל ומרגיש תמיד את קצב פעימות הלב של אימו. ומאז הלידה זה מאד חסר לו, ע"כ הרבה פעמים כשבוכה נרגע דוקא כשהאמא מחבקת אותו בתנוחה שמרגיש ושומע את פעימות הלב שוב, זה נותן בו תחושה של שלווה ורוגע.

 

[שרה אנסבכר]

זה באמת יותר קשה לגננת עם פחות ממתקים- אין ספק,
אבל לכן אנחנו מבקשות- תרחמו על הילדים ותעזרו לנו לגדל אותם קצת יותר בריא ושפוי
חייבת לציין לשבח את הגננת של הבת שלי (גיל 3)
שעשו ארוחה משותפת בר"ח- לא לחם עם שוקולד וסוכריות...
אלא גבינה, קטשופ וממרח טונה- כל ילדה מרחה לעצמה (נתנה להן חויה)
והילדה חזרה מרוצה מאוד!
בדורינו זה לא מובן מאליו באמת, וזה מה שחבל

ולכל מי שכתב שילד שלא מקבל ממתקים יהיה לו חסכים:
לדור של האמהות שלנו יש חסכים? לא. למה? כי לכולם לא היה/ היה פחות ממתקים.
וזו הבקשה שלנו- שלא נצטרך לבחור בין- לגרום לילד חסכים/ כאבי בטן, שיניים, קשב וריכוז ועוד,
אלא את האלטרנטיבה השלישית והנכונה- שינוי המקובלות
ממתק פעם ב- זה הגיוני ולא קורה כלום לאף אחד ממנו,
אבל הכמויות שיש היום- גם הילדים מבינים שזה לא הגיוני!

ואם כבר-
אולי נשתף גם פרקטית תחליפים ומה עוזר?
אני מוכנה להתחיל
פירות בכללי/ שייקים/ ארטיקים מפירות וכד'-
בדר"כ ילדים מאוד אוהבים
משהו קטן לתת כשרוצים לפרגן- חמוציות ללא סוכר (רכז תפוחים) ממש תחליף למרמלדות, שוקולד צ'יפס- קטן ולא כ"כ מזיק
שינוי הטרמינולוגיה- לקרוא לדברים בריאים בשמות מגרים- פעקאלה של פירות למשל
אשמח לשמוע עוד רעיונות
וכל הכבוד על העלאת הנושא