דיון פוסט על קרנות האיריות מול הישראליות

  • הוסף לסימניות
  • #21
בקיצור:
נשמח ל 3 קרנות בעלות ותק של מעל 10 שנים - שעוקפות את אינווסקו בטווח הזמן הזה. - ולא העלו דמי ניהול.
(קרן סחירה - ולא קרן נאמנות מחקה)
למה דווקא סחירה ולמה דווקא 10 שנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
למיטב ידיעתי יש איריות סינטטיות ויש פיזיות. השאלה אם הקרן הזו סינטטית או לא. אם היא סינטטית אכן אין מס דיבידנדים אלא דמי ניהול של 0.05% + עמלת “סוואפ” 0.07% לשנה, סה״כ 0.12%
א. אני מצפה ממישהו שכותב פוסט נגד משהו ונגד מומחים, שידע לפחות על מה הוא מדבר, ולא יענה על קרן אירית מאד פופולארית שהוא לא יודע את הנתון הבסיסי האם היא עוקבת בצורה פיזית או סינטטית.
ב. כמובן שאם יתכן שכדבריך היא לא משלמת מס על הדיבידנדים, אז איך כתבת שכל הקרנות האיריות משלמות מס על דיבידנדים???
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
זכותך לעשות מה שאתה מבין.
כתבת פעמיים שהישראליות דפוקות בלי להסביר מדוע. "עצם שזה שהם ישראליות" "דבר שני בישראליות יש המון חסרונות "

אולי תחכים אותנו?
בקצרה, העלאת דמי ניהול. דמי ניהול משתנים. הרצת קרנות (רוב הניירות הישראלים בידי המוסדיים ככה שאפשר להעלות אותם קצת מעבר ולתת לך בשורת הרווח יותר, למרות שזה על חשבון המשקיע שיבוא אחריך (פרמידה קטנה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
היי. שמי יהודה סנדרס. אשמח להגיב על כל שאלה
קודם כל הכותרת מפוצצת מדיי ״הפייק של הקרנות האיריות״ מי ישמע גובים אחוז וחצי דמי ניהול (כמו פוליסות חיסכון לא רווחיות וקרנות ״ישראליות״ שגובות דמי ניהול גבוהים על אחוזים נמוכים של תשואה)
בכל תשקיף כתוב שיש אפשרות להעלות דמי ניהול והסיבה שחברות כמו בלקרוק ואינבסקו כנראה לא יעלו כי יש בארה״ב משהו שלא מכירים בארץ בתחום ההשקעות והבנקים קוראים לזה תחרות תראה את רובינהוד אפליקציית השקעות בארה״ב עם אפס דמי ניהול כשיהיה כזה דבר בארץ נדבר (הכי קרוב רובינהוד זה בלינק הבעיה שצריך סמרטפון בשביל זה) הכל פה בארץ חלטורה אחת גדולה ויד רוחצת יד וכמו שהביאו לך דוגמא ממור והיד עוד נטוייה (מישהו אמר סלייס?)
אז במקום לחשוב שכולם מתחכמים אולי שתתחיל קצת תחרות בבנקים ובבתי השקעות איך להיטיב עם הלקוח אנשים יחשבו להשקיע בבתי השקעות בארץ ולא ב״אנטישמיים״ מאירלנד מה שבטוח ״פייק״ זה לא
(אגב בלקרוק זה פיזי ואינבסקו זה סינתטי בקרנות של הסנופי למיטב ידיעתי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ובכן, זו כבר הפעם השנייה שאני חוטף אש על הדיון הזה.
מעניין למה דווקא הנושא הזה כל כך מעורר אמוציות. הרי דיונים אחרים — כמו האם עדיף S&P או נאסד"ק — משמעותיים בהרבה בעיניי, ובכל זאת מצליחים לעורר הרבה פחות סערה.
1. לעצם העניין:
ממה שאני מבין, הסיבה המרכזית שישראלים "עפים" על הקרנות האיריות איננה עצם הסינתטיות שלהן (שהרי גם רבות מהקרנות הישראליות הן סינתטיות), אלא יתרון המס על דיבידנדים – נמוך או אפסי – שקיים בקרנות סינתטיות, בין אם איריות ובין אם ישראליות.
כך לדוגמה כתב "חתול פיננסי":
“לקרנות איריות יש יתרונות כפי שסקרתי. לטעמי הן מתאימות יותר למשקיעים ישראלים, במיוחד הקרנות האיריות השקליות, מאשר קרנות אמריקאיות וחלק מהקרנות הישראליות – למעט קרנות מחקות פתוחות ישראליות, שהן לטעמי אחלה בחלה. שימו לב – לא קרן סל ישראלית, אלא קרן מחקה.”
כל מילה — זהב.
2. בפוסט שלי טענתי דבר פשוט:
קרן ישראלית סינתטית עדיפה מבחינת מיסוי על קרן אירית פיזית.
מישהו באמת חולק על זה?
3. לגבי דמי ניהול משתנים:
הם לא גורעים מתשואת המדד — כתבתי על זה פוסט נפרד למי שרוצה להבין לעומק.
4. “אני מצפה ממישהו שכותב פוסט נגד משהו ונגד מומחים” —
לא כתבתי נגד מישהו, אלא בעד משהו.
אם מישהו הרגיש פגוע – אני מתנצל.
אגב, אני מכיר "מומחים" שממליצים לשים 15% מהתיק על שווקים מתעוררים... מכירים אותם במקרה? 😉
5. לגבי הרצת מניות:
בקרנות מחקות פשוט לא ניתן “להריץ מניות”, כך שלא ברור על מה מדובר בכלל.
ובשורה התחתונה:
המטרה שלי היא אחת — להחכים, ללמוד ולשתף ידע.
אם אתם חושבים אחרת – זה בסדר גמור.
אני לא מרוויח מהדיון הזה דבר, בדיוק כפי שלא הרווחתי שקל אחד מהספר שפרסמתי, בניגוד לאחרים שרצים כיום בשוק. וד"ל.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #27
ולא ב״אנטישמיים״ מאירלנד
יש לציין שהקרנות האיריות המדוברות, הם בעצם קרנות של חברות אמריקאיות, שהונפקו באירלנד. [בשביל הטבות המס]
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ובכן, זו כבר הפעם השנייה שאני חוטף אש על הדיון הזה.
מעניין למה דווקא הנושא הזה כל כך מעורר אמוציות. הרי דיונים אחרים — כמו האם עדיף S&P או נאסד"ק — משמעותיים בהרבה בעיניי, ובכל זאת מצליחים לעורר הרבה פחות סערה.
הביאו פה את הפוסט הזה, ולכן התקיפו את הפוסט הזה.
1. לעצם העניין:
ממה שאני מבין, הסיבה המרכזית שישראלים "עפים" על הקרנות האיריות איננה עצם הסינתטיות שלהן (שהרי גם רבות מהקרנות הישראליות הן סינתטיות), אלא יתרון המס על דיבידנדים – נמוך או אפסי – שקיים בקרנות סינתטיות, בין אם איריות ובין אם ישראליות.
הבנת לא נכון!!
2. בפוסט שלי טענתי דבר פשוט:
קרן ישראלית סינתטית עדיפה מבחינת מיסוי על קרן אירית פיזית.
מישהו באמת חולק על זה?
אני לא מכירה מישהו מקצועי שלא חולק על זה!
4. “אני מצפה ממישהו שכותב פוסט נגד משהו ונגד מומחים” —
לא כתבתי נגד מישהו, אלא בעד משהו.
כתבת בהחלט נגד הרבה אנשים שהמליצו על קרנות איריות, ואם אתה לא מספיק בקי בתחום אז זה פשוט לא לעניין לכתוב שהם טועים ולהמליץ הפוך!!
אם מישהו הרגיש פגוע – אני מתנצל.
אף אחד לא נפגע, סה"כ מסבירים למה זה ממש לא נכון!!!
אגב, אני מכיר "מומחים" שממליצים לשים 15% מהתיק על שווקים מתעוררים... מכירים אותם במקרה? 😉
מה הקשר לכאן??
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
4. “אני מצפה ממישהו שכותב פוסט נגד משהו ונגד מומחים” —
לא כתבתי נגד מישהו, אלא בעד משהו.
אם מישהו הרגיש פגוע – אני מתנצל.
דוקא הכותרת היתה נשמע די נגד הקרנות האיריות
״על הפייק של הקרנות האיריות״
לי זה נשמע שמטרת הפוסט היתה להתקיף את האיריות יותר מאשר לשווק את הישראליות
אגב אתה לא הראשון בפאנדר ובביזפורטל עולה מדי פעם איזה אנליסט או מאסטר שוק ההון וטוען אותם דברים ובסוף אני מגלה שהוא עובד באחד מבתי ההשקעות בארץ (זה אותם אנשים שאומרים להשקיע בתל אביב כי תראו כמה זה עלה השנה לעומת ארה״ב למרות שכולם יודעים את הפער בטווח הארוך)
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #30
מישהו באמת חולק על זה?
בהחלט!!
נכון גם לכבודו וגם לחתולים הפיננסיים, לבדוק עובדות בטרם כתיבת מאמר.
הם לא גורעים מתשואת המדד — כתבתי על זה פוסט נפרד למי שרוצה להבין לעומק.
וגם האיריות מכים, ולא דורשים ע"ז שום תמורה.
אגב, אני מכיר "מומחים" שממליצים לשים 15% מהתיק על שווקים מתעוררים... מכירים אותם במקרה? 😉
מה הבעיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ועכשיו לעצם העניין: מדוע קרן פיזית אירית עדיפה על ישראלית סינטטית?
הבמה שלכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ועכשיו לעצם העניין: מדוע קרן פיזית אירית עדיפה על ישראלית סינטטית?
הבמה שלכם
קודם כל אי אפשר להתעלם מכך שיש גם קרן סנטטית אירית.
לענין התועלת באירית פיזית, אין סיכון מנפיק. והיא לא ישראלית (וגם אם אין לי סיפור ספציפי להביא לך, אני חושב שהרבה מאד אנשים יסכימו שיש איזהשהו סיכון בישראליות, בסוף כולנו יודעים כמה חלטורות יש בישראל).
תועלת נוספת, שאפשר להמיר אותה ללא מס לקרנות אחרות בדולר או יורו או בכל דבר אחר. (פה אני לא בטוח שאין את זה בישראליות אבל למיטב ידיעתי אין).
תועלת נוספת, לב שקט יותר (אולי זה אותו תועלת שכתבתי שהיא לא ישראלית) שהעסקים שלך מנוהלים בידי חברה עם נסיון גדול והיקף גדול.
תועלת נוספת, דיוק בעקיבה כיון שהם חברה ענקית ומקצועית מטבע הדברים היא תדייק יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
קודם כל אי אפשר להתעלם מכך שיש גם קרן סנטטית אירית.
לענין התועלת באירית פיזית, אין סיכון מנפיק. והיא לא ישראלית (וגם אם אין לי סיפור ספציפי להביא לך, אני חושב שהרבה מאד אנשים יסכימו שיש איזהשהו סיכון בישראליות, בסוף כולנו יודעים כמה חלטורות יש בישראל).
תועלת נוספת, שאפשר להמיר אותה ללא מס לקרנות אחרות בדולר או יורו או בכל דבר אחר. (פה אני לא בטוח שאין את זה בישראליות אבל למיטב ידיעתי אין).
תועלת נוספת, לב שקט יותר (אולי זה אותו תועלת שכתבתי שהיא לא ישראלית) שהעסקים שלך מנוהלים בידי חברה עם נסיון גדול והיקף גדול.
תועלת נוספת, דיוק בעקיבה כיון שהם חברה ענקית ומקצועית מטבע הדברים היא תדייק יותר.
לגבי סיכון מנפיק - תחושות שלך, אולי גם של אחרים, לא נימוק לגיטימי.
לגבי המרה ללא מס, אני מניח שאתה מתכוון למס דיבידנדים ולא מס רווחי הון (תקן אותי אם אני טועה). מס דיבידנדים לא קיים בישראליות סינטטיות.
לגבי לב שקט - כנל - תחושות שלך.
לגבי דיוק בעקיבה - יש לך הוכחות? למיטב ידיעתי גם לישראליות יש סיבה לדייק (תחרות, רגולציה) והן אכן עושות זאת, חלקן לפחות.

עוד מישהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
היה לי ויכוח עם חבר, בדקנו והישראליות באותה תקופה הרוויחו יותר. נקודה.
אני לא מכיר את סנדרס ואני נגד הבעת דעות של בעלי אינטרס [ובכללם עיתוני ושבועוני המגזר, ולא נפרט, יזמי נדל''ן ושמאי נדל''ן וכו']
אבל בוויכוח אינטלגנטי הייתי מביא נתונים,
במיוחד שלא קשה להשיג אותם,
עכ''פ בבדיקה שלי [לפני כשנה בעוקב סנפ ונאסד''ק] הישראליות הרוויחו יותר מהאיריות בפער
בתקופה של שנה שלוש וחמש,
יבוא מי שיגיד אני רוצה לעקוב בצורה אמיתית ולא סינטטית, בכיף.
אבל להגיד בגלל זה שמי שהשקיע בישראליות עושה טעות זה לא נכון.

אדרבה בוא נקים אשכול של אנשים שאינם בעלי אינטרס על קרנות מחקות נביא את המשתלמות,
ואחוזי רווח למעשה, עם כשרות בעבר עשיתי את זה וזה דבר מאוד נצרך.

צורת הבדיקה שעשיתי אז הייתה לוקח תאריך התחלה, בודק לאחר 3 ו5 שנים במדויק, מפחית את העליה מהקרן, ולוחץ במחשבון כמה אחוז זה מהקרן. [לא כזה מסובך], אם אתם בעניין תגיבו ונתחיל עם סנפ.
נבדוק את העולמיות העיקריות, והישראליות והאירית, מש''כ צריך להעיר מה סינטטי ומה רגיל.

בהצלחה.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #35
לגבי סיכון מנפיק - תחושות שלך, אולי גם של אחרים, לא נימוק לגיטימי.
לגבי המרה ללא מס, אני מניח שאתה מתכוון למס דיבידנדים ולא מס רווחי הון (תקן אותי אם אני טועה). מס דיבידנדים לא קיים בישראליות סינטטיות.
לגבי לב שקט - כנל - תחושות שלך.
לגבי דיוק בעקיבה - יש לך הוכחות? למיטב ידיעתי גם לישראליות יש סיבה לדייק (תחרות, רגולציה) והן אכן עושות זאת, חלקן לפחות.

עוד מישהו?
המרה ללא מס כוונתי שנניח יום אחד אתה רוצה לעבור לארה''ב או לשוויץ או סתם נראה לך שיותר בטוח שמניותיך יהיו בחשבון שפתות בבורסת לונדון, תוכל להעביר את המניה לשם מה שאי אפשר לעשות בישראל.
וסיכון מנפיק זה לא תחושות שלי ולא של אחרים זה סיכון לכל דבר וענין שקיים גם באיריות, אבל אתה בחרת לשאול בין אירית פיזית לישראלית סנטטית. אז הסיכון קיים בהחלט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
המרה ללא מס כוונתי שנניח יום אחד אתה רוצה לעבור לארה''ב או לשוויץ או סתם נראה לך שיותר בטוח שמניותיך יהיו בחשבון שפתות בבורסת לונדון, תוכל להעביר את המניה לשם מה שאיאפשר לעשות בישראל.
וסיכון מנפיק זה לא תחושות שלי ולא של אחרים זה סיכון לכל דבר וענין שקיים גם באיריות, אבל אתה בחרת לשאול בין אירית פיזית לישראלית סנטטית. אז הסיכון קיים בהחלט לדעת כולם כולל כולם.
לגבי א. אני לא רואה בזה יתרון ל99% מהמשקיעים הישראליים.
לגבי סיכון מנפיק - אכן בהגדרה קיים סיכון תיאורטי. בפועל אני לא רואה בזה חיסרון שמתעלה על היתרונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לגבי א. אני לא רואה בזה יתרון ל99% מהמשקיעים הישראליים.
לגבי סיכון מנפיק - אכן בהגדרה קיים סיכון תיאורטי. בפועל אני לא רואה בזה חיסרון שמתעלה על היתרונות.

אגב, איזה כיף שחזרנו לדיון ענייני.
היתרון לא צריך לבוא בהכרח לידי שימוש, אבל הוא נותן יתרון של סחירות ונזילות יותר חזקה ושוב תחושת ביטחון כלשהי שזה שווה הרבה מאד.
לגבי סיכון מנםיק, בסוף הוא סיכון ואם לא היה את התועלת שכנגד, ככל הנראה אף אחד בעולם לא היה משקיע בזה (לדעתי בכלל לא הייתה קיימת קרן כזו).
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני לא נגד אף בן אדם חס ושלום,
[גם זה השם שלי ולא בא לי לחשוף את עצמי בפורום]

יש נתונים ובבקשה תביאו השוואה של רווחים באחוזים של הישראלים ושל האיריות,
ושל העולמיות, מה בכלל הנידון ע''ז,
היה לי ויכוח עם חבר, בדקנו והישראליות באותה תקופה הרוויחו יותר. נקודה.
אני לא מכיר את סנדרס ואני נגד הבעת דעות של בעלי אינטרס [ובכללם עיתוני ושבועוני המגזר, ולא נפרט, יזמי נדל''ן ושמאי נדל''ן וכו']
אבל בוויכוח אינטלגנטי הייתי מביא נתונים,
במיוחד שלא קשה להשיג אותם,
עכ''פ בבדיקה שלי [לפני כשנה בעוקב סנפ ונאסד''ק] הישראליות הרוויחו יותר מהאיריות בפער
בתקופה של שנה שלוש וחמש,
יבוא מי שיגיד אני רוצה לעקוב בצורה אמיתית ולא סינטטית, בכיף.
אבל להגיד בגלל זה שמי שהשקיע בישראליות עושה טעות זה לא נכון.

אדרבה בוא נקים אשכול של אנשים שאינם בעלי אינטרס על קרנות מחקות נביא את המשתלמות,
ואחוזי רווח למעשה, עם כשרות בעבר עשיתי את זה וזה דבר מאוד נצרך.

צורת הבדיקה שעשיתי אז הייתה לוקח תאריך התחלה, בודק לאחר 3 ו5 שנים במדויק, מפחית את העליה מהקרן, ולוחץ במחשבון כמה אחוז זה מהקרן. [לא כזה מסובך], אם אתם בעניין תגיבו ונתחיל עם סנפ.
נבדוק את העולמיות העיקריות, והישראליות והאירית, מש''כ צריך להעיר מה סינטטי ומה רגיל.

בהצלחה.
אז לאנשים שרוצים לראות דוגמה עם מספרים, אז בבקשה:
השקעה במדד S&P 500 הפופולרי:
השקעה בטווח של 5 שנים החל מ20/10/2020 ועד ל16/10/2025 [לא היה היום מסחר בקרנות איריות]
השקעה בקרן האירית הפיזית מס' 1159250 של איישרס הניבה תשואה של 100.28%
השקעה בקרן הישראלית הסינטטית מס' 1148162 של אי בי אי הניבה תשואה של 94.47%
השקעה בקרן הישראלית הסינטטית מס' 1149020 של הראל הניבה תשואה של 96.04%
פער של בין 4% ל6% ב5 שנים בלבד!!!
וככל שמדובר לטווח ארוך יותר הפער רק ילך ויגדל עוד הרבה יותר!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ועכשיו לעצם העניין: מדוע קרן פיזית אירית עדיפה על ישראלית סינטטית?
הבמה שלכם
עדיפות ולא עדיפות הם בעיני המתבונן
ואין כאן כל המלצה.

קרן אירית פיזית אני יודע ש:
היא גובה X דמי ניהול ישירות.
היא לא גובה דמי הצלחה גם כשהיא מכה את המדד, מכיון שמס הדיבידנדים שלה מופחת.
היא עוקבת במדוייק אחר המדד, בניכוי מס דיבידנדים מופחת.
היא קונה אך ורק את מניות המדד, וכן מלוה את המניות לשורטיסטים ותו לא.
עושה שוק יעיל וחיצוני.

קרן ישראלית:
היא עשויה שלא לגבות דמי ניהול ישירים - המחיר לזה נסתר.
לא ידוע כמה דמי ניהול היא גובה בעקיפין (עיסקאות החלף עם קרנות אחרות וכו').
לא ידוע אם היא עוקבת במדוייק אחר המדד, או שעוסקת בפעולות נוספות.
מדד הייחוס הוא המדד לאחר הפחתת מס דיבידנדים מלא.
על כל הכאת המדד (גם אם נעשה בתוספת סיכון), משלמים בדמי הצלחה.
קיים תמיד חשש של העלאת דמי ניהול, כפי שקורה כל הזמן, וגם בקרנות פאסיביות, וגם בקרנות לא סחירות.
עושה שוק בד"כ החברה עצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
בבדיקה עכשווית בשביל המדגם,
מחקה סנפ
הראל מ2/22 עשתה 63.9 [5129275]
ואינווסקו [1183441]עשתה 61.9.

בטווח של חמש שנים הראל [5129275] עשתה 105.6
ואילו אשריס קרן אירית [1159250] עשתה 101.3
והראל סל שהבאת [1149020] 98.02
מעניין מה ההבדל בין הקרנות של הראל ?
בדקתי והראשונה לא גובה דמי ניהול והשניה כן, ובמצטבר יותר מ0.9 וזה מה שצריך להשים לב,
ובחמש שנים האלו מי שהשקיע בהראל בקרן שלא היה דמי ניהול הרוויח 4 % יותר מהקרן האירית שהבאתם למעלה,
החיים הם לא שחור ולבן:););).

וכבר 6 שנים הם לא גבו דמי ניהול, השאלה אם הם הפנימו שזה השוק, או שבסוף יקפוץ להם הישראלי.

לגבי הסיכון מישהוא בדק האם הישראליות מנהלות באותו קרן את המסלולים בפנסיה מחקה המדד,
לפי מה שבדקתי אז בד''כ זה אותו קרן, וא''כ זה אמור להיות די בטוח.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

  • שכוייח!
Reactions: משך1 //
3 תגובות
הכתבה בביזפורטל
שבחרו על הדרך לעקוץ גם את מיכה סטוקס

עריכה:
ההודעות הועתקו מהאשכול קנס על אינטראקטיב

  • תודה
Reactions: ה. שלמה1 //
69 תגובות
  • תודה
Reactions: השקעות R הון1 //
58 תגובות
לעובדי חינוך העצמאי קיים הסדר מיטיב בהראל ובמגדל
בפנסיה:
אפשרות 1: 0.9% מההפקדה ו0.13% מהצבירה.
אפשרות 2: 1.65% מההפקדה ו0.05% מהצבירה.

לבחירת האפשרות המועדפת
יש לחשב כאן

ובהשתלמות:
0.45% מהצבירה

בהזדמנות זו נציין שלכל עובדי ההוראה יתכנו הטבות

עובדי רשת בני יוסף
ראו כאן

חברי הסתדרות המורים
ראו כאן

ולחברי ארגון המורים
יש הסדר עם מנורה.

מצורפים קבצים ליצירת קשר לעובדי חינוך העצמאי

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה