תח"צ תחבורה ציבורית בחינם

  • הוסף לסימניות
  • #81
נראה שחקרת את הנושא
אבל אני רק שאלה,
רפורמת דרך שווה בעצם נתנה נסיעות בחינם לכל מי שרוכש חופשי חודשי.
גם לתושבי הערים הגדולות, שמאז הרפורמה מקבלים נסיעות חינם בכל הארץ במחיר של חופשי עירוני (פחות או יותר)

אבל, האם הרפורמה העלתה את מספר הנוסעים?
התשובה היא לא, הרפורמה הזאת גרמה לכך שכל תוספת של נסיעה מותנית באישור תקציב ממשלתי, מה שאומר שחברות לא יכולות להתכונן מראש לתוספות שירות, וזה אומר שגם אחרי שמאשרים את התוספת צריך הרבה פעמים חצי שנה של הערכות לצורך רכישת אוטובוסים והכשרת נהגים.

המצב הנוכחי הוא בהחלט אבסורדי, ולא אתפלא עם עלויות הגביה (שכוללת רכישת ותיחזוק מכשירי תיקוף, תשלום לחברות שמטעינות את הרב קווים, אחזקה של עמדות על הקו בכל רחבי הארץ, הגרוע מכולם, תפעול גדודי מבקרים שמטרידים את הנוסעים) הם יותר גבוהות ההכנסות.

אבל לתת תחבורה ציבורית בחינם, זה דבר עוד יותר אבסורדי, זה כמובן יעודד אנשים לנסוע בתחבורה הציבורית, אבל לא על חשבון הרכב הפרטי אלא על חשבון הליכה או סתם מתוך שיעמום.

נסיעות בחינם, גם יגרמו לכך שהאיכות תדרדר עוד יותר, גם בתכנון וגם בתפעול, כי זה חינם ועל חינם לא מתלוננים.
וגם העלות תעלה, כי ההוצאה אינה קשורה להכנסה כלשהי, כך שאפשר תמיד לדרוש יותר.

אני חושב שרוב הנוסעים יעדיפו לשלם קצת יותר, ולדעת שיש להם מענה ראוי, מאשר לנסוע בחינם, ולקבל שירות ששווה חינם.
עם כל הכבוד לדעתך. הבאתי חוות דעת מומחה- המדען הראשי של משרד התחבורה ודעתו זה מה שחשוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
לא הבנתי מה חצוף בזה שעולה פקח? מי ששילם כמו שצריך לא פחד לרגע.
מדהים שהקטסטרופה בעיני זה בדיוק מה שנראה בעיניך כיתרון גדול.

פשוט להסתכל על התמונה במלואה ולא על הנקודה הקטנה שיש כמה אלפים באיזו מדינה ארופאית שנוסעים למועדון חינם.
אף אחד לא רוצה לחיות כשכל הזמן חושדים בו. זה מה שהפקחים גורמים לנוסעים להרגיש זה כמו שכל פעם אדם ינהג ברכב פרטי ושוטר יבדוק לו את הרשיונות. אם אתה לא מבין את הבעיתיות שבזה אתה בבעיה רצינית
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
עם כל הכבוד לדעתך. הבאתי חוות דעת מומחה- המדען הראשי של משרד התחבורה ודעתו זה מה שחשוב
חוץ מזה שמדובר כתבה משנת 2015, מה שהופך את הסכומים שרשומים שם בפרט ואתה בכלל לא רלוונטית,
הסברתי לך שלא הבנת נכונה את מה שהוא רשם.
הוא לא אמר שמהלך כזה יביא לחסכון של 4 מיליארד ש"ח לקופת המדינה, אלא לתועלת בשווי כפול מהעלות.
חיסכון בזמן היא למשל תועלת.
התועלת הזאת לא מכניסה כסף לקופת המדינה, ולכן אין מקור לממן את העלות הזאת מבלי להעלות מס אחר או להפחית בשירות אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אף אחד לא רוצה לחיות כשכל הזמן חושדים בו. זה מה שהפקחים גורמים לנוסעים להרגיש זה כמו שכל פעם אדם ינהג ברכב פרטי ושוטר יבדוק לו את הרשיונות. אם אתה לא מבין את הבעיתיות שבזה אתה בבעיה רצינית
אין לי מושג על מה אתה מדבר ומאיזה מקום אתה ניזון,
אני משלמת 157 ש''ח חופשי חודשי ונוסעת המון בהרגשה הכי נעימה שיש.
הקטסטרופה מתחילה דווקא כשעולים אלו שמרגישים שהעולם שייך להם והם לא מקבלים את מה שמגיע להם.
טיפה לפתוח ת'ראש ולהיות יצירתי יהיה טוב לכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
שלום לכולם,

בשנים האחרונות אני מנסה לקדם את עניין התחבורה הציבורית בחינם בכל הארץ. העניין הוא שאין לי מספיק תומכים. פניתי במכתבים מספר פעמים למשרד התחבורה ולמבקר המדינה, לשרה רגב ולסגן השר שלה אך בגלל שלא מציפים אותם בנושא הזה הם מזניחים אותו.

תחפשו בגוגל תחבורה ציבורית בחינם ותיכנסו לקישור של ויקיפדיה. אתם תראו שם מאמר על " מחקר שערך המדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים אמיר זיו-אב בשנת 2015, הוא מצא שסבסוד מלא של התחבורה ציבורית בישראל יעלה 4 מיליארד שקל בשנה בעוד שעלות הנזקים מהגודש בכבישים (אובדן שעות עבודה, זיהום אוויר, בלאי וכו') עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה[15]. "

עולה מזה שתחב"צ בחינם תחסוך לקופת המדינה 8 מיליארד שקלים בשנה!! למה זה לא קורה עד עכשיו אין תשובה חד משמעית. סברה שלי היא שהמדינה חושבת שקיפוף האזרחים הוא דבר חיוני בדביל להפוך אותם לממושמעים....

אני מבקש ממכם להציף את כל מי שאתם חושבים שיכול לקדם תחב"צ בחינם. זה יביא כ"כ הרבה תועלת לכל אזרחי המדינה.

צירפתי צילום מסך

וזה הקישור לויקיפדיה-

פעם שאלו את זה את מירי רגב והיא אמרה שהם בדקו באירופה מקומות שכן ניסו תחב״צ חינם,
ובפועל זה בעיקר משך הומלסים שבאו לישון באוטובוסים וברכבות
וזה לא באמת עזר לאנשים להגיע לעבודה או הבייתה טוב יותר

אז אולי השאלה צריכה להיות איך עושים את זה חכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
או לקצץ תקנים מיותרים בשירות הציבורי.
היא חוסכת לקופת המדינה משמע לקופת המדינה יהיה יותר כסף. חוץ מזה כמו שמצוין במחקר זה יחסוך פקקים זיהום אויר והוצאות מיותרות. אנשים יגיעו לעבודה בזמן יעבדו יותר ויתרמו יותר למשק. יבוצעו יותר עסקאות מכר יכנסו יותר מיסים ומע"מ... צריך להסתכל על התמונה הגדולה. אנשים אוהבים חינם יותר מתנאים וגם התנאים הטובים יגיעו. גם אם תחב"צ בחינם לא תחסוך לקופת המדינה 8 מיליארד שקלים בשנה, גם חיסיכון של שקל זה טוב ואפילו אם יהיה מאוזן לגמרי. סבסוד של 4 מיליארד וחיסכון של 4 מיליארד. זה שוןה את כל הכאב ראש שיש עכשיו
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אין לי מושג על מה אתה מדבר ומאיזה מקום אתה ניזון,
אני משלמת 157 ש''ח חופשי חודשי ונוסעת המון בהרגשה הכי נעימה שיש.
הקטסטרופה מתחילה דווקא כשעולים אלו שמרגישים שהעולם שייך להם והם לא מקבלים את מה שמגיע להם.
טיפה לפתוח ת'ראש ולהיות יצירתי יהיה טוב לכולם.
כנראה שאת חיה בבועה. אנשים לא סובלים את הפקחים שמטילים אימה בתחב"צ ובודקים אותם כל נסיעה כאילו הם גנבים בפוטנציה. ושוב כמו שכסר הזכרתי איך היית מרגישה אם היית נוהגת ברכב פרטי וכל נסיעה היה עוצר אותך שוטר ומבקש לראות רישיונות?! לא צריך לבדוק כל הזמן את כולם זה מעצבן ואף אחד לא מסכים לזה. זה לא היה מקום המדינה עד 2015. תופעת הפקחים התחילה אחרי שסיטיפס התלוננו שרק הם מעלים פקחים ושה גורם להם להיראות רע כי לאוטובוסים לא עולים פקחים. הם לחצו על משרד התחבורה כ"כ הרבה עד שקיבלו את מה שרצו. בעבר היינו רואים פקח אחד באוטובוס פעם בחצי שנה. כשאחד באוטובוס מסרב להמיג רב קו כולם נענשים בעונש קולקטיבי כי הפקח עוצר את האוטובוס ומזמין ניידת משטרה. זה הכיף שלך?!?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
חוץ מזה שמדובר כתבה משנת 2015, מה שהופך את הסכומים שרשומים שם בפרט ואתה בכלל לא רלוונטית,
הסברתי לך שלא הבנת נכונה את מה שהוא רשם.
הוא לא אמר שמהלך כזה יביא לחסכון של 4 מיליארד ש"ח לקופת המדינה, אלא לתועלת בשווי כפול מהעלות.
חיסכון בזמן היא למשל תועלת.
התועלת הזאת לא מכניסה כסף לקופת המדינה, ולכן אין מקור לממן את העלות הזאת מבלי להעלות מס אחר או להפחית בשירות אחר.
אלה היתרונות שהמדען מביא במחקרו-

"
בישראל מחקר שערך המדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים אמיר זיו-אב בשנת 2015, מצא שסבסוד מלא של התחבורה ציבורית בישראל יעלה 4 מיליארד שקל בשנה בעוד שעלות הנזקים מהגודש בכבישים (אובדן שעות עבודה, זיהום אוויר, בלאי וכו') עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה[15].

יתרונות תפעוליים​

עריכה
מפעילי התחבורה הציבורית יכולים להרוויח מזמני עלייה קצרים יותר, מה שמוביל למהירות נסיעה כוללת גבוהה יותר. אף על פי שניתן להשיג חלק מאותם היתרונות גם בדרכים אחרות, כמו תשלום בתחנה או תשלום אלקטרוני (כמו באמצעות הרב-קו), תחבורה ציבורית בחינם מבטלת את הצורך בציוד התשלום, עלויות האחזקה שלו ואת הצורך בפקחים ועבודות נלוות אחרות למערך התשלום. ייתכן ואלימות ואגרסיביות מופחתות כתוצאה ממעבר לתחבורה ציבורית בחינם. ב-2008 נהגי אוטובוס בSociété des Transports Automobiles באסו בצרפת שבתו בדרישה להפוך את הנסיעה בתחבורה הציבורית לחינמית, במטרה למנוע את מקרי האלימות. לפי-טענתם, כ-90% מכלל ההתנהגות האגרסיבית בתחבורה הציבורית נסובה סביב סירוב לתשלום[16].

רכבת בתחנה המרכזית בלוקסמבורגרכבת בתחנה המרכזית בלוקסמבורג

יתרונות חברתיים​

עריכה
הפיכת התחבורה הציבורית לחינמית הופכת אותה לנגישה יותר לעניים, דבר אשר נתפס על ידי חלק מהאנשים כצודק יותר. יתרון זה יכול להוביל ליכולת ניוד גבוהה יותר של העניים והגעה קלה יותר למקומות עבודה מרוחקים, דברים אשר תורמים ללכידות החברתית. בנוסף, מאחר שתחבורה ציבורית בחינם מובילה לעלייה בשימוש בתחבורה הציבורית ולירידה בשימוש ברכבים פרטיים[17], מעבר לתחבורה ציבורית בחינם מוביל לירידה בפקקים, מהירויות נסיעה גבוהות יותר ומספר רב יותר של מקומות חנייה פנויים.

יתרונות סביבתיים ובריאותיים​

עריכה
אי-גביית תשלום עבור שימוש בתחבורה ציבורית מובילה לעליית השימוש בתחבורה ציבורית על חשבון כלי רכב פרטיים. תחבורה ציבורית פולטת פחות גזי חממה ביחס לכל קילומטר נסיעה של נוסעיה ביחס לרכב הפרטי. מעבר-לכך, תחבורה ציבורית מורידה את גודשי התנועה, מה שמוביל להקטנת השימוש בדלק של התחבורה הציבורית אף-יותר. מעריכים כי-כל שנה מתים ברחבי העולם כמיליון אנשים מתאונות דרכים, ועל-כן, ערים רבות מנסות לעודד מעבר לתחבורה ציבורית, מאחר שזו בטוחה יותר לנוסעים בה, והן לעוברי האורח. לזיהום האוויר הנגרם מהתחבורה הפרטית השפעות בריאותיות רבות, כמו מחלות לב וסרטן, דבר שניתן להיאבק בו על ידי הורדת השימוש ברכבים פרטיים[18]."

הוא אומר בפירוש שהסבסוד יעלה כ4 מיליארד שקלים בשנה. סבסוד מאיפה אםמלא מקופת המדינה,

וחיסכון עלות הנזקים של כ12 מיליארד שקלים בשנה משמע 12 פחות 4 שווה 8 מיליארד. וזה מיוחס לקופת המדינה כי הסבסוד הוא מקופת המדינה
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
  • הוסף לסימניות
  • #93
מסעודה משדרות לא משלמת כמעט מס (חוץ ממע"מ)
חצי מהאזרחים לא משלמים בכלל מס הכנסה (!!)
מסעודה משדרות משלמת המון מס
מע"מ זה אחוז גבוה מהכנסות המדינה ממיסים ועוד מיסים עקיפים
כשמסעודה קונה אורז בסופר, היא משלמת את מס ההכנסה של בעל הסופר והעובדים, ושל היצרן של האורז, ואת הארנונה של הסופר והמפעל. אם היא קונה דירה חדשה היא צריכה לשלם כמה מאות אלפי ש"ח מע"מ, ואם היא קונה רכב חדש כי התח"צ כ"כ גרועה היא צריכה לשלם מס רכב כמעט 100% וגם מס דלק כ100% וכמובן על כל זה גם מע"מ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
מסעודה משדרות משלמת המון מס
מע"מ זה אחוז גבוה מהכנסות המדינה ממיסים ועוד מיסים עקיפים
כשמסעודה קונה אורז בסופר, היא משלמת את מס ההכנסה של בעל הסופר והעובדים, ושל היצרן של האורז, ואת הארנונה של הסופר והמפעל. אם היא קונה דירה חדשה היא צריכה לשלם כמה מאות אלפי ש"ח מע"מ, ואם היא קונה רכב חדש כי התח"צ כ"כ גרועה היא צריכה לשלם מס רכב כמעט 100% וגם מס דלק כ100% וכמובן על כל זה גם מע"מ...
אי אפשר לשלם מס יותר מההכנסה נטו, נכון?
השכר החציוני ב-2024 (אין נתון של 2025) היה כ-10.5K, כלומר חצי מהעובדים במדינה מרוויחים פחות מזה
מי שמרוויח 20-30 ברוטו (לא מדבר על משכורות בכירים, אלא מקצועות שמרוויחים טוב) יכול להגיע בקלות למצב שיורד לו מהתלוש עוד לפני שהגיעה המשכורת בכלל, סכום של כל ההוצאה של מסעודה ויותר (כלומר גם אם 100% מההוצאה שלה היתה הולכת למס הוא משלם יותר - והוא אחר כך גם משלם בדיוק כמוה את כל מיסי הקניה הישירים והעקיפים, ועל סכום הוצאה הרבה יותר גדול)
וזה לפני שלל הנחות וסבסודים שאין כאן המקום להאריך, סתם לדוגמה סבסוד מעונות ששווה אלפי שקלים
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #95
@צדיק תמים ההודעה שלך הפכה לאיקסים.
גם אם יש כאלו שמשלמים יותר מס ממסעודה, זה לא אומר שמסעודה לא משלמת הרבה מס.
ואני מקווה שלא מדובר על עובדי מדינה שמרוויחים 20-30 אל"ש כי א"כ כל המשכורת שלהם ממומנת על ידי הציבור.
ועובדי הייטק וכדומה באמת חבל שיש אותם במדינה בגללם הכול הרבה יותר יקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
הוא אומר בפירוש שהסבסוד יעלה כ4 מיליארד שקלים בשנה. סבסוד מאיפה אםמלא מקופת המדינה,
הסבסוד הוא מקופת המדינה, כלומר הוצאה נוספת של המדינה על התחום הזה
וחיסכון עלות הנזקים של כ12 מיליארד שקלים בשנה משמע 12 פחות 4 שווה 8 מיליארד. וזה מיוחס לקופת המדינה כי הסבסוד הוא מקופת המדינה
זה לא רווח לקופת המדינה, אלא רווח לנוסעים באמצעות חיסכון זמן, זיהום אוויר וכו'.

כלומר הוא החליט ששעה של אזרח שווה בממוצע סכום מסויים, ומכיוון שיחסכו כך וכך שעות הרי שהשווי של החסכון הוא 12 מיליארד ש"ח
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
@צדיק תמים ההודעה שלך הפכה לאיקסים.
אין לי מושג למה :unsure:
@צדיק תמים ההודעה שלך הפכה לאיקסים.
גם אם יש כאלו שמשלמים יותר מס ממסעודה, זה לא אומר שמסעודה לא משלמת הרבה מס.
הרבה זה יחסי
ועובדי הייטק וכדומה באמת חבל שיש אותם במדינה בגללם הכול הרבה יותר יקר.
80% ממס הכנסה ממומן על ידי 20% מהאוכלוסיה וכמובן שהחלק הפנוי של ההכנסה של המשכורות הגבוהות לא נשאר אצלם אלא מפעיל את הכלכלה (וגם ממומסה במע"מ)
וזה גם הרבה מט"ח ומחזק את הכלכלה
אז נכון שזה מייקר במידה מסוימת אבל התועלת בסך הכל היא לאין שיעור ולא היית רוצה להגיע למצב של כלכלה לא מפותחת שהכל זול (אתה יודע כמה זול לחיות בבנגלדש לדוגמה?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
80% ממס הכנסה ממומן על ידי 20% מהאוכלוסיה וכמובן שהחלק הפנוי של ההכנסה של המשכורות הגבוהות לא נשאר אצלם אלא מפעיל את הכלכלה (וגם ממומסה במע"מ)
וזה גם הרבה מט"ח ומחזק את הכלכלה
אז נכון שזה מייקר במידה מסוימת אבל התועלת בסך הכל היא לאין שיעור ולא היית רוצה להגיע למצב של כלכלה לא מפותחת שהכל זול (אתה יודע כמה זול לחיות בבנגלדש לדוגמה?)
לא כ"כ הנושא כאן
אבל שים לב שמדובר על 80% ממס הכנסה ולא מכלל המיסים
וה20% מהאוכלוסייה כולל עובדי מדינה שחלקם מיותרים אבל מקבלים משכורות עתק על חשבוננו.
דווקא כן הייתי מעדיף שלא יהיה כאן הייטק, לדוגמא הדור הקודם היה לכולם דירות כי המחיר היה יותר סביר כי לא היה הייטק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
לדוגמא הדור הקודם היה לכולם דירות כי המחיר היה יותר סביר כי לא היה הייטק.
לא יודע מאיפה הבאת את זה, יש הרבה סיבות למחירי הדיור, ההייטק מתרץ חלק קטן ממש (לא מדובר על תל אביב)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

(כמעט) שבת שלום לכולם!


נעים מאוד — שמי נעם, ואני אחד המתנדבים
במיזם "דאטאבוס" וב־סדנה לידע ציבורי.
אולי חלקכם מכירים אותי מהרצאות שהעברתי (לפני 6-7 שנים) במסלולי בניית האתרים במכללת פרוג, או מפוסט קודם שהעלתי בפורום :)

“אור השמש הוא הטוב שבחומרי החיטוי” — לואי ברנדייס,
היהודי הראשון שכיהן כשופט עליון בארצות הברית.

למי שלא מכיר — "דאטאבוס" הוא מיזם קוד פתוח לאיסוף וניתוח נתונים על תחבורה ציבורית, במטרה למדוד, להבין ולשפר את המערכת.


אנחנו נפגשים בכל יום שני בערב לשעתיים של סיעור מוחות ופיתוח, וכך הפרויקט מתקדם לאיטו —
מתכנתים, אנשי תחבורה ציבורית וגיקים חביבים — כולם עובדים יחד כדי לחשוף תובנות ולעזור לשפר את התחבורה הציבורית בישראל.

אם אתם רוצים לפגוש עוד אנשים טובים, שמנסים לשנות לטובה את המציאות — אשמח להזמין אתכם להצטרף 🙌


ההשתתפות פתוחה לאנשים בעלי רקע בתכנות או בתחבורה ציבורית (מתנצל מראש שלא לכולם זה יתאים).
המפגשים מתקיימים בבית העמותות בתל אביב, בסמוך לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה.
אני ועוד מתכנת מגיעים מגבול ר"ג \ בני ברק, כך שמי שמעוניין יכול להצטרף אלינו בדרך חזרה.


למען הסר ספק — המרחב בסדנה אינו מופרד, ויש גם מתנדבות ונשים בצוות (כולל מנכ"לית העמותה).
מי שהנושא משמעותי עבורו מוזמן בהחלט להצטרף דרך זום ולהיות חלק מהעשייה מבלי לפגוע באורח החיים.


ניתן גם להתנדב מרחוק בלבדאנחנו מנהלים את המשימות באתר GitHub (בצורה פתוחה ושקופה לגמרי),
ומתקשרים ב־Slack (דומה לוואטסאפ, אבל לעבודה מקצועית). כך ניתן להשתלב בפרויקט בזמן שנוח לכם — לצד הלימודים או העבודה.


אם זה נשמע לכם מעניין —
אשמח לשמוע מכם ב־דוא"ל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או בוואטטסאפ 053-6218158
ההסכם, שגובש עוד בממשלה הקודמת, כולל בין היתר בניית נתיבי תחבורה ציבורית ורכישת אוטובוסים ארוכים בהיקף של 250 מיליון שקל • לפי גורמים בענף, החתימה עליו והקצאת התקציבים נבלמת על ידי השר בצלאל סמוטריץ' מסיבות פוליטיות
אסף זגריזק16:03


במשרד האוצר תוקעים הסכם תחבורה לבית שמש במאות מיליוני שקלים. לדברי מקורות בענף, הסיבה הרשמית לכך היא עיכובים משפטיים, אבל מאחורי הקלעים מרוץ העברת הכספים בעיצומו - משום שככל שמתקרבים לבחירות 2026 הסיכוי שהפרויקטים יאושרו נמוך יותר.

ואולם, אותם מקורות טענו בשיחות עם גלובס כי בדיונים משותפים למשרדי התחבורה והאוצר התגלה שהשר בצלאל סמוטריץ' בעצמו עצר את החתימה על ההסכם ואת הקצאת התקציבים; זאת, לדבריהם, על רקע העובדה שנציג מפלגתו במועצת העיר לא הוכנס לקואליציה והוא חבר באופוזיציה העירונית.

ההסכם מול עיריית בית שמש נדחה מספר פעמים. עוד בתקופת הממשלה הקודמת הוצע לעירייה לחתום על ההסכם, אך היא גררה רגליים בנושא.

ההערכות במשרד התחבורה בהנהלתו הקודמת היו שהעירייה העדיפה לחכות לממשלה הנוכחית בתקווה שזו תהיה רגישה יותר לצרכיה ותתקצבה בסכומים גדולים יותר. לאחר מכן, בתחקיר "המקור" נטען שרגב היא שעצרה את החתימה. בכל אופן, ההסכם עדיין לא נחתם מאז, למרות שמשרד התחבורה הגיש אותו לאישור משרד האוצר.

ההסכם כולל בניית נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים כמו נהר הירדן, נחל הקישון, נחל צאלים וישעיהו הנביא. התקציב כולל כ־250 מיליון שקל לתכנון ולביצוע של הנתיבים הללו וכן לרכישת אוטובוסים מפרקיים וארוכים יותר לשירות. זאת משום שהאוכלוסייה בבית שמש נסמכת בחלקה הגדול על תחבורה ציבורית.

ההחלטה על חיזוק העיר בית שמש
בינואר 2022 קיבלה הממשלה הקודמת החלטה על חיזוק העיר בית שמש. בין הדרכים לחיזוקה הכלכלי־חברתי של העיר נמנו פעולות שעל משרד התחבורה לבצע. כך הוטל על המשרד לקדם תכנון ובנייה של נתיבי תחבורה ציבורית, תכנון מסופים, הסדרת רחובות והתאמתם לנסיעת אוטובוסים מפרקיים, פיתוח רשת אופניים וכן הגדלת היצע האוטובוסים.

לפני שנה פרסם המרכז להעצמת האזרח דוח על התקדמות ההחלטה ומצא שבכל הנוגע לתחבורה היא לא מתקדמת כמתוכנן. בעיקר בשל תקציב חלקי שהועבר, היעדר שיתוף פעולה של הנהלת העיר הקודמת באשר לסלילת נתיבי אופניים, ובנוסף נמצא כי תוכנית המאי"ץ שמכוחה נבנה ההסכם שמתעכב - עדיין בדיונים.

בחודש יוני בשנה שעברה ביקרה צמרת משרד התחבורה בעיר, ואז ציינו שם כי "במהלך הישיבה, הנחתה השרה רגב לקדם פגישות של צוות המאי"ץ עם הנהלת העיר החדשה, על מנת לגבש הסכם לטובת העיר שייחתם בקרוב. במסגרת ההסכם, ייסללו 31 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, מסלולי אופניים, יחודשו תשתיות התחבורה העירוניות, תשופר הבטיחות בדרכים ויורחבו הכבישים בעיר לטובת אוטובוסים רבי קיבולת. זאת במקביל להאצת העבודות ברחוב נהר הירדן, הרחוב הראשי של העיר, שכבר יצאו למכרז. ההסכם יביא להגדלת השימוש בתחב"צ, קיצור זמני נסיעה והורדת כמות האוטובוסים בצירים המרכזיים". ואולם חרף החלטות ממשלה ותוכניות שצוברות אבק - ההסכם ותיקצובו, כאמור, נתקעו.


הסכמי התחבורה הכלליים אושרו על ידי משרדי התחבורה והאוצר לקראת תקציב 2022, אז הוקצו 6 מיליארד שקל לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית במשך 5 שנים וכן 2 מיליארד שקל לסלילת שבילי אופניים. גורמי המקצוע במשרד התחבורה והאוצר גיבשו בשעתו תבחינים מקובלים לבחינת ההקצאות. ואולם בפועל, רבות מהתוכניות מתעכבות, חלקן בשל מחלוקות פוליטיות.

מלשכת השר סמוטריץ' לא התקבלה תגובה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה