סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

למה ? זה קורה בזוגות הכי טובים?
לא?

נראלי. אני לא זו"צ ולא זוג מבוגר.. אבל משערת...מקרה כזה זה אומר על כמות המתנות הנכבדה בינהם...
ולגבי זה--
אני יכול לשער למה?
לדעתי אנשים אוהבים את הרגיל. הזו"צ- ללהלנד, והמבוגרים-...
כשהפאנץ' הוא הפוך כמו בפרק על היום הולדת והפרק הנוכחי פחות אוהבים.
מקבל. תודה רבה על הביקורת!!
דווקא הפרק של היומולדת היה אחלה...
פה ספיציפית לא היה איזה פאנ'ץ מעניין...
אבל זה סתם בשביל הביקורת כי לא מצאתי על מה, ושלא תגיד שאנחנו לא אומרים...
מחכים לעוד...
 
דווקא הפרק של היומולדת היה אחלה...
פה ספיציפית לא היה איזה פאנ'ץ מעניין...
הפאנץ' היה אמור להיות שאפילו הקשבה זוועתית כזו היא התקדמות בשבילו... זה הובן, נכון?
אבל זה סתם בשביל הביקורת כי לא מצאתי על מה, ושלא תגיד שאנחנו לא אומרים...
מחכים לעוד...
בעז"ה. תודה רבה!!
 
אוף זה פוגע השאלות האלו
אינני יודע אם זה נאמר ברצינות או בציניות, אבל אני אקח את הסיכון ואענה ברצינות.
חלילה לא רציתי לפגוע, פשוט ברגע שמחכים לפאנץ' מסוים יתכן ופאנץ' הפוך לגמרי לא יורגש אפילו, ולכן שאלתי אם הובן.
 
אינני יודע אם זה נאמר ברצינות או בציניות, אבל אני אקח את הסיכון ואענה ברצינות.
חלילה לא רציתי לפגוע, פשוט ברגע שמחכים לפאנץ' מסוים יתכן ופאנץ' הפוך לגמרי לא יורגש אפילו, ולכן שאלתי אם הובן.
הובן.
פשוט פחות מגניב מהכול.
אחלה סדרה!
יאללה, לפרק(ים) הבא(ים)!
 
פרק 11

"אה, מוישי, דברתי עם אימא..." אמרה חני למוישי, שעה שסעדו את ארוחת הבוקר יחדיו.

"איזו אימא? שלך? וואו, קשה לה עם זה שאתן לא מדברות כמעט..."

"אה לא, אימא שלך..."

"אה, רגע, מתי? היום? איך הספקת?" תמה.

"לא, אתמול בלילה, כשאתה יצאת לחתונה של חבר שלך, היא התקשרה אליי..."

"אה, אוקיי".

"בקיצור היא אמרה שהיא מגיעה היום אלינו..."

"אה, מגניב, מתי?"

"בצהריים. אני לחוצה רצח, אני לא בטוחה שהורדתי קורי עכביש ביום האחרון, ושלא נדבר שלא העברתי סמרטוט מאתמול בצהריים!"

"לה... אל תהיי לחוצה, היא תבין".

"איזה תבין... אני חייבת שהכל יהיה פיקססס!"

"את לא צריכה..."

ובצהריים:

דפיקות בדלת.

אימא של מוישה.

"מה קורה? איך אני שמחה לראות אתכם!"

"איזה כיף לנו!" אמרה חני מחייכת, מסובבת פניה למוישי ואומרת "הלוואי על כולם שוויגע'ר כזו!"

אימא שלו הייתה נרגשת "איזה כיף לשמוע את זה, וואו!"



"אה, מוישי, דברתי עם אימא..." אמרה חני למוישה, שעה שהנ"ל ניסה לנקות את שיירי ארוחת הבוקר של רובי ממכנסיו.

"איזו אימא? שלך? אתן לא מפסיקות לדבר, אה?"

"אה, דווקא לא, הפעם אימא שלך..."

"אימא שלי? ממתי אימא שלי מתקשרת אלייך? ומתי בעצם דברת איתה? היום בבוקר?" תמה.

"לא, אתמול בלילה, כשאתה יצאת לבר מצווה של הבן של החברותא שלך, היא התקשרה אליי..."

"אה, מה היא אומרת?"

"בקיצור היא אמרה שהיא תגיע אלינו היום לראות את הנכדים, כאילו שיש לי כח לזה..."

"אה, אופס... מתי?"

"בצהריים, סתם מעצבן, כי לא שטפנו את הבית בשבוע האחרון, וגם הציורים של דודי על הקיר מלפני שלוש שבועות עדיין בוהקים..."

"צודקת, זה מלחיץ, לא חושב שהיא תבין..."

"מקווה שכן... אין לי ברירה, אני לא אספיק אפילו להתחיל..."

"לא, את כן חייבת להספיק כמה שיותר..."

צלצול פלאפון.

אימא של מוישה.

"אה חני, שומעת? אני בסוף לא אגיע..."

"אוי, איזה עצוב לשמוע, טוב, פעם אחרת..." סיימה חני את השיחה מחייכת לעצמה, ומיד צעקה למוישה "ישששש! אימא שלך לא מגיעה!!"

קול מריר נשמע מהפלאפון "אני ממש שמחה לשמוע... בפעם הבאה פשוט תלחצי יותר חזק על הכפתור של הניתוק, בסדר?"
 
דוקא אהבתי את הפאנצ'. עדין אבל הכי מדגיש את ההבדל באישיות ולא רק בסצנות..
תודה רבה!!
איזה הפי אנד, ב"ה.
א א ו צ' צ' צ' צ'
לדעתי מבטא בצורה הכי טובה את הפער בין השורה האחרונה לזו שלפניה, לא? ;)
תודה רבה!!
 
נערך לאחרונה ב:
תודה רבה!!


לדעתי מבטא בצורה הכי טובה את הפער בין השורה האחרונה לזו שלפניה, לא? ;)
תודה רבה!!
אכן,
עדיין אני חושבת שהביטול של הביקור מנע קטסטרופה גדולה יותר מהמשפט האומלל בטלפון.
כמו שנאמר תמונה אחת שווה אלף מילים:)
 
אכן,
עדיין אני חושבת שהביטול של הביקור מנע קטסטרופה גדולה יותר מהמשפט האומלל בטלפון.
כמו שנאמר תמונה אחת שווה אלף מילים:)
אה, היה שם המשך זוועתי שלא סופר. למחרת השוויגער באה לביקור פיוס... :eek: ;)
 
פרק 12

"אויש, איפה הפלאפון שלי?" מוישי היה אובד עיצות.

"אוי ואבוי, הוא נעלם לך? אני באה לעזור!"

"אני ממש בטוח שהוא אמור להיות כאן בסלון"

"אתה זוכר איפה הנחת אותו בפעם האחרונה?"

"אם הייתי זוכר, הייתי קורא לך לעזור לי?"

"אויש, לא התכוונתי להציק, רק רציתי לעזור!"

"הכל מצוין! תודה רבה! אולי תחפשי בארון, ואני אתכופף מתחת לספה?"

"בסדר גמור!"

לאחר דקה.

"נו חני, מצאת?"

"לא, אוף, איזה מעצבן!"

"טוב, בוא נשב לקפה, ואחר כך נחפש שוב..."

"יאללה מצוין, לא נשאר כמעט סוכר, אני שמה לך רק חמש כפיות, אוקיי?"

"תודה רבה! אוי! על מה התיישבתי? אה, חני, עכשיו אני נזכר שרציתי ניסוי של איך זה לשים את הפלאפון בכיס האחורי במכנסיים..."

"אוי, חחח סורי, הייתי צריכה לשים לב!"



"אוף! איפה הפלאפון שלי?" מוישה היה עצבני.

"שנייה גילה, בעלי רוצה פה משהו. מה מוישי? אה, הפלאפון שלך? אוחח למה הוא כל הזמן נאבד לך? מה יהיה?"

"אני ממש לא בטוח שהוא בבית בכלל..."

"טוב, אני באמצע שיחה, תיזכר איפה הנחת אותו!"

"אם הייתי זוכר, לא הייתי שואל אותך..."

"בסדר, לא אמרתי כלום..."

"אין סיכוי שאת עוזרת לי רגע? אולי תהפכי את הדברים בארון לראות אם הוא בתוך הבלאגן שם, ואני אזיז את הספה ואנסה להוציא כמה שפחות אוצרות משם..."

"כשאני אסיים, בסדר?"

לאחר דקה.

"נו חני, חיפשת?"

"עדיין לא, אוף, למה הוא נאבד לך כל פעם מחדש?"

"טוב, יש מצב לקפה, ואחר כך תחפשי..."

"יאללה, מצוין, לא נשאר כמעט סוכר אז תשים לי חצי כפית..."

"אוקיי, היי, אני לא מאמין, למען ד', את מדברת עם הפלאפון שלי!!"

"אני לא מאמינההה! אז 'אחותי היקרה' שטרטרה אותי עשר פעמים ועניתי לה בפעם האחת עשרה, ובלי להקשיב צעקתי 'אני אחזור אלייך בהמשך, נודניקית שכמותך!' זו ברכי אחותך?!"
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
האמת שתדעו שיש פתרונות די טובים למגן חדר בדירה באופן אפקטיבי ומאושר על ידי פיקוד העורף
בלי בניה ובלי פינוי דירות.
פשוט לאבד איזה 5 ס"מ בחדר וכמה עשרות אלפי שקלים - ויש לכם חדר מוגן בצורה תקנית.
ז"א אפשר לקבל אישור בכתב? מה בדיוק עושים? נוגע בשבילי...
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה