התייעצות נכות כללית ושר"מ - התייעצות כללית

[קל זכות]

לא אותו דבר בדיוק
אשדוד

אם אכן לא היה שום שינוי במצב יתכן בהחלט שהגורם לשינוי זה הרופאים שהשתנו
אם כי חלק מהרופאים בתחום רפואה פנימית משותפים גם לאשדוד וגם לירושלים (ד"ר איליה קלץ לדגו' נמצא בירושלים וגם באשדוד לעיתים), אם כי באופן כללי אכן בתחום רפואה פנימית יש באשדוד בד"כ רופאה די נוחה.
אך עדיין אם הוא במצב קשה צריך להבין למה בירושלים דחו אותו.

 

[קל זכות]

מישהו ניסה פעם להמשיך קצבת נכות אונקולוגית בירושלים ?
לאחר שנים של קצבה 100% עקב מחלה במצב סטטי (כל שנתיים היה צריך לבוא לוועדה והעריכו לשנתיים נוספות)
עברו דירה לירושלים וקיבלו זימון לאונקולוג הורידו את הקצבה ל60% כמובן שלא השתנה כלום לאחר ערעור ועכשיו לאחר שנה קיבלו זימון נוסף הפעם היה אונקולוג ערבי והוריד ל30% (כמובן לא התייחס לכל התופעות לוואי בעקבות המחלה הממושכת) האם יש מה לעשות או שבירושלים הם פשוט שמאלנים ?

וודאי שיש מה לעשות
צריך לפני הערר לבנות את התיק מחדש בצורה חזקה יותר על בסיס ניסיון העבר.
כנראה באשדוד זה רץ להם על אוטמט הארכה

 

[אוצרי]

מישהו ניסה פעם להמשיך קצבת נכות אונקולוגית בירושלים ?
לאחר שנים של קצבה 100% עקב מחלה במצב סטטי (כל שנתיים היה צריך לבוא לוועדה והעריכו לשנתיים נוספות)
עברו דירה לירושלים וקיבלו זימון לאונקולוג הורידו את הקצבה ל60% כמובן שלא השתנה כלום לאחר ערעור ועכשיו לאחר שנה קיבלו זימון נוסף הפעם היה אונקולוג ערבי והוריד ל30% (כמובן לא התייחס לכל התופעות לוואי בעקבות המחלה הממושכת) האם יש מה לעשות או שבירושלים הם פשוט שמאלנים ?

כמו שכתב @קל זכות העקרון זה לבנות את התיק מחדש

סביר להניח שאם המצב הוא מתמשך אז גם המסמכים פחות עדכניים ופחות "מלאים"
עיקר העבודה להוכיח מחדש את כל הקשיים הן בפן הרפואי והן בפן המעשי (מה מונע את היכולת לעבוד)

הבסיס של התיק צריך להיות מצב רפואי [כלומר אבחנה + טיפול כולל תדירות + תופעות לוואי+ כל קושי רפואי או אישי נלווה (במיוחד עם יש צורך בעזרה בפעולות יום יומיות בבית כגון לבוש אכילה נקיון וכדו')] שמזכה באחוזי נכות מגובה במסמכים עדכניים
והחלק השני להוכיח ככל הניתן בעזרת מסמכים את חוסר או מגבלת היכולת לעבוד בעקבות המצב הרפואי

 

[קל זכות]

כמו שכתב @קל זכות העקרון זה לבנות את התיק מחדש

סביר להניח שאם המצב הוא מתמשך אז גם המסמכים פחות עדכניים ופחות "מלאים"
עיקר העבודה להוכיח מחדש את כל הקשיים הן בפן הרפואי והן בפן המעשי (מה מונע את היכולת לעבוד)

הבסיס של התיק צריך להיות מצב רפואי [כלומר אבחנה + טיפול כולל תדירות + תופעות לוואי+ כל קושי רפואי או אישי נלווה (במיוחד עם יש צורך בעזרה בפעולות יום יומיות בבית כגון לבוש אכילה נקיון וכדו')] שמזכה באחוזי נכות מגובה במסמכים עדכניים
והחלק השני להוכיח ככל הניתן בעזרת מסמכים את חוסר או מגבלת היכולת לעבוד בעקבות המצב הרפואי

מסכים לגמרי עם מה שכתבת
רק מוסיף עוד נקודה אחת
שצריך גם להבין מה גרם לוועדה הקודמת לדחות את הבקשה, שימו לב שזה היה 3 ועדות שונים (ועדה דרג ראשון לפני שנה שהורידה ל 60% ועדת ערר שקיבלה את עמדתם, וכעת ועדה נוספת שללה לגמרי) כך שזה לא רק איזה רופא קשוח במיוחד, צריך להסתכל בנימוקי שלשת הוועדות מה הם כתבו וכיצד הם תיארו את המצב ולפי זה להערך בהתאם לפעם הבאה

 

[דוד ד]

@אוצרי @קל זכות @נוצר חסד
קודם כל ייש"כ על כל המידע שאתם חולקים כאן בלב פתוח ובפירוט, זה פשוט מדהים לראות את הפרגון והאכפתיות. מי כעמך ישראל!!
לשאלתי:
אם אושרה נכות רפואית (אורטופדית)
והועדה ממליצה שאין איבוד כושר בכלל.
כעת זה בסטטוס של מחכה לשיחה עם פקיד שיקום שיצור קשר.
מה ניתן לעשות/לומר/לתאר/מסמך, כדי שתאושר קצבה?
בנוסף מתי יש התכנות לשר"מ? וכן מתי יש הנחה בארנונה? לפי שקלול רגיל או לפי פטור ממס?
תודה רבה

 

[קל זכות]

@אוצרי @קל זכות @נוצר חסד
קודם כל ייש"כ על כל המידע שאתם חולקים כאן בלב פתוח ובפירוט, זה פשוט מדהים לראות את הפרגון והאכפתיות. מי כעמך ישראל!!
לשאלתי:
אם אושרה נכות רפואית (אורטופדית)
והועדה ממליצה שאין איבוד כושר בכלל.
כעת זה בסטטוס של מחכה לשיחה עם פקיד שיקום שיצור קשר.
מה ניתן לעשות/לומר/לתאר/מסמך, כדי שתאושר קצבה?
בנוסף מתי יש התכנות לשר"מ? וכן מתי יש הנחה בארנונה? לפי שקלול רגיל או לפי פטור ממס?
תודה רבה

ברוב המקרים פקיד השיקום לא משנה את החלטת הוועדה
אבל כבר נתקלתי בהחלט במקרים שכן הצליחו לשנות
הדגש לדעתי הוא לתאר את הקושי בתפקוד היום יומי (פחות להתמקד במונחים רפואיים) ולנסות לגעת ברגש של הפקיד שיקום.

לגבי שר"מ, אם לא אישרו אי כושר קשה להאמין שיהיה שר"מ (כמובן אפשר לנסות להבין מה באמת גרם להם לא לאשר אי כושר ויתכן שאפשר לשנות את זה).

הנחה בארנונה בגדול זה למי שיש לו קצבת נכות מלאה או שיש לו 90% נכות רפואית

 

[יוסייוסייוס]

ברוב המקרים פקיד השיקום לא משנה את החלטת הוועדה
אבל כבר נתקלתי בהחלט במקרים שכן הצליחו לשנות
הדגש לדעתי הוא לתאר את הקושי בתפקוד היום יומי (פחות להתמקד במונחים רפואיים) ולנסות לגעת ברגש של הפקיד שיקום.

לגבי שר"מ, אם לא אישרו אי כושר קשה להאמין שיהיה שר"מ (כמובן אפשר לנסות להבין מה באמת גרם להם לא לאשר אי כושר ויתכן שאפשר לשנות את זה).

לעניות דעתי [מסברא ולא מניסיון!]
כדאי להוסיף עוד מסמך שמחמיר את המצב
לתת לפקיד משהו כדי שהוא יוכל להסתמך עליו כשהוא משנה את החלטת הוועדה
במיוחד אם הוא יאמר לעצמו שהוועדה לא ראתה את המסמך הנוסף

 

[קל זכות]

לעניות דעתי [מסברא ולא מניסיון!]
כדאי להוסיף עוד מסמך שמחמיר את המצב
לתת לפקיד משהו כדי שהוא יוכל להסתמך עליו כשהוא משנה את החלטת הוועדה
במיוחד אם הוא יאמר לעצמו שהוועדה לא ראתה את המסמך הנוסף

הפקיד שיקום לא יכול לשנות כלום בנכות הרפואית ולכן מטבע הדברים הוא פחות מתעניין במסמכים רפואיים.
יכול להיות שאפשר להביא מסמכים לא רפואיים (כמו ממקום העבודה, מטפל וכדו')

 

[דוד ד]

ברוב המקרים פקיד השיקום לא משנה את החלטת הוועדה

הועדה התמקדה רק בסעיף שערערתי עליו ולא היו מעוניינים לשמוע כלום מעבר לכך.
ניסיתי לדבר ולהרחיב אך הם היסו אותי.
יש מקום לדבר ע"ז עם פקיד השיקום?
בנוסף שיקום מקצועי הוא הוכחה לכושר?

 

[קל זכות]

הועדה התמקדה רק בסעיף שערערתי עליו ולא היו מעוניינים לשמוע כלום מעבר לכך.
ניסיתי לדבר ולהרחיב אך הם היסו אותי.
יש מקום לדבר ע"ז עם פקיד השיקום?
בנוסף שיקום מקצועי הוא הוכחה לכושר?

הפקיד שיקום הוא לא ערכאת ערר על הוועדה הרפואית ולא יכול לגעת בנכות הרפואית
הוא בודק רק את הכושר לעבוד.
את השאלה השניה לא הבנתי

 

[יוסייוסייוס]

הועדה התמקדה רק בסעיף שערערתי עליו ולא היו מעוניינים לשמוע כלום מעבר לכך.
ניסיתי לדבר ולהרחיב אך הם היסו אותי.
יש מקום לדבר ע"ז עם פקיד השיקום?
בנוסף שיקום מקצועי הוא הוכחה לכושר?

לא בצורה של ערעור על הוועדה
אלא נסה להשחיל זאת בשיחה
שיקום מקצועי יכול להראות שהאדם 'רוצה לעבוד' וזה יתרון [במיוחד בחרדים שלפעמים לא רוצים לעבוד].
מצד שני אם הוא אכן הלך ללימודים והצליח לעמוד בהם זה יכול להראות שהוא בעל מסוגלות.
הוא צריך להסביר שלמרות כן, אכן בחיי היום יום הנכות משפיעה על התיפקוד היום יומי בעיקר ביחס לעבודה.

עיקר השיחה עם פקיד השיקום הוא התמקדות בהשפעת הנכות על התיפקוד היום יומי.

בהצלחה!
שה' יהיה בעזרך!

 

[דוד ד]

הפקיד שיקום הוא לא ערכאת ערר על הוועדה הרפואית ולא יכול לגעת בנכות הרפואית
הוא בודק רק את הכושר לעבוד.
את השאלה השניה לא הבנתי

לא מעוניין לערער על הנכות הרפואית
ביחס לכושר השתכרות הועדה לא נתנה לי לספר על ההגבלות הכלליות שיש לי רק ספציפית על הסעיף שערערתי עליו
ועפ"י מראה עיני הרופאים ללא תשאול שלי הם קבעו את כושר ההשתכרות..(כלומר פחות מ50%).
השאלה אם יש מקום לציין את זה בפני פקיד השיקום?
השאלה השניה היא אם אני תובע שיקום מקצועי האם זה מראה שאני יכול לעבוד? וכן אחרי שאסיים את הלימודים וכו' בהנחה שיקבעו לי אי כושר כעת אז הם יערערו על דרגת אי הכושר כי כבר יש לי מקצוע?
או שהדברים כלל לא קשורים?
שוב תודה רבה רבה

 

[יוסייוסייוס]

לא מעוניין לערער על הנכות הרפואית
ביחס לכושר השתכרות הועדה לא נתנה לי לספר על ההגבלות הכלליות שיש לי רק ספציפית על הסעיף שערערתי עליו
ועפ"י מראה עיני הרופאים ללא תשאול שלי הם קבעו את כושר ההשתכרות..(כלומר פחות מ50%).
השאלה אם יש מקום לציין את זה בפני פקיד השיקום?

הפקיד שיקום אינו מקום מתאים 'להתלונן' על הוועדה הרפואית
לא מבחינה פרוצדוראלית ולא מבחינה פרקטית.

השאלה השניה היא אם אני תובע שיקום מקצועי האם זה מראה שאני יכול לעבוד? וכן אחרי שאסיים את הלימודים וכו' בהנחה שיקבעו לי אי כושר כעת אז הם יערערו על דרגת אי הכושר כי כבר יש לי מקצוע?
או שהדברים כלל לא קשורים?
שוב תודה רבה רבה

בתור עיקרון
הביטוח לאומי אינו מערים קשיים בקבלת שיקום
הוא מעוניין מאוד בשיקום
הביטוח לאומי לא מעוניין, שלא יהיה כדאי ללכת לשיקום.
וודאי שלא יערער על דרגת אי כושר שתקבל, בגלל שיקום.

שאלה [על כדאיות שיקום] אולי תהיה במקרה של קבלת אי כושר זמנית.
כמעט תמיד שיקום לא אמור לגרום נזק, במיוחד בחרדים שהליכה לשיקום מראה על רצון אמיתי לעבודה.
====
בשיחה עם פקיד הביטוח לאומי [לצורך קבלת דרגת אי כושר] כדאי לספר על ניסיונות תעסוקה [ובמיוחד על אלו שלא הצליחו בגלל הנכות]
להראות את הרצון לעבוד

 

[קל זכות]

השאלה השניה היא אם אני תובע שיקום מקצועי האם זה מראה שאני יכול לעבוד? וכן אחרי שאסיים את הלימודים וכו' בהנחה שיקבעו לי אי כושר כעת אז הם יערערו על דרגת אי הכושר כי כבר יש לי מקצוע?

שאלה [על כדאיות שיקום] אולי תהיה במקרה של קבלת אי כושר זמנית.

מסכים עם מה שכתב @יוסייוסייוס שבמקרה שאושר נכות לצמיתות על פניו אין מה לחשוש משיקום
אלא אם מדובר במקרה שבהכרח הפניה לשיקום מבטאת הטבה
כאשר מדובר בדרגה זמנית לא הייתי ממליץ לפנות לשיקום, מה גם שבעקרון שיקום ניתן רק לאחר שיש נכות צמיתה

 

[יוסייוסייוס]

מסכים עם מה שכתב @יוסייוסייוס שבמקרה שאושר נכות לצמיתות על פניו אין מה לחשוש משיקום
אלא אם מדובר במקרה שבהכרח הפניה לשיקום מבטאת הטבה
כאשר מדובר בדרגה זמנית לא הייתי ממליץ לפנות לשיקום, מה גם שבעקרון שיקום ניתן רק לאחר שיש נכות צמיתה

כמדיניות עקרונית ביטוח לאומי מעוניין שלא יגרם לאדם שום הפסד בשיקום וק"ו בעבודה.
הבט"ל ממש לא רוצה שאדם יחשוש מללכת לשיקום ולכן לא יקראו לאדם לוועדה בגלל ניסיון שיקום [אפילו שאכן יש הגיון לכך]
הוא מאוד מעוניין שאנשים ילכו לשיקום.
חוץ ממקרים ששיקום ממש סותר את הנכות, שאז זה בעייתי
במיוחד חרדים, שבשיקום מוכיחים שהם בעצם בעד עבודה.

באופן כללי
ניסיון שיקום לא אמור לגרום נזק לתביעת קצבת נכות.
ככלל ניסיון שיקום מסייע לקבלת קצבה

באופן פרטני יש להתייעץ עם המומחים דכאן כמו 'קל זכות' ואחרים

 

[אחד שתיים]

בעיקרון אחרי ועדת ערר שהוסיפה נכות ללא כושר יש יותר סיכוי לקבל כושר מפקיד שיקום

 

[קל זכות]

בעיקרון אחרי ועדת ערר שהוסיפה נכות ללא כושר יש יותר סיכוי לקבל כושר מפקיד שיקום

לא הבנתי מה הכוונה, ומדוע אז יש יותר סיכוי?

 

[רפובליקני]

ההפך הוא הנכון, בגלל שהמצב כעת מאוד חמור (אשפוז וכו') הגיוני מאוד לאשר זמני, כי רוצים לראות אולי בהמשך תהיה התייצבות ושיפור.
באופן כללי קשה לענות מתי מאשרים צמיתות ומתי זמני, זה תלוי הרבה גם בגישות של רופאים.
אבל ברור שככל שמביאים תיק ארוך שנים שמראה מצב יציב לאורך תקופה (ולא החמרה חדה בתקופה האחרונה) הסיכוי שיאשרו לצמיתות גדול יותר.

אשמח לשמוע את חוות דעתך.
במקרה שאכן עולה מהמעקב לאורך שלושה חודשים אבחנה נפשית חמורה (סכיזופרניה ונוטל זאפה 10מ"ג וסרוקוול 400 מ"ג), עם המלצה לאשפוז וקבלת לפונקס או אקספליון בזריקות, יתכן שהרופא יקבע כי מדובר במצב אקוטי ולא יאשר אפילו זמני?
(אני מבין שהרופא יכול לפסול מסיבות אחרות, שאלתי היא במידה שהמסמכים חזקים וגם ההופעה מתאימה למצב, יתכן שהרופא יפסול רק בגלל שמדובר במצב אקוטי)

כמו"כ האם יש מקרים שהרופא יפסול מחמת סירוב החולה להתאשפז למרות המלצת הפסיכיאטר? או שאם אין עילה לכפיה, זה לא אמור להוות בעיה?

ושאלה אחרונה - אם המעקב הרפואי בוצע אצל פסיכיאטרים שונים מקופ"ח ולא אצל אותו פסיכיאטר זה בעיה? (כל פעם הלכו למי שהיה תור זמין)

@קל זכות @נוצר חסד

תודה רבה לכל המסייעים.

 

[נוצר חסד]

אשמח לשמוע את חוות דעתך.
במקרה שאכן עולה מהמעקב לאורך שלושה חודשים אבחנה נפשית חמורה (סכיזופרניה ונוטל זאפה 10מ"ג וסרוקוול 400 מ"ג), עם המלצה לאשפוז וקבלת לפונקס או אקספליון בזריקות, יתכן שהרופא יקבע כי מדובר במצב אקוטי ולא יאשר אפילו זמני?
(אני מבין שהרופא יכול לפסול מסיבות אחרות, שאלתי היא במידה שהמסמכים חזקים וגם ההופעה מתאימה למצב, יתכן שהרופא יפסול רק בגלל שמדובר במצב אקוטי)

כמו"כ האם יש מקרים שהרופא יפסול מחמת סירוב החולה להתאשפז למרות המלצת הפסיכיאטר? או שאם אין עילה לכפיה, זה לא אמור להוות בעיה?

ושאלה אחרונה - אם המעקב הרפואי בוצע אצל פסיכיאטרים שונים מקופ"ח ולא אצל אותו פסיכיאטר זה בעיה? (כל פעם הלכו למי שהיה תור זמין)

@קל זכות @נוצר חסד

תודה רבה לכל המסייעים.

ידידי
אין כאן הלכה למשה לסיני והתשובות הם כרגיל אינדיבידואליות, הנה לדוגמא.
1. אני מסכים שככל ומדובר באבחנה ברורה בולטת הרי שאם רופא הוועדה הגון ענייני ויסודי הוא יאשר [ זמני- יש רק רופאים בודדים המאשרים ברגילות בנכות נפשית לצמיתות בפעם הראשונה במקרים אלה]
2. בנוסף יש לציין מה שכבר עלה בפורומים ציבוריים כגון מבקר המדינה ואף במערכת עצמה רבים מודעים לכך שעצם העובדה שהוועדות קובעות בחופזה [3-4 וועדות בשעה כולל בחינת התיק בדיקה כתיבת פרוטוקול וחו"ד אכ"א] אכן גורמת לטעויות אנוש אף במקרים שעסקינן ברופא הגון.
3. אפרופו אודות הסיפור שהצגת יש לקחת בחשבון שעל פי הDSM אין לקבוע אבחנה של סכיזופרניה בטרם עברו 6 חודשים רצופים של מצבים פסיכוטיים פעילים [לא כל משבר פסיכוטי חייב להיות סכיזופרניה] והרופא שלכם שקבע את האבחנה כנראה הסתמך על התיאור שלכם והעדות לפסיכוזה מלפני זמן זמנם זמניהם ..
4. כאשר מדובר במצב אקוטי [ואני לא יודע מה הם המדדים שלך למצב אקוטי ] מקסימום הוא שיש להיזהר שלא יעלה חשד שווא שמדובר בהאדרת מצב, יש סניפים מסוימים שיותר חשדניים.
5. בכל אופן אין אפשרות בחוק לשלול קצבת נכות כללית עקב אי הסכמה להתאשפז כשמדובר בחולה מסוג זה ולא ידוע לי על תקדים בעניין.
6. אכן, זה לא יעיל להחליף רופא כל פעם וזאת קודם כל בשביל החולה עצמו ואין כאן המקום להאריך בעניין ולעניין שאלתך, אכן נגעת בנקודה חשובה באופן כללי אלא שבדידן מסתבר שפחות משמעותית. וכדלהלן
7 . כאשר רופא שהמטופל ביקר אצלו מספר פעמים עורך מסמך רפואי מנומק רפואית הן קביעת האבחנה רפואית ולגבי מידת חומרתה י השפעה טובה יותר על כל רופא שמעיין במסמך מאשר אוסף מכתבי רופאים שכל אחד ראה את המטופל פעם אחת כי באחרון רופא הוועדה יחוש יותר בעל סמכות להתווכח עם הקביעה של רופא שראה מטופל חד פעמי כמוהו.
8. לגופו של עניין הרי שמקרה דנן נוטל מינון של זאפה 10 מג שהוא מחצית מהמקובל בחולי סכיזו קשים וכן סרקוואל, שהמינון המקסימלי הניתן לחולי סכיזו הוא בין 600 ל 800. לא ברור לי מדוע החליטו רופאיו לפצל את הטיפול האנטי פסיכוטי לשני סוגי תרופות במינונים סולידיים יחסית בשלב מוקדם לכאורה. אמנם לא זה המקום ולא אני המוסמך לדון בשאלות רפואיות מקצועיות למרות שאני כן עושה זאת. מה לעשות.

 

[אחד שתיים]

ידידי
אין כאן הלכה למשה לסיני והתשובות הם כרגיל אינדיבידואליות, הנה לדוגמא בלבד.
1. אני מסכים שעם מדובר באבחנה ברורה ובולטת הרי שאם עסקינן ברופא הגון ענייני ויסודי וחד שמכהן בוועדה הרפואית הספציפית הוא יאשר [ זמני- רק רופאים בודדים יש שמאשרים בנכות נפשית לצמיתות כבר בפעם הראשונה במקרים כאלה]
2. בנוסף יש לציין מה שכבר דובר בפורומים שונים ואף במערכת עצמה יש רבים שמודעים לכך שעצם העובדה שהוועדות קובעות בחופזה [מקיימים 4 וועדות בשעה שכולל בחינת התיק בדיקה כתיבת פרוטוקול וחו"ד אכ"א] היא גורמת לטעויות אנוש וגם במקרים שעסקינן ברופא סביר.
3. אפרופו מהסיפור שהצגת יש לקחת בחשבון שעלהDSM אין לקבוע אבחנה של סכיזופרניה בטרם עברו 6 חודשים רצופים בהם היו מצבים פסיכוטיים פעילים [לא כל משבר פסיכוטי חייב להיות סכיזופרניה] והרופא שלכם שקבע את האבחנה הסתמך על התיאור שלכם על עדות לפסיכוזה מלפני זמן זמנם זמניהם ..
4. כאשר מדובר במצב אקוטי [ואני לא יודע מה הם המדדים שלך ומה הוא מצב אקוטי בעיניך ] אולי יש להיזהר שלא יעלה חשד שווא שמדובר בהאדרת מצב, יש סניפים מסוימים שיותר חשדניים.
5. אין אפשרות בחוק לשלול קצבת נכות כללית עקב אי הסכמה להתאשפז כשמדובר בחולה מסוג זה ולא ידוע לי על תקדים בעניין.
6. אכן, זה לא יעיל להחליף רופא כל פעם קודם כל בשביל החולה עצמו ולא המקום להאריך בעניין ולעניין שאלתך, נגעת בנקודה חשובה באופן כללי אך במקרה דנן לא נוגעת למקרה ואסביר
7 . כאשר רופא שהמטופל ביקר אצלו קבוע עורך מסמך רפואי שמנומק רפואית הן קביעת האבחנה רפואית וחומרתה יש לכך השפעה טובה יותר על רופא שמעיין במסמך מאוסף מכתבי רופאים שכל אחד ראה את המטופל פעם אחת כשבמקרה האחרון רופא הוועדה יכול יותר בקלות להתווכח עם הקביעה של רופא שראה מטופל חד פעמי
8. לגופו של עניין המינון של זאפה 10 מג הוא מחצית מהמקובל בחולי סכיזו קשים וכן סרקוואל, המינון המקסימלי הניתן לחולי סכיזו הוא בין 600 ל 800. לא ברור לי מדוע החליטו רופאיו לפצל את הטיפול האנטי פסיכוטי לשני סוגי תרופות בשלב מוקדם לכאורה. אב לא זה המקום ולא אני המוסמך לדון בשאלות רפואיות מקצועיות למרות שאני כן עושה זאת

בפסיכיאטרי שלוש בשעה