הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
האשכול נפתח שוב, אנא מכם קראו את ההערות שכתבו מנהלי האתר בשביל שלא ייסגר שוב האשכול!
בבקשה לא לגלוש מתוכן האשכול- לא להשמצות של קהילות, לא להכללות, ולכתוב בשיח ראוי ולא בוטה, ללא תגובות לא מתאימות, אחרת- האשכול ייסגר על אף חשיבותו.
אציין שבאשכול הקודם היו כמה וכמה עצות, הארות והערות של ילדים של בעלי תשובה וזה מאד מאד החכים את חברי האשכול, נשמח לתגובות ועצות נוספות וכמובן לעדויות מנסיון אישי! (אין לכם מושג כמה זה עוזר).
יש לציין שזה מאמר פתיחה, והמטרה היא שכל מי שיש לו מה לשתף, לייעץ, להאיר ולהעיר, שיכתוב את אשר על ליבו, וכך יוכלו להיעזר בזה הרבה אנשים!!!
אנחנו כבעלי תשובה קצת ותיקים (כמעט 20 שנה), נשואים פלוס 7, גרים בלב ליבה של עיר חרדית קלאסית, מסתובבים בכוללים החשובים ביותר, יורדים לגינה עם האמהות הדוסיות מכל הגוונים (גם חברון וגם פוניבז'), ואפשר לומר פחות או יותר שנכנסו (כביכול) למיינסטרים החרדי.
אנחנו שולחים את ילדינו לגן בנים וגן בנות כנהוג,
את הבנים נלחמנו להכניס לת"ת הכי נוצץ בעיר,
את הבנות לבית יעקב השכונתי (מעורב- "צולים", מודרנים, חניוקים, רגילים ומעט אנשים שנראים כחרדים אך רק על מדים),
{כמובן שלא מביאים למסיבות הסידור, ולסיומי מסכת את הסבים והסבתות} :
,
נחלמים על מקום בישיבות קטנות (לא מאמינים ששומעים על דילים שעשו בשבילנו או על ידינו).
נמרחים על הגדר ונחבלים להכניס את הבנות לסמינר טוב (ובתקווה להתקבל לבינוני) כי הרי ל-"טופ- סמינר" אין על מה לדבר (וגם לא לחלום).
מתפללים בבתי הכנסת השכונתיים, מנסים לקבל שם קצת צומי (להגיד גוט שאבעס למי שאפשר בשביל שיסתכל עלי).
לפעמים מצליחים להכנס לאיזה קהילה "מקבלת" (ועדיין מרגישים קצת שונים).
עוד לא הגענו לשלב השידוכים אז אין לי תיאורים עוד...
יש עוד הרבה תיאורים לחיים שלנו שאפשר לכתוב בנושא, ואי"ה אכתוב עוד בהמשך,
לכל בעל תשובה סגנון משלו, ילדות משלו, הורים משלו,
אופן קבלת החזרה בתשובה אצל החברים והמשפחה שלו.
ובטוח שלכל אחד יש עצות מחכימות ואולי הדרכות שקיבלו בכל מיני עניינים שקשורים לדרך שעשו ושהם חיים בה.
לדעתי ההתמודדות הגדולה של בעלי התשובה היא הדאגה והחרדה לגבי עתיד ילדינו בגלל הקשר עם המשפחה החילונית סבא וסבתא, דודים ודודות. ושזה מעורר הרבה שאלות ואתגרים- האם להפגיש את הילדים ואיך, כמה זמן, לשלוח אותם אליהם לבד או לא, האם להגיע לשבתות יותר או פחות, האם להסכים להם להגיע בלבוש לא צנוע, האם ללכת לחתונה מעורבת של דוד אהוב. האם להסכים לסבא לתת כסף לילדים (שהחברים שלהם מקבלים שקל לחודש ואומרים תודה). האם לאסור על ההורים להכניס אייפון לבית שלנו, או לצלם את הילדים...
עוד אשמח לעצות ותובנות לגבי הקניית ערכים לילדים, על אף שאנחנו לא נשמנו וינקנו אותם מילדות!!!
בבקשה לא לגלוש מתוכן האשכול- לא להשמצות של קהילות, לא להכללות, ולכתוב בשיח ראוי ולא בוטה, ללא תגובות לא מתאימות, אחרת- האשכול ייסגר על אף חשיבותו.
אציין שבאשכול הקודם היו כמה וכמה עצות, הארות והערות של ילדים של בעלי תשובה וזה מאד מאד החכים את חברי האשכול, נשמח לתגובות ועצות נוספות וכמובן לעדויות מנסיון אישי! (אין לכם מושג כמה זה עוזר).
יש לציין שזה מאמר פתיחה, והמטרה היא שכל מי שיש לו מה לשתף, לייעץ, להאיר ולהעיר, שיכתוב את אשר על ליבו, וכך יוכלו להיעזר בזה הרבה אנשים!!!
אנחנו כבעלי תשובה קצת ותיקים (כמעט 20 שנה), נשואים פלוס 7, גרים בלב ליבה של עיר חרדית קלאסית, מסתובבים בכוללים החשובים ביותר, יורדים לגינה עם האמהות הדוסיות מכל הגוונים (גם חברון וגם פוניבז'), ואפשר לומר פחות או יותר שנכנסו (כביכול) למיינסטרים החרדי.
אנחנו שולחים את ילדינו לגן בנים וגן בנות כנהוג,
את הבנים נלחמנו להכניס לת"ת הכי נוצץ בעיר,
את הבנות לבית יעקב השכונתי (מעורב- "צולים", מודרנים, חניוקים, רגילים ומעט אנשים שנראים כחרדים אך רק על מדים),
{כמובן שלא מביאים למסיבות הסידור, ולסיומי מסכת את הסבים והסבתות} :
,נחלמים על מקום בישיבות קטנות (לא מאמינים ששומעים על דילים שעשו בשבילנו או על ידינו).
נמרחים על הגדר ונחבלים להכניס את הבנות לסמינר טוב (ובתקווה להתקבל לבינוני) כי הרי ל-"טופ- סמינר" אין על מה לדבר (וגם לא לחלום).
מתפללים בבתי הכנסת השכונתיים, מנסים לקבל שם קצת צומי (להגיד גוט שאבעס למי שאפשר בשביל שיסתכל עלי).
לפעמים מצליחים להכנס לאיזה קהילה "מקבלת" (ועדיין מרגישים קצת שונים).
עוד לא הגענו לשלב השידוכים אז אין לי תיאורים עוד...
יש עוד הרבה תיאורים לחיים שלנו שאפשר לכתוב בנושא, ואי"ה אכתוב עוד בהמשך,
לכל בעל תשובה סגנון משלו, ילדות משלו, הורים משלו,
אופן קבלת החזרה בתשובה אצל החברים והמשפחה שלו.
ובטוח שלכל אחד יש עצות מחכימות ואולי הדרכות שקיבלו בכל מיני עניינים שקשורים לדרך שעשו ושהם חיים בה.
לדעתי ההתמודדות הגדולה של בעלי התשובה היא הדאגה והחרדה לגבי עתיד ילדינו בגלל הקשר עם המשפחה החילונית סבא וסבתא, דודים ודודות. ושזה מעורר הרבה שאלות ואתגרים- האם להפגיש את הילדים ואיך, כמה זמן, לשלוח אותם אליהם לבד או לא, האם להגיע לשבתות יותר או פחות, האם להסכים להם להגיע בלבוש לא צנוע, האם ללכת לחתונה מעורבת של דוד אהוב. האם להסכים לסבא לתת כסף לילדים (שהחברים שלהם מקבלים שקל לחודש ואומרים תודה). האם לאסור על ההורים להכניס אייפון לבית שלנו, או לצלם את הילדים...
בקיצור הרבה התלבטויות ואתגרים, ואשמח שאנשים יגיבו, יתנו עצות, ישאלו שאלות...
{מציע לעקוב אחרי המאמרים והתגובות וכמובן להעביר לעוד בעלי תשובה שאתם מכירים}עוד אשמח לעצות ותובנות לגבי הקניית ערכים לילדים, על אף שאנחנו לא נשמנו וינקנו אותם מילדות!!!
Reactions: פלמוניה1 //