חיסכון לכל ילד הכסף נעלם

[שירה שקד]

רק עוד נקודה אחת
מה יחשוב הילד כאשר הוא ידע שלא הכפלתם כי לא סמכתם עליו?
יש חלק מהחברים שכן הכפילו להם ולו לא הכפילו
מה נענה?
לא סמכנו עליך?
לא האמנו ביכולותינו להטמיע בך ערכים נכונים?

נענה לו פחות או יותר כמו שהייתי עונה לילד בן תשע שרוצה לעבור כביש סואן לבד, כשאני לא בטוחה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה. גם אם יש לו חברים שהאמא שלהם כן מרשה, וגם אם בלשון החוק מותר לילד בן תשע לעבור.

אמון בילד הוא קריטי, אך בהתאמה לשלב ההתפתחותי של הילד.
אני יכולה להאמין בילד שלי מאוד, ועדיין לא לתת לו להצית גפרור בגיל חמש גם אם הוא בטוח שהוא יודע להיזהר, או ליסוע לבד עם חברים לקיאקים בצפון בגיל שלוש עשרה, או להתעסק עם סכומי כסף גדולים מאוד שהוא לא רגיל אליהם בגיל שמונה עשרה.
"אמון" הוא לא סותר ולא תחליף לאחריות וסמכות הורית.

 

[bmsz]

אומר שכל הורה אוהב ואכפתי מעונין להעניק לילדו כל צרכיו ביד רחבה- הרבה לפני חל"י.
במקרה שההורה- לצערו העמוק- לא מסוגל לאפשר הוצאה יקרה ונאלץ להעביר אותה לקטגוריית "מותרות" -הוא יתקשה פי כמה לממן את כל הוצאות החתונה של אותו ילד.
מה עשו לפני חל"י? תיעדפו אם לקחת גמ"ח על יישור שיניים. מה היום? אותו דבר. פשוט ממסגרים את זה אחרת בזה שנותנים לילד להחליט.
אם אומרים "הוצאות חתונה" זה נשמע סכום בטל בשישים (ויותר),
אז אולי נקרא לזה "הוצאות המתנות לצד השני". בחור יקר, מכיון שלהוריך- לצערם- אין כסף גם למתנות לכלה וגם ליישור שיניים- הבחירה בידך.
הגון?

הורים לא תמיד נמצאים במקום של סדרי עדיפויות של גיל ה20.
בחור שמגיע בלי ביטחון לפגישה כי הוא לא רגוע במראה שלו.
זו בעיה גדולה
ולצערי הרב לא כל ההורים מבינים שהם אלו שצריכים להתאמץ בשביל לאפשר לילד להראות טוב.
זה לא מגיע מרוע אלא מחוסר מודעות
מזכיר לי שהיה בחור נתמך בת"ת שהוריו עקרונית סברו שבעייתי שלבחור יהיה כסף
והוא היה מקושש מפה ומשם כל הזמן
לקח לי קצת זמן להבין את המקרה וטילפנתי לאב והסברתי לו מהם צרכים של בחור ישיבה (לא למותרות - אלא לנהוג כשווה בין שווים כשאר בני האברכים)
לכן לא תמיד שיקול הדעת של האב נכון, מה אעשה?!
כואב אבל צריכים לדעת שישנם מספיק מקרים כאלו.
אגב, כל האשכול הזה נסוב על מקרי קיצון כי בבית עם חינוך טוב והורים אינטלגנטיים דיים וקשובים לצרכי הילד
אנחנו בכלל לא מגיעים לסיטואציות האלו משני הצדדים.

 

[bmsz]

נענה לו פחות או יותר כמו שהייתי עונה לילד בן תשע שרוצה לעבור כביש סואן לבד, כשאני לא בטוחה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה. גם אם יש לו חברים שהאמא שלהם כן מרשה, וגם אם בלשון החוק מותר לילד בן תשע לעבור.

אמון בילד הוא קריטי, אך בהתאמה לשלב ההתפתחותי של הילד.
אני יכולה להאמין בילד שלי מאוד, ועדיין לא לתת לו להצית גפרור בגיל חמש גם אם הוא בטוח שהוא יודע להיזהר, או ליסוע לבד עם חברים לקיאקים בצפון בגיל שלוש עשרה, או להתעסק עם סכומי כסף גדולים מאוד שהוא לא רגיל אליהם בגיל שמונה עשרה.
"אמון" הוא לא סותר ולא תחליף לאחריות וסמכות הורית.

כמצוין לעיל זו רק ביטוי לחוסר אמון.
בעיקרון הורה שלא סומך על הילד שלו כאשר הוא מחנך בצורה טובה את הילד
יש כאן כשל חינוכי.
אני רגוע שילדיי לא יעשו בניגוד לרצוני- כפי שאני רגוע שאני יודע שכל מה שהם רוצים הם יודעים שאפשר לבקש מההורים לפעמים ההורים נותנים ולפעמים לא , אבל תמיד קשובים.
(לאחר שהסברתי בצורה טובה מה מטרת הכסף ומה כדאי לנו לעשות איתו)

 

[שירה שקד]

כמצוין לעיל זו רק ביטוי לחוסר אמון.
בעיקרון הורה שלא סומך על הילד שלו כאשר הוא מחנך בצורה טובה את הילד
יש כאן כשל חינוכי.
אני רגוע שילדיי לא יעשו בניגוד לרצוני- כפי שאני רגוע שאני יודע שכל מה שהם רוצים הם יודעים שאפשר לבקש מההורים לפעמים ההורים נותנים ולפעמים לא , אבל תמיד קשובים.
(לאחר שהסברתי בצורה טובה מה מטרת הכסף ומה כדאי לנו לעשות איתו)

חינוך יכול לפעמים להצליח כמו שרצינו, ולפעמים לא. וזו לא תמיד אשמת ההורים בכלל.
אתם מתארים כאן מצב אידיאלי-אוטופי, שלא תמיד מתקיים במציאות. לילדים יש בחירה, והיכולת של ההורים לעצב אותם כרצונם - מוגבלת מאוד.

 

[אמת מארץ תצמח]

מתנה ע"מ שאין לאביו חלק בה לבן עי' שו"ע חו"מ ר"ס סעי' כ"ג

מהכ"ת שהמדינה עשתה תנאי באופן המועיל?

אף אחד לא טען שהכסף שייך להורים,

אין חולק שהכסף שיך לילד

אנשים לא טרחו לקרוא את האשכול?
יש ויש חולק.
לא מעט מהניקים פה טוענים שהכסף שייך לאבא, או שיש מקום לקיום הלכתי בנושא.
חלק טוענים כך על כל הכסף, חלק רק על הכסף המוכפל.

 

[bmsz]

חינוך יכול לפעמים להצליח כמו שרצינו, ולפעמים לא. וזו לא תמיד אשמת ההורים בכלל.
אתם מתארים כאן מצב אידיאלי-אוטופי, שלא תמיד מתקיים במציאות. לילדים יש בחירה, והיכולת של ההורים לעצב אותם כרצונם - מוגבלת מאוד.

זו טעות בגישה לטעמי
אנחנו צריכים להאמין ביכולותינו לחנך
מי שלא מאמין בעצמו - איך יוכל לצפות שאחרים יקבלו ממנו?!
בכל מקרה נשוב למינוחים כלכליים מה הסיכון ומה האחוז הסטטיסטי וכו'
אני סבור שהסיכון לא מספיק גבוה

 

[bmsz]

מהכ"ת שהמדינה עשתה תנאי באופן המועיל?

לא צריך תנאי המועיל
כל הנקודה היא דעת הנותן ומנהג המדינה יכול להבהיר לנו מה דעת הנותן
זו סוגיא סבוכה ואכמ"ל

 

[ה. שלמה]

מהכ"ת שהמדינה עשתה תנאי באופן המועיל?



אנשים לא טרחו לקרוא את האשכול?
יש ויש חולק.
לא מעט מהניקים פה טוענים שהכסף שייך לאבא, או שיש מקום לקיום הלכתי בנושא.
חלק טוענים כך על כל הכסף, חלק רק על הכסף המוכפל.

אולי כך צריך לנסח - 'אין חולק שבמציאות הילד הוא זה שיכול להחליט מה לעשות עם הכסף'
וגם אין חולק שההורים נותנים לילדים מעל ומעבר פי כמה וכמה ממה שהם חייבים.
ובמציאות קשה להם יותר למנוע מהילדים כספים מסויימים בחתונה.
הדיון כאן,
שיש ילדים שרוצים לחנך את ההורים.
ויש הורים שרוצים לחנך את הילדים.
ויש הורים שרוצים לחנך ילדים אחרים
עריכה: ויש הורים שרוצים לחנך הורים אחרים.

 

[בטח בהשם]

אנשים לא טרחו לקרוא את האשכול?
יש ויש חולק.
לא מעט מהניקים פה טוענים שהכסף שייך לאבא, או שיש מקום לקיום הלכתי בנושא.
חלק טוענים כך על כל הכסף, חלק רק על הכסף המוכפל.

גם מי שטוען שהכסף "שייך" לאבא
לא מעלה בדעתו שהאבא יקח את הכסף ויקנה בזה רכב חדש
זו היתה כוונתי

 

[ה. שלמה]

לא צריך תנאי המועיל
כל הנקודה היא דעת הנותן ומנהג המדינה יכול להבהיר לנו מה דעת הנותן
זו סוגיא סבוכה ואכמ"ל

מאוד קל לומר אין כאן המקום להאריך.

כל ה'תורה' שלך מבוססת על דברי הסמ"ע שהסיבה לנתינת מתנה לקטן, הוא ע"מ שיהיה לאביו.
הסמ"ע הזה מבוסס על דעה אחת בראשונים.
יש דעות בראשונים, שגם מתנה של גדול הסמוך על שולחן אביו, שייכת לאביו, לשיטה הזאת יש גם בזה תקנת איבה.
חוץ מהכל, יש לדון שהחיסכון לכל ילד הוא תשלום לאמא בתמורה לדמי הסכם הביטוח לאומי.
ואם כן אין כאן שום דין מתנה לקטן

 

[אמת מארץ תצמח]

אולי כך צריך לנסח - 'אין חולק שבמציאות הילד הוא זה שיכול להחליט מה לעשות עם הכסף'
וגם אין חולק שההורים נותנים לילדים מעל ומעבר פי כמה וכמה ממה שהם חייבים.
ובמציאות קשה להם יותר למנוע מהילדים כספים מסויימים בחתונה.
הדיון כאן,
שיש ילדים שרוצים לחנך את ההורים.
ויש הורים שרוצים לחנך את הילדים.
ויש הורים שרוצים לחנך ילדים אחרים

דווקא התגובות שהכי בלטו פה, הם של ילדים שרוצים לחנך הורים אחרים.

 

[bmsz]

מאוד קל לומר אין כאן המקום להאריך.

כל ה'תורה' שלך מבוססת על דברי הסמ"ע שהסיבה לנתינת מתנה לקטן, הוא ע"מ שיהיה לאביו.
הסמ"ע הזה מבוסס על דעה אחת בראשונים.
יש דעות בראשונים, שגם מתנה של גדול הסמוך על שולחן אביו, שייכת לאביו, לשיטה הזאת יש גם בזה תקנת איבה.
חוץ מהכל, יש לדון שהחיסכון לכל ילד הוא תשלום לאמא בתמורה לדמי הסכם הביטוח לאומי.
ואם כן אין כאן שום דין מתנה לקטן

בהחלט קל לומר שאינני רוצה להאריך כאשר אכן זה לא המקום.
אם כבודו מעוניין -
נקבע חברותא ונלבן את הסוגיא עד דק כולל דעות הדיינים היום.
אני מצטט את העולה מן הדברים ללא אריכות.

 

[bmsz]

דווקא התגובות שהכי בלטו פה, הם של ילדים שרוצים לחנך הורים אחרים.

לי חסרו התגובות של הורים שמעוניינים לחנך את ילדיהם

 

[ה. שלמה]

דווקא התגובות שהכי בלטו פה, הם של ילדים שרוצים לחנך הורים אחרים.

לי חסרו התגובות של הורים שמעוניינים לחנך את ילדיהם

היתה לי טעות בכתיבה.
רציתי לכתוב - יש הורים שרוצים לחנך הורים אחרים

 

[פירקוד!!]

את הכסף ניתן להוציא עד גיל 22. בשלב זה אחוז גבוה מילדי הציבור החרדי עצמאיים לגמרי (לפעמיים נשואים עם 2 ילדים...) אז הקריטריון של "סמוך על שולחן אביו" בהרבה מהמקרים לא רלוונטי ואין שום קשר לכמה ההורים שלהם השקיעו בחתונה שלהם!!
בנות - גם אם הן לא נשואות רובן בשלב זה ממנות את עצמן לגמרי!
אם הכסף לא הוכפל אז הוא שייך חד משמעית לילד!! זה כסף שהמדינה נתנה לו!! באותה מידה שהורים לא יכולים לדרוש מהילדה את מענק הלידה!!
אם ההורה הכפיל את הכסף יש כאן שאלה לרב למי שייך הכסף המוכפל.. יש סיכוי מאד גבוה שלהורים כי זה כמו שהורה רושם דירה על שם הילד - זה בסך הכל דרך לקמבן את המערכת ולחסוך דמי ניהול ואין כאן שום כוונה לתת את הכסף מתנה לילד.

 

[רוצה בחיים]

לא צריך תנאי המועיל
כל הנקודה היא דעת הנותן ומנהג המדינה יכול להבהיר לנו מה דעת הנותן
זו סוגיא סבוכה ואכמ"ל

גם אתה מודה כנראה שכסף שהילדים הרויחו במשכורת בשנים שהיו סמוכים על שולחן אביהם שייך להורים.
בא תפתח כאן אשכול על זה ותראה את התגובות המזועזעות של כל הגו'בניקים והצלמות למיניהם....

 

[bmsz]

גם אתה מודה כנראה שכסף שהילדים הרויחו במשכורת בשנים שהיו סמוכים על שולחן אביהם שייך להורים.
בא תפתח כאן אשכול על זה ותראה את התגובות המזועזעות של כל הגו'בניקים והצלמות למיניהם....

מסכים
אך אני מבדיל בין מעשה ידיים למתנה שתלויה בדעת הנותן
אבל ברגע שנפתח אשכול בנושא תורני הוא ינעל.
מכיוון שזה לא המקום.

 

[ה. שלמה]

את הכסף ניתן להוציא עד גיל 22. בשלב זה אחוז גבוה מילדי הציבור החרדי עצמאיים לגמרי (לפעמיים נשואים עם 2 ילדים...) אז הקריטריון של "סמוך על שולחן אביו" בהרבה מהמקרים לא רלוונטי ואין שום קשר לכמה ההורים שלהם השקיעו בחתונה שלהם!!

זה לא ממש משנה מתי אפשר להוציא את הכסף.
השאלה למי הוא שייך.

בנות - גם אם הן לא נשואות רובן בשלב זה ממנות את עצמן לגמרי!

הם גרות בבית משלהם?
הם אוכלות אוכל שלהם?
אז הם באמת ממנות לעצמן את כל הפינוקים שלהם.. נו נו...

 

[world]

את הכסף ניתן להוציא עד גיל 22.

ממש לא

 

[איש הרוח הנודד]

דווקא התגובות שהכי בלטו פה, הם של ילדים שרוצים לחנך הורים אחרים.

כל אחד רואה את הצד שלו