יש לך אופציה אחרת
שהכסף הזה יתממש?
זה כסף שמדינה מחייבת להשקיע עבורו.
מה נכון לילד, האם להביא להורים את הכסף לחתונה? מניח שברוב המקרים זה מה שנכון.
יש מקרים נוספים
מעשה ידיו של גדול הסמוך על שולחן אביו של אביו.
מתנה של קטן הסמוך על שולחן אביו של אביו.
התשלום של הביטוח הלאומי, לא ברור אם נחשב מתנה או לא.
ממש סביר לומר שזה תשלום לאמא על שהיא משלמת ביטוח לאומי כל חודש
אם יש מה לדון, זה על החלק שהב"ל משלמים מגיל 13 עד גיל 18. שאם זה נחשב מתנה זה של הבן.
מעשה ידיו של גדול הסמוך על שולחן אביו של אביו.
מתנה של קטן הסמוך על שולחן אביו של אביו.
התשלום של הביטוח הלאומי, לא ברור אם נחשב מתנה או לא.
ממש סביר לומר שזה תשלום לאמא על שהיא משלמת ביטוח לאומי כל חודש
אם יש מה לדון, זה על החלק שהב"ל משלמים מגיל 13 עד גיל 18. שאם זה נחשב מתנה זה של הבן.
התשובה שלכם מדויקת
נשמע מהתשובות כאן שיש יריבות ואזשהו חינוך נוקשה.
אבל צריך להבין שיש מקרים שזה או מחיסכון לכל ילד או מצדקה.
והורים לא תמיד קשובים/ מבינים באמת את הצורך של הילדים
ביה"ז זו תקופה מצוינת להמחיש זאת.
כמה הורים לא יכולים או לא מרגישים שזו אחריותם לשלם על מחנה או קעמפ
כמה בחורים לא משתתפים ממחסור כלכלי?!
מי החליט שעדיף לילד תחושת נזקק עם סכום נוסף לחתונה?
ממה נפשך,
אם להורה של הבחור הזה אין כסף לשלם כמה מאות על קמפ לבנו יקירו (הרי ברור שכל הורה נורמטיבי רוצה לספק לילדיו חוויות של בני גילם)- איך ישלם על נישואיו? גם את המעט שהצטבר בחיסכון הילד יקח כי "לייזר יותר חשוב לו"?
זאת ועוד,
עכשיו הסכום מספיק "רק לרשיון". כשפעוטות ההווה יתבגרו ה"חובה" תהיה "רק רשיון וטסלה אברייכים" ?
בקוקטייל מאמינים שריהוט איכותי הוא הרבה מעבר למראה מרשים, הוא הבחירה ביצירה על־זמנית שממשיכה להרגיש נכונה גם כשהטרנדים מתחלפים. אנו מקפידים על חומרי גלם מובחרים, רמת גימור גבוהה ועיצוב מדויק שמעניק לכל חלל נוכחות אלגנטית ונוחות יומיומית. הקולקציות שלנו נבחרות בקפידה כדי ליצור חללים מרשימים, הרמוניים ומזמינים כאלה ששומרים על יופיים לאורך שנים ומספרים סיפור של איכות ללא פשרות. עבורנו, יוקרה אינה מותרות – היא נקודת המוצא. סטנדרט שמנחה כל בחירה, כל חומר וכל קו עיצובי. אנו מזמינים אתכם לעיין בקטלוג, לבקר באולמות התצוגה ולבחור.
ממה נפשך,
אם להורה של הבחור הזה אין כסף לשלם כמה מאות על קמפ לבנו יקירו (הרי ברור שכל הורה נורמטיבי רוצה לספק לילדיו חוויות של בני גילם)- איך ישלם על נישואיו? גם את המעט שהצטבר בחיסכון הילד יקח כי "לייזר יותר חשוב לו"?
זאת ועוד,
עכשיו הסכום מספיק "רק לרשיון". כשפעוטות ההווה יתבגרו ה"חובה" תהיה "רק רשיון וטסלה אברייכים" ?
רק אני לא מתחיל להבין את הדיון?
זה מופרש לילד ולא להורים, כמה מצער שמקזזים את זה מההורים, אבל כל עוד שזה על שם הילד, ושהילד יכול מגיל מסויים למשוך את זה לבדו, ורק הוא יכול למשוך את זה אז זה מופרש בשבילו.
תמיד סיפרו לנו על האברך שתבע בדין תורה את הראש כולל שקיזז לו על איחורים כסף דתות שמגיע מהמדינה, ופסקו שהיות ומצאו בהוראות משרד הדתות שיש זכות לראש כולל לחלוט כסף במקרים מסויימים מאברך אז מוכח שמצד המדינה לראש הכולל הבעלות על הכסף.
רק אני לא מתחיל להבין את הדיון?
זה מופרש לילד ולא להורים, כמה מצער שמקזזים את זה מההורים, אבל כל עוד שזה על שם הילד, ושהילד יכול מגיל מסויים למשוך את זה לבדו, ורק הוא יכול למשוך את זה אז זה מופרש בשבילו.
תמיד סיפרו לנו על האברך שתבע בדין תורה את הראש כולל שקיזז לו על איחורים כסף דתות שמגיע מהמדינה, ופסקו שהיות ומצאו בהוראות משרד הדתות שיש זכות לראש כולל לחלוט כסף במקרים מסויימים מאברך אז מוכח שמצד המדינה לראש הכולל הבעלות על הכסף.
מסכים עם כל מילה, ברור שעם כל הכאב והצער של ההורה - הכסף שייך לילד.
כל עוד שנתנו את הכסף לו, אני באמת לא מבין מה הדיון.
הרי כל המטרה של המדינה לעשות את זה בצורה כזאת היא שהילד לא יהיה תלוי בהורים ותהיה לו מלגה ללימודים וכדו'.
אני מבין את האנשים שלא אוהבים את הגישה - ובכלל בציבור החרדי הילד שייך לגמרי להוריו מבחינה כלכלית -
אבל תכל'ס כך בנוי החוק, והשייכות של הכסף היא לילד.
דרך אגב, אני אישית שהגעתי לגיל 21 לא רציתי לקחת את הכסף לעצמי, אבל ההורים לא רצו לקחת לעצמם, וגם אמרו לי שישאר אצלי לרישיון ולייזר כמו שהזכירו כאן.
בפועל, היתה לי הוצאה גדולה חיונית שלא היה לי מאיפה להיעזר בה (ודרך אגב, זה אחד הנושאים החשובים בעיניי - שיש הרבה בחורים בגיל הזה שאין להם מאיפה לשלם דברים חיוניים כמו טיפולי שיניים ועזרה נפשי מקצועית, והם הוצאות ששייכות כיום לחלק ממש גדול מהאוכלוסיה. לא תמיד יש ממי לבקש, וגם אם כן לא תמיד זה נעים..)
וכך הגענו להסדר שהתקבל על כל הצדדים ביחס לכסף...
מסכים עם כל מילה, ברור שעם כל הכאב והצער של ההורה - הכסף שייך לילד.
כל עוד שנתנו את הכסף לו, אני באמת לא מבין מה הדיון.
הרי כל המטרה של המדינה לעשות את זה בצורה כזאת היא שהילד לא יהיה תלוי בהורים ותהיה לו מלגה ללימודים וכדו'.
אני מבין את האנשים שלא אוהבים את הגישה - ובכלל בציבור החרדי הילד שייך לגמרי להוריו מבחינה כלכלית -
אבל תכל'ס כך בנוי החוק, והשייכות של הכסף היא לילד.
דרך אגב, אני אישית שהגעתי לגיל 21 לא רציתי לקחת את הכסף לעצמי, וגם מצד ההורים אמרו לי לשמור את הכסף לרישיון ולייזר כמו שהזכירו כאן.
בפועל, היתה לי הוצאה גדולה חיונית שלא היה לי מאיפה להיעזר בה (ודרך אגב, זה אחד הנושאים החשובים בעיניי - שיש הרבה בחורים בגיל הזה שאין להם מאיפה לשלם דברים חיוניים כמו טיפולי שיניים ועזרה נפשי מקצועית, והם הוצאות ששייכות כיום לחלק ממש גדול מהאוכלוסיה. לא תמיד יש ממי לבקש, וגם אם כן לא תמיד זה נעים..)
וכך הגענו להסדר שהתקבל על כל הצדדים ביחס לכסף...
אף אחד לא טען שהכסף שייך להורים,
כולם פה בדעה אחת שהכסף שייך לילדים
הטענה היחידה שאמרו פה
שאם הילדים החליטו לקחת את הכסף ולהשתמש בו למטרות פרטיות שלהם כמו הציבור הכללי
שלא יבקשו אח"כ מההורים שיממנו להם הוצאות לימודים וחתונה כמו בציבור החרדי
אי אפשר לרקוד על כל החתונות
אף אחד לא טען שהכסף שייך להורים,
כולם פה בדעה אחת שהכסף שייך לילדים
הטענה היחידה שאמרו פה
שאם הילדים החליטו לקחת את הכסף ולהשתמש בו למטרות פרטיות שלהם כמו הציבור הכללי
שלא יבקשו אח"כ מההורים שיממנו להם הוצאות לימודים וחתונה כמו בציבור החרדי
אי אפשר לרקוד על כל החתונות
נכון מאוד.
אני מסכים גם כן עם זה שילד לא אמור לקחת את הכסף לעצמו,
וכמו שאתה מחדד - כך מסתבר חושבים גם רוב הקוראים.
רק שמשום מה יש כמה שהתחילו לדון על הגדרים ההלכתיים, ועל זה ציינתי שעם כל הכאב -
הכסף שייך לילדים.
יכול להיות שההתנסחות על כך שבציבור החרדי שייך גמרי להוריו - צרמה קצת ונשמעה כאילו אני מטיל בזה דופי.
אבל אם כן אז אני לוקח את מילותי אחורה, הכוונה היתה לציון סוג ההתנהלות מצד אחד, ואת זה שאסור לשכוח שבפועל אם החוק נקבע לפי סטנדרטים אחרים - הכסף שייך למי שהגיע אליו הכסף.
ושוב, זה לא סותר את העובדה שמאוד לא הגון לקחת את הכסף בלי להתחשב בהורים,
וכמו שציינתי גם למה שאני עשיתי עם הכסף.
אומר שכל הורה אוהב ואכפתי מעונין להעניק לילדו כל צרכיו ביד רחבה- הרבה לפני חל"י.
במקרה שההורה- לצערו העמוק- לא מסוגל לאפשר הוצאה יקרה ונאלץ להעביר אותה לקטגוריית "מותרות" -הוא יתקשה פי כמה לממן את כל הוצאות החתונה של אותו ילד.
מה עשו לפני חל"י? תיעדפו אם לקחת גמ"ח על יישור שיניים. מה היום? אותו דבר. פשוט ממסגרים את זה אחרת בזה שנותנים לילד להחליט.
אם אומרים "הוצאות חתונה" זה נשמע סכום בטל בשישים (ויותר),
אז אולי נקרא לזה "הוצאות המתנות לצד השני". בחור יקר, מכיון שלהוריך- לצערם- אין כסף גם למתנות לכלה וגם ליישור שיניים- הבחירה בידך.
הגון?
אם יורשה לי לסכם
אין חולק שהכסף שיך לילד
הויכוח פה נסוב סביב האם הילד יכול להחליט לבד מה לעשות עם הכסף
רוב מוחץ של הורים שלא הכפילו ולא התענינו איך אפשר ליעל את הכלי - לא מענין אותם מה יעשה הילד עם הכסף
רוב מוחץ של ההורים שהכפילו ויעלו את המוצר ומיעדים אותו למטרה מסוימת - מצפים שהכסף ילד לילד בדרך מסודרת והסכום שנצבר שם יועיל לילד יותר ממה שהוא מתלהב לעשות עם הכסף אבל במטותא ממכם אל תחכו לרגע האחרון תסבירו את זה מבעוד מועד
מכיר בחורה שעבדה שנים טובות ובמהלך שנות עבודתה הסביר לה אביה מעשה ידייך הולך אלייך ואת כל הכסף שאת מקבלת בעבודה תחסכי לדירה ואני לא יחסוך ממך כלום כל מה שאת צריכה תקבלי ממני (והיא קיבלה ההכל) לקראת חתונתה כל הכסף שהיא עבדה הלך להון עצמי לדירה והיא היתה שמחת לב ומאושרת שהיה לה אבא כזה חכם (נכון או לא לעשות את זה תפתחו אשכול חדש ותדונו שם)