דרוש מידע משמר יהודה

[א. פרידמן]

באמת לא מבין את האקסטזה להשמיץ
סך הכל מיזם נדל"ן, מי שמעוניין ישקיע, מי שלא לא,
נכון, צריך להזהיר אברכים להתייעץ עם בעל מקצוע,
זה דבר שצריך להדגיש, השקעות זה לא עניין לאברכים ללא יעוץ מקצועי.
אבל למה להשמיץ?

 

[דרך שקר הסר ממני]

40 שנה?
מדוע נתקע?
ואילו שהשקיעו אז מה קנו?

מבדיקה עם עובדות להלן הנתונים:
בשנת 92 יצאה החלטת ממשלה שתקעה את החלטת הממשלה (שניתנה ב84) לבנות את הישוב
משה שחל בזמנו (92) שר המשפטים הנחה שכל אישור להקמת ישוב צריך אישור מחדש של הממשלה,
לכן נתקע עשרות שנים......

בעבודה מאומצת רק ב2023 ממשלת ישראל חידשה את האישור!
מה שהבנתי מהניירת העובדתית-
מאז מריצים ומקדמים בסייעתא דשמייא בכל המרץ!
אף אחד לא מכריח אף אחד לשום דבר.
הצעתי וחוזר על הצעתי: לבדוק ולבדוק
אף אחד לא תמים כל השקעה צריכה בדיקה.
יש הרבה עו"ד בתחום ואנשי מקצוע שיודעים את מלאכתם.
בברכה,

 

[GBSA]

לא יודע תפנה לחברה שמשווקת תשאל אותם רישמי ותפרסם את מה שאמרו לך

בא ננסה שוב להיות ברורים,
אתה לא קשור לחברה המשווקת? בכלל?
רק במקרה יש לך מנוי פרימיום והתגובות היחידות הם באשכול הזה?

נשמח לתגובה.

 

[למעשייה]

@דרך שקר הסר ממני
אם אפשרי לפרט מי היזמים של הפרויקט הענק הזה?
ומה ההיסטוריה שלהם בתחום הנדל"ן?

מי העו"ד המלווה של החברה, ומה ההיסטוריה שלו?

טובה הארץ מאוד מאוד

 

[עורכת קליפים]

לאחר קריאת כל האשכול אני מבינה שהשיווק הזה מיועד לאנשים שרוצים לישב את הארץ ומוכנים לשלם על זה הרבה כסף,
כל הכבוד להם!
אבל ההשקעה לא מיועדת למי שרוצה להרויח כסף מהשקעה, כל עוד הקרקע חקלאית ואין היתרי בניה זו השקעה עם סיכון מאד גדול.

 

[מנוי פרימיום]

@דרך שקר הסר ממני אודה לתגובה עניינית -

מתוך החוזה שהועלה כאן בעבר -

הסעיף הזה מדגיש לכאורה שיש כאן עיסקת מכירת קרקע חקלאית AS-IS, אבל בפועל הסעיפים הבאים מגלים שזה ממש לא כך -

אז מה יש לנו כאן -
מכירה של זכות ל-100 מ"ר או יח"ד אחת בלבד - הפחות מביניהם (כלומר - אין ביטחון שהתב"ע תאשר את כמות היחידות המתוכננת, אלא - יתכן שתאושרנה פחות דירות, במקרה כזה זה יהיה על חשבון הקונים. יתכן שתאושרנה יותר יח"ד - אבל אז רק היזם ירוויח ולא הקונים - הסעיף קובע במפורש שהקונה "לא יהיה זכאי ליותר מדירה אחת על כל 100 מ"ר וזאת גם אם יאושרו בחלקה יותר מ-4176 דירות").

ועוד שאלה: הפער הכלכלי מטעה -

• מחיר החוזה: כ-245,500 ₪ ל-100 מ"ר (חוזה לא עדכני, המחיר כבר עלה, כמו שכתבת)
• שמאות קרקע חקלאית (מצב נוכחי - חקלאות, שנת 2021): 30,000 ₪ ל-100 מ"ר (אגב, מחיר השמאות הנוכחי "קפץ" בשנה האחרונה ל-560,000 ש"ח ללא שהוגשהעדיין תב"ע...)
• הפער של 215,500 ₪ הוא תשלום עבור "הבטחה" לדירה עתידית, דירה שבפועל אינה מובטחת בוודאות

האם זה AS IS אמיתי?
ההבדל בין "AS IS" קלאסי לחוזה הנוכחי:

• הגדרת "AS IS" קלאסי: בחוזה "AS IS" קלאסי, המוכר מוכר את הקרקע במצבה הנוכחי, והקונה חופשי לעשות כרצונו עם הקרקע, ללא התחייבויות מצד המוכר. בחוזה כזה, הקונה לוקח את כל הסיכונים הקשורים למצב הקרקע ולפיתוחה העתידי.
• החוזה הנוכחי: שונה בכך שהקונה אינו חופשי לפעול באופן עצמאי עם הקרקע. במקום זאת, הוא רוכש זכות מוגבלת (1/4176 מהחלקה, זכאות ליחידת מגורים אחת או 100 מ"ר) הכפופה לתהליך תכנון ובנייה שמנוהל באופן בלעדי על ידי המוכר/יזם. זה יוצר תלות מוחלטת ביזם, מה שמבדיל את החוזה ממכירת קרקע חופשית מסוג "AS IS" קלאסי.

סתירה לכאורה בסעיפים:

• איסור מכירה לצד שלישי: סעיף 4ח קובע כי הקונה אינו יכול למכור את זכויותיו ללא אישור היזם, מה שיוצר מונופול על הנזילות. זהו מאפיין שאינו אופייני לחוזה "AS IS" קלאסי, שבו הקונה מקבל שליטה מלאה על הקרקע (או הזכויות) לאחר הרכישה. ההגבלה הזו מחזקת את הטענה שהחוזה אינו נותן לקונה זכויות קנייניות ממשיות בקרקע, אלא זכות חוזית מוגבלת בפרויקט עתידי.
• תלות מוחלטת ביזם: התלות במוכר/יזם לניהול התכנון, הפיתוח והבנייה (סעיף 4ד) סותרת את הרעיון של חופש פעולה מלא של הקונה, שהוא מאפיין של "AS IS" קלאסי. במקום זאת, הקונה משתתף בפרויקט שנמצא בניהול היזם, תוך שהוא נושא בסיכונים הכלכליים והתכנוניים.
• דמי ייזום: תשלום דמי ייזום (8,000 ₪ + 2.5% ממחיר השוק) ועלויות הפיתוח היחסיות (1/4176) מדגישים שהקונה משלם לא רק עבור הזכות בקרקע, אלא גם עבור שירותי היזמות של המוכר. זה מחזק את הטענה שהחוזה הוא יותר "השתתפות בפרויקט" מאשר מכירת קרקע חופשית.

סיכונים נוספים שלא מוזכרים בבירור:

1. אין מועד מובטח להשלמת הפרויקט
2. 50% הפקעות צפויות - עלות שהקונים נושאים בה מראש למרות שלא יקבלו את השטחים המופקעים
3. עלויות נוספות לא מוגדרות במדויק (פיתוח, תשתיות, חיבורים) שיחולו על הקונים

אופי החוזה - השתתפות בפרויקט ולא מכירת קרקע:

• המסקנה העולה היא כי החוזה הוא יותר חוזה השתתפות בפרויקט ריאל-אסטייט מאשר מכירת קרקע קלאסית. הקונה אינו רוכש בעלות ישירה על חלקת קרקע פיזית שהוא יכול לפתח כרצונו (או לשתול בה עגבניות), אלא זכות חוזית להשתתף בפרויקט עתידי (קבלת יחידת מגורים בכפוף להשלמת התכנון והבנייה). השימוש במונח "AS IS" בחוזה נראה כמטריה משפטית שנועדה להגן על המוכר מפני תביעות על מצב הקרקע או כשלים בתהליך הפיתוח, אך הוא אינו משקף את המהות המלאה של העסקה.
• ההגבלות על זכויות הקונה (למשל, ללא זכויות בשטחים מסחריים, שליטת המוכר על גגות הבניינים, והגבלה ליחידת דיור אחת בלבד) מחזקות את הרעיון שהקונה לא רוכש קרקע במובן הקלאסי, אלא משקיע בפרויקט עם תוצאה עתידית לא מובטחת.

האם זה הוגן ושקוף?

• החוזה משתמש במונח "AS IS" כדי להציג את העסקה כמכירת קרקע, אך בפועל, הקונה לא מקבל שליטה ממשית על הקרקע או זכויות קנייניות מלאות. במקום זאת, הוא משקיע בפרויקט ספקולטיבי תחת שליטה מלאה של היזם, תוך נשיאה בסיכונים משמעותיים (כגון כשל בתכנון, הפקעות, או עיכובים). היעדר שקיפות לגבי הסיכונים הללו, במיוחד עבור משקיעים שאינם בקיאים בתחום המקרקעין, עלול להטעות אותם לחשוב שהם "קונים קרקע" בעוד שהם למעשה משקיעים בפרויקט עם תלות גבוהה ביזם.

למעשה, זהו חוזה השקעה ספקולטיבית גבוהת סיכון המוסווה כמכירת קרקע, כאשר כל הסיכונים על הקונה וכל השליטה והרווחים הפוטנציאליים נשארים אצל היזם.

"דרך שקר הסר ממני..."

 

[בר.]

מבדיקה עם עובדות להלן הנתונים:
בשנת 92 יצאה החלטת ממשלה שתקעה את החלטת הממשלה (שניתנה ב84) לבנות את הישוב
משה שחל בזמנו (92) שר המשפטים הנחה שכל אישור להקמת ישוב צריך אישור מחדש של הממשלה,
לכן נתקע עשרות שנים......

בעבודה מאומצת רק ב2023 ממשלת ישראל חידשה את האישור!
מה שהבנתי מהניירת העובדתית-
מאז מריצים ומקדמים בסייעתא דשמייא בכל המרץ!
אף אחד לא מכריח אף אחד לשום דבר.
הצעתי וחוזר על הצעתי: לבדוק ולבדוק
אף אחד לא תמים כל השקעה צריכה בדיקה.
יש הרבה עו"ד בתחום ואנשי מקצוע שיודעים את מלאכתם.
בברכה,

מי ערב שלא תהיה החלטת ממשלה חדשה
במהלך הזמן הקרוב
שתתקע שוב פעם את הבניה לשנים ארוכות?
הרי הולכים לבחירות
ואף אחד לא יודע מה יקרה אחרי...

 

[בר.]

באמת לא מבין את האקסטזה להשמיץ
סך הכל מיזם נדל"ן, מי שמעוניין ישקיע, מי שלא לא,

- ומי שמעוניין מברר

וכשלא מקבל תשובות
או מקבל שקרים

אבל למה להשמיץ?

בגלל זה הוא משמיץ

 

[דיסי]

הסעיף הזה מדגיש לכאורה שיש כאן עיסקת מכירת קרקע חקלאית AS-IS, אבל בפועל הסעיפים הבאים מגלים שזה ממש לא כך -

אין כאן עיסקת AS-IS זו עיסקה לרכישת זכות לדירה לא חלק בקרקע
לא הבנתי למה צריך להוכיח את ז הכמה פעמים - זה כתוב במפורש בפיסקה הראשונה שהבאת

 

[מנוי פרימיום]

אין כאן עיסקת AS-IS זו עיסקה לרכישת זכות לדירה לא חלק בקרקע

בפיסקה הראשונה כתוב בדיוק להיפך, לפי מי ששאלתי
אדרבה, אשמח לדעת איך הציבור קורא חוזה כזה

ואולי במקום לענות, פשוט אעלה כאן את מודעת הפרסום של החברה בריכוזים החרדיים
ישפוט הקהל ויראה - האם המודעה משווקת זכויות ספוקלטיביות לדירות או יחידות קרקע

 

[ברנדוויין]

בפיסקה הראשונה כתוב בדיוק להיפך, לפי מי ששאלתי
אדרבה, אשמח לדעת איך הציבור קורא חוזה כזה

ואולי במקום לענות, פשוט אעלה כאן את מודעת הפרסום של החברה בריכוזים החרדיים
ישפוט הקהל ויראה - האם המודעה משווקת זכויות ספוקלטיביות לדירות או יחידות קרקע

צפה בקובץ המצורף 2013939

@דרך שקר הסר ממני אודה לתגובה עניינית -

מתוך החוזה שהועלה כאן בעבר -

צפה בקובץ המצורף 2013326

הסעיף הזה מדגיש לכאורה שיש כאן עיסקת מכירת קרקע חקלאית AS-IS, אבל בפועל הסעיפים הבאים מגלים שזה ממש לא כך -

צפה בקובץ המצורף 2013327
צפה בקובץ המצורף 2013328

אז מה יש לנו כאן -
מכירה של זכות ל-100 מ"ר או יח"ד אחת בלבד - הפחות מביניהם (כלומר - אין ביטחון שהתב"ע תאשר את כמות היחידות המתוכננת, אלא - יתכן שתאושרנה פחות דירות, במקרה כזה זה יהיה על חשבון הקונים. יתכן שתאושרנה יותר יח"ד - אבל אז רק היזם ירוויח ולא הקונים - הסעיף קובע במפורש שהקונה "לא יהיה זכאי ליותר מדירה אחת על כל 100 מ"ר וזאת גם אם יאושרו בחלקה יותר מ-4176 דירות").

ועוד שאלה: הפער הכלכלי מטעה -

• מחיר החוזה: כ-245,500 ₪ ל-100 מ"ר (חוזה לא עדכני, המחיר כבר עלה, כמו שכתבת)
• שמאות קרקע חקלאית (מצב נוכחי - חקלאות, שנת 2021): 30,000 ₪ ל-100 מ"ר (אגב, מחיר השמאות הנוכחי "קפץ" בשנה האחרונה ל-560,000 ש"ח ללא שהוגשהעדיין תב"ע...)
• הפער של 215,500 ₪ הוא תשלום עבור "הבטחה" לדירה עתידית, דירה שבפועל אינה מובטחת בוודאות

האם זה AS IS אמיתי?
ההבדל בין "AS IS" קלאסי לחוזה הנוכחי:

• הגדרת "AS IS" קלאסי: בחוזה "AS IS" קלאסי, המוכר מוכר את הקרקע במצבה הנוכחי, והקונה חופשי לעשות כרצונו עם הקרקע, ללא התחייבויות מצד המוכר. בחוזה כזה, הקונה לוקח את כל הסיכונים הקשורים למצב הקרקע ולפיתוחה העתידי.
• החוזה הנוכחי: שונה בכך שהקונה אינו חופשי לפעול באופן עצמאי עם הקרקע. במקום זאת, הוא רוכש זכות מוגבלת (1/4176 מהחלקה, זכאות ליחידת מגורים אחת או 100 מ"ר) הכפופה לתהליך תכנון ובנייה שמנוהל באופן בלעדי על ידי המוכר/יזם. זה יוצר תלות מוחלטת ביזם, מה שמבדיל את החוזה ממכירת קרקע חופשית מסוג "AS IS" קלאסי.

סתירה לכאורה בסעיפים:

• איסור מכירה לצד שלישי: סעיף 4ח קובע כי הקונה אינו יכול למכור את זכויותיו ללא אישור היזם, מה שיוצר מונופול על הנזילות. זהו מאפיין שאינו אופייני לחוזה "AS IS" קלאסי, שבו הקונה מקבל שליטה מלאה על הקרקע (או הזכויות) לאחר הרכישה. ההגבלה הזו מחזקת את הטענה שהחוזה אינו נותן לקונה זכויות קנייניות ממשיות בקרקע, אלא זכות חוזית מוגבלת בפרויקט עתידי.
• תלות מוחלטת ביזם: התלות במוכר/יזם לניהול התכנון, הפיתוח והבנייה (סעיף 4ד) סותרת את הרעיון של חופש פעולה מלא של הקונה, שהוא מאפיין של "AS IS" קלאסי. במקום זאת, הקונה משתתף בפרויקט שנמצא בניהול היזם, תוך שהוא נושא בסיכונים הכלכליים והתכנוניים.
• דמי ייזום: תשלום דמי ייזום (8,000 ₪ + 2.5% ממחיר השוק) ועלויות הפיתוח היחסיות (1/4176) מדגישים שהקונה משלם לא רק עבור הזכות בקרקע, אלא גם עבור שירותי היזמות של המוכר. זה מחזק את הטענה שהחוזה הוא יותר "השתתפות בפרויקט" מאשר מכירת קרקע חופשית.

סיכונים נוספים שלא מוזכרים בבירור:

1. אין מועד מובטח להשלמת הפרויקט
2. 50% הפקעות צפויות - עלות שהקונים נושאים בה מראש למרות שלא יקבלו את השטחים המופקעים
3. עלויות נוספות לא מוגדרות במדויק (פיתוח, תשתיות, חיבורים) שיחולו על הקונים

אופי החוזה - השתתפות בפרויקט ולא מכירת קרקע:

• המסקנה העולה היא כי החוזה הוא יותר חוזה השתתפות בפרויקט ריאל-אסטייט מאשר מכירת קרקע קלאסית. הקונה אינו רוכש בעלות ישירה על חלקת קרקע פיזית שהוא יכול לפתח כרצונו (או לשתול בה עגבניות), אלא זכות חוזית להשתתף בפרויקט עתידי (קבלת יחידת מגורים בכפוף להשלמת התכנון והבנייה). השימוש במונח "AS IS" בחוזה נראה כמטריה משפטית שנועדה להגן על המוכר מפני תביעות על מצב הקרקע או כשלים בתהליך הפיתוח, אך הוא אינו משקף את המהות המלאה של העסקה.
• ההגבלות על זכויות הקונה (למשל, ללא זכויות בשטחים מסחריים, שליטת המוכר על גגות הבניינים, והגבלה ליחידת דיור אחת בלבד) מחזקות את הרעיון שהקונה לא רוכש קרקע במובן הקלאסי, אלא משקיע בפרויקט עם תוצאה עתידית לא מובטחת.

האם זה הוגן ושקוף?

• החוזה משתמש במונח "AS IS" כדי להציג את העסקה כמכירת קרקע, אך בפועל, הקונה לא מקבל שליטה ממשית על הקרקע או זכויות קנייניות מלאות. במקום זאת, הוא משקיע בפרויקט ספקולטיבי תחת שליטה מלאה של היזם, תוך נשיאה בסיכונים משמעותיים (כגון כשל בתכנון, הפקעות, או עיכובים). היעדר שקיפות לגבי הסיכונים הללו, במיוחד עבור משקיעים שאינם בקיאים בתחום המקרקעין, עלול להטעות אותם לחשוב שהם "קונים קרקע" בעוד שהם למעשה משקיעים בפרויקט עם תלות גבוהה ביזם.

למעשה, זהו חוזה השקעה ספקולטיבית גבוהת סיכון המוסווה כמכירת קרקע, כאשר כל הסיכונים על הקונה וכל השליטה והרווחים הפוטנציאליים נשארים אצל היזם.

"דרך שקר הסר ממני..."

ברשותך אוסיף מספר נקודות

1. בחוזה ישנן עוולות נוספות, אציין אחת: התוכנית שהוגשה מדברת על 3600 יח"ד, שעה שהשיווק הוא 4176 יח"ד!! מה שאומר ש 576 רוכשים עפים החוצה.
יותר מזה, ההסכם קובע ממכר של 100 מ"ר קרקע או זכות לדירה, הפחות מביניהם. וזה אומר - שגם ה3600 הנותרים לא יקבלו דירה, הם יקבלו רק זכות 100 מ"ר במקרקעין.
אבל זה לא נעצר כאן!
על המאה מטר האלו יבנו שטחים מסחריים כאלו ואחרים שהולכים ליזם! כשכל ההוצאות למיניהם על הרוכש!!!

2. כבר הדגישו כאן שכל הדיון הזה הוא תאורטי, הסיכוי שמשהו יבנה במקום הזה הוא אפס אם לא אפס מאופס, אבל הבנת החוזה המזעזע הזה חשובה בשביל המחשת הכוונות הטובות של היזם, בשביל הוכחת אי התקפות של החוזה והעסקה, ובשביל התביעה להשבת הכסף בתוספת ריבית המוקנית בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

3. ממה שהבנתי מתגבשת עכשיו תביעה של קבוצת רוכשים שהולכים לתבוע את כולם; את החברה, היזם, המשווקים וגם את אורי אריאל. והכל כמובן בהכוונת ובברכת גדולי הדיינים שליט"א.
חוץ מאת עו"ד דורון ניר צבי מהסיבה שהנ"ל הלך לעולמו לפני איזה חודש. (בסוגריים - הפטירה שלו מוסיפה הרבה בלאגן באירוע)

4. חשוב לציין שעו"ד דורון ניר צבי ייצג את היזם גד גבריאל בכמה הליכים (ראה בין היתר תא"ק 16325-07-15 גבריאל ואח' נ' יו.אס.ג'י.קפיטל בע"מ) מה שעל פניו עונה כאן על כמה שאלות בהקשר לתרמית בחוזה ולמצגי השווא.

5. עוד נתון שחשוב לתת עליו את הדעת הוא הסכום העצום שהציבור הניח במקום הזה:
חשבון פשוט - הממכר הוא 1/4176 x נניח ממוצע של 200 אלף = כמיליארד שקל!!
איצ'ה כתב פה שגד גבריאל הצהיר שהוא מכר כבר 2000 !!
זה מסביר טוב את ההירתמות הברוכה של המשתמשים הרבים באתר הנכבד "פרוג" לעצירת המחדל. מאידך זה גם מסביר את הפעילות אובססיבית של המוכר כאן באתר.

6. לאחרונה המשווק/היזם מציג את עצמו באתר כאן כקורבן קדוש מעונה. למעשה מדובר באדם שאיים ותבע דיבה את כל מי שניסה לעצור אותו. חשוב לציין שהוא גם הפסיד בתביעות האלה (ראה למשל ת"א 27633-08-23 גבריאל ואח' נ' גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ ואח')

7. איצ'ה צירף כאן בעבר שיחה שלו יחד עם הדיין הגאון הרב ברוורמן שליט"א, כדאי יהיה שמישהו יצרף אותה כאן באשכול (לא הצלחתי לצרף) וחשוב להקשיב לדברים היטב.

 

[ברנדוויין]

שכחתי לציין שבדצמבר 2020 החוזה נערך מול עו"ד דורון ניר צבי

וביולי 2024 מול גד גבריאל

כשהנאמן הוא עו"ד דורון ניר צבי

אבל הטירוף לא נעצר כאן!

תראה איך שחייבו את הקונים "להשתתף בהוצאות המשפטיות" של המוכר

פשוט הזיה של סיפור!

 

[דג תמנון]

[במידה ו]על המאה מטר האלו יבנו שטחים מסחריים כאלו ואחרים שהולכים ליזם! כשכל ההוצאות למיניהם על הרוכש!!!

זה אחד ההזויים בעיני.

מייצג היטב את העסק...

 

[ברנדוויין]

זה אחד ההזויים בעיני.

מייצג היטב את העסק...

במחשבה שניה, מי שהכי הזוי כאן הוא עו"ד דורון ניר צבי שערך את החוזה והניגוד העניינים השערורייתי שלו. אם תעשה עליו google אתה תהיה בטוח שיוסף טרומפלדור צל לעומתו בחלוציות ואהבת הארץ. זה היה יכול להיות מרתק אם היינו יכולים לשאול אותו כמה שאלות.
בכל אופן, מה שבמקרה שלו ניתן לעשות זה רק לומר איזה פרק תהילים או איזה משנה לע"נ.

 

[נתן שמעון]

במחשבה שניה, מי שהכי הזוי כאן הוא עו"ד דורון ניר צבי שערך את החוזה והניגוד העניינים השערורייתי שלו. אם תעשה עליו google אתה תהיה בטוח שיוסף טרומפלדור צל לעומתו בחלוציות ואהבת הארץ. זה היה יכול להיות מרתק אם היינו יכולים לשאול אותו כמה שאלות.
בכל אופן, מה שבמקרה שלו ניתן לעשות זה רק לומר איזה פרק תהילים או איזה משנה לע"נ.

איסור אמירת גנאי על מת – המכלול

www.hamichlol.org.il

ללא קשר למעורבותו בפרויקטים דורות עילית ומשמר יהודה עם כל הבעיות וכו'....
עורך דין דורון ניר צבי היה נחשב לעורך דין ברמה גבוה ואמין, בכל מה שקשור לעסקאות באיו''ש.

 

[ברנדוויין]

איסור אמירת גנאי על מת – המכלול

www.hamichlol.org.il

ללא קשר למעורבותובפרויקט זה עם כל הבעיות וכו'....
עורך דין ניר צבי היה נחשב לעורך דין ברמה גבוה ואמין, בכל מה שקשור לעסקאות באיו''ש.

כל הלקח שהציבור למד בקבורת החצי מיליארד שקל במקום הנפלא הזה זה לעילוי נשמתו.

 

[שלטון הלב]

אני מצרף שומה עדכנית.
מה שמעניין בזה שכתוב מפורש שעכשיו זה שייך לבונה ירושלים,
ולא למצפה לבניה חברון (החוזה נעשה עם מצפה לבניה חברון)
כבר כתבתי על כך לפני. רק עכשיו יש אסמכתא.
שאלתי את החברה ועוד לא קיבלתי תשובה

 

[רוצה בחיי]

אני מצרף שומה עדכנית.
מה שמעניין בזה שכתוב מפורש שעכשיו זה שייך לבונה ירושלים,
ולא למצפה לבניה חברון (החוזה נעשה עם מצפה לבניה חברון)
כבר כתבתי על כך לפני. רק עכשיו יש אסמכתא.
שאלתי את החברה ועוד לא קיבלתי תשובה

ואו התרשמתי מאוד מהשומה לטובה

 

[מנוי פרימיום]

אני מצרף שומה עדכנית.
מה שמעניין בזה שכתוב מפורש שעכשיו זה שייך לבונה ירושלים,
ולא למצפה לבניה חברון (החוזה נעשה עם מצפה לבניה חברון)
כבר כתבתי על כך לפני. רק עכשיו יש אסמכתא.
שאלתי את החברה ועוד לא קיבלתי תשובה

עמוד 41 במסמך שהבאת -
הקרקע "נמכרה" מחברת מצפה לבנייה אל חברת בונה ירושלים

ואגב - עמוד 13 מתוך השומה, אקטואלי מאוד -

 

[א. פרידמן]

אני מצרף שומה עדכנית.

קראתי עכשיו את השומה [כדאי לקרוא-היא כוללת המון מסמכי רקע על הפרוייקט]
מאוד התרשמתי מהפעילות הנמרצת לקידום הפרוייקט
אני חושב שיש כאן פתרון וסיוע משמעותי למצוקת הדיור,
ממש כמו ביתר עילית
לכן, גם אם חושבים שזה לא סגנון השקעה המתאימה לאברכים, או לא לאף אחד,
צריך מאוד להיזהר לא לרפות ידיים של אנשים יוזמתיים שדוחפים כזה דבר.
תארו לעצמכם שהיו קוראים ליזמי העיר ביתר עילית [שבטח גם היתה בשלב כזה פעם] "נוכלים" "גנבים" "מושחתים",
אולי לא היתה לנו את העיר הזאת היום.