תובנה ששמעתי לאחרונה: אחת הסיבות לאי ירידת מחירי הדירות, כי היחידים שמעוניינים בכך, דהיינו חסרי דירה, הם מיעוט שבמיעוט.
לרוב האנשים יש דירה, והם רוצה שערכה יגדל.
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים.
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות, פעמים: גם לקבלנים וגם לקונים.
הקבלנים לא רוצים להוריד מחירים שלא יחשבו שהם מתמוטטים.
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
וכיוון שתמיד יש מי שמוכן לשלם את המחירים המטורפים (בגלל החוסר בהיצע) - אז מי בעצם יפעל להוריד את המחירים? זה לא אינטרס של אף גורם בעל השפעה.
 
תובנה ששמעתי לאחרונה: אחת הסיבות לאי ירידת מחירי הדירות, כי היחידים שמעוניינים בכך, דהיינו חסרי דירה, הם מיעוט שבמיעוט.
אבל הם השחקנים בשוק.
לרוב האנשים יש דירה, והם רוצה שערכה יגדל.
הם לא שחקנים ולא רלוונטים.
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים.
אולי נכון אבל זאת קונספירציה.
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות, פעמים: גם לקבלנים וגם לקונים.
הבנקים לא שחקנים.
הקבלנים לא רוצים להוריד מחירים שלא יחשבו שהם מתמוטטים.
זאת סיבה שולית. הסיבה העיקרית היא שהם רוצים להרוויח.
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
אפשר מקור?
אז מי בעצם יפעל להוריד את המחירים? זה לא אינטרס של אף גורם בעל השפעה.
כוחות השוק מאוזנים. לפי ההיגיון שכתבת גם מחירי הנעליים יאמירו בקצב מסחרר.
 
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים.
אכן
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות
אכן, אבל הם לא רוצים להגיע למשבר כמו הסייב פריים נוסח שנת 2008
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
נכון, וכן בנקודה של החברי כנסת החרדים, ובעיקר אחד ידוע מהם שהוא מטעם סיעת דגל התורה.

אבל אתה לא צודק קטע העיקרי של לא לזעזע את הכלכלה,
המדינה לא רוצה הרבה דברים,
היא לא רוצה מלחמות, היא לא רוצה משברים פוליטיים, היא גם לא רוצה תאונות דרכים,
אבל כל הדברים לצערנו האלו קורים.

בסוף לכלכלה יש חוקים ברורים משלה,
כדי שאברך שאשתו מרוויחה קצת יותר ממינימום והוא קיבל מההורים בקושי 400K , יקנה דירה בבית שמש ב 2.3 מיליון
הוא צריך סכום הזוי שבחיים שגם אם הוא ואשתו יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה הם לעולם לא יצליחו לחסוך.

כולם בנדל"ן בסוף מגיעים לבנק, הבנקים זה הנשמה של הנדל"ן, והכסף של הבנקים מגיע מבנק ישראל,
ובנק ישראל מלווה את הכסף לבנקים לפי תנאי השוק, אם האינפלציה עולה ועולה (משום מה היא לא שואלת רשות מהמדינה...) אין ברירה רק לעלות ולעלות את הריבית, ואז משכנתא נהפכת לצעד לא כלכלי, החזר חודשי תמים (יחסית) של 6,000 יוכל בעתיד גם להגיע ל 13,000 ש"ח...
אפשר כבר לסגור סכום בבנק ולקבל יותר כסף בלי שוכרים ובלי לעשות כלום...

אין ברירה אחרת, רק ירידה מתמשכת במחירי הנדל"ן...
 
נערך לאחרונה ב:
בסוף לכלכלה יש חוקים ברורים משלה,
כדי שאברך שאשתו מרוויחה קצת יותר ממינימום והוא קיבל מההורים בקושי 400K , יקנה דירה בבית שמש ב 2.3 מיליון
הוא צריך סכום הזוי שבחיים שגם אם הוא ואשתו יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה הם לעולם לא יצליחו לחסוך.

כולם בנדל"ן בסוף מגיעים לבנק, הבנקים זה הנשמה של הנדל"ן, והכסף של הבנקים מגיע מבנק ישראל,
ובנק ישראל מלווה את הכסף לבנקים לפי תנאי השוק, אם האינפלציה עולה ועולה (משום מה היא לא שואלת רשות מהמדינה...) אין ברירה רק לעלות ולעלות את הריבית, ואז משכנתא נהפכת לצעד לא כלכלי, החזר חודשי תמים (יחסית) של 6,000 יוכל בעתיד גם להגיע ל 13,000 ש"ח...
אפשר כבר לסגור סכום בבנק ולקבל יותר כסף בלי שוכרים ובלי לעשות כלום...

אין ברירה אחרת, רק ירידה מתמשכת במחירי הנדל"ן...
אברך מן השורה אכן לא יוכל לקנות בבית שמש אם אין גב כלכלי כלכלי איתן,אבל הוא יוכל לקנות בדרום או בצפון.
אך חילוני שהוא ואשתו משתכרים יפה, כן יוכל לקנות במחירים הללו בפריפריית המרכז (ראשון לציון והאזור..), גם אם לא בתל אביב.

להזכיר שהשכר הממוצע במשק הינו 14,000 ש"ח ובמקרה ושני בני הזוג עובדים זה אומר 28,000 ש"ח. החזר חודשי של 40% מהשכר זה כ11,000, להלוואת משכנתא של כ2.5 מליון..
אז יש עוד לאן לגדול..
חוצמזה,אם לא יקנו דירות יגבר הביקוש לשכירות מה שבתורו יעלה שוב את הכדאיות בקניה...
 
להזכיר שהשכר הממוצע במשק הינו 14,000 ש"ח ובמקרה ושני בני הזוג עובדים זה אומר 28,000 ש"ח
השכר הממוצע הוא לא הנושא בגלל שהתפלגות השכר היא לא אחידה , מה שיותר רלוונטי הוא מהו השכר החציוני שהוא 8360 נטו
 
תודה על התיקון והדיוק, חשוב מאוד.
יש גרף עדכני של התפלגות השכר כיום?
 
אכן

אכן, אבל הם לא רוצים להגיע למשבר כמו הסייב פריים נוסח שנת 2008

נכון, וכן בנקודה של החברי כנסת החרדים, ובעיקר אחד ידוע מהם שהוא מטעם סיעת דגל התורה.

אבל אתה לא צודק קטע העיקרי של לא לזעזע את הכלכלה,
המדינה לא רוצה הרבה דברים,
היא לא רוצה מלחמות, היא לא רוצה משברים פוליטיים, היא גם לא רוצה תאונות דרכים,
אבל כל הדברים לצערנו האלו קורים.

בסוף לכלכלה יש חוקים ברורים משלה,
כדי שאברך שאשתו מרוויחה קצת יותר ממינימום והוא קיבל מההורים בקושי 400K , יקנה דירה בבית שמש ב 2.3 מיליון
הוא צריך סכום הזוי שבחיים שגם אם הוא ואשתו יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה הם לעולם לא יצליחו לחסוך.

כולם בנדל"ן בסוף מגיעים לבנק, הבנקים זה הנשמה של הנדל"ן, והכסף של הבנקים מגיע מבנק ישראל,
ובנק ישראל מלווה את הכסף לבנקים לפי תנאי השוק, אם האינפלציה עולה ועולה (משום מה היא לא שואלת רשות מהמדינה...) אין ברירה רק לעלות ולעלות את הריבית, ואז משכנתא נהפכת לצעד לא כלכלי, החזר חודשי תמים (יחסית) של 6,000 יוכל בעתיד גם להגיע ל 13,000 ש"ח...
אפשר כבר לסגור סכום בבנק ולקבל יותר כסף בלי שוכרים ובלי לעשות כלום...

אין ברירה אחרת, רק ירידה מתמשכת במחירי הנדל"ן...
2 נתונים שגויים
אשתו של אברך ממוצע מרוויחה יותר ממינימום, ואני לא מדבר על מתכנתות....
ואברך ממוצע מקבל יותר מ400 אלף מההורים....
 
אשתו של אברך ממוצע מרוויחה יותר ממינימום, ואני לא מדבר על מתכנתות....
לא בהכרח.
אולי פר שעה, אבל מנגד לא מעט לא עובדות משרה מליאה.
אם נוציא את ההיטק מהשקלול, לא בטוח שזה נכון.
ואברך ממוצע מקבל יותר מ400 אלף מההורים....
ממוצע איפה?
העולם לא מתחיל ונגמר בציבור הליטאי.
 
שינוי מגמה? דן אנד ברדסטריט צופה: "תיתכן מגמה של ירידת מחירי דירות"
סקירה של חברת המידע העסקי על הרבעון הראשון לשנת 2025, מוצאת על אף הקשיים סיבה לאופטימיות עבור הרוכשים עם סימנים ראשונים לשינוי מגמה - מחירי הקרקעות במכרזים ממשלתיים נמצאים בירידה, ובשוק נשמעת הערכה כי תחרות בין קבלנים בשילוב עם ההגבלות הרגולטוריות החדשות תוביל לבלימת המחירים ואף לירידה מסוימת במחירי הדירות החדשות בחודשים הקרובים
דרור ניר קסטל
20.04.25

חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט צופה מגמה של ירידה במחירי הנדל"ן למגורים בחודשים הקרובים. כך עולה מסקירת החברה על הרבעון הראשון לשנת 2025. "ישנם סימנים ראשונים לשינוי מגמה: מחירי הקרקעות במכרזים ממשלתיים נמצאים בירידה, ובשוק נשמעת הערכה הולכת ומתחזקת כי תחרות בין קבלנים – בשילוב עם ההגבלות הרגולטוריות החדשות (של בנק ישראל - דנ"ק) – תוביל לבלימת המחירים ואף לירידה מסוימת במחירי הדירות החדשות בחודשים הקרובים. עבור הקבלנים, מדובר באתגר תזרימי ממשי; עבור הציבור, אולי תחילתה של נשימה כלכלית קלה יותר".

בסיכום הרבעון הראשון מצאה החברה המשך עלייה במחירים, מהלך שמקשה עוד יותר על ציבור הרוכשים; מנגד – מחנק אשראי גובר בענף הבנייה, האטה במסירות דירות וצעדי רגולציה תקדימיים של בנק ישראל – שמעידים כאמור על אפשרות לבלימה ואף ירידה במחירים בהמשך השנה.

על פי הסקירה, שוק הדיור בישראל פתח את 2025 עם תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, נתוני סוף שנת 2024 מצביעים על התאוששות בכמות העסקאות – עם עלייה של כ-65% ברכישת דירות חדשות ועלייה של 25.5% ברכישת דירות יד שנייה לעומת 2023, על פי נתוני הלמ"ס. עם זאת, בהשוואה לשנת 2022, מדובר בעלייה חלקית בלבד, כאשר במספר העסקאות הכולל נרשמה ירידה של כ-6%. ההתעוררות הזמנית בשוק מוסברת בעיקר בזינוק בעסקאות שבוצעו בחודש דצמבר 2024, ככל הנראה על רקע הקדמת רכישות בצל עליית המע"מ.

בדוח הם מציינים תופעה שמדאיגה את הרגולטור: קבלנים רבים שיווקו דירות באמצעות מודלים של תשלום נדחה, כמו 20/80 ו-90/10, המבוססים על הלוואות "בולט" או "בלון", שבהן התשלום העיקרי מתבצע רק בעת האכלוס. שיטה זו אפשרה לרוכשים להיכנס לעסקאות עם הון עצמי נמוך, ולעיתים גם ללא יכולת כלכלית מוכחת לעמוד בהחזרי משכנתה בהמשך. לפי נתוני בנק ישראל, בדצמבר לבדו ניטלו הלוואות מסוג זה בהיקף של 3.2 מיליארד שקלים – פי ארבעה מהיקף החודשי הרגיל. בתגובה, הפיקוח על הבנקים הטיל מגבלות משמעותיות שמצמצמות את האפשרות להשתמש במבצעי מימון אלה, ובמיוחד בפרויקטים שבהם מעל ל-25% מהרוכשים דוחים את עיקר התשלום למועד האכלוס. משמעות ההגבלות היא צמצום דרמטי ביכולת הקבלנים להציע מבצעי מימון נדיבים – מה שעלול להשפיע מיידית על קצב העסקאות.

במקביל, הקושי מתרחב גם לשלב הביצוע: ענף הבנייה ממשיך לסבול ממחסור משמעותי בכוח אדם, בעיקר בקרב קבלנים קטנים ובינוניים. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 אמנם נבנו בפועל כ-182 אלף דירות, אך רק כ-53 אלף מהן הושלמו – ירידה של 12.3% לעומת השנה הקודמת. נוסף לכך, משך זמן הבנייה הממוצע התארך והגיע ל-34.3 חודשים, מה שמעיד על האטה בקצב הביצוע וקשיים תפעוליים בשטח. חלק מהעובדים הזרים שהובאו לארץ אינם מיומנים דיים, והחזרה של אתרי הבנייה לפעילות מלאה מתקדמת לאט – בין היתר בשל שיבושים לוגיסטיים והוצאות שכר הולכות וגדלות.

בזמן שההיצע מדשדש, המחירים ממשיכים לעלות. על פי השוואה בין עסקאות שנעשו בדצמבר 2024–ינואר 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מחירי הדירות עלו ב-7.7%. עלייה זו מתווספת לשורה של לחצים על משקי הבית: עלויות המחיה נותרו גבוהות, ההחזר החודשי בגין משכנתה כמעט הוכפל בעשור האחרון, בעוד שהשכר הממוצע עלה בתקופה זו בכ-32% בלבד. "המשמעות בפועל – קושי הולך וגובר לרכוש דירה בישראל, גם עבור זוגות עובדים" נכתב בסקירה.

נוכח המציאות הזו, יותר ויותר משפחות בוחרות לדחות את רכישת הדירה ולעבור לשוק השכירות, שגם בו נרשמה עלייה עקבית. שכר הדירה הממוצע ברבעון האחרון של 2024 עמד על 4,817 ש”ח, עלייה של 5% בשנה החולפת, לפי הסקירה. בתל אביב, דירת שלושה חדרים הושכרה בממוצע ב-6,967 ש”ח, ודירת ארבעה חדרים ב-8,584 ש”ח – עלייה של כ-4% לעומת שנה קודם לכן. בערים רבות נרשמו עליות חדות אף יותר, ובכך שוק השכירות תורם בעצמו לעלייה במדד המחירים לצרכן וללחצים האינפלציוניים, דבר שמקשה על בנק ישראל להפחית את הריבית.

כאמור, בדן אנד ברדסטריט צופים שירידת מחירי הקרקעות במכרזים ממשלתיים, התחרות בין קבלנים – בשילוב עם ההגבלות הרגולטוריות החדשות של בנק ישראל יובילו לבלימת המחירים ואף לירידה מסוימת במחירי הדירות החדשות בחודשים הקרובים.

רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה, אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, הסביר כי ענף הבנייה נמצא כיום תחת לחצים משמעותיים – גם תזרימיים וגם מבניים. "הקבלנים מתמודדים עם רגולציה מחמירה, קושי במימון ומחסור חמור בעובדים, מה שמוביל לעיכובים במסירות דירות ולעלויות בנייה גבוהות יותר. במקביל, רוכשי הדירות ניצבים בפני ריבית גבוהה, החזרי משכנתא גבוהים במיוחד וירידה בכוח הקנייה – מה שהופך את חלום הדירה לקשה יותר להשגה. נתוני השוק מעידים על עלייה של 7.7% במחירים בשנה החולפת, אך ככל שהשפעת ההגבלות על מבצעי מימון תתבסס בשוק, וכשהתחרות בין הקבלנים תגבר – אנו מעריכים שנראה עצירה ואף ירידת מחירים בהמשך השנה"
 
נערך לאחרונה ב:
 
תובנה ששמעתי לאחרונה: אחת הסיבות לאי ירידת מחירי הדירות, כי היחידים שמעוניינים בכך, דהיינו חסרי דירה, הם מיעוט שבמיעוט.
לרוב האנשים יש דירה, והם רוצה שערכה יגדל.
אבל מה עוזר לבן אדם שהדירה שלו יקרה האי הוא לא מתכונן למכור אותה, ככה שמחירה לא מעניינת אותו.
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות, פעמים: גם לקבלנים וגם לקונים.
אבל מה יקרה עם יהיה משבר כמו הסאב פריים בארה"ב?
לכן הבנקים הקשיחו את התנאים בפריסייל.
הקבלנים לא רוצים להוריד מחירים שלא יחשבו שהם מתמוטטים.
זה נכון, אבל מצד שני אם אין קונים ם יתמוטטו מיד (תזרים מזומנים).
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
הייתי אומר שאין להם עניין לפטור את המשבר כי הקולות בבחירות יגיעו בכל אופן.

והטענה שהם לא רוצים להקריס את הכלכלה לא נכונה, כי בסוף הבועה תתפוצץ, ומה קורה לבועה שממשיכה להתנפך?!
 
אברך מן השורה אכן לא יוכל לקנות בבית שמש אם אין גב כלכלי כלכלי איתן,אבל הוא יוכל לקנות בדרום או בצפון.
אך חילוני שהוא ואשתו משתכרים יפה, כן יוכל לקנות במחירים הללו בפריפריית המרכז (ראשון לציון והאזור..), גם אם לא בתל אביב.

להזכיר שהשכר הממוצע במשק הינו 14,000 ש"ח ובמקרה ושני בני הזוג עובדים זה אומר 28,000 ש"ח. החזר חודשי של 40% מהשכר זה כ11,000, להלוואת משכנתא של כ2.5 מליון..
אז יש עוד לאן לגדול..
חוצמזה,אם לא יקנו דירות יגבר הביקוש לשכירות מה שבתורו יעלה שוב את הכדאיות בקניה...
אבל השכר הממוצע כולל את בעלי הדירות, ואלו שמחפשים דירות הם בדרך כלל צעירים שבדרך כלל השכר שלהם נמוך.
 
בהמשך לכתבה שהעליתי מקודם, באותה שעה רציתי לצרף עוד כתבה ולכתוב שלדעתי הגלגל מתחיל להתהפך והמחירים צפויים לרדת. רק שלא הצלחתי לפתוח את הכתבה עשיתי רק צילום מסך של גוגל והנה הקישור. והייתי עסוק אז העליתי רק כתבה אחת וחשבתי להשלים מאוחר יותר.. ובאמת הכתבה נמחקה בהמשך.

המבין יבין למי יש אינטרס למחוק את הכתבה הזו. מבחינתי זה רק מחזק את התחושה שצפויה ירידה.

1000033738.png

 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך
יש בירוחם פוטנציאל גדול להתיישבות חרדית של בניה חדשה זולה
יש כמה יזמים חרדים (וגם אחרים) שזכו שם במאות יחידות,
ויש עוד שכונות בבניה
וכל זה מלבד ההסכם גג של כ 6000 יח"ד
ממה שאני מבין, זה המקום הכי זול בארץ ליחידת קרקע ואם כך מחירי הדירות שם יהיו הכי זולים בארץ
מבחינת קהילות, כיום יש קהילה ליטאית יחסית קטנה, אבל אם מדובר על מאות יחידות חדשות זה יכול ללכת גם לקהילות חסידיות שיבואו במרוכז.
מבחינת תעסוקה, ירוחם זה חצי שעה נסיעה מבאר שבע, שלכאורה בבאר שבע יש הכל, תחבורה, היטק, בתי חולים, קניות (לא יותר גרוע מרוב ערי הפריפריה שמרכזי התעסוקה שלהם במרחק של יותר מחצי שעה נסיעה)
מבחינת מוסדות חינוך, כיום בקהילה הליטאית יש מוסדות גנ"י, ת"ת, בית יעקב. שזה בסיס להתחלה. אבל ברגע שיגיעו 500 משפחות חדשות, מן הסתם יפתחו מוסדות נוספים. אבל בתור בסיס להתחלה זה מצוין.
אחד הטעויות של האנשים לגבי ירוחם, זה שבודקים את העתיד לפי הקהילה הקיימת, אבל אין שום קשר, אם תהיה קהילה צעירה וחדשה של 500 משפחות זה יבלע את הקהילה הקיימת, כלומר יפתחו מוסדות חדשים, חנויות ותחבורה.
מה דעתכם? ירוחם תעלה בסוף על המפה? אנשים יבואו לגור שם?
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
16 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה