הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #201
מתוך אתר המחדש:
ברקע צו הביניים של ביהמ"ש העליון בנוגע להדחת ראש שירות הביטחון הכללי, הכושל בתולדות ישראל, רונן בר, חושף שר המשפטים לשעבר חיים רמון, מאחורי הקלעים בנוגע לחוק הקובע כי בסמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ.
בפוסט שפרסם ברשת ובמאמר באתר דיומא, כותב מי שהיה אז חבר בוועדה המשותפת לועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, שעסקה בגיבוש החוק: "פשפשתי בפרוטקולים של הכנסת ולא האמנתי למראה עיניי – מני מזוז, אז המשנה ליועמ"ש ולימים היועמ"ש בעצמו ושופט בבית המשפט העליון, מסביר באופן חד וברור כיצד משרד המשפטים שסייע בהכנת החוק, מציע לכתוב ביחס לסיום כהונתו של ראש השב"כ "רק הוראה כללית, שהממשלה – לא ראש הממשלה – רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו. בלי להיכנס לעילות".
"אני הייתי אז חבר בוועדה המשותפת לועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט שהוקמה לעניין חוק השב"כ, שנידון בין 1998 ל-2002. במהלך הדיונים, מני מזוז המליץ לנו חברי הכנסת שלא לקבוע בחוק עילות מוגדרות לסיום כהונתו של ראש השב"כ, משום שהעיקרון המנחה שיש לקבוע בחוק הוא שראש שירות לא יכול לכהן אם אין לו את אמון הממשלה. כל חברי הוועדה קיבלו את עמדתו, וכך נקבע בחוק" משחזר רמון.
השר וחבר הוועדה לשעבר, חושף כי "בכירי השב"כ והיועצים המשפטיים של השב"כ שהשתתפו בדיונים על ניסוח החוק מאוד לא אהבו את סעיף 3(ג) שמסמיך את הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו, וניסו בטיעונים מטיעונים שונים להביא לביטולו. אבל חברי הכנסת, הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים, דחו את עמדתם והיה ברור להם שחייבים לקבוע בחוק ברחל בתך הקטנה שהממשלה יכולה להדיח את ראש השב"כ, בכל סיטואציה שהיא.
כאשר עוזר ראש השב"כ העלה מצב שראש השב"כ "עושה חקירה מיוחדת, בעלת רגישות פוליטית, והממשלה לא מעוניינת שהוא ימשיך בזה ומחליטה על פיטוריו" והציע להתנגד לסעיף הזה, השיב לו חבר הכנסת טומי לפיד, אביו של ראש האופוזיציה הנוכחי, בפסקנות: "לא ייתכן שלממשלת ישראל לא תהיה סמכות לפטר אותו". לתשומת לב הקורא יאיר לפיד.
לדברי רמון, גם "כאשר יועמ"ש השב"כ טען שאין צורך לקבוע בחקיקה את סמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו משום שלפי "כללי פרשנות מקובלים הגוף הממנה הוא הגוף שיכול לפטר", המשנה ליועמ"ש מזוז לא היה מוכן לשמוע על כך וענה לו: "חייבים לכתוב במפורש". בישיבה מוקדמת יותר של הוועדה, מזוז היה נחרץ עוד יותר: "הנחת המוצא היא שראש שירות, כמו מספר תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה".
מזוז אף הגדיל וציין כי בסמכות הממשלה לפטר ראש שב"כ אפילו באופן חפוז: "הממשלה היא הממנה לפי הצעת ראש הממשלה, אז גם הפסקת הכהונה תהיה לפי הצעת ראש הממשלה. אם זה עניין חיוני יכול ראש הממשלה לכנס ישיבה דחופה, אפילו במשאל טלפוני".
רמון מסיים את דבריו בעצה לממשלה: "לפיכך, בדיון הקרוב בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ אני ממליץ לממשלה לקחת את עו"ד מני מזוז לייצג אותה, כדי שיסביר לחבריו בבית המשפט העליון לא רק מדוע הממשלה יכולה להדיח ראש שב"כ מהיום להיום, בלי לציין שום עילה, אלא שבמדינה דמוקרטית שבה השלטון האזרחי הוא השולט על ארגוני הביון, לא ניתן לכפות על ממשלה נבחרת ראש שירות ביטחון פנים שהיא אינה רוחשת לו אמון".
זה מה שקרה בדיונים בכנסת על הפסקת כהונת ראש השב"כ
ברקע צו הביניים של ביהמ"ש העליון בנוגע להדחת ראש שירות הביטחון הכללי, הכושל בתולדות ישראל, רונן בר, חושף שר המשפטים לשעבר חיים רמון, מאחורי הקלעים בנוגע לחוק הקובע כי בסמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ • רמון המליץ לממשלה להשתמש בשירותיו של עו"ד מני מזוז, מול העתירות בבג"ץברקע צו הביניים של ביהמ"ש העליון בנוגע להדחת ראש שירות הביטחון הכללי, הכושל בתולדות ישראל, רונן בר, חושף שר המשפטים לשעבר חיים רמון, מאחורי הקלעים בנוגע לחוק הקובע כי בסמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ.
בפוסט שפרסם ברשת ובמאמר באתר דיומא, כותב מי שהיה אז חבר בוועדה המשותפת לועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, שעסקה בגיבוש החוק: "פשפשתי בפרוטקולים של הכנסת ולא האמנתי למראה עיניי – מני מזוז, אז המשנה ליועמ"ש ולימים היועמ"ש בעצמו ושופט בבית המשפט העליון, מסביר באופן חד וברור כיצד משרד המשפטים שסייע בהכנת החוק, מציע לכתוב ביחס לסיום כהונתו של ראש השב"כ "רק הוראה כללית, שהממשלה – לא ראש הממשלה – רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו. בלי להיכנס לעילות".
"אני הייתי אז חבר בוועדה המשותפת לועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט שהוקמה לעניין חוק השב"כ, שנידון בין 1998 ל-2002. במהלך הדיונים, מני מזוז המליץ לנו חברי הכנסת שלא לקבוע בחוק עילות מוגדרות לסיום כהונתו של ראש השב"כ, משום שהעיקרון המנחה שיש לקבוע בחוק הוא שראש שירות לא יכול לכהן אם אין לו את אמון הממשלה. כל חברי הוועדה קיבלו את עמדתו, וכך נקבע בחוק" משחזר רמון.
השר וחבר הוועדה לשעבר, חושף כי "בכירי השב"כ והיועצים המשפטיים של השב"כ שהשתתפו בדיונים על ניסוח החוק מאוד לא אהבו את סעיף 3(ג) שמסמיך את הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו, וניסו בטיעונים מטיעונים שונים להביא לביטולו. אבל חברי הכנסת, הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים, דחו את עמדתם והיה ברור להם שחייבים לקבוע בחוק ברחל בתך הקטנה שהממשלה יכולה להדיח את ראש השב"כ, בכל סיטואציה שהיא.
כאשר עוזר ראש השב"כ העלה מצב שראש השב"כ "עושה חקירה מיוחדת, בעלת רגישות פוליטית, והממשלה לא מעוניינת שהוא ימשיך בזה ומחליטה על פיטוריו" והציע להתנגד לסעיף הזה, השיב לו חבר הכנסת טומי לפיד, אביו של ראש האופוזיציה הנוכחי, בפסקנות: "לא ייתכן שלממשלת ישראל לא תהיה סמכות לפטר אותו". לתשומת לב הקורא יאיר לפיד.
לדברי רמון, גם "כאשר יועמ"ש השב"כ טען שאין צורך לקבוע בחקיקה את סמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו משום שלפי "כללי פרשנות מקובלים הגוף הממנה הוא הגוף שיכול לפטר", המשנה ליועמ"ש מזוז לא היה מוכן לשמוע על כך וענה לו: "חייבים לכתוב במפורש". בישיבה מוקדמת יותר של הוועדה, מזוז היה נחרץ עוד יותר: "הנחת המוצא היא שראש שירות, כמו מספר תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה".
מזוז אף הגדיל וציין כי בסמכות הממשלה לפטר ראש שב"כ אפילו באופן חפוז: "הממשלה היא הממנה לפי הצעת ראש הממשלה, אז גם הפסקת הכהונה תהיה לפי הצעת ראש הממשלה. אם זה עניין חיוני יכול ראש הממשלה לכנס ישיבה דחופה, אפילו במשאל טלפוני".
רמון מסיים את דבריו בעצה לממשלה: "לפיכך, בדיון הקרוב בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ אני ממליץ לממשלה לקחת את עו"ד מני מזוז לייצג אותה, כדי שיסביר לחבריו בבית המשפט העליון לא רק מדוע הממשלה יכולה להדיח ראש שב"כ מהיום להיום, בלי לציין שום עילה, אלא שבמדינה דמוקרטית שבה השלטון האזרחי הוא השולט על ארגוני הביון, לא ניתן לכפות על ממשלה נבחרת ראש שירות ביטחון פנים שהיא אינה רוחשת לו אמון".
