מידע שימושי ספרים חדשים ~ אדר-ניסן תשפ"ה!📚

[Ayala10]

הוא יצא לחנויות אחרי פסח!!!

מאיפה המידע?

 

[ר' יעקב ישראל]

בקרוב!!
צפה בקובץ המצורף 1925752
דמיין את עצמך צועד ברחובות קהיר המודרנית.
גורדי שחקים מתנשאים אל השמים. כבישים סלולים.
רחבי ידיים. שדות תעופה ופסי רכבת.
נורות ניאון ושלטי לד ענקיי. ובכל זאת, לנגד עניך מתגלה חורבן מוחלט:
הכבישים סדוקים כאילו שיירת טנקים פיסלה בהם דרך;
עמודי חשמל מוטלים על הקרקע חסרי כבלים;
גרוטאות פח שהיו פעם מכוניות יוקרה מושלכות בצידי הדרכים;
העיר כולה שרויה בעלטה מצמררת;
מסכי-הענק עומדים ריקים, שחורים, חסרי חיים;
ובין ההריסות משוטטים שלדי אדם, לבושי קרעים, ונלחמים על מעט מזון.
בקיצור: אפוקליפסה.
האם החוויה הזו מזכירה, ולו במשהו, את סיפור יציאת מצרים?
אם לא, כנראה שמשהו התפספס בדרך.
מצרים. תשפ"ה. - אינו הווה תחליף לסיפור יציאת מצרים האמיתי.
בדיוק להיפך:
הוא נועד לשרת אותו. לגרום לך לחוות אותו מחדש - ובכן, במקום להסביר - הבה נצלול פנימה.
אל מצרים. תשפ"ה.

בעברית:
'אילו וכאילו' בגירסא למבוגרים.
נשמע מעניין!

 

[מיכל פרץ יהודה]

שָׁלוֹם חֲבֵרִים שֶׁלִּי,

קוֹרְאִים לִי מַלְאָכִי וַאֲנִי בֶּן עֶשֶׂר וּשְׁלוֹשָׁה רְבָעִים. כְּשֶׁמִּיכַל בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים, נוֹלַד בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי עִגּוּל וָרֹד. אֲבָל לֹא וָרֹד פּוּשְׁטִי כָּזֶה. וָרֹד זוֹהֵר!

"תַּתְחִיל מֵהַהַתְחָלָה", בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי מִיכַל וְהֵרִימָה אֶת הָעֵט שֶׁלָּהּ, "וְאַל תְּדַלֵּג עַל פְּרָטִים. בְּסֵדֶר?"

אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁבְּסֵדֶר גָּמוּר, וְשֶׁיֵּשׁ לִי מַלָאנְתוֹת סִפּוּרִים לְסַפֵּר לָהּ מֵאָז שֶׁהָיִיתִי קָטַנְצִ'יק, בַּגַּן שֶׁל יוֹכֶבֶד. הִיא מִיָּד אָמְרָה שֶׁמַלָאנְתוֹת זֶה טוֹב, אֲבָל כָּרֶגַע הִיא רוֹצָה לָדַעַת רַק מָה שֶׁקָּרָה מֵהָרֶגַע שֶׁעָבַרְתִּי דִּירָה וְעַד עַכְשָׁו, וְתַאֲמִינוּ לִי שֶׁזֶּה הַרְבֵּה.

אָז הִסְכַּמְתִּי, אֲבָל אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁהַבְּעָיָה הִיא שֶׁכָּל הַסִּפּוּרִים הַיָּפִים נִמְעָכִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי וְשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ עִסָּה שֶׁל הַרְבֵּה עִגּוּלִים צִבְעוֹנִיִּים בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַפְרִיד אוֹתָם לִפְרָקִים, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בַּסְּפָרִים שֶׁל הַיְּלָדִים.

מִיכַל אָמְרָה שֶׁאֲנִי יֶלֶד חָכָם, שֶׁהִיא סוֹמֶכֶת עָלַי... וְהִבְטִיחָה לִי שֶׁאִם אַצְלִיחַ לְאַט לְאַט לְהַפְרִיד בֵּין הָעִגּוּלִים, לְסַדֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים וּלְסַפֵּר הַכֹּל בְּסַבְלָנוּת, הִיא תִּתֵּן לִי חֲבִילַת סֻכָּרִיּוֹת תַּרְנְגוֹל, מִשְׂחַק קֻפְסָה שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּיר וְכַדּוּר חָדָשׁ.

יָשָׁר הִסְכַּמְתִּי, וּכְשֶׁהֵצַצְתִּי לְתוֹךְ הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלָּהּ, חָסְמוּ לִי אֶת הַגָּרוֹן הֲמוֹן עִגּוּלִים לְבָנִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. "וּלְמִי תִּכְתְּבִי אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי?"

"לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִקְרֹא", הִיא אָמְרָה. וְאָז הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ אֲנִי קוֹפֵץ עַל טְרַמְפּוֹלִינָה שֶׁל עִגּוּלִים אֲדֻמִּים, סְגֻלִּים וּכְחֻלִּים... וְגַם שְׁקוּפִים- שֶׁמְּאוֹד רוֹצִים לְהִתְמַלֵּא וְלֹא יוֹדְעִים עֲדַיִן אֵיךְ!

גַּם אַתֶּם רוֹצִים לִקְרֹא אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי?

אֶשְׂמַח שֶׁנִּפָּגֵשׁ!

מְחַכֶּה לָכֶם בֵּין הַדַּפִּים,

מַלְאָכִי

****

הספר מתוק, מרגש ומלא אהבה, מעודד שיח, תהליכי תקשורת והבעת רגשות. הסיפור מוגש מנקודת מבטו של מלאכי המקסים: ילד נבון, טוב לב, בעל אינטליגנציה רגשית מובהקת, יצירתיות וגם ADHD.

ספר חובה לילדים ולילדות, למורות, למחנכים, לרבנים, להורים, לדודים, לדודות, לסבים, לסבתות… ובעצם, לכל מי שאוהב עיגולים ורודים בלב. אבל לא ורוד פושטי כזה. ורוד זוהר!

איורים מדהימים: נחמי קרליבך המוכשרת.

מלאנתה תודה לכולם!

מיכל

 

[Y]

על מה מסופר בספר "שמחתי לעזור" של שרה מילוביצקי ו"תכף נשוב" של רינה יגר?

את הספרים של רינה יגר גיליתי מאז &צומת ניו יורק-קרית ספר זה הספר הראשון שלה שממש
אהבתי, ואני חושבת שהוא בהחלט מסמן את הפריצה שלה. הוא היה פשוט אחר. הדמויות בו היו כל
כך לא שגרתיות, הוא כתב על עולמות אחרים והביקור הוירטואלי בפילדלפיה פשוט העיף לי את
המוח. כמובן, לצד הביקור אצל הסבא השחקן הנודע ג'ון הגדול (ככה קראו לו?) ממש אהבתי את
העיסוק בכל הסוגייה של הדור השני לבעלי תשובה בצורה כל כך רגישה ועדינה.
אחר כך הגיע בארץ לה-לה וזה היה משהו חדש ואחר מכיוון אחר. קומדיה שאני חוזרת אליה שוב
ושוב פשוט כי היא מצחיקה וכיפית ברמות אחרות. המרוץ בין הבנות והכלה למתנה הכי טובה
לשוויגער ליום הולדת שבעים, יחד עם הלוקיישנים המיוחדים בניו-יורק ממש עשו לי את זה.
כשראיתי שהוציאה ספר חדש בשם תכף נשוב הבנתי שאני חייבת אותו לעצמי. ומה נראה לכם?
ברור שלא חיכיתי לסיום ניקיונות פסח כדי ליהנות ממנו.
תכף נשובעוסק בסוגיה מאוד רגישה של פערים בהשקפה בין בעל לאישה. שולמית היא אישה
חרדית קלאסית, אבא פקיד בעירייה וקובע עיתים לתורה ואמא מפעילה גימבורי בגנים. כשהיא
מתחתנת עם יהודה בראון שום דבר לא רומז על שינוי שהוא יעשה בחיים. אבל יהודה לא מוצא את
עצמו בכוילל ומבקש לעבור לגור בניס שבצרפת.
וואו, אם חשבתי עד היום שרינה מנגישה לנו את הנופים של אמריקה, הפעם היא לקחה אותנו
לביקור מענג בריביירה הצרפתית. ממש הרגשתי שאני בטיול בניס. בין הכיכרות לעיר העתיקה, בין
תצפית על חוף המלאכים לבין ביקור בטירות מימי הביניים התחברתי לדילמה הקורעת של שולמית
שמגלה כמה עמוק הפער בינה לבין בעלה.
אם בספרים אחרים דרמות כאלה הן דרמטיות מדי, קורעות, לא משאירות לך אפשרות לנשום, כאן
זה היה אחרת לגמרי. המון הומור, הרבה צבעוניות מרעננת, וכמו תמיד דמויות צבעוניות ומסקרנות:
מיסייה פונטיין השכן הצרפתי, מדאם בלייך בעלת המשרד שבו עובדת שולמית, סוזי המזכירה עם
התלתלים הקופצים ומדאם בן-גיגי.
ממש אהבתי את המסע ששולמית עשתה, ואת התובנות על הדרך. ברוך השם אלף פעמים שאני לא
בסיטואציה דומה, ובכל זאת הרגשתי שאני נתרמת ומקבלת כלים לשמחה ולאושר בבית.
הסצנה עם גיורא בן שטרית העיתונאי מישראל והעימות שלו עם יהודה מהממת, וכמובן הדרמה
האדירה עם דוקטור דובואה, ואיך שהכל מתחבר בסוף, כל הרמזים מהתחלה הופכים לתמונה מאוד
שלמה.
מתחשק לי לבקר בניס. (ותודה על קפיצה קטנה לפריז. זה ממש השלים את החוויה מבחינתי).
לדעתי, שני הספרים הקודמים היו מצוינים, אבל הספר הזה הוא עוד רמה מעל. לא יודעת להסביר
למה. אולי כי הוא בנוי על תחקיר מאוד מאוד מהודק.
ביקורת? כן, יש. אי אפשר בלי. למה היא לא סגרה את הנושא של החוב לעיתונאי גיורא בן שטרית
על הפקה דוקומנטרית של, נדמה לי, מאתיים אלף שקלים? נשארתי עם הלשון בחוץ. לא פייר.

 

[אינדה]

הספר החדש שלה יגיע לחנויות לפני פסח?

לא אחרי, בעז"ה

 

[אבואלה]

את הספרים של רינה יגר גיליתי מאז &צומת ניו יורק-קרית ספר זה הספר הראשון שלה שממש
אהבתי, ואני חושבת שהוא בהחלט מסמן את הפריצה שלה. הוא היה פשוט אחר. הדמויות בו היו כל
כך לא שגרתיות, הוא כתב על עולמות אחרים והביקור הוירטואלי בפילדלפיה פשוט העיף לי את
המוח. כמובן, לצד הביקור אצל הסבא השחקן הנודע ג'ון הגדול (ככה קראו לו?) ממש אהבתי את
העיסוק בכל הסוגייה של הדור השני לבעלי תשובה בצורה כל כך רגישה ועדינה.
אחר כך הגיע בארץ לה-לה וזה היה משהו חדש ואחר מכיוון אחר. קומדיה שאני חוזרת אליה שוב
ושוב פשוט כי היא מצחיקה וכיפית ברמות אחרות. המרוץ בין הבנות והכלה למתנה הכי טובה
לשוויגער ליום הולדת שבעים, יחד עם הלוקיישנים המיוחדים בניו-יורק ממש עשו לי את זה.
כשראיתי שהוציאה ספר חדש בשם תכף נשוב הבנתי שאני חייבת אותו לעצמי. ומה נראה לכם?
ברור שלא חיכיתי לסיום ניקיונות פסח כדי ליהנות ממנו.
תכף נשובעוסק בסוגיה מאוד רגישה של פערים בהשקפה בין בעל לאישה. שולמית היא אישה
חרדית קלאסית, אבא פקיד בעירייה וקובע עיתים לתורה ואמא מפעילה גימבורי בגנים. כשהיא
מתחתנת עם יהודה בראון שום דבר לא רומז על שינוי שהוא יעשה בחיים. אבל יהודה לא מוצא את
עצמו בכוילל ומבקש לעבור לגור בניס שבצרפת.
וואו, אם חשבתי עד היום שרינה מנגישה לנו את הנופים של אמריקה, הפעם היא לקחה אותנו
לביקור מענג בריביירה הצרפתית. ממש הרגשתי שאני בטיול בניס. בין הכיכרות לעיר העתיקה, בין
תצפית על חוף המלאכים לבין ביקור בטירות מימי הביניים התחברתי לדילמה הקורעת של שולמית
שמגלה כמה עמוק הפער בינה לבין בעלה.
אם בספרים אחרים דרמות כאלה הן דרמטיות מדי, קורעות, לא משאירות לך אפשרות לנשום, כאן
זה היה אחרת לגמרי. המון הומור, הרבה צבעוניות מרעננת, וכמו תמיד דמויות צבעוניות ומסקרנות:
מיסייה פונטיין השכן הצרפתי, מדאם בלייך בעלת המשרד שבו עובדת שולמית, סוזי המזכירה עם
התלתלים הקופצים ומדאם בן-גיגי.
ממש אהבתי את המסע ששולמית עשתה, ואת התובנות על הדרך. ברוך השם אלף פעמים שאני לא
בסיטואציה דומה, ובכל זאת הרגשתי שאני נתרמת ומקבלת כלים לשמחה ולאושר בבית.
הסצנה עם גיורא בן שטרית העיתונאי מישראל והעימות שלו עם יהודה מהממת, וכמובן הדרמה
האדירה עם דוקטור דובואה, ואיך שהכל מתחבר בסוף, כל הרמזים מהתחלה הופכים לתמונה מאוד
שלמה.
מתחשק לי לבקר בניס. (ותודה על קפיצה קטנה לפריז. זה ממש השלים את החוויה מבחינתי).
לדעתי, שני הספרים הקודמים היו מצוינים, אבל הספר הזה הוא עוד רמה מעל. לא יודעת להסביר
למה. אולי כי הוא בנוי על תחקיר מאוד מאוד מהודק.
ביקורת? כן, יש. אי אפשר בלי. למה היא לא סגרה את הנושא של החוב לעיתונאי גיורא בן שטרית
על הפקה דוקומנטרית של, נדמה לי, מאתיים אלף שקלים? נשארתי עם הלשון בחוץ. לא פייר.

שכר שיחה נאה של בינה?

 

[shaini]

את הספרים של רינה יגר גיליתי מאז &צומת ניו יורק-קרית ספר זה הספר הראשון שלה שממש
אהבתי, ואני חושבת שהוא בהחלט מסמן את הפריצה שלה. הוא היה פשוט אחר. הדמויות בו היו כל
כך לא שגרתיות, הוא כתב על עולמות אחרים והביקור הוירטואלי בפילדלפיה פשוט העיף לי את
המוח. כמובן, לצד הביקור אצל הסבא השחקן הנודע ג'ון הגדול (ככה קראו לו?) ממש אהבתי את
העיסוק בכל הסוגייה של הדור השני לבעלי תשובה בצורה כל כך רגישה ועדינה.
אחר כך הגיע בארץ לה-לה וזה היה משהו חדש ואחר מכיוון אחר. קומדיה שאני חוזרת אליה שוב
ושוב פשוט כי היא מצחיקה וכיפית ברמות אחרות. המרוץ בין הבנות והכלה למתנה הכי טובה
לשוויגער ליום הולדת שבעים, יחד עם הלוקיישנים המיוחדים בניו-יורק ממש עשו לי את זה.
כשראיתי שהוציאה ספר חדש בשם תכף נשוב הבנתי שאני חייבת אותו לעצמי. ומה נראה לכם?
ברור שלא חיכיתי לסיום ניקיונות פסח כדי ליהנות ממנו.
תכף נשובעוסק בסוגיה מאוד רגישה של פערים בהשקפה בין בעל לאישה. שולמית היא אישה
חרדית קלאסית, אבא פקיד בעירייה וקובע עיתים לתורה ואמא מפעילה גימבורי בגנים. כשהיא
מתחתנת עם יהודה בראון שום דבר לא רומז על שינוי שהוא יעשה בחיים. אבל יהודה לא מוצא את
עצמו בכוילל ומבקש לעבור לגור בניס שבצרפת.
וואו, אם חשבתי עד היום שרינה מנגישה לנו את הנופים של אמריקה, הפעם היא לקחה אותנו
לביקור מענג בריביירה הצרפתית. ממש הרגשתי שאני בטיול בניס. בין הכיכרות לעיר העתיקה, בין
תצפית על חוף המלאכים לבין ביקור בטירות מימי הביניים התחברתי לדילמה הקורעת של שולמית
שמגלה כמה עמוק הפער בינה לבין בעלה.
אם בספרים אחרים דרמות כאלה הן דרמטיות מדי, קורעות, לא משאירות לך אפשרות לנשום, כאן
זה היה אחרת לגמרי. המון הומור, הרבה צבעוניות מרעננת, וכמו תמיד דמויות צבעוניות ומסקרנות:
מיסייה פונטיין השכן הצרפתי, מדאם בלייך בעלת המשרד שבו עובדת שולמית, סוזי המזכירה עם
התלתלים הקופצים ומדאם בן-גיגי.
ממש אהבתי את המסע ששולמית עשתה, ואת התובנות על הדרך. ברוך השם אלף פעמים שאני לא
בסיטואציה דומה, ובכל זאת הרגשתי שאני נתרמת ומקבלת כלים לשמחה ולאושר בבית.
הסצנה עם גיורא בן שטרית העיתונאי מישראל והעימות שלו עם יהודה מהממת, וכמובן הדרמה
האדירה עם דוקטור דובואה, ואיך שהכל מתחבר בסוף, כל הרמזים מהתחלה הופכים לתמונה מאוד
שלמה.
מתחשק לי לבקר בניס. (ותודה על קפיצה קטנה לפריז. זה ממש השלים את החוויה מבחינתי).
לדעתי, שני הספרים הקודמים היו מצוינים, אבל הספר הזה הוא עוד רמה מעל. לא יודעת להסביר
למה. אולי כי הוא בנוי על תחקיר מאוד מאוד מהודק.
ביקורת? כן, יש. אי אפשר בלי. למה היא לא סגרה את הנושא של החוב לעיתונאי גיורא בן שטרית
על הפקה דוקומנטרית של, נדמה לי, מאתיים אלף שקלים? נשארתי עם הלשון בחוץ. לא פייר.

יש כאן יותר מדי באז וורדס של AI

 

[Y]

מגניב שהצלחתי להשמע כמו AI
מצטערת לאכזב אני אנושית
פשוט כתבתי לעצמי את הביקורת והחלטתי לשתף, כנראה בהעתקה נוצרו כמה שיבושי פיסוק

 

[אינדה]

מאיפה המידע?

ממיה קינן בעצמה. שאלתי היא ענתה...

 

[RacheliArt]

בקרוב!!
צפה בקובץ המצורף 1925752
דמיין את עצמך צועד ברחובות קהיר המודרנית.
גורדי שחקים מתנשאים אל השמים. כבישים סלולים.
רחבי ידיים. שדות תעופה ופסי רכבת.
נורות ניאון ושלטי לד ענקיי. ובכל זאת, לנגד עניך מתגלה חורבן מוחלט:
הכבישים סדוקים כאילו שיירת טנקים פיסלה בהם דרך;
עמודי חשמל מוטלים על הקרקע חסרי כבלים;
גרוטאות פח שהיו פעם מכוניות יוקרה מושלכות בצידי הדרכים;
העיר כולה שרויה בעלטה מצמררת;
מסכי-הענק עומדים ריקים, שחורים, חסרי חיים;
ובין ההריסות משוטטים שלדי אדם, לבושי קרעים, ונלחמים על מעט מזון.
בקיצור: אפוקליפסה.
האם החוויה הזו מזכירה, ולו במשהו, את סיפור יציאת מצרים?
אם לא, כנראה שמשהו התפספס בדרך.
מצרים. תשפ"ה. - אינו הווה תחליף לסיפור יציאת מצרים האמיתי.
בדיוק להיפך:
הוא נועד לשרת אותו. לגרום לך לחוות אותו מחדש - ובכן, במקום להסביר - הבה נצלול פנימה.
אל מצרים. תשפ"ה.

יצא לי לקרוא קטעים נרחבים מהספר
הוא מרתק!!!!!!

 

[משה פריי]

מתי יהיה עוד משהו מיוחד של חיה הרצברג? כמו סיפור ברובע

יש למישהו מידע?

 

[הפקות ומשחק]

הבנתי מקולמוס שבעז"ה שבוע הבא יצאו:
הספר החדש של ש.שגב.
וגם החדש של ליבי קליין.

הגיוני. בד"כ ליבי קליין מוציאה בר"ח ניסן.
איזה איזה כיף, תודה על העדכון.
מחכים כבר לחתונה של ישראל ודבורה'לה

 

[מֶנַחֵם]

לא אחרי, בעז"ה

ראיתי היום ב'יפה נוף'

 

[המשועמם הלאומי]

@יונה ספיר מתי הספר יהיה בחנויות?

 

[מון בלאן]

@יונה ספיר מתי הספר יהיה בחנויות?

ציפור קטנה לחשה לי שביום ראשון דופליקטים יוצא!!!!
@יונה ספיר זה נכון?

 

[המשועמם הלאומי]

זה עדיין אפילו לא לרכישה מוקדמת באתר שלה או של אור החיים

 

[ברוך ר]

בקרוב!!
צפה בקובץ המצורף 1925752
דמיין את עצמך צועד ברחובות קהיר המודרנית.
גורדי שחקים מתנשאים אל השמים. כבישים סלולים.
רחבי ידיים. שדות תעופה ופסי רכבת.
נורות ניאון ושלטי לד ענקיי. ובכל זאת, לנגד עניך מתגלה חורבן מוחלט:
הכבישים סדוקים כאילו שיירת טנקים פיסלה בהם דרך;
עמודי חשמל מוטלים על הקרקע חסרי כבלים;
גרוטאות פח שהיו פעם מכוניות יוקרה מושלכות בצידי הדרכים;
העיר כולה שרויה בעלטה מצמררת;
מסכי-הענק עומדים ריקים, שחורים, חסרי חיים;
ובין ההריסות משוטטים שלדי אדם, לבושי קרעים, ונלחמים על מעט מזון.
בקיצור: אפוקליפסה.
האם החוויה הזו מזכירה, ולו במשהו, את סיפור יציאת מצרים?
אם לא, כנראה שמשהו התפספס בדרך.
מצרים. תשפ"ה. - אינו הווה תחליף לסיפור יציאת מצרים האמיתי.
בדיוק להיפך:
הוא נועד לשרת אותו. לגרום לך לחוות אותו מחדש - ובכן, במקום להסביר - הבה נצלול פנימה.
אל מצרים. תשפ"ה.

מתי בקרוב ? לפני פסח ?
זה באמת יפה ? כמו קורמו ?

 

[אפרת ר9]

ראיתי היום ב'יפה נוף'

את 'מקום אחר'?

 

[I L♥ve Israel]

מתי בקרוב ? לפני פסח ?
זה באמת יפה ? כמו קורמו ?

באמת מעניין...
אם מישהו קרא\יודע\מכיר - נשמח לתשובה

 

[commit]

את 'מקום אחר'?

אני ראיתי את 'אחד אחד' באור החיים כבר שלשום