שיתוף - לביקורת מעשיה בשוויון ונטל

  • הוסף לסימניות
  • #1
קטע שכתבתי פעם, אבל הוא עדיין רלוונטי.

פרק א. (אזהרה! אין פרק ב)
לפני שנים רבות, בעירה רחוקה רחוקה. גרו שתי קבוצות של אנשים. הקבוצה הראשונה הייתה קבוצה של רוחניים והשנייה של גשמיים. הראשונה עסקה כל היום בכוונות וייחודים, והשנייה – בפיתוח השרירים. יום אחד הגיעו שודדים לעיירה, אמרו הרוחניים לגשמיים "הכול בגללכם, בגלל שלא עסקתם בכוונה ויחוד" והגשמיים? הם פשוט הגנו על העירה מהשודדים.

בלחץ הרוב הרוחני, הגיע מנהיגם הרוחני של הרוחניים לפגישה עם מנהיג המיעוט הגשמי, ודרישה בפיו "הרי אתה יודע שאם אתם הייתם מתנהגים כמו שצריך, ולא עוסקים בפיתוח הגוף כל היום, השודדים לא היו מגיעים לכאן בכלל, והיינו יושבים על אדמתנו לבטח. אנא, שאו נא בנטל, והצטרפו, למשך שלוש שנים בלבד(ומילואים) למדרשיה מיוחדת שתפתח במיוחד עבורכם. שם תוכלו לשלב, בין הפיתוח הגופני שאתם כל כך עורגים אליו, לבין עבודה רוחנית, שכולנו יודעים עד כמה היא חשובה"

מנהיג המיעוט הגופני היה המום "היצאת מדעתך? אנחנו שומרים עליכם, לא אתם עלינו. אנחנו יוצאים ומחרפים נפשנו אל מול השודדים, ואתם? אתם יושבים בינתיים ומחממים ספסלים"

המנהיג השני יצא מגדרו " אתם מגינים עלינו? אתה לא מתבייש? בלעדינו לא הייתה לכם זכות קיום על האדמה הזאת, שהובטחה לנו ע"י אלוקים, וניתנה בתנאי שנעשה את מצוותיו"

מנהיג הגשמיים אמר לו אז "תראה, אנחנו עגלה מלאה, אנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה, שלא להיכנס למדרשה. אז חבל, בא נראה מה אפשר לעשות"

ישבו המנהיגים והחליטו שיהיה פטור גורף לכל מי שגופו אומנותו, שיעסוק בהגנה גופית על העירה.

וכך חיו להם בשלווה שנים על גבי שנים, עד עצם היום ההוא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
ישבו המנהיגים והחליטו שיהיה פטור גורף לכל מי שגופו אומנותו, שיעסוק בהגנה גופית על העירה
משום מה השורה הזאת הצחיקה אותי.
אולי בגלל הקונוטציה והדמיון...

בכללי, משל (או מה שזה לא יהיה) טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מאד אהבתי את הכתיבה בסגנון מעשיה או אגדה (והכותרת מעולה!).
והרלוונטיות מוסיפה נופך מחוייך וחיבור.

משהו קטן - חסרות נקודות בסופי משפטים ופסקאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מאד אהבתי את הכתיבה בסגנון מעשיה או אגדה (והכותרת מעולה!).
והרלוונטיות מוסיפה נופך מחוייך וחיבור.

משהו קטן - חסרות נקודות בסופי משפטים ופסקאות.
תוקן. תודה. (הפיסוק בכללי לא משהו, אני עכשיו רואה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
פרק ב
פה ושם היית יכול לראות דוכני משקולות.
אנשי הכוח הגופני היו עומדים לידם ושואלים את העוברים ושבים "אחי, משקולת, הרמת היום?"
להרבה לא הייתה בעיה, הם לא הבינו מה יקרה, מה כזה נורא. הם הרימו פה ושם משקולת, ולאט לאט עברו מהמחנה הרוחני אל המחנה הגשמי.
היו גם המחנות קיץ, בהם היו ארגונים שונים של המחנה הגופני משכנעים. גוף יהודי, גוף לאחים וכדו' שם גם היו מטפטפים לאט לאט מסרים שחלחלו.
מעניין לציין שהילודה במחנה הגופני הייתה הרבה יותר גבוהה
ביום בהיר אחד קלטו המחנה הרוחני שתכף הם נהיים המיעוט. ואז, מי ישמור על העיירה?
הם לא המתינו רגע. והשתמשו בכל כוח שהיה להם כדי לגרום למחנה הגופני לבוא לשאת בנטל (זו הייתה עיירה דמוקרטית)
המחנה הגופני הזדעק על נפשו "הרי סיכמנו בברור, והסברנו לכם שאנחנו מאמינים שאנחנו מגינים על העיירה הרבה יותר ממכם. איך לא תניחונו לנפשנו?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אלגוריה ענקית!!!
מצחיק ועצוב כאחד. מפליא כמה שזה מדויק.

ורגע... יש פרק ב' או שאין? ;)

נ.ב: משום מה זכור לי שקראתי את זה, יש סיכוי שכבר העלית את זה פה פעם?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה