דרוש מידע מה לעשות עם בעל שלא מוצא את עצמו בעולם.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני יודעת שאולי נושא רגיש אשמח לעזרה הכוונה או יעוץ ברגישות.
אני נשואה שנתיים מצליחה ומתקדמת במקצועי.
בעלי היה תלמיד ישיבה ותכנן להמשיך בכולל.
מהר מאד התברר שהוא לא מוצא את עצמו והתחיל מסע חיפושים אחרי עבודה ללא ניסיון וללא מקצוע.. הוא מנסה ללמוד ולא מצליח אחרת היה כבר בכולל.
אני כל בוקר יוצאת לפניו והוא ישי נמרח ולא עושה כלום.. יש לציין שאת תפקידיו כבעל ואבא הוא עושה בהצטיינות. ושהוא אדם מקסים עם המון תכונות חיוביות. אני כל כך מתוסכלת מולו. יש ימים שאני לא יכולה לסבול אותו. כשאני חוזרת גמורה ב4 והוא מצפה שאני יעסיק אותו עכשיו אחרי שהשתעמם כל היום.
הוא כל הזמן חולם חלומות גדולים אבל לא עושה כלום כדי לקדם את עצמו.
וגם מבחינת המצב הכלכלי שהוא מזעזע וכל פעם שאני אומרת לו אין לי כסף לזה ולזה הוא מתחיל לנאום לי שאני לא מאמינה מספיק. נמאס לי נמאס לי נמאס לי. נב אנחנו בטיפול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
להאמין בו.
לתת לו תחושה שאת מכבדת אותו, בלי קשר למה שהוא עושה (גם אם זה לא נכון)
להציע לו מתוך שותפות, ולא מפטרונות, להתחיל בדברים קטנים, לא להתחייב, אלא כל פעם לעשות משהו חד פעמי כן כדאי בתחום אחד שהוא מחבר אליו יותר, בלי לחשוב על העתיד יותר מידי (זה נראה גדול מידי ומאד קשה להתחיל מאפס, משימות ענקיות), לדעתי העתיד כבר יתברר ויתחוור מאליו.
זו דעתי, דעת עניה ולא מקצועית כלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נב אנחנו בטיפול.
ראשית כל הכבוד שלא הזנחתם את עצמכם, שנית, אם זה טיפול רציני ומקצועי וניכרת התקדמות צריך רק לחשוק שיניים ולהתגבר לבינתיים אפשר גם לפרוק ולקבל עידוד וחיזוק מדי פעם בצורה אנונימית בפרוג, אבל ודאי לא לסמוך על הרעיונות שיכתבו כאן אלא על האיש מקצוע איתו אתם בקשר, אם אין התקדמות ראוי לברר עם איש מקצוע נוסף.
אגב אני חושב שבאמת אחד הדברים החשובים לדעת הוא שזו בעיה מצויה ומוכרת בימינו ואכמ"ל בסיבותיה, וחשוב שלא להיות בהרגשה שרק אצלו יש משהו דפוק (נכון, זה לא פותר את הבעיה, אבל אפשר ככה להתייחס לזה כאתגר לתחילת החיים ולא ככשלון).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
בעיה מוכרת
לרוב זה יושב על משהו נפשי לפעמים לא מודע
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
שולחת חיבוק וחיזוק מרחוק.
בדקתם את נושא הקשב והריכוז?
אם זה זה, כדור פשוט ואימון יוכל לעזור לו ללמוד מה שרוצה.
זה חד משמעית הקשב שלו.. רציני מאוד.
לא מוכן בשום פנים ואופן כדורים בגלל תופעות הלוואי. לגבי אימון אשמח לשמוע יותר...
הבעיה היא שנמאס לי להיום שם בשבילו. אני בוכה עכשיו. בא לי פשוט לזרוק אותו עד שימאס לו מעצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זה חד משמעית הקשב שלו.. רציני מאוד.
לא מוכן בשום פנים ואופן כדורים בגלל תופעות הלוואי. לגבי אימון אשמח לשמוע יותר...
הבעיה היא שנמאס לי להיום שם בשבילו. אני בוכה עכשיו. בא לי פשוט לזרוק אותו עד שימאס לו מעצמו...
אין לי שום עצה או רעיון, אבל כן שולחת לך חיבוק גדול ומתפללת עליך שד’ יתן לך כוחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא יועצת, לא מטפלת ולא בעלת תעודות ותארים.
כן אישה עם לב.
מחזיקה לך אצבעות!!
יש לציין שאת תפקידיו כבעל ואבא הוא עושה בהצטיינות. ושהוא אדם מקסים עם המון תכונות חיוביות.
מעצם ההתבטאות נשמע שאת יודעת לתת הערכה על מה שיש בו, ולשים דגש על נקודות החוזק.

מה הוא אוהב כן לעשות?
אני מאמינה שהוא גם מתוסכל מאוד
הבטלה הזו יכולה להוציא מהדעת!!
הוא אוהב להכין ארוחת צהריים? ללהוציא את הילד/ים בבוקר למוסדות? תני לו!!
אולי לעשות הסעות לחיידר לילדים? זה לא דורש ריכוז.
אפילו דברים בהתנדבות- אם יש לו ידיים טובות, אפשר לעשות גמ"ח תיקונים קטנים לאברכים או משהו ברעיון----
המון הצלחה!!
ה' יאיר את דרכך הלאה---
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
זה חד משמעית הקשב שלו.. רציני מאוד.
לא מוכן בשום פנים ואופן כדורים בגלל תופעות הלוואי. לגבי אימון אשמח לשמוע יותר...
הבעיה היא שנמאס לי להיום שם בשבילו. אני בוכה עכשיו. בא לי פשוט לזרוק אותו עד שימאס לו מעצמו...
ואווו איזה תסכול. אלופה שכך שרדת עד עכשיו...שד' ישלח לך כוחות כל הכבוד לך!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הוא כנראה מאוד שבור ומבולבל ממצבו,
הוא רוצה להצליח ולא יודע איך
יש לו מצפון על כך שהוא לא אברך "מתמיד"
והוא גם מבואס שהוא מאכזב אותך
ועוד משהו חשוב-
הוא מקנא שאת מצליחה כ"כ בעבודה -והוא לא.
זה מצב מאוד שברירי ורגיש,

אין לזה פתרון קסם,
הוא בעיקר צריך ריפוי לעצמו,
להתנקות מכל המחשבות השליליות שלו,
מהאכזבות שלו,
ולהתחיל להצליח מחדש
אימון אישי יכול מאוד לעזור
זה ייתן לו יעדים, והוא יתחיל לחוות הצלחות
בעז"ה תעברו את זה...

(רק שלא תפלו אצל איזה מאמן מתחיל...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מה הוא אומר על המצב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
קשה מאוד! להגיב על כך, זה רגיש ונפיץ לחלוטין. כל הדברים דלהלן הם בהנחה שאתם מהציבור הליטאי (או ספרדי בסגנון ליטאי).

בעולם הכללי לכל אדם יש תכונות אופי הייחודיות לו. יש אנשים עם מנת משכל גבוהה יותר, ועם יכולת למידה, והם עורכי דין או רופאים. יש אנשים עם כח פיזי והם עובדים בעבודות שדורשות כח. יש מי שהיכולת שלו נמוכה והוא בתפקיד מתאים.
כולם מבינים שלא כל אחד יכול להיות עורך דין או הייטקיסט, יש מי שמתאים לו להיות נהג אוטובוס.

גם בציבור החרדי, הנשים מבינות שיש מי שמתאים לה להיות מטפלת, יש מתכנתת, ויש צלמת. לא כולן עם אותם יכולות.

בחור ישיבה ליטאי יוצא מנקודת הנחה שיש לו יכולות גבוהות בתחום הלימודי. זה נובע מסולם הערכים ומהשאיפה למצוינות (יחד עם הבוז לעולם החילוני שאין לו את היכולות שלנו ובכל זאת יש שם שופטים ועורכי דין, מה שמוכיח שזה לא כל כך קשה). התוצאה היא שכאשר הוא מחליט לצאת לשוק העבודה קשה לו להתפשר על נהג הסעות או אפילו רב'ה בחיידר, יש לו את האפשרות להיות שופט עליון, למה שיהיה בתחתית סולם העבודות כביכול.

את מדברת איתו על להביא כסף הביתה, הוא יודע שנים שהוא מסוגל להביא עשרים אלף בחודש, רק שהוא לא מצא את הנישה. הוא לא אינסטלטור, במשך שנים הוא שמע שאינסטלטור זה תחתית החבית והוא האליטה.

אולי אם תמצאי לו עבודה שהיא לא עבודה רשמית, שיש לה הגדרה של משהו זמני, יהיה לו קל יותר לבלוע את זה בינתיים. אולי עריכה תורנית, אפילו מלווה להסעות, משגיח כשרות במאפיית מצות, משהו שאין כל השנה רק עכשיו. לא לקבע אותו לעבודה שלא מכבדת אותו בעיני עצמו, לתת לו להמשיך לחלום, ולהתרגל בינתיים למשכורת אפילו קטנה שנכנסת. לאט לאט הוא יגלה שהשד לא נורא כל כך, שלא צוחקים עליו בבית הכנסת, הוא ימצא את עצמו וישלים עם המציאות.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
יש לציין שאת תפקידיו כבעל ואבא הוא עושה בהצטיינות.
למנף את זה ואת שאר הדברים שהוא טוב בהם ולגרום לו להאמין בעצמו
דוגמא לצורך העניין, כתבת שהוא מתחיל לנאום על אמונה וכו' אולי תשכנעי אותו שילך למסור שיעורים.
אני מכיר הרבה "אברכים" שברגע שמצאו את המשבצת שלהם בעמדה של השפעה, התחילו לפרוח
שאני אומרת לו אין לי כסף לזה
עוד דבר אולי תתני לו את האחריות לנהל את הכספים בבית זה יכול לגרום לקחת אחריות על עצמו ולא להשאר הבחור ישיבה המפונק שמכבסים לו ומבשלים לו ומרימים לו מהשולחן...
בהצלחה עם המון תפילות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה חד משמעית הקשב שלו.. רציני מאוד.
לא מוכן בשום פנים ואופן כדורים בגלל תופעות הלוואי. לגבי אימון אשמח לשמוע יותר...
הבעיה היא שנמאס לי להיום שם בשבילו. אני בוכה עכשיו. בא לי פשוט לזרוק אותו עד שימאס לו מעצמו...
האמת לא מתמצאת, נודעתי על זה מפה. תעשי כאן חיפוש, מאמינה שתקבלי הרבה ידע.
וסתם בשביל הרגשות הקשים של עכשיו, מציעה לך לקחת כמה דקות לדמיין את העתיד פורח ויפה, אותו בן אדם מצליח.
ואותך כאישתו של...
עוזר גם כדי לשאוב כוחות מהעתיד
וגם כי לרוב רגשות קשים עולים כי הראש בורח לעתיד ומביא תרחישים של מה יהיה בהמשך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוצ"ש.

"מורדי!" אילו היה מישהו חרש בביתם, הרי שאזניו היו נפתחות ברגע זה ממש.

"מה עכשיו?" מורדי הוציא אזניה אחת, מחזיק אותה ברישול מה.

"תדליק ת'גז!"

"עוד פעם אתה?! מתי תלמד שלא נכנסים למקלחת לפני שבודקים אם יש מים חמים?!" הוא נאנח בדרמטיות, לא נע ממקום רבצו. "איך זה תמיד קורה לך?!"

"בלי הטפות מוסר, בחוץ גשם ואני קפוא, צא תדליק לי". זה מה שקורה שהגז נמצא בחצר. הוא רטן לעצמו. מקווה שאחיו האנוכי ייאות הפעם לעשות משהו למען הזולת.

"אין לי כוח. גשם בחוץ".

"בדיוק!" אלי הריע. סוף סוף הבחור מבין משהו מעצמו. מצב רוחו צנח אחרי שבריר שניה כשהבין את כוונת אחיו.

"אווף, באמת שאין לי כוח, לא נורא, זה בריא להתקלח במים קרים". הוא עודד אותו, מחזיר את האזניה למקומה הטבעי מבחינתו.

"במיוחד אם יורד בחוץ גשם". אלי מלמל ברגזה לעצמו, יוצא אחרי דקה ועשרים שניות בדיוק.

"שברת שיא, אלי! מי היה מאמין!" מורדי גיחך מתחת למזגן, אלי העיף עליו את הנעל בית שלו כשהבחין שהוא מזיע. "יא-עצלן!" הוא נזף בו. "אני קובית קרח ואתה יושב מתחת למזגן על חום".

מורדי סרב להתרגש. "כפרת עוונות".

"ממש". הוא התיישב על הספה גם כן, "מתי אתה חוזר לישיבה? ביום ראשון או היום?"

"נראה לך?!" חיוך התפשט על פני. "אני עושה לעצמי גשר עד הבחירות".

"לא יאומן". אלי סינן בזעם. "אתה פשוט---" הוא נתקע, לא רוצה להצליף באחיו הסורר את כל מה שהוא חושב עליו.

"נו, אני מה? תמשיך".

"עזוב". הוא התרומם, פונה לחדרו, מארגן את המזוודה שלו באיטיות, מחר הוא חוזר לישיבה, אם הוא מתכוון להיות שם בזמן, הוא צריך להתכונן מעכשיו.


יום שני.

"הופה! שלום לבטלן שלנו!" מורדי הריע ממקום מושבו על הספה, מביט באלי הנכנס במבט מנצחים.

אלי אפילו לא ענה, נכנס לחדר והתכרבל בשמיכה. "מורדי, פליז אקמול, אל תתחמק כמו עם המים במוצאי שבת. חטפתי דלקת ריאות ראשונה לחורף זה. בגללך!"

מוזמנים למצוא את הדמויות והדימויים.

אבא בהודעה: "בדקות האחרונות יצאנו המשותף אני ואמא למבצע 'זעקת הקרצוף' נגד החמץ בביתנו. כוחותינו ניקו כעת בעוצמה את הארונות העליונים בחדר השינה וחיסלו שם עשרות פירורים, זאת בנוסף להשמדת חמץ בכל רחבי הבית".

אמא בהודעה: "מבצע 'זעקת הקרצוף' יחסל את כל מערך השאור בביתנו, ויביא להחלפת משטר החמץ הנוראי!"

דובר צה"ח (צבא השמדת חמץ): 'במתקפה משותפת על חדרי השינה והילדים חוסלו הבוקר עשרות בייגלך עבשים ומאות שקדי מרק מהמרושעים שבחמץ!"

'פיקוד השורף'- 'בדקות הקרובות צפויה ארוחת בוקר הנושאת מאות גרמים של חמץ! יש להיכנס למרחב המטבח ולא לצאת משם עד לסיום הארוחה!'

דיווח על נפילת פירור בשידה בחדר השינה, כרגע לא ידוע על התחמצות חפצים נוספים.

כוחות הניקוי יצאו לסרוק זירות בהם נתקבלו דיווחים על נפילות פירורים...

דובר צה"ח: 'אמא פתחה כעת במסע ניקוי בלב חדר הילדים. נוקו עשרות מוקדי חמץ'.

חשש כי במתקפת ארוחת הצהריים אחד הילדים היה מתפזר ופיזר עשרות שקדי מרק ברחבי הבית.

דובר צה"ח: אמא פתחה כעת במסע ניקוי בלב חדר השירות.

דיווח ראשוני על לכידת עוגיית עבאדי מתחת למיטה בחדר ילדים, ושליפתה משם להמשך טיפול כוחות הניקוי.

דובר צה"ח: 'קופסת ממתקי חמץ חוסלה כעת על ידי ילדי הבית בלב המטבח'.

אבא שוקל כניסה לניקוי המטבח עם חומרים שעדיין לא השתמשו בהם מתחילת הניקוי!

נשק יום הדין- דיווח על שימוש בסנט מוריץ בניקוי התנור.

חשש כבד אצל אמא כי אבא לא יביא לניקוי יסודי מהחמץ עקב לחץ פנימי מהילדים להביא לסיום הניקוי.

אבא פרסם את רשימת חמש עשרה הנקודות על שמירת הניקיון מחמץ עד הפסח.

אבא: "השמדנו את כל מערך הפירורים והשאור, והבאנו לקריסת משטר החמץ בבית!"

גורמים בקרבת אמא: בניגוד לטענת אבא, עשרות מוקדי חמץ עדיין לא נוקו לחלוטין! הנקודות שפורסמו לא ריאליות. מעריכים שמדובר בהטעיה לקראת מהלך ניקוי כללי- אבא שלח לקנות עוד עשרות מוצרי ניקיון...

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה,

יש רגעים שבהם אתה - בן להורים שהחליטו להפריד דרכם - מרגיש שאתה היחיד בעולם שמבין מה עובר עליך. שהעולם שלך התחלק לשניים, ואתה עומד קרוע באמצע, מנסה לא לאכזב אף אחד, ובעיקר מנסה למצוא את המקום שלך מחדש. אם המילים האלה מוכרות לך, האשכול הזה נכתב בשבילך (האשכול נכתב בלשון זכר אבל מיועד עבור כולם). ויש לי גם
מדריך מיוחד וחינמי שכתבתי במיוחד עבורך

התחושה הזו לובשת פנים רבות. לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של ישי (שם בדוי), הבחור שתמיד מתפקד, ה"אבא קטן" שדואג לכולם ומגשר בין ההורים. כולם מחמיאים לו על הבגרות שלו, אבל עמוק בפנים הוא מרגיש שהילדות שלו נגמרה מוקדם מדי, שהוא נאלץ לדכא את הצרכים הרגשיים שלו כדי לתמוך באחרים.

לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של שלמה, שכבר בונה את ביתו, אבל מוצא את עצמו קופא באמצע ויכוח עם אשתו. פתאום, הוא לא שומע אותה, אלא את הקולות מהבית הישן, את המילים והכעס של הוריו מהדהדים לו בראש. הפחד לחזור על אותן טעויות משתק אותו, והוא תוהה – האם אני נידון לשחזר את העבר?

ואולי היא מרגישה כמו הסיפור של אהרן (שם בדוי), אברך בן 40, שהכל נראה בסדר מבחוץ, אבל הוא סובל מלילות ללא שינה ופחדים שצצים משום מקום. רק אחרי 20 שנה של כאב עמום, כשהוא מגיע לקצה, הוא מגלה שהכל התחיל שם, ביום ההוא שהבית התפרק.

את כל הסיפורים האלה, ועוד רבים, אני מכיר מקרוב. כמי שעבר את המסע הזה בעצמי, אני יודע שלמרבה הצער, אין כמעט כתובת לאותם בנים/ות שמתמודדים בשקט. אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי, והבטחתי לעצמי להעביר הלאה, הוא שהסיפור לא חייב להסתיים בכאב. אפשר להתמודד אחרת, וניתן להפוך את האתגר הזה למנוף של צמיחה והתפתחות.

בדיוק בשביל זה, מתוך תחושת חובה וזכות, נכתב המדריך הייחודי "לנווט בין הגלים" וסדרת המיילים הנלווית. הם מרכזים באופן מסודר את ההבנה באתגרים ומעניקים כלים מעשיים להתמודדות.

image (59).jpg


"לנווט בין הגלים"

במדריך ובסדרת המיילים שתקבלו, ניגע בין היתר בנושאים כמו:
  • התמודדות עם רגשות מורכבים: כלים לזהות ולהתמודד עם כעס, עצב, בלבול, תסכול ופחדים שצפים בעקבות המצב.​
  • שחרור מאשמה ובושה: הבנה עמוקה מדוע הגירושין אינם באשמתכם, וכלים מעשיים להתמודדות עם תחושת הבושה מול הסביבה והחברים.​
  • כיבוד הורים במציאות מורכבת: איך לנווט את מצוות כיבוד הורים כשיש קונפליקט, ואיך להציב גבולות בריאים בלי לפגוע.​
  • "מודל הקברניט": כלי עוצמתי להבנת האופן שבו המוח שלנו מגיב לאירועים, ואיך ניתן לשנות את התגובות האוטומטיות שלנו כדי להגיע לרוגע ושלווה.​
  • בניית ביטחון עצמי וזהות אישית: איך לחזק את תחושת הערך העצמי שלא תלויה בסיפור המשפחתי, וכיצד לגבש זהות אישית יציבה וחזקה.​
  • הפחד מנישואין ושידוכים: התמודדות עם החשש לשחזר את סיפור ההורים, וכלים לבניית האמונה ביכולת שלכם להקים בית יציב ומאושר.​
  • כלים לחיזוק הזוגיות: איך לזהות את "הקלטות הישנות" שמתנגנות בראש בזמן קונפליקט, ואיך לכתוב סיפור זוגי חדש ובריא.​

לקבלת המדריך המלא וסדרת המיילים בדיסקרטיות מוחלטת,

ניתן להירשם בקישור הבא.

אני רוצה את המדריך

המדריך והתכנים הנלווים ישלחו אליך באופן אישי ומכבד, ישירות לתיבת המייל. אף אחד לא צריך לדעת. זהו צעד של צמיחה, שאתה עושה עבור עצמך.

משה דהן - כמי שמכיר את האתגרים של בנים להורים גרושים מקרוב, וכיום מלווה בנים להורים גרושים בקליניקה שלי, אני מנהל קהילה תומכת לבנים ובנות (בנפרד) ודיסקרטית שמהווה בית חם ומקור של ידע וחיזוק. המטרה שלי היא לתת את המענה המקצועי והרגיש, שכל כך חסר בשביל לצמוח חזק מבפנים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה