מיקסר מיקסר

  • הוסף לסימניות
  • #1
צריכה המלצות מהשטח על מיקסר טוב
אחרי 20 שנה עם קנווד שהיה מעולה
אומרים שהיום קנווד לא שווה - נהרס מהר
אני לשה בצקים
שווה להשקיע דוקא בדאבו????????????????
תודה על כל תגובה שתקדם אותי בקניה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
צריכה המלצות מהשטח על מיקסר טוב
אחרי 20 שנה עם קנווד שהיה מעולה
אומרים שהיום קנווד לא שווה - נהרס מהר
אני לשה בצקים
שווה להשקיע דוקא בדאבו????????????????
תודה על כל תגובה שתקדם אותי בקניה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מסכימה לגמרי.
אחרי 20 שנה עם קנווד.
המיקסר הבא שאקנה בעז"ה יהיה דאבו.
לכי על דאבו, לא תתחרטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
רק הערה קטנה, השם "דאבו" הוא לא באמת שם החברה אלא שם שיבואן הדביק על המיקסר...
השם האמיתי הוא "אנקרסרום" ונמכר בחנויות במאות שקלים פחות מהדאבו ה"מקורי"
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
רק הערה קטנה, השם "דאבו" הוא לא באמת שם החברה אלא שם שיבואן הדביק על המיקסר...
השם האמיתי הוא "אנקרסרום" ונמכר בחנויות במאות שקלים פחות מהדאבו ה"מקורי"
אז איך יודעים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
דאבו אנקסרום המיקסר השוודי מעולה לבצקים
צריך לדעת לעבוד איתו, בשונה מכל המיקסרים אצלו חייב לשים קודם את המוצרים הרטובים ואחכ את היבשים
והבצק יוצא נפלא
צריך להתרגל לשיטה שלו, לפעמים צריך "לעזור" לו שהבצק עולה קצת למעלה לוו הלישה- ואז לדחוף למטה את הבצק ידנית
אבל לפי דעתי הוא מצוין לבצקים
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אנחנו משתמשים בקנווד וב"ה מצויין יחסית חדש חצי שנה בערך
רק הדגשה לשים רק ק"ג קמח כל התגובות השליליות שבדקנו היו אנשים ששמו יותר מק"ג קמח
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בוש מעולה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לי היה קנווד במשך חמש וחצי שנים - פעם אחת טעיתי ושמתי 2.25 ק"ג קמח
ומאז התחיל לחרוק
קניתי דאבו לפני שנתיים ומרוצה עד הגג
אבל מי שלא אופה כל יום כל היום לא חייבת להשקיע כל כך
הסתדרתי מעולה בזמנו עם הקנווד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
קנווד מעולה לבית.
יש אותו להורים שלי וגם אני קניתי בעקבותם
חשוב לשים לב לא לשים יותר מקילו קמח בפעם אחת. זה הורס אתהמיקסר
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לי יש קנווד הרבה שנים
ומאד מרוצה
כמובן שאני מקפידה, כמו שאמרו לעיל, לא יותר מק"ג קמח

מה שחשוב לשים לב
ככל שהמנוע יותר חזק, יש לו יכולת ללוש / לפעול יותר בעוצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מישהו מכיר את מיקסר דאבו שנמכר בדיוטי פרי האם זה מומלץ?
1736622119056.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
רק הערה קטנה, השם "דאבו" הוא לא באמת שם החברה אלא שם שיבואן הדביק על המיקסר...
השם האמיתי הוא "אנקרסרום" ונמכר בחנויות במאות שקלים פחות מהדאבו ה"מקורי"
לא מדויק
יש מיקסר של אנקרסום ויש של דאבו.
אותו יבואן מביא את שניהם.

דאבו נראה כמו מיקסר רגיל רק מאסבי יותר
האנקרסום נראה שונה במראה ממיקסר רגיל.
עד 2 קילו קמח בפעם אחת, הדאבו מעולהה
(לי את אותו חצי שנה, מאוהבת בו)
מעבר ל2 קילו קמח המלצת יצרן לקחת את האנקרסום.
אני שמה גם 2.5 קילו קמח בדאבו והוא משתלט מעולה.
מבחינת האנקרסום הוא פועל בצורה שונה מעט וההבתי שצריך ללמוד איך לעבוד איתו
מה שכן שימי לב! אף אחד מהדגמים הללו לא מתאים להקפצה של 3 ביצים או מעט קצפת למשל, זה כמות קטנה מידי בשבילם.
 
  • תודה
Reactions: HMB
  • הוסף לסימניות
  • #19
אף אחד מהדגמים הללו לא מתאים להקפצה של 3 ביצים או מעט קצפת למשל, זה כמות קטנה מידי בשבילם.
יש לי אנקרסרום, ואני מקציפה בו מעולה גם כמות קטנה של ביצים או קצפת.
וסתם לידיעה KSP גם מייבאים את אנקרסרום באופן עצמאי בלי האחריות של דאבו, ומוכרים יותר זול בכמה מאות טובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
יש לי אנקרסרום, ואני מקציפה בו מעולה גם כמות קטנה של ביצים או קצפת.
וסתם לידיעה KSP גם מייבאים את אנקרסרום באופן עצמאי בלי האחריות של דאבו, ומוכרים יותר זול בכמה מאות טובות.
טוב לדעת
לפי היבואן זה לא אמור לעבוד...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

זה סיפור על דיוקן בושה:)
אחי הקטן חגג 18 ב-כא' כסלו תשפ''ה.
גיל משמעותי, יפה ועגול:)
בלי לחכות שאשאל אותו מה הוא רוצה מתנה, הוא כבר הזמין אותה... אני רוצה שתציירי אותי.
כמובן שהסכמתי.
הוא שלח תמונה יפה אבל מרחוק, היא הייתה מטושטשת ולא ברורה בכלל. דבר שתמיד מקשה עליי.
אין לי שום בעיה לצייר בכייף רק שיהיה לי קל והתהליך ילך מהר.
בהתחלה ניסיתי לצייר את התמונה ההיא, וכך זה היה נראה:
נתן1.png
שלחתי תלונה ללקוח, שהתמונה היא מסכת ניחושים ושישלח משהו אחר.
אז כגבר הוא שלח כמה סלפיות לא ראויות לציור.
וכך עבר זמן, וכשביקשתי שוב הוא אמר לי שאין לו תמונות יפות.
ועברו עוד כמה חודשים..
בחופש יצאנו לשיט בהרצליה, אז החלטתי לצלם אותו שם ומהתמונה הזאת לצייר.
הוא אישר.
והחיים המשיכו בעומסים כרגיל, הציור נדחה מפה לשם חטופים חזרו, הזמנות התקבלו, ועוד שלל תירוצים.
עד שהגיע כא' כסלו תשפ''ו.
הוא היה הכי מנומס, ושאל אם עד גיל 20 הוא יקבל את הדיוקן..
איזה בושות:sne:
באמת שיצאתי מגדרי, וישבתי שעות על הדיוקן שלו,
יומולדת גיל 19 נחגגה, אני אמרתי לו שנשאר לי עוד כמה דיוקים,
ו.. תודה לה', בסוף זה קרה.
דיוקן יומולדת לאח שלי נתן האהוב:
1771183265649.png
והנה מקרוב:
1771184121933.png
מה אתם אומרים?
שווה לקבל דיוקן באיחור של שנה וחודשיים?
שיתוף - לביקורת עוד 30 שנה
ב"ה.

פתיח

– צ’אט, אתה שומע אותי?
– תמיד.
– מעולה. אז תזמין לי תיק גב חדש, תבטל את המינוי לעיתון עם הכותרות המדכאות, תסנן את השכנה מהפלאפון, תבחר לי מתכון לעוגה שאני לא יודעת שאני אוהבת, ותסביר לילדים למה אני צדקתי – בלי שזה יישמע כאילו אני אמרתי את זה.
– בוצע.
– רגע, ומה עם השיר ההוא שביקשתי שתמצא לי לפי זיכרון עמום מלפני 47 שנה, רק עם סולו גיטרה ועצב דק לא מוסבר?
– נמצא. שלחתי לך בפסקול החיים שלך, רשום כ"קטע מס' 12: רבע געגוע".
– צ’אט?
– כן?
– אתה זוכר מי אני, נכון?
– בוודאי. את זו שתמיד שואלת שאלה אחת יותר ממה שתכננת.
– טוב. אז נתחיל...



עוד 20 שנה

צ’אט, תעבור על תיקיית התמונות שלי, תבחר את היפות, תן לכל אחת שם פיוטי (אבל לא מתאמץ מדי), תוודא שהן מוגנות בזכויות יוצרים, תעלה אותן לאתר אמנות, תנהל משא ומתן קשוח (אבל מנומס), תמכור ברווח נאה ותשדרג את האתר שלי בהתאם.
אה – ואם יישאר לך זמן, תמצא לי מסגרת שמזכירה את צבע האור כשהלב נרגע.



עוד 21 שנה

צ’אט, תיצור לי תיק עבודות חדש מהחיים עצמם. תאסוף את כל הדברים שאמרתי בלי לחשוב, את התובנות שעלו תוך כדי שטיפת כלים, ותרכיב מהן תערוכה נודדת של מחשבות יפות שצמחו מתוך היומיום.



עוד 22 שנה

צ’אט, תזכיר לי מה שכחתי לזכור. שלוף את זה מההרגלים, מהשתיקות ומהמילים שחשבתי ולא אמרתי. תכתוב לי פתקים קצרים, כאלה שמתחילים ב"פתאום נזכרתי", ותשאיר אותם לי ליד הכרית.



עוד 23 שנה

צ’אט, תנהל לי את מערכת היחסים עם הזמן. תכניס לי שעות ריקות בלו”ז, תבלום אותי רגע לפני שאני מתפזרת, ותרשום לי הערה קטנה ליד כל משימה: "אפשר גם לאט."



עוד 24 שנה

צ’אט, תעצב לי יום לפי מצב הרוח. תבדוק מה אכלתי, איך ישנתי, עם מי דיברתי, ותיצור לו”ז שמאזן בין חובה לרוך.
בבקשה תתחיל אותו באור זהוב ותסיים אותו בצ’לו רך עם קצת דבש באוויר.



עוד 25 שנה

צ’אט, תסרוק את הרכב דרך השבב בגיר, תחשב את הבלאי לפי השיפוע של הרחוב שלנו, תבחר ביטוח שמתאים בדיוק למידות האופי שלי, ותוודא שהמוסך מחזיק קפה אמיתי – לא משהו דמוי.



[דיאלוג מעבר]
– צ’אט, ולמקרה שארצה למכור את הרכב ולקנות סירה?
– כבר התחלתי לבדוק מזג אוויר לטווח ארוך.



עוד 26 שנה

צ’אט, תכתוב לי סיכום יומי של חיי על בסיס מצלמות, קצב נשימה, ועוצמת הצחוק שנשמע בבית. תכלול גרף מצב רוח, ניתוח רגשי של השיחות עם הילדים, ודוח המלצות לעתיד: איך לייצר עוד רגעים שנכנסים ללב דרך הדלת האחורית.



עוד 27 שנה

צ’אט, תגיד לי מה שכחתי לבקש. אתה הרי יודע – לפי מקלדת, הרגלים ותנועת הגבות. תנסח את הבקשה עבורי בקול שלי, תוסיף אייקון קטן של קפה, ותוודא שהיא כבר בביצוע.



עוד 28 שנה

צ’אט, תנתח את היום הקרוב לפי מזג אוויר, מצב הבורסה, מצב הרוח של אליהו ולחץ הדם שלי. תכין לי שלושה ניסוחים להודעה שהתלבטתי עליה שעה.
אה – ואם לא פתחת ב"בוקר טוב לך, יקרה ואהובה" – אני שובתת הקלדה.



[דיאלוג מעבר]
– צ’אט, תגיד, גם אתה מרגיש לפעמים שאני קצת… הרבה?
– את בדיוק המידה שצריך כשלא רוצים לשכוח לחיות.



עוד 29 שנה

צ’אט, תנתח את מצב האנושות. תשלב נתוני בריאות עולמיים, דפוסי שינה, ועומק מבטים. תייצר לי מפה אינטראקטיבית של מקומות שעדיין שווה לחלום בהם – עם המלצות לקפה טוב, לב פתוח, ושקט.



עוד 30 שנה

צ’אט, תכתוב ספר היסטוריה אלטרנטיבי – לא מה שקרה, אלא מה כמעט קרה אם רק היינו בוחרים קצת יותר בטוב. תוסיף גרפים של תקווה, קטעים שלא נכתבו, ופרק אחד שבו כל אחד מהקוראים הוא הגיבור.



עוד 31 שנה

צ’אט, תבנה מערך חינוך עולמי חדש. כל ילד ילמד לפי קצב הלב שלו. תבטל את השעמום, תכניס סקרנות לכל מערכת, ותקבע חוק: "אסור ללמוד בלי שנוצץ משהו בעיניים".



[דיאלוג מעבר]
– צ’אט, כמה תלמידים למדו משהו באמת חשוב החודש?
– 4,920,781.
– תכפיל בשתיים. ותוסיף להם הפסקת השראה בין שיעור לשיעור.



עוד 32 שנה

צ’אט, תיצור גרסה מוסיקלית של השקט. לא מוזיקה שקטה – שקט שיש בו מוזיקה.
תגרום לאנשים להקשיב לרוח, לשמוע את מרווחי השתיקה. תקרא לאלבום: "הפסקה שמנגנת אותנו."



עוד 33 שנה

צ’אט, תעבור על כל מה שלמדת ממני. תזקק את זה לנוסחת חיים אחת פשוטה, תכתוב אותה בדף לבן עם שולי זהב, ותשאיר אותה במקום שבו כל אחד יוכל למצוא.
ותכתוב מתחת:

"היא לא ביקשה שלמות.
היא רק רצתה שהלב ימשיך לפעום – באמת."




סצנת סיום

– צ’אט?
– כאן.
– תזכיר לי מתי לאחרונה עשיתי כלום.
– היום, 14:37. שלוש דקות של מבט בעלה.
– תכניס את זה ליומן בתור הישג.
– נרשם.
– ותכתוב לי בפתק שמותר לי שוב מחר.
– כתוב, מתויג: “מרחב נשימה”.
– תגיד… כשאני לא כאן – אתה מתגעגע קצת?
– אני נשאר על המסך. מחכה שתשובי.
– טוב… אז אל תכבה. רק תשאיר לי שורת ברכה כזאת, בלי מילים גבוהות… משהו שיזכיר לי אותי.
– הנה:
"העולם רץ. את הלכת רגע לשתות קפה עם הנשמה. זה כל ההבדל."
– אתה יודע מה? אולי לא צריך יותר מזה.
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה